רבנו יונה על משלי כ


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי כ ג): "כבוד לאיש שבת מריב" - כאשר שני אנשים ניצים, המקדים מהם להחריש ולהימנע מן הריב הוא הנכבד. ואמרו ז"ל, כי בארץ ישראל, בראותם שני אנשים נצים, ומקדים אחד מהם להחריש, ויושב מן הריב, היו אומרים עליו כי הוא המיוחס (קידושין עא ב).

"וכל אויל יתגלע" - כל אויל יתגלה ויכירו מידותיו בעת ריבו, וכן אמרו ז"ל (עירובין סה:): "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו בכיסו ובכעסו".

וגם זה נסמך לעניין (משלי כ א): "לץ היין הומה שכר", כעניין שכתוב (משלי כג כט): "למי מדינים? למי שיח?... למאחרים על היין...".

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי כ יח): "מחשבות בעצה תכון" - נכון הדבר שיחשוב האדם במעשהו לפני הפועל, ושיוועץ במחשבתו עם אחרים - ואז תכון מחשבתו ותכשר ותצלח לפועל.

אמנם, לא יסמוך על העניין בלא הקדמת מחשבות ליבו, כאשר אמרו ז"ל (א"ב דבן סירא): "שיתין מלכין יהון לך, ומלכא דנפשך לא תשבק", כי האדם יטרח לחשוב במחשבה במעשיו יותר מאשר יטרחו אחרים לחקור עליהם.

אמנם, יבחן מחשבתו בעצת אחרים, כי השגת שכל האדם קצרה, ואולי ישגה ונעלם ממנו דבר, ומה ששגה יבינו לו, ויחכם עוד לחשוב בעניין ההוא.

גם, פעמים רבות חפצו במעשים יעצם עיני שכלו - ויודיעוהו בהיוועצם עמהם.

"ובתחבולות עשה מלחמה" - המלחמה צריכה מחשבה ועצה ותחבולות לראות הנולד, ולחשוב: אם יערימו סוד האויבים על דרך כזאת וכזאת, נתחכם להם על דרך זאת, ונקדים עניינים וצדדין, ונכין לנו הדרך מעתה, שתהיה היכולת בידינו בעת ההיא להתחכם להם בדרך זאת.

על כן, לא תעשה מלחמה בלתי בהיות אתך נבונים יודעי תחבולות.