רי"ף על הש"ס/בבא מציעא/דף סג עמוד א

הלכות רב אלפס

ואמר רבא הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ורווח וא"ל חד מינייהו לחבריה תא ליפלוג וא"ל אידך נירווח טפי דינא הוא דמעכב ואי א"ל הב לי פלגא רווחא א"ל רווחא לקרנא משתעבד ואי א"ל פלגו רווחא ופלגו קרנא אמר ליה עיסקא להדדי משתעבד ואי א"ל הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל מזלא דבי תרי עדיף אשכחן למקצת רבוותא דכתבי דהא דרבא ליתא דא"כ אין לדבר סוף והאי מימרא לאו דאסמכתא הוא דלא אפשר לדחויי מימרא דליכא עליה פלוגתא בלא ראיה ועוד דלא אמר רבא דאית ליה למימר הכי אלא היכא דידיעא מילתא לפום מנהגא דעלמא דאי שביק ליה לקמיה מיתוסיף ביה רווחא אבל היכא דידיעא מילתא לפום מנהגא דאי שביק ליה לההוא עיסקא לקמיה לא מיתוסיף ביה מידי לא קאמר רבא הכי וכ"ש היכא דאי מעכב ליה חיישינן לפסידא הילכך איתא להא דרבא וגרסינן בפרק כל הגט (גיטין לא:) תניא ר' יהודה אומר בג' פרקים מוכרין את התבואה לפני הזרע ובשעת הזרע ובפרוס הפסח ובג' פרקים מוכרין את היין בפרוס הפסח ובפרוס העצרת ובפרוס החג ושמן מעצרת ואילך למאי הלכתא אמר רבא ואיתימא רב פפא לשותפי מיכן ואילך מאי אמר רבא כל יומא פירקיה והא רבא הוא מרה דשמעתא הכא והוא מרה דשמעתא התם דשמעת מינה דלא אמר דשותפא מעכב אשותפיה בזביני אלא לפום מנהגא דעלמא אבל לעולם לא קאמר:

מתני' המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש א"ל מאי איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכירך אין שומעין לו שהוא אומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים:

גמ' ואי א"ל לבתר הכי כריבנא לה א"ל ביזרא (ביזרא) דנפל נפל ולא מהני כרבא דלבתר הכי כלום דכי נפיק מינה מסקא עשבים:

מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה א"ר יהודה וכי מה קיצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה:

גמ' ת"ר המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה שכך כותב לו אנא איקום ואניר ואזרע ואחצד ואעמר ואידוש ואידרי ואיקום כריא קדמך ותיתי את ותיטול פלגא ואנא בעמלאי וכנפקות ידי פלגא.

אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב וכמה כדי להעמיד כרי א"ר יוסי בר' חנינא כדי שתעמוד בו הרחת כדי שלא יהיה כונס שלה רואה פני החמה איתמר לר אמר שלש סאין דבי ר' ינאי אמרי סאתים אמר רשב"ל סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה:

מתני' המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו ואם אין מכת מדינה היא אינו מנכה לו מן חכירו ר' יהודה אומר אם קבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכירו:

גמ' היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאשתדוף רובא דבאגא עולא אמר כגון שנשתדפו ד' שדות מארבע רוחותיה וסוגיין כרב יהודה אמר ליה זרעה חטי ואזל זרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי מצי אמר ליה אי זרעתה חטי נמי הוה משתדפה או דילמא א"ל אי זרעתה חטי הוה מקיים בי איוב כב ותגזר אומר ויקם לך מסתברא

נימוקי יוסף

ואמר רבא בי תרי דעבוד עיסקא. שני קבלנים שקבלו עיסקא מבעל הבית בשותפות שימכרו ויסחרו במעות עד זמן פלוני ויחלקו ביניהם ובין בעה"ב כמשפט ונשתמשו חצי הזמן ונשתכרו. אמר המחבר מהכא דמוקמינן בשותפין שקבלו עיסקא מבעה"ב [ולא נקט האי ממון דקבל עיסקא] משמע דהא בי תרי דעבדי שותפתא אע"ג דקבעי זמן לא מעכבי אהדדי למפלג ונראה לי דטעמא הכא משום דלא גרע מפועל שיכול לחזור בו כדאמרן ואם הוא אינו משתעבד נכסוהי לא משתעבדי טפי דמכחו משתעבדי עד כאן:

דמעכב עליה. עד שיגיע זמן שקבעו לבעה"ב שיחזירו לו את שלו והמותר יחלוקו:

אי א"ל נפלוג רווחא. השתא מפרש ואזיל מאי טענה אית ליה דליעכב פרש"י ז"ל כן כדי שלא תקשה מאי נפלוג דקאמר מעיקרא הא לבתר הכי אמרינן ניפלוג רווחא ונפלוג רווחא וקרנא:

מצי א"ל אידך רווחא לקרנא משתעבד. שמא בסחורה שנעשה עוד נפסיד וצריך שיהא הריוח קיים להשתכר בו למלאות הקרן:

ופלגא רווחא . כלומר נפלוג תרוייהו:

