קיצור שולחן ערוך רי

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן רי | במהדורה המנוקדת | >>

איסור תלמוד תורה ושאלת שלום
ובו ט סעיפים:

סעיף א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

(א)

אסור בתלמוד תורה, משום דכתיב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט ט), ואבל אסור בשמחה. ואסור בתורה נביאים וכתובים, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות. אבָל מותר לקרות באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבספר ירמיה, ובגמרא פרק אלו מגלחין, דמיירי מדיני מנודה ואבל, ובמסכת שמחות. ובספרי פוסקים מותר ללמוד הלכות אבלות. וגם בדברים שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין קושיא או תירוץ:

(ב)

מלמד שהוא אבל, לאחר שלושה ימים מותר לו ללמוד עם התינוקות כל הדברים שצריכין. ולא יתבטלו מלימודם, כי תינוקות של בית רבן, אשר הבל פיהם נקי מחטא, חביב יותר מלימוד של גדולים. וכן אבל שיש לו בנים קטנים, לא יתבטלו מלמודם, שהרי אינם חייבים באבלות:

(ג)

אפילו האבל הוא כהן ואין בבית הכנסת כהן אחר, אסור לו לעלות לתורה:

(ד)

בתפילתו כל שבעה, לא יאמר פיטום הקטורת, וגם לא יאמר סדר מעמדות. ובפרק "איזהו מקומן" לא יאמר: "יהי רצון כאילו הקרבתי" וכו' (דאבל אינו משלח קרבנותיו). וכשעושה הבדלה במוצאי שבת על הכוס, לא יאמר פסוקי שמחה שקודמים לה, אלא יתחיל מן הברכות:

(ה)

אבל תוך שבעה אין לו להתפלל לפני התיבה, אלא אם אין שם אחר שיתפלל. אך אם הוא אבל על אביו או אמו, נוהגין שמתפללין לפני התיבה אף על פי שיש שם אחר. ובשבתות ויום טוב נוהגין שאינו מתפלל לפני התיבה כל השנה, אלא בדליכא אחר. ואם היה דרכו להתפלל לפני התיבה גם קודם שנעשה אבל, יש להתיר בכל עניין (מאיר נתיבים סימן פ'). ועיין לעיל סימן קכ"ח סעיף ח (וסימן כ"ו סעיף י"ד):

(ו)

שאלת שלום כיצד? ג' ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים שלא ידעו שהוא אבל שאלו בשלומו, לא ישיבם שלום, אלא יודיעם שהוא אבל. ולאחר ג' עד ז' אינו שואל, ואם אחרים שלא ידעו שאלו בשלומו, משיב להם. מז' עד ל', הוא שואל בשלום אחרים, שהרי האחרים שרויין בשלום, ואין אחרים שואלין בשלומו, שהרי הוא אינו שרוי בשלום. ואם לא ידעו ושאלו, משיב להם. לאחר שלושים, הרי הוא כשאר כל אדם:

(ז)

כיון שהוא אסור בשאלת שלום, מכל שכן שאסור בשחוק, ולכן כל שבעה לא יאחז תינוק בידו, כדי שלא יביאנו לידי שחוק. וכן אסור לו להרבות בדברים עם הבריות. אך אם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו, מותר לו לומר להם: "לכו לבתיכם לשלום", דלכבוד רבים שרי:

(ח)

מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת, שואלים. והאבל נותן שלום לכל אדם בשבתות, כי דבר שבפרהסיא הוא:

(ט)

מותר לברך "שהחיינו" אפילו תוך שבעה כשהוא צריך, כגון בחנוכה, או על פרי חדש וכדומה: