רבנו יונה על משלי יג ט
| רבנו יונה על משלי • פרק י"ג • פסוק ט' |
• ב • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח
וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃
(משלי יג ט): "אור צדיקים ישמח" - נפש הצדיק דומה לאור, לפי שהיא קיימת לעולם כמו האור, ואין קיומה תלוי במקום אחר זולתי בה' יתברך; כאשר אור השמש אין הווייתו וזריחתו תלויים בסיבה אחרת זולתי בה' יתברך.
ונפש הצדיק תשמח לעולם, כי גם בעולם הזה תשמח במצוות, ואם יבואו על הגוף ייסורין, תשמח בייסורין; אף כי תשמח בעולם הבא שמחה שאין לה תכלית.
וכן השמש שמח לעשות לעולם רצון בוראו, כמו שנאמר (תהלים יט ו): "ישיש כגיבור לרוץ אורח". ואמרו רבותינו ז"ל: (גטין לו:): "עושין מאהבה ושמחין בייסורין - עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"".
"ונר רשעים ידעך" - דימה נפשם לנר שידעך בסופו, שאורו תלוי בשמן או בשעוה, וככלותם ידעך; וכן נפש הרשע תלויה בקיום הגוף, כי עם הגוף היא שמחה ומצלחת לפעמים בעולם הזה, ובכלות הגוף תכלה שמחתה; גם היא באבדון הולכת.