מ"ג תהלים מ יג


<< · מ"ג תהלים · מ · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אָפְﬞפֽוּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר
  הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת
    עָצְמ֥וּ מִשַּׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אפפו" - סבבו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - העונש והרע הבא על האדם יקרא עון, כי הוא היה הסבה לביאת הרעה, כמו: גדול עוני, ויגדל עון בת עמי, אם יקרך עון וככה השיגוני עונותי ולא יכלתי לראות על דרך וכסה את עין הארץ, בעבור שאין לעונותי מספר, או ולא יכולתי לראות מראה הלב, כמו: וירא יעקב. ולבי עזבני - כאילו נשארתי בלא לב.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי אפפו עלי רעות עד אין מספר אפפו: הקיפו, כמו: כי אפפוני משברי מות (שמואל ב כב ה).

כי בן האדם מזומן לפגעי הזמן והעולם ואין להם מספר, וראוי לאדם לפחד מהם שמא יגרום החטא (בבלי ברכות ד א) ואפילו, החסיד כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז כ), ולא יקרו לאדם הפגעים אם לא על ידי עון (בבלי שבת נה א), לפיכך אמר: השיגוני עונתי ובאמרו: השיגוני כלומר: מצאוני במקום העונש, ולא אוכל לברוח מהם.


ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי לא אוכל לראות עונותי כלם כי רבים המה.

ומה שאמר: ולבי עזבני: כחי, כלומר: דעתי עזבני מלספרם, כל כך הם רבים.

וכן ראוי לכל חסיד, בתפלתו לפני האל הגדול, להגדיל עונותיו ולמעט צדקותיו, שיאמר כי הוא מלא עונות ויבקש הכפרה והרחמים.

או יהיה פרוש ולא יכלתי לראות.

.

.

ולבי עזבני: על דרך הפלגה, כאלו אומר: כהו עיני ולבי אין עמי מפחדי על עונותי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אפפו" - סבבו כמו אפפוני חבלי מות (לעיל י"ח)

"עצמו" - ענין ריבוי 

מצודת דוד

"ולבי עזבני" - הלך ממני אומץ הלב

"ולא יכולתי לראות" - כי כהו עיני מהצרות

"השיגוני" - המקטריגים הנעשים מעונותי רדפו אחרי והשיגוני

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אפפו", בעת שאפפו עלי רעות עד אין מספר, היה הסבה לזה כי "השיגוני עונותי", שע"י עונותי באו עלי הרעות, כמ"ש לא הנחש ממית אלא החטא ממית, רק אנכי "לא יכלתי לראות", שטחו עיני מראות שהעון הוא המיסר אותי, והגם שעונותי "עצמו משערות ראשי", והיו רבים מאד עד שהיה ראוי לי לראות ולהבחין זאת, מ"מ "לבי עזבני", ולא יכלתי להבחין בהבחנת הלב שהרעות באו עלי ע"י עונותי הרבים:

 

<< · מ"ג תהלים · מ · יג · >>