רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כח עמוד א
שמואל ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה דאע"ג דלא טענינן להו ליתמי מאי דלא טעין אבוהון דהא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר כי הא מילתא טענינן להו ליתמי מאי דלא טעין אבוהון וקי"ל בהא כוותיה דרב דהא תניא כוותיה (דף נב:) אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי אימא עליו להביא ראיה וכן האשה שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה ואמרה שלי הן שנפלו לי מבית אבי אבא או מבית אבי אימא עליה להביא ראייה אמר רב חסדא לא שנו שעליו להביא ראייה אלא שאין חלוקין בעיסתן אבל אם חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קימץ ועל האחין להביא ראיה וכן הלכתא ואם מת על האחין להביא ראיה דמודה בה רב לשמואל ולית בה פלוגתא:
בד"א במחזיק וכו':
אטו כל הני דאמרינן לאו בני חזקה נינהו [6]אמר רבה הכי קאמר בד"א בחזקה שיש עמה טענה כגון מוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי אבל חזקה שאין עמה טענה כגון הנותן במתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר דלמיקנא בעלמא הוא דקא בעי כיון שנעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה תאני רב [7]שרביא בקידושין דבי לוי נעל גדר פרץ כל שהוא בפניו הרי זו חזקה בפניו אין שלא בפניו לא אמר רבה בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני (דף נג.) שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני ואמר שמואל לא שנא מכר ולא שנא מתנה ודוקא גדר או נעל או פרץ כל שהוא אבל בהילוך לא קנה דתניא[8] הלך בה ארבע אמות לארכה ולרחבה קנה מקום הילוכו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום ומודים חכמים לר' אליעזר בשביל של כרמים וא"ל לך חזק וקני והלך בו קנאו הואיל ונעשה להילוך נקנה בהילוך [9]כי אתא לקמיה דר' יצחק בר אבא אמר להו הבו ליה כי היכי דדארי טונא דשבישתא והדר ולא אמרן אלא [10] דלא מסיימי מחיצתא אבל מסיימי מחיצתא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא:
וכמה כל שהוא כדשמואל דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה פרץ פרצה כדי שיכול ליכנס בתוכה הרי זו חזקה האי גדר היכי דמי אילימא דמעיקרא לא הוו קא סלקי ביה והשתא נמי לא סלקי ביה מאי עבד ואלא מעיקרא הוו קא סלקי ביה והשתא לא סלקי ביה טובא עבד אלא מעיקרא הוו סלקי ביה בנייחא והשתא בדוחקא:
האי פרצה ה"ד אילימא דמעיקרא הוו סלקי ביה בדוחקא והשתא נמי עיילי ביה בדוחקא מאי עבד ואלא מעיקרא לא הוו עיילי בה והשתא עיילי בה טובא עבד
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)
- ^ בגמ' ליתא אמר רבה רק חסורי מחסרי והכי קתני בד"א כו' (ג"א)
- ^ בגמ' איתא רב הושעיא כו' (ג"א)
- ^ לקמן דף ק. ושם ליתא תיבות ארבע אמות רק הלך בה לארכה ולרחבה (ג"א)
- ^ צ"ל כי אתו (ג"א)
- ^ בגמ' איתא להיפך ולא אמרן אלא דסיימי מחיצתא כו' וגירסא זו של הרי"ף דחה הרשב"ם. (ג"א)
- ^ בגמ' ליתא אמר רבה רק חסורי מחסרי והכי קתני בד"א כו' (ג"א)
- ^ בגמ' איתא רב הושעיא כו' (ג"א)
- ^ לקמן דף ק. ושם ליתא תיבות ארבע אמות רק הלך בה לארכה ולרחבה (ג"א)
- ^ צ"ל כי אתו (ג"א)
- ^ בגמ' איתא להיפך ולא אמרן אלא דסיימי מחיצתא כו' וגירסא זו של הרי"ף דחה הרשב"ם. (ג"א)