קטגוריה:שמואל ב ד א

מ"ג שמואל ב · ד · א · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע בֶּן שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל נִבְהָלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן־שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ׃

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

"וירפו" - מלשון רפיון והוא ענין יאוש 

"בן שאול" - לפי שכשמת אבנר לא נשאר מי להתחזק עמו במלכותו ועוד לא נשאר בו כח מלכות רק מצד היותו בן שאול המלך לזה לא הזכירו בשמו

"נבהלו" - היות ידעו שלבב אבנר היתה שלם עם דוד וחששו שעם כל זה נהרג בעצתו ופחדו לנפשם שלא ינקום בכולם ובעבור זה לא המליכוהו עד שנהרג איש בושת ועשה דוד שפטים בההורגים ובזה ידעו למפרע שהיה דוד נקי מדמי אבנר ואז באו כולם להמליכו