מפרשי רש"י על שמות ח ה
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ח' • פסוק ה' | >>
• ה • ו • ח • יא • יד • טז • יז • יח • כא • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְﬞפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
רש"י
"התפאר עלי" - כמו (ישעיהו י) היתפאר הגרזן על החוצב בו משתבח לומר אני גדול ממך ונטיר בלע"ז וכן התפאר עלי השתבח להתחכם ולשאול דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו
"למתי אעתיר לך" - את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים למתי תרצה שיכרתו ותראה אם אשלים דברי למועד שתקבע לי אלו נאמר מתי אעתיר היה משמע מתי אתפלל עכשיו שנאמר למתי משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו הצפרדעים לזמן שתקבע לי אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו אעתיר העתירו והעתרתי ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי מפני שכל ל' עתר הרבות פלל הוא וכאשר יאמר הרבו ארבה והרביתי ל' הפעיל כך יאמר אעתיר העתירו והעתרתי דברים ואב לכולם העתרתם עלי דבריכם (יחזקאל לה) הרביתם
רש"י מנוקד ומעוצב
הִתְפָּאֵר עָלַי – כְּמוֹ "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" (ישעיהו י,טו), מִשְׁתַּבֵּחַ לוֹמַר: אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ, ונטי"ר [wanter = להתפאר, להשתבח[1]] בְּלַעַז. וְכֵן "הִתְפָּאֵר עָלַי", הִשְׁתַּבֵּחַ לְהִתְחַכֵּם וְלִשְׁאֹל דָּבָר גָּדוֹל וְלוֹמַר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ.
לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ – אֵת אֲשֶׁר אַעְתִּיר לְךָ הַיּוֹם עַל הַכְרָתַת הַצְּפַרְדְּעִים, לְמָתַי תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ? וְתִרְאֶה אִם אַשְׁלִים דְּבָרַי לַמּוֹעֵד שֶׁתִּקְבַּע לִי. אִלּוּ נֶאֱמַר "מָתַי אַעְתִּיר", הָיָה מַשְׁמַע מָתַי אֶתְפַּלֵּל; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר "לְמָתַי", מַשְׁמַע אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ הַצְּפַרְדְּעִים לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע לִי; אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ.
אַעְתִּיר, הַעְתִּירוּ, וְהַעְתַּרְתִּי – וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶעְתַּר', 'עִתְרוּ', 'וְעָתַרְתִּי'; מִפְּנֵי שֶׁכָּל לְשׁוֹן 'עֶתֶר', הַרְבּוֹת פֶּלֶל הוּא; וְכַאֲשֶׁר יֹאמַר 'הִרְבּוּ', 'אַרְבֶּה', 'וְהִרְבֵּיתִי' – לְשׁוֹן הִפְעִיל, כָּךְ יֹאמַר 'אַעְתִּיר', 'הַעְתִּירוּ', 'וְהַעְתַּרְתִּי דְּבָרִים'. וְאָב לְכֻלָּם: "וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם" (יחזקאל לה,יג), הִרְבֵּיתֶם.
מפרשי רש"י
[א] את אשר אתפלל היום וכו'. דאם לא כן לא הוי למכתב "למתי" בלמ"ד, אלא 'מתי אעתיר לך', אלא על כרחך התפילה היה מיד, והכרתת הצפרדעים לא היה מיד. ואין להקשות לפירושו, מי הצריכו לומר כך, ולמה לא אמר 'מתי אעתיר לך', ויהיה משמע דהתפילה וההכרתה יהא בשעה אחת, דאפשר לומר כי זה חדוש גדול יותר בתפילה, והיה צריך להתפלל על שני דברים; האחד שיכרתו, ובזה הזמן יכרתו, דהוא ענין יותר גדול:
אמנם היה נראה לי כי חלוק יש בין "למתי" ובין "מתי", כי "למתי" הוא נאמר על הזמן המוגבל, כמו שאמר "למתי אעתיר לך" שהוא נאמר על הזמן המוגבל, אבל "מתי" נאמר על הזמן ואינו מוגבל, כמו "מתי אבא ואראה פני אלקים" (תהלים מ"ב, ג'), שפירושו מתי יהיה זה, ואין כאן זמן מוגבל. דמיון זה אדם, יאמר 'מתי יהיה נגמר בנין הבית', ולא יאמר 'למתי יהיה הבית נבנה', כי אין לזה זמן מוגבל שיהיה הבית נגמר דוקא בזמן זה. והאדם יאמר 'לאיזה זמן יהיה דבר זה' דבר שהוא תולה בזמן, שיאמר 'למתי תבא אלי', כלומר לאיזה יום, והוא ישיב ליום זה אבא אליך, ולא יאמר 'מתי תבא אלי', כיון שיש לו זמן מוגבל, ואין זמנו כל שעה. ולפי זה אין צריך לפרש כמו שפירש רש"י:
ומה שלא השיב פרעה מיד תסיר הצפרדעים, כי יודע היה פרעה כי יום שבאה המכה - באותו היום אין להסיר אותה, כי אותו היום הוכה. ואין להקשות דהא הערוב והברד היה הסרתם מיד, לא דמי הכרתת הצפרדעים - להפסקת הברד ולהסרת הערוב, שדרך הערוב להיות הולך ובא, וכן דרך הברד להפסיק, אבל הכרתת הצפרדעים להמית אותם (פסוק ט), כיון שהוכה אותו יום, לא באה הצלה באותו יום, לאפוקי הסרת הערוב, וכן הברד, דגם בעת המכה דרך הערוב שהולך ובא, וכן הברד - כל ברד וברד ענין חדש הוא כדלעיל, ויכול להפסיק מיד, ולא נוכל לומר כי כבר הוכה אותו היום:
וקשיא מכאן לרז"ל (שמו"ר ט, יב) שאמרו כל מכה משמשת רביעית החדש (רש"י לעיל ז, כה), והלא מכת הצפרדעים על ידי תפלתו של משה הוסרו, מיהא זה יש לתרץ אף על גב שנכרתו היתה המכה משמשת שבעת ימים, כדכתיב בקרא (פסוק י) "ותבאש הארץ", וזאת המכה היתה שבעה ימים. אמנם מן הערוב שגם היה משה מתפלל עליו (פסוקים כו, כז), וכן הברד (להלן ט, לג) קשיא, אבל החשך שהיה ו' ימים (רש"י להלן י, כב) יש לתרץ כמו שאמרו רז"ל (שמו"ר יד, ג) כי נשאר יום א' על הים והיה הענן והחשך למצרים, אך קשיא הערוב והברד דהוסר על ידי תפלתו של משה רבינו ע"ה איך היה משמש ז' ימים, ויש לתרץ דכיון שראה פרעה שכל מכה היתה נמשכת רביעית החודש, כל רביעית החודש היה ירא מן המכה שמא תחזור, ובזה היתה משמשת רביעית החודש, ולא התרה בו מכה אחרת עד אחר רביעית החודש, ואז התחיל להתרות על מכה אחרת, שלא היתה משמשת עוד:
[ב] מפני שכל לשון עתר הרבות פלל. מפני שלשון 'עתר' הוא לשון הרבות, ולשון הרבה בא בלשון הפעיל, שרצה לומר שהרבה את אחר, שהרי כל הפעיל פעל יוצא, והכי נמי היא פעל יוצא, שהרבה תפילה. ולקמן דכתיב (פסוק כו) "ויעתר" לשון קל, פירש רש"י שרוצה לומר וירבה בתפילה, וזה אינו פועל יוצא רק נתאמץ בכונה יתירה, והיה מתאמץ בתפילה, וזהו וירבה בתפילה (כ"ה ברא"ם):
- ^ ההבדל בין wanter ל־porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.