רבנו יונה על משלי יג
<< · רבנו יונה על משלי · יג · >>
פסוק ב
"ונפש בוגדים חמס" - תאוות הבוגדים - חמס. ואיך יוכיחו את בניהם, כי אחרי שתאוות הבוגד חמס וכן תאוות הרָשע רֶשע, לא יקשה בעיניו באחוז בנו במידות הרעות ההנה, ולא יכנו בשבט להסירו מהן.
גם אם יוכיח, ידוע הדבר, כי המוכיח ואין ליבו שלם עם דברי תוכחתו, לא יוכל ליישב הדברים עד שיהיו נשמעים.פסוק ט
ונפש הצדיק תשמח לעולם, כי גם בעולם הזה תשמח במצוות, ואם יבואו על הגוף ייסורין, תשמח בייסורין; אף כי תשמח בעולם הבא שמחה שאין לה תכלית.
וכן השמש שמח לעשות לעולם רצון בוראו, כמו שנאמר (תהלים יט ו): "ישיש כגיבור לרוץ אורח". ואמרו רבותינו ז"ל: (גטין לו:): "עושין מאהבה ושמחין בייסורין - עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"".
"ונר רשעים ידעך" - דימה נפשם לנר שידעך בסופו, שאורו תלוי בשמן או בשעוה, וככלותם ידעך; וכן נפש הרשע תלויה בקיום הגוף, כי עם הגוף היא שמחה ומצלחת לפעמים בעולם הזה, ובכלות הגוף תכלה שמחתה; גם היא באבדון הולכת.
<< · רבנו יונה על משלי · יג · >>