רבנו יונה על משלי כא


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - נסמך המקרא הזה לעניין העליון, כי כאשר יכין האדם ליבו לפעולות האלה, והם צדקה ומשפט - ירצה השם את האיש ההוא ויעזרנו להכין ליבו.

ומידת הצדק - אהבת הטוב, ומידת משפט - אהבת האמת, ובאלה יתרצה האדם אל השם יתברך.

וכן כתוב (מיכה ו ו): "במה אקדם... הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך - כי אם עשות משפט ואהבת חסד ..."

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפש רשע איוותה רע" - הנה:
  • דיבר על עניין מידת רוב בני אדם - כי הוא הפכפך וזר (פסוק ח);
  • ודיבר על אשת מדיינים - כי כבדה מאד (פסוק ט);

ועתה בא לדבר על מידת הרשע, כי ייתן מחשבתו לכסוף ולהתאוות רע.

כי אמנם יתר בני אדם, הבינוניים, גם כי ירעו לבבם ולא ידאגו לצרת חבריהם, אך לא יתנו מחשבתם ולא ישלחו רעיון לבם להתאוות לרע; אבל זה הרשע, "לא יוחן בעיניו רעהו" - אף על פי שייראה כאוהב את חברו - לא ירחם עליו לעולם, ולא יחון אותו בבוא אליו רעה. ואף על פי שייתכן שהוא מבקש טובתו להנאת עצמו, מפני שנעזר בחברתו ויסכון בה וימצא בה תועלת, אבל מצד החנינה - לא יחון עליו ביום אידו.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי כא יב): "משכיל צדיק לבית רשע" - רבים יחשבו, כי הצדיק לא יבין מידות הרשע ותואנותיו וטבעיו, מפני שהם בהפך מטבע הצדיק. ולא כן הדבר, אבל משכיל צדיק לבית רשע, ומתבונן בדרכי תרמיתו ומזימת ליבו וסוף כוונתו. ואמרו רבותינו ז"ל: (בבא בתרא פט:): "שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'".

"מסלף רשעים לרע" - רוצה לומר, מפני שהצדיק משכיל לסוף כוונת הרשעים ומכיר את טבעם, מסלף ומטה אותם ומכריעם ודן אותם לכף חובה במעשיהם ודבריהם; כי אין לדון את האדם לכף זכות [אלא] רק בהיות רוב מעשיו ושורש כוונותיו על דרך הטוב.