ויקיטקסט

קטגוריה:תהלים מ יג

<< | ספר תהלים • פרק מ' • פסוק י"ג | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני

המהדורה המנוקדת:

כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֤י אָפְﬞפֽוּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר
  הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת
    עָצְמ֥וּ מִשַּׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֤י אָפְפ֥וּ־עָלַ֨/י׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּ/נִי עֲ֭וֹנֹתַ/י וְ/לֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִ/רְא֑וֹת עָצְמ֥וּ מִ/שַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗/י וְ/לִבִּ֥/י עֲזָבָֽ/נִי׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג תהלים · מ · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אָפְﬞפֽוּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר
  הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת
    עָצְמ֥וּ מִשַּׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אפפו" - סבבו

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כי - העונש והרע הבא על האדם יקרא עון, כי הוא היה הסבה לביאת הרעה, כמו: גדול עוני, ויגדל עון בת עמי, אם יקרך עון וככה השיגוני עונותי ולא יכלתי לראות על דרך וכסה את עין הארץ, בעבור שאין לעונותי מספר, או ולא יכולתי לראות מראה הלב, כמו: וירא יעקב. ולבי עזבני - כאילו נשארתי בלא לב.

רד"ק

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כי אפפו עלי רעות עד אין מספר אפפו: הקיפו, כמו: כי אפפוני משברי מות (שמואל ב כב ה).

כי בן האדם מזומן לפגעי הזמן והעולם ואין להם מספר, וראוי לאדם לפחד מהם שמא יגרום החטא (בבלי ברכות ד א) ואפילו, החסיד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז כ), ולא יקרו לאדם הפגעים אם לא על ידי עון (בבלי שבת נה א), לפיכך אמר: השיגוני עונתי ובאמרו: השיגוני כלומר: מצאוני במקום העונש, ולא אוכל לברוח מהם.


ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי לא אוכל לראות עונותי כלם כי רבים המה.

ומה שאמר: ולבי עזבני: כחי, כלומר: דעתי עזבני מלספרם, כל כך הם רבים.

וכן ראוי לכל חסיד, בתפלתו לפני האל הגדול, להגדיל עונותיו ולמעט צדקותיו, שיאמר כי הוא מלא עונות ויבקש הכפרה והרחמים.

או יהיה פרוש ולא יכלתי לראות.

.

.

ולבי עזבני: על דרך הפלגה, כאלו אומר: כהו עיני ולבי אין עמי מפחדי על עונותי.

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"ולבי עזבני" - הלך ממני אומץ הלב

"ולא יכולתי לראות" - כי כהו עיני מהצרות

"השיגוני" - המקטריגים הנעשים מעונותי רדפו אחרי והשיגוני 

מצודת ציון

"אפפו" - סבבו כמו אפפוני חבלי מות (לעיל י"ח)

"עצמו" - ענין ריבוי

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כי אפפו", בעת שאפפו עלי רעות עד אין מספר, היה הסבה לזה כי "השיגוני עונותי", שע"י עונותי באו עלי הרעות, כמ"ש לא הנחש ממית אלא החטא ממית, רק אנכי "לא יכלתי לראות", שטחו עיני מראות שהעון הוא המיסר אותי, והגם שעונותי "עצמו משערות ראשי", והיו רבים מאד עד שהיה ראוי לי לראות ולהבחין זאת, מ"מ "לבי עזבני", ולא יכלתי להבחין בהבחנת הלב שהרעות באו עלי ע"י עונותי הרבים:

 

<< · מ"ג תהלים · מ · יג · >>



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה




השיגוני עוונותיי ולא יכולתי לראות

באחת התפילות בספר תהלים, מספר המשורר לה' על צרותיו:

(תהלים מ יג): "כי אפפו עלי רעות עד אין מספר, השיגוני עֲו‍ֹנֹתַי ולא יכלתי לראות, עצמו משערות ראשי ולבי עזבני"

על איזה צרות בדיוק הוא מתלונן?

1. צרות גשמיות כעונש על עוונות:

  • כי אפפו עליי - סבבו והקיפו אותי - רעות עד אין מספר - אירועים רעים וכואבים בלי סוף;
  • השיגוני עוונותיי - הגיעו לי העונשים על כל העוונות שעשיתי, " "המקטריגים הנעשים מעוונותי רדפו אחרי והשיגוני" " ( מצודות ) ;
  • ולא יכולתי לראות - העונשים כללו גם מחלות שפגעו בראיה שלי (דעת מקרא) ;   או: הצרות והדמעות טשטשו את ראייתי " "כי כהו עיני מהצרות" " (מצודות) ;   או: מרוב טפשותי, לא ראיתי ולא הכרתי בכך שהצרות באו כעונש על עוונותיי (מלבי"ם) .
  • עצמו משערות ראשי - כל כך הרבה צרות באו עליי, יותר מהשערות שבראשי;
  • ולבי עזבני - הצרות גרמו לי למחלות לב (דעת מקרא) , ופגעו בנפשי - " "הלך ממני אומץ הלב" " (מצודות) , כבר לא יכולתי לחשוב בהגיון מרוב צער ומצוקה.

2. התמכרות לעוונות (אראל) :

  • כי אפפו עליי - סבבו והקיפו אותי - רעות עד אין מספר - מחשבות רעות בלי סוף; לא יכולתי לחדול מהרהורי עבירה.
  • השיגוני עוונותיי - העוונות שעשיתי תפשו אותי, גרמו לי להתמכרות, עד ש-
  • ולא יכלתי לראות מה נכון לעשות.
  • עצמו משערות ראשי - העוונות היו רבים מהשערות שבראשי, כלומר הן כיסו את כל ראשי, עד ש-
  • ולבי עזבני - לא יכולתי לחשוב בהגיון, הייתי כלוא בתוך ההתמכרות ( לב = מקום המחשבות ).

3. צרות רוחניות כעונש על עוונות - שלילת הבחירה החופשית (ע"פ דוד אקסלרוד) :

  • השגוני עונתי ו (וכתוצאה מכך, כעונש על כך) לא יכלתי לראות (כלומר ה' שלל ממני את הבחירה החופשית)
  • עצמו משערות ראשי (כמות העוונות גדולה יותר ממספר השערות - ביטוי ציורי להדגשה של מעשה שיטתי) ,  ו (שוב, וכתוצאה מכך, כעונש על כך) לבי עזבני (הלב, כמשכן המצפון והרגישות למעשים,  הפסיק לפועל, כלומר, שוב, העדר בחירה).

אם לבו הוכבד מלכאותית, איך נשא באחריות על מעשיו? התשובה - הוא עשה מעשים שבגינם הוכבד ליבו, והעונש הוא על המעשים הראשונים. פסוק זה מאשר את השיטה, מה גם שנאמר על ידי דוד, כלומר, ייתכן שגם הוא הבין כך בדיעבד את עניין בת שבע. ראו רעיון דומה במאמר:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.





קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:תהלים_מ_יג&oldid=324084"