עיסקא להדדי וכו'. ואם נחלוק שמא אפסיד אני בסחורה שאקנה שהרי קבלתי להתעסק בה עד אותו זמן ואם אפסיד אני שמא החלק השני ישתכר וימלא החסרון ואנו יחד קבלנו ונשתעבדו החלקים זה לזה והכי נמי כתב הריא"ף ז"ל בהלכות כשקבעו זמן א"נ שיש זמן ידוע למכור הסחורה כי ההיא דפרק כל הגט (דף לא:) בג' פרקים מוכרין את היין אבל בלאו הכי לא מצי מעכב דא"כ אין לדבר סוף:

מתני' לנכש. העשבים מתבואה:

חכירותיך. כך וכך כורין שפסקתי עמך א"כ מאי איכפת לך אם יחסר חלקי כי מה שהעשבים מכחישין השבלים אין זה אלא עלי אין שומעין לו והא ליתא אלא בחכרנות דאי בקבלנות פשיטא דלא מצי אמר ליה מאי איכפת לך:

גמ' כריבנא לך. השתא מפרש אמאי אין שומעין לו אם אמר ליה אני אחרוש אחר הקצירה ואהפוך שרשי העשבים שנותרו בה וימותו ולא תעלה לפניך עשבים מאי מהדר ליה אמר ליה חטים מעליא בעינא באותו חכירות שפסקת לי ולא כחושים:

והתנן וכו'. והרי לא שנה במשנתנו אלא טעם אחד ובשבילו קאמר אין שומעין לו ע"כ כולה תליא בהא:

ביזרא דנפל נפל. כל טענתו אינה אלא שמעלה עשבים לשנה הבאה וטענה זו לעולם עומדת דכי א"ל כריבנא לה אחר הקציר אמר ליה האי נהי דעקרת לשרשים סוף סוף העשבים שתניח בה עכשיו עד שיזרעו יפול הזרע שלהם בארץ ויצמחו לשנה הבאה ולא תועיל בה החרישה. והא דאידחי הא דאמר חטי מארעאי בעינא הוה מצי למימר דבמתניתין לאו משום האי טעמא תנן הכי אלא משום טעמא דביזרא כיון דנפל נפול שכולל יותר אבל בודאי טעמא דחטי מארעאי קא בעינא קושטא הוא וכל היכא דאיכא חטי בארעיה מצי אמר ליה הכי ומיהו לאו כל הימנו שיכוף אותו להטפל בקרקע כדי שיתן לו חכירותו חטי מארעיה שכל שאין החוכר רוצה ליטפל בה הרשות בידו וזבין ליה משוקא וראיה לדבר מדתנן המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה וההיא בקבלנות היא וכך פירשוה כל המפרשים ז"ל מכלל דבחכירות כל שאינו רוצה ליטפל בה אינו יכול לכופו אלא זבין ליה חטי דשוקא. הרנב"ר ז"ל:

מתני' ולא עשתה. תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה כדי טרחו:

אם יש בה כדי לעשות מן התבואה כרי ובגמרא מפרש מאי שיעורה:

חייב ליטפל בה. על כרחיה הא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכרנותא מה לו לבעל השדה אם יחדל סוף סוף חכירו הוא נותן:

מה קצבה כרי. מה קצבה זו כרי לשער חיוב טפול שדה גדולה לשער כרי ושדה קטנה לשער כרי:

כדי נפילה. שיכול לחזור ולזרעה לשנה הבאה מתבואת שנה זו:

נפילה. זרע שמפזרין בה במפולת יד:

גמ' איקום ואניר. אעמוד ואחרוש:

ואדרי. אזרה את המוץ ברחת ובנפה:

ובנפקות ידי. בהוצאתי:

הרחת. פל"א בלע"ז שזורין את המוץ מתוך התבואה:

שתעמוד בה. כשתוחבין אותה בתוכו:

כונס שלה. צד הרחב שמכניסין אותו להגביה התבואה ולזרות שאין רואה פני החמה וצדדין של אותו צד רחב בכלל כונס הוא:

מתני' מכת מדינה. מפרש בגמ' והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו:

אינו מנכה לו. אפי' הוא מכת מדינה שעל המעות לא נגזרה גזירה הילכך אמר ליה לא עלי היתה פורענות זו מזלך גרם:

גמ' באגא. רוב שדות של אותה העיר:

ותגזר אומר. מה שתבקש מאת היוצר יעשה לך ואני לא בקשתיו בתחלת השנה מן השמים שיצליחוני בשעורים אלא בחטין:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט

רש"י (ליקוטים)

רש"י על הרי"ף

המאור הגדול

המאור על הרי"ף

השגות הראב"ד

השגות הראב"ד על הרי"ף

מלחמות ה' (לרמב"ן)

מלחמות ה' על הרי"ף

שלטי הגיבורים

שלטי הגיבורים על הרי"ף

חידושי אנשי שם

חידושי אנשי שם על הרי"ף

הגהות והערות

עין משפט

עין משפט על הרי"ף

הגהות הב"ח

הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)

הגהות חו"י

הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)

הגהות מא"י

הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)