קיצור שולחן ערוך מנוקד - ריא
שאר דברים שהאבל אסור בהם
וּבוֹ: ט"ו סְעִיפִים
עריכהסעיף א
אָסוּר לֵישֵׁב כָּל שִׁבְעָה עַל גַּבֵּי סַפְסָל אוֹ עַל גַּבֵּי כָרִים וּכְסָתוֹת, כִּי אִם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אַךְ חוֹלֶה וְזָקֵן שֶׁיֵשׁ לָהֶם צַעַר בִּישִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מֻתָּרִין לָשִׂים כַּר קָטֹן תַּחְתֵּיהֶם. מִיהוּ יָכוֹל לֵילֵךְ וְלַעֲמוֹד וְאֵינוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב כְּלָל, רַק כְּשֶׁהַמְנַחֲמִים אֶצְלוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב. וְכֵן אָסוּר לִישׁוֹן עַל גַּבֵּי מִטָּה אוֹ סַפְסָל, רַק עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אֲבָל יָכוֹל לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו כָּרִים וּכְסָתוֹת עַל הַקַּרְקַע כְּמוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִשְׁכַּב בַּמִּטָּה - תְֹּשוּבָה מֵאַהֲבָה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן בַּעַל נוֹדָע בִּיהוּדָה. וְיֵש מַתִּירִין לִישׁוֹן בַמִּטָּה. וְכֵן נוֹהֲגִין קְצָת, מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעָם חָלוּשׁ וְהַוְיָן כְּמוֹ חוֹלִים לְעִנְיָן זֶה
סעיף ב
אָבֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, בֵּין שֶׁהוּא יוֹם מִיּתָה וּקְבוּרָה, בֵּין ֹשֶהוּא יּוֹם קְבוּרָה לְחוּד. וְאִם נִקְבַּר בַּלַּיְלָה, אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וּבַיוֹם הַשֵּׁנִי מֵנִּיחָן לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה. וְיוֹם שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, כְּיּוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה דָּמֵי. אֲבָל מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בָרֶגֶל אוֹ שֶׁבָּאָה לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בָּרֶגֶל, אֲזַי בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הָרֶגֶל, מֵנִּיחַ תְּפִלִּין
סעיף ג
עֲטִיפַת הָרֹאשׁ, אֵין נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִנְהוֹג בַּעֲטִיפָה קְצָת, דְּהַיְנוּ לִמְשׁוֹךְ אֶת הַכּוֹבַע לְמַטָּה לִפְנֵי הַעֵינַיִם כָּל שִׁבְעָה, חוּץ מִשַּׁבָּת, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁבְּפַרְהֶסְיָא
סעיף ד
אָסוּר לִלְבּוֹשׁ בֶּגֶד מְכֻבָּס וַאֲפִלּוּ כֻּתֹּנֶת, בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, וַאֲפִלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת. אֲפִלּוּ סְדִינִים וּמַצְעוֹת-הַמִּטָּה וּמִטְפְּחוֹת-יָדַיִם, אָסוּר לְהַצִּיעַ הַמְכֻבָּסִין. אַךְ לִכְבוֹד שַׁבָּת, מֻתָּר לְהַצִּיעַ עַל הַשֻּׁלְחָן, מִטְפָּחוֹת מְכֻבָּסוֹת מִכְּבָר
סעיף ה
לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְעַצְמוֹ, אֲפִלּוּ לְהַנִּיחָה לְאַחַר שִׁבְעָה, אָסוּר מִשּׁוּם מְלָאכָה. וְאִם הָיְתָה כְסוּתוֹ בִידֵי אֲחֵרִים, מֻתָּרִין לְכַבְּסָן כְּמוֹ שְׁאָר מְלָאכָה בְּקַבְּלָנוּת - לְעֵיל סִימָן רח סָעִיף יב
סעיף ו
מִי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלֻיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, מֻתָּר לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם לְבָד - אֲבָל לֹא בְאֵפֶר וּבוֹרִית וְכַדּוֹמֶה וּלְלָבְשׁוֹ
סעיף ז
לְאַחַר שִׁבְעָה עַד שְׁלֹשִׁים, מִדִּינָא אֵינוֹ אָסוּר לִלְבּוֹשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו אֶלָּא בֶּגֶד מְגֹהָץ - גִּהוּץ, יֵש אוֹמְרִים דְהַיְנוּ געמאנגעלט, געראלט, געביגלט וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּהַיְנוּ כִּבּוּס וָאֵפֶר אוֹ בְּנֶתֶר וּבוֹרִית. וְהוּא שֶׁיְהֵא לָבָן וְחָדָש. אֲבָל נוֹהֲגִין לֶאֱסוֹר גַּם בִּמְכֻבָּס אֲפִלּוּ בְּלֹא גִהוּץ, אֶלָּא אִם כֵּן לוֹבְשׁוֹ אָדָם אַחֵר תְּחִלָּה זְמַן מָה. אַךְ אִם אֵינוֹ מְכֻבָּס אֶלָּא בְמַיִם לְבָד, אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִלְבְּשֶׁנּוּ אַחֵר תְּחִלָה
