רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף מח עמוד ב
מאי אמר ליה רב הלל לרב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן חלא לא כמאן ברבי חייא בר יוסף איכא דאמרי אפילו חלא כמאן כר"י בר' חנינא מהא שמעינן דהלכתא כרבי יוסי בר' חנינא:
ישן משל אשתקד וכו':
תנא (דף צח:) מתישן והולך עד החג:
מתני' המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו עושה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר עושה אותה ד' אמות על ו' בית קטן שש על שמונה גדול שמונה על עשר טרקלין עשר על עשר רומו כחצי ארכו וחצי רחבו ראיה לדבר רשב"ג אומר כבנין ההיכל:
גמ' מאי טרקלין בי ורדי תנא וקנתינר שנים עשר על שנים עשר מאי קנתינר תרבץ אפדני:
(דף צט.) מתני' מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואין מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת:
גמ' פותחת להיכא אמר רבי יוחנן שניהם לבור בשלמא בעל הבור בעי לאישתמורי במיא דבוריה אלא בעל הבית למה לי אמר רבי אלעזר (דף צט:) משום חשד אשתו:
מתני' מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ולא יכניס לתוכה תגרין ולא יכנוס מתוכה לתוך שדה אחרת והחיצון זורע את הדרך נתנו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרין ולא יכניס מתוכה לתוך שדה אחרת וזה וזה אינן רשאין לזורעה:
גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל אמת בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)