רד"ק על ירמיהו מח יא

רד"ק על ירמיהו • פרק מח
יא • 


שאנן מואב – הנו"ן פתוחה כי היא לשון עבר.

ושקט הוא אל שמריו – כמו "על שמריו". ודימה אותו ליין שעומד על שמריו, והוא היין הטוב, כי בהרקת היין מכלי אל כלי יילך ריחו וטעמו. ומואב גם כן לא גלה עדיין ועמד שוקע בארצו.

לא נמר – שרשו נ.מ.ר. על משקל "מרד", והוא בניין נפעל, ועניינו על פי מקומו "נתחלף", או פירושו עניין רפיון וחלישות, כתרגומו, "לא פג". וכן, "על כן תפוג תורה" (חבקוק א ד), "אל תתני פוגת לך" (איוב ב יח), "ויפג לבו" (בראשית מה כו). וכן בדברי רבותינו ז"ל, "וניחוש דלמא פייגא דעתייהו דציבורא" (מגילה כה ב), כלומר "שמא תחלש דעת הציבור", וכן אמרו "גוף קשה יין מפיגו" (בבא בתרא י א), כלומר "מחלישו ומתיש כוחו". וכן פירוש "לא נמר" לפי תרגומו, כלומר, "שלא נחלש כוח היין וריחו".