קיצור שולחן ערוך ריא

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ריא | במהדורה המנוקדת | >>

שאר דברים שהאבל אסור בהם
ובו טו סעיפים:

סעיף א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו

(א)

אסור לישב כל שבעה על גבי ספסל או על גבי כרים וכסתות, כי אם על גבי קרקע. אך חולה וזקן שיש להם צער בישיבה על גבי קרקע, מותרין לשים כר קטן תחתיהם. מיהו יכול לילך ולעמוד, ואין צריך לישב כלל, רק כשהמנחמין אצלו צריך לישב. וכן אסור לישן על גבי מיטה או ספסל, רק על גבי קרקע, אבל יכול להציע תחתיו כרים וכסתות על הקרקע, כמו שהוא רגיל לשכב במיטה (תשובה מאהבה בשם הגאון בעל נודע ביהודה). ויש מתירין לישן במיטה, וכן נוהגין קצת, מפני שטבען חלוש, והויין כמו חולים לעניין זה:

(ב)

אבֵל ביום הראשון אסור להניח תפילין, בין שהוא יום מיתה וקבורה, בין שהוא יום קבורה לחוד. ואם נקבר בלילה, אסור להניח תפילין ביום שלאחריו. וביום השני מניחן לאחר הנץ החמה. ויום שמועה קרובה כיום מיתה וקבורה דמי. אבל מי שמת לו מת ברגל, או שבאה לו שמועה קרובה ברגל, אזי ביום הראשון שלאחר הרגל מניח תפילין:

(ג)

עטיפת הראש אין נוהגין במדינות אלו. ומכל מקום יש לנהוג בעטיפה קצת, דהיינו למשוך את הכובע למטה לפני העיניים כל שבעה, חוץ משבת, משום דהוי דבר שבפרהסיא:

(ד)

אסור ללבוש בגד מכובס, ואפילו כתונת, בתוך שבעה, ואפילו לכבוד שבת. אפילו סדינים ומצעות המיטה ומטפחות ידיים אסור להציע המכובסין. אך לכבוד שבת, מותר להציע על השולחן מטפחות מכובסות מכבר:

(ה)

לכבס כסותו בעצמו, אפילו להניחו עד לאחר שבעה אסור, משום מלאכה. ואם היה כסותו בידי אחרים, מותרין לכבסן, כמו שאר מלאכה בקבלנות (לעיל סימן ר"ח סעיף י"ב):

(ו)

מי שתכפוהו אבלות זה אחר זה, מותר לכבס כסותו במים לבד (אבל לא באפר ובורית וכדומה) וללבשו:

(ז)

לאתר שבעה עד שלושים, מדינא אינו אסור ללבוש או להציע תחתיו אלא בגד מגוהץ, (גיהוץ, יש אומרים דהיינו געמאנגעלט, געראלט, געביגלט, ויש אומרים דהיינו כיבוס במים ואפר או בנתר ובורית), והוא שיהא לבן וחדש. אבל נוהגין לאסור גם במכובס אפילו בלא גיהוץ, אלא אם כן לובשו אדם אחר תחילה זמן מה. אך אם אינו מכובס אלא במים לבד, אין צורך שילבשו אחר תחילה:

(ח)

אם אינו מחליף לתענוג אלא לצורך, כגון שהכתונת שעליו מלוכלכת, או משום ערבוביא, מותר אפילו תוך שבעה ובחול, אם לבש אחר תחילה:

(ט)

מותר לכבס ולגהץ לאחר ז' ללבשם לאחר ל', או ללבשם אפילו תוך ל' לאחר שילבשם אחר:

(י)

אסור ללבוש תוך שלושים בגדי שבת אפילו בשבת, ומכל שכן ללבוש בגדים חדשים. ועל אביו ואימו נהגו איסור ללבוש בגדים חדשים כל י"ב חודש (עיין לעיל סימן רט"ז סעיף ג), אך אם צריך להם, יתן לאחר ללבשן תחלה שנים או שלשה ימים:

(יא)

אשה בתוך שלושים, ואפילו בתוך שבעה לאבלה, שהגיע זמנה ללכת בשבת לבית הכנסת לאחר לידתה, ונוהגות שאותו שבת הוא לה כמו יום טוב ללבוש בגדי יקר ועדי זהב, מותרת ללבוש בשבת זה בגדי שבת, אך לא בגדי יום טוב, שלא תזוח דעתה ותשכח האבלות. ואינה צריכה לשנות מקומה (שו"ת פנים מאירות חלק ב' סימן קכ"ג):

(יב)

אסור לגלח שערו כל שלושים, בין שער ראשו, בין שער זקנו, בין שער שעל כל מקום. ועל אביו ואימו אסור לגלח עד שיגערו בו חבריו. ושיעור גערה יש בו מחלוקת הפוסקים. ונוהגין במדינות אלו שאין מגלחין כל י"ב חודש אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין האומות ומתנוול ביניהם בשערותיו, אז מותר לגלחם, כי אין צריך גערה בפירוש, אלא כשיגדל שערו עד שיהיה משונה מחבריו, שראוי לומר עליו כמה משונה זה, אז מותר לגלח, ובלבד שיהא לאחר ל':

(יג)

כשם שאסור לגלח כל שלושים, כך אסור לקצוץ ציפורניו בכלי. אבל בידיו או בשיניו מותר, אפילו תוך שבעה. ואם הוא מוהל, אסור לו לתקן את הציפורנים לצורך הפריעה, אלא אם כן שאין כאן מוהל אחר, ואז מותר אפילו תוך שבעה. ואשה שאירעה טבילתה לאחר שבעה תוך שלושים, תאמר לאשה נכרית שתקוץ צפרניה. ואי ליכא נכרית, תקוץ לה ישראלית:

(יד)

מותר לסרוק ראשו במסרק, ואפילו תוך שבעה:

(טו)

נוהגין שהאבל משנה מקומו בבית הכנסת כל ל', ולאחר אביו ואמו י"ב חודש. ושינוי מקום היינו לכל הפחות רחוק ד' אמות ממקומו, ולמקום שהוא יותר רחוק מארון הקודש ממקומו: