קטגוריה:שמות ח ה
נוסח המקרא
ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה.
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְﬞפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
וַ/יֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְ/פַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַ/י֒ לְ/מָתַ֣י׀ אַעְתִּ֣יר לְ/ךָ֗ וְ/לַ/עֲבָדֶ֙י/ךָ֙ וּֽ/לְ/עַמְּ/ךָ֔ לְ/הַכְרִית֙ הַֽ/צֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּ/ךָ֖ וּ/מִ/בָּתֶּ֑י/ךָ רַ֥ק בַּ/יְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה שְׁאַל לָךְ גְּבוּרָא הַב לָךְ זְמָן לְאִמַּתִּי אֲצַלֵּי עֲלָךְ וְעַל עַבְדָךְ וְעַל עַמָּךְ לְשֵׁיצָאָה עוּרְדְּעָנַיָּא מִנָּךְ וּמִבָּתָּךְ לְחוֹד דִּבְנַהְרָא יִשְׁתְּאַרוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה לְפַרְעה שַׁבַּח בְּגִינִי לְאֵימַת דְאַנְתְּ בָּעֵי אַיְצַלֵי עֲלָךְ וְעַל עַבְדָךְ וְעַל עַמָךְ לְשֵׁיצָאָה עוּרְדְעָנַיָא מִינָךְ וּמִבָּתָּךְ לְחוֹד מָה דִבְנַהֲרָא יִשְׁתַּיְירוּן: |
רש"י
"למתי אעתיר לך" - את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה שיכרתו ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי אלו נאמר מתי אעתיר היה משמע מתי אתפלל עכשיו שנאמר למתי משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע לי אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי מפני שכל ל' עתר הרבות פלל הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי ל' הפעיל כך יאמר אעתיר העתירו והעתרתי דברים ואב לכולם העתרתם עלי דבריכם (יחזקאל לה) הרביתם
אמנם היה נראה לי כי חלוק יש בין "למתי" ובין "מתי", כי "למתי" הוא נאמר על הזמן המוגבל, כמו שאמר "למתי אעתיר לך" שהוא נאמר על הזמן המוגבל, אבל "מתי" נאמר על הזמן ואינו מוגבל, כמו "מתי אבא ואראה פני אלקים" (תהלים מ"ב, ג'), שפירושו מתי יהיה זה, ואין כאן זמן מוגבל. דמיון זה אדם, יאמר 'מתי יהיה נגמר בנין הבית', ולא יאמר 'למתי יהיה הבית נבנה', כי אין לזה זמן מוגבל שיהיה הבית נגמר דוקא בזמן זה. והאדם יאמר 'לאיזה זמן יהיה דבר זה' דבר שהוא תולה בזמן, שיאמר 'למתי תבא אלי', כלומר לאיזה יום, והוא ישיב ליום זה אבא אליך, ולא יאמר 'מתי תבא אלי', כיון שיש לו זמן מוגבל, ואין זמנו כל שעה. ולפי זה אין צריך לפרש כמו שפירש רש"י:
ומה שלא השיב פרעה מיד תסיר הצפרדעים, כי יודע היה פרעה כי יום שבאה המכה - באותו היום אין להסיר אותה, כי אותו היום הוכה. ואין להקשות דהא הערוב והברד היה הסרתם מיד, לא דמי הכרתת הצפרדעים - להפסקת הברד ולהסרת הערוב, שדרך הערוב להיות הולך ובא, וכן דרך הברד להפסיק, אבל הכרתת הצפרדעים להמית אותם (פסוק ט), כיון שהוכה אותו יום, לא באה הצלה באותו יום, לאפוקי הסרת הערוב, וכן הברד, דגם בעת המכה דרך הערוב שהולך ובא, וכן הברד - כל ברד וברד ענין חדש הוא כדלעיל, ויכול להפסיק מיד, ולא נוכל לומר כי כבר הוכה אותו היום:
וקשיא מכאן לרז"ל (שמו"ר ט, יב) שאמרו כל מכה משמשת רביעית החדש (רש"י לעיל ז, כה), והלא מכת הצפרדעים על ידי תפלתו של משה הוסרו, מיהא זה יש לתרץ אף על גב שנכרתו היתה המכה משמשת שבעת ימים, כדכתיב בקרא (פסוק י) "ותבאש הארץ", וזאת המכה היתה שבעה ימים. אמנם מן הערוב שגם היה משה מתפלל עליו (פסוקים כו, כז), וכן הברד (להלן ט, לג) קשיא, אבל החשך שהיה ו' ימים (רש"י להלן י, כב) יש לתרץ כמו שאמרו רז"ל (שמו"ר יד, ג) כי נשאר יום א' על הים והיה הענן והחשך למצרים, אך קשיא הערוב והברד דהוסר על ידי תפלתו של משה רבינו ע"ה איך היה משמש ז' ימים, ויש לתרץ דכיון שראה פרעה שכל מכה היתה נמשכת רביעית החודש, כל רביעית החודש היה ירא מן המכה שמא תחזור, ובזה היתה משמשת רביעית החודש, ולא התרה בו מכה אחרת עד אחר רביעית החודש, ואז התחיל להתרות על מכה אחרת, שלא היתה משמשת עוד:
[ב] מפני שכל לשון עתר הרבות פלל. מפני שלשון 'עתר' הוא לשון הרבות, ולשון הרבה בא בלשון הפעיל, שרצה לומר שהרבה את אחר, שהרי כל הפעיל פעל יוצא, והכי נמי היא פעל יוצא, שהרבה תפילה. ולקמן דכתיב (פסוק כו) "ויעתר" לשון קל, פירש רש"י שרוצה לומר וירבה בתפילה, וזה אינו פועל יוצא רק נתאמץ בכונה יתירה, והיה מתאמץ בתפילה, וזהו וירבה בתפילה (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ – אֵת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְּפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרַי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי אַעְתִּיר", הָיָה מַשְׁמַע מָתַי אֶתְפַּלֵּל; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמַע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְּפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע לִי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ.
אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי – וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶעְתַּר', 'עִתְרוּ', 'וְעָתַרְתִּי'; מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן 'עֶתֶר', הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא; וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר 'הִרְבּוּ', 'אַרְבֶּה', 'וְהִרְבֵּיתִי' – לְשׁוֹן הִפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר 'אַעְתִּיר', 'הַעְתִּירוּ', 'וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים'. וְאָב לְכֻלָּם: "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל לה,יג), הִרְבֵּיתֶם.
רשב"ם
למתי אעתיר לך: לאיזה יום וזמן אתה רוצה שיסורו כל הצפרדעים ואני אעתיר מיד שימותו עד אותו זמן שתבקש ממני כי אין מנהג למות כולן בפעם אחת:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אעשה לך תפארת, שאעתיר אל השם ויסר המכה ביום שתבקש.
וטעם ביאור תשארנה –
כי שם היו בתחלה ואחר שהזכיר היאור אין צורך להזכיר הנהרות והאגמים.רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והתימה על הרמב"ן ז"ל שאמר שלא התפלל עד למחר, ואמר כי למ"ד למתי נוספת וכמוהו (דברים ט) למן היום אשר יצאת מארץ מצרים שאילו התפלל בו ביום כאשר סרה המכה למחר היה ראוי לומר ויעש ה' כדבר משה ממחרת, וכיון שלא אמר כן נראה כי בשעת תפלתו היתה המכה מסתלקת מיד וכיון שאין הסתלקות המכה עד למחר לא התפלל עד למחר. והנה הכתוב מוכיח כדברי רש"י שאמר הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל ה' ולא אמר והעתרתי אל ה' מחר, למדך בזה שתכף שיצא מיד התפלל שתסור מכת הערוב מעבדיו ומעמו מחר כי כיון שהתחיל פרעה במכה זו של צפרדעים להזכיר מחר ולהאריך הזמן עד למחר גם משה הסכים בשאר המכות להאריך זמנם עד למחר לא שיסורו מיד, ומזה תמצא כתוב במכת הערוב למחר יהיה האות הזה ובמכת הברד כתיב (שמות ט) הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד, ובמכת הדבר כתיב (שם) מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ, ובמכת הארבה כתיב (שם י) הנני מביא מחר. ומה שהאריך פרעה המכה הראשונה עד למחר חשב כי הגיע עת סור המכה בעת ההיא מדרך מערכת הכוכבים ומשה היודע העת היה מבקש שיאמר לו פרעה להסירם מיד, על כן רצה לסכול דעתו להבחין את משה בחכמתו והאריך הזמן עד למחר והשיב לו משה רבינו ואמר כדברך שלא יסורו היום עד מחר ומזה תוכל להבין כי אין המכה בכח המערכת רק בכח הש"י זהו למען תדע כי אין כה' אלהינו.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אעתיר אל ה' ויסורו הצפרדעים ג"כ תתפאר עלי שלא אני עשיתי זאת רק שסרו מעצמם במקרה, וע"כ כדי לברר הדבר במופת צריך ג"ד: א] שיקבע זמן ויסורו ברגע שקבע להם ועז"א למתי אעתיר, ב] לך ולעבדיך, באשר עקר ביאת המכה היה בשבילך שפרעה התחיל בעבירה תחלה וצריך שעקר התפלה יהיה שיסורו ממך ועי"ז יושעו גם עבדיך, וכן בסורם יסורו תחלה ממך ומבתיך ואח"כ מעמך, ג] רק ביאר תשארנה, שאם יסורו כולם עדיין יתלה הדבר במקרה אבל ע"י שישארו ביאור לזכר עולם ידע שהוא פועל אלהים אשר זכר עשה
לנפלאותיו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד צריך לדקדק דברי משה שאמר למתי אעתיר וגו' שלא היה לו לומר אלא מתי יסיר הצפרדעים שהוא המבוקש.
אכן כוונת משה להראותו אשר יפליא ה' לחבב ידידיו ומזה ישער ויחליט בדעתו כי מהנמנע שיעזבם ה' בשום אופן, כי הנה מדרך המוסר עבד כי ישאל דבר מרבו ולואי שישיג עשוהו לו לא שיתנה עליו בזמן מסוים ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר אלא ועבד ישאף רבו עת אשר יחפוץ לחוננו רצון, ואמר משה בא וראה ההשגחה הנכונה ושלימות החיבוב שאעתיר לה' ואומר אליו בתפלתי כי יעשה הדבר בעת אשר אקבע לו הזמן, והוא אומרו למתי אעתיר פי' לאיזה זמן, תתפאר עלי לומר התפלל לה' עתה כי לזמן פלוני יסיר וגו', והשיבו פרעה למחר וגו', וקשה כי הגם כי נפש רשע אותה רע זה דוקא בדבר שאין הרעות ניכר לאדם אלא במושכל אבל כזו וכזה אין לך אדם שיחפוץ שיתעכב בסכנת מות כמו שכן קראה הוא ויסר מעלי את המות. והיה נראה לומר כי לראותו זריזותו של משה שאמר למתי אעתיר וגו' הטעתו עין שכלו כי אמר כן משה לצד שהכיר כי קרב זמן קץ המכה ואין עוד מאז והלאה שליטה לאלהי העברים והמכה כלתה מאליה והערים ח"ו משה לצד שאמר בדעתו כי חפץ יחפוץ פרעה למהר ולהסיר הנגע לזה אמר התפאר ומן הסתם יאמר בעת ובעונה הזאת לזה סבל צער אותו זמן להכיר הדבר אם מרמה אחז ואמר למחר.
אלא שכפי דרכינו אין אנו צריכין לזה, כי רצה לבחון התפארות משה שאמר שיתפלל ויתנה בתפלתו על אלהיו שישמע תפלתו עתה ולא יעשה כי אם למחר, ואין מדה זו אפילו בעובד לכוכב ומזל. ואמר למחר פי' שיתפלל עכשיו ויאמר בתפלתו כי למחר יסיר וגו', נתכוון הרשע להגדיל הנסיון שיתפלל להסיר ולא יסיר עד למחר. והשיב משה על זה ואמר כדברך נעשה למען תדע כי אין כה' אלהינו שיקבל תפלתינו בתנאיה על דרך אומרו (דברים ד', ז') כי מי וגו' כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ולזה תכף ומיד יצא והתפלל לה'. ואין לחוש ולומר כי במה יאמת פרעה את הדבר שהתפלל אז ולא למחר בעת הצורך, הנה לצד שלא היה מתפלל תוך הכרך היו יודעים זמן תפלתו וכשיצא באותו יום ולא למחר הנה האות צודק, והוא אומרו ויצא משה וגו' מעם פרעה ויצעק משה וגו' פי' צעק ב' דברים הא' להסירם והב' להסירם למחר ולא קודם, ולזה דקדק לומר על דבר הצפרדעים ולא אמר ויצעק וגו' להסיר הצפרדעים שאז יהיה נשמע שתפלתו היתה על ההסרה לבד בלא תנאי הזמן, ויעש ה' כדבר משה פי' בזמן שאמר לו ויסר וגו':בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ח ה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.