סעיף ח
אִם אֵינוֹ מַחֲלִיף לְתַעֲנוּג אֶלָּא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהַכֻּתֹּנֶת שֶׁעָלָיו מְלֻכְלֶכֶת אוֹ מִשּׁוּם עִרְבּוּבְיָא, מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, וּבַחֹל, אִם לְבָשָהּ אַחֵר תְּחִלָּה
סעיף ט
מוֹתָּר לְכַבֵּס וּלְגַהֵץ לְאַחַר שִׁבְעָה לְלָבְשָׁם לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אוֹ לְלָבְשָׁם אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים לְאַחַר שֶׁיִלְבְּשֵׁם אַחֵר
סעיף י
אָסוּר לִלְבּוֹשׁ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת אֲפִלּוּ בְשַׁבָּת, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן לְִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, נָהֲגוּ אִסּוּר לִלְבּוֹשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ - עַיֵן לְקַמָּן סִימָן רטז סָעִיף ג. אַךְ אִם צָרִיךְ לָהֶם, יִתֵּן לְאַחֵר לְלָבְשָׁם תְּחִלָּה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים
סעיף יא
אִשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שִׁבְעָה לְאֶבְלָהּ, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת לְבֵית-הַכְּנֶסֶת לְאַחַר לֵדָתָהּ, וְנוֹהֲגוֹת שֶׁאוֹתָהּ שַׁבָּת הִיא לָהּ כְּמוֹ יוֹם-טוֹב לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי-יְקָר וַעֲדִי-זָהָב, מֻתֶּרֶת לִלְבּוֹשׁ בְּשׁבָּת זוֹ בִּגְדֵי שַׁבָּת, אַךְ לֹא בִגְדֵי יוֹם-טוֹב, שֶׁלֹּא תָזוּחַ דַּעְתָּהּ וְתִשְׁכַּח הָאֲבֵלוּת. וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָהּ - שו"ת פמ"א ח"ב סימן קכג
ז אלול
סעיף יב
אָסוּר לְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ כָּל שְׁלשִׁים, בֵּין שְעַר רֹאשׁוֹ, בֵּין שְעַר זְקָנוֹ, בֵּין שְעַר כָּל מָקוֹם. וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵרָיו. וְשִׁעוּר גְּעָרָה, יֶשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים. וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְגַלְּחִין כָּל שְׁנֵים עָשָר חֹדֶשׁ אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו שְעָרוֹ אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בֵּין הַגּוֹיִם וּמִתְנַוֵּל בֵּינֵיהֶם בְּשַׂעֲרוֹתָיו, אָז מֻתָּר לְגַלְּחָם, כִּי אֵין צְרִיכִים גְּעָרָה בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא כְּשֶׁיִגְדַּל שְׂעָרוֹ עַד שֶׁיִהְיֶה מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרָיו שֶׁרָאוּי לוֹמַר עָלָיו כַּמָּה מְשֻׁנֶּה זֶה, אָז מֻתָּר לְגַלֵּחַ, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא לְאַחַר שְׁלשִׁים
סעיף יג
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ כָּל שְׁלשִׁים, כָּךְ אָסוּר לִקְצוֹץ צִפָּרְנָיו בְּכֶלִי. אֲבָל בְּיָדָיו אוֹ בְשִׁנָּיו, מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִם הוּא מוֹהֵל, אָסוּר לוֹ לְתַקֵּן אֶת הַצִּפָּרְנַיִם לְצֹרֶךְ הַפְּרִיעָה אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁאֵין כָּאן מוֹהֵל אַחֵר, וְאָז מֻתָּר אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה. וְאִשָּׁה שֶׁאֵרְעָה טְבִילָתָהּ לְאַחַר שִׁבְעָה תּוֹךְ שְׁלשִׁים, תֹּאמַר לְאִשָּׁה נָכְרִית שֶׁתָּקוֹץ צִפָּרְנֶיהָ. וְאִי לֵיכָּא נָכְרִית, תָּקוֹץ לָהּ יִשְׂרְאֵלִית
סעיף יד
מֻתָּר לִסְרוֹק רֹאשׁוֹ בְּמַסְרֵק וַאֲפִלּו תּוֹךְ שִׁבְעָה