קטגוריה:ירמיהו כח ו
נוסח המקרא
ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה יָקֵם יְהוָה אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית יְהוָה וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
וַיֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַנָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהֹוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְהָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהֹוָה֙ וְכׇל־הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל אֶל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַ/יֹּ֙אמֶר֙ יִרְמְיָ֣ה הַ/נָּבִ֔יא אָמֵ֕ן כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֑ה יָקֵ֤ם יְהוָה֙ אֶת־דְּבָרֶ֔י/ךָ אֲשֶׁ֣ר נִבֵּ֗אתָ לְ/הָשִׁ֞יב כְּלֵ֤י בֵית־יְהוָה֙ וְ/כָל־הַ/גּוֹלָ֔ה מִ/בָּבֶ֖ל אֶל־הַ/מָּק֥וֹם הַ/זֶּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"יקם" - ל' תפלה (של"ש שטי"ן אלו ע"ד והביא"ו לבית הכל"א ל"א סדר"ן הר"ב המחב"ר)
"אמן כן יעשה וגו'" - בעלי אגדה אומרים כך אמר לו הלואי ויתקיימו דבריך אני משתכר ואתה נפסד אני כהן ואוכל קדשי שמים אם יעמוד הבית בבניינו ואתה גבעוני כדכתיב (כאן) אשר מגבעון ותהיה לי עבד חוטב עצים ושואב מים ומורה צדק שלא פי' נקיט ליה טעם רבותינו שלמדו מכאן כל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו שכן יראייה בן שלמיה בן חנניה תפשו לבסוף והביאו לבית הכלאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אשר נבאת" - אמר לפי דבריו שאמר שבנבואה דבר אבל האמת היה שבדא מלבו
"אמן" - יאומן דבריך
"יקם ה'" - מי יתן ויקם ה' וגו' וכפל הדבר במ"ש
"ויאמר ירמיהוו" - בעבור שארכו הדברים באמרו לעיני הכהנים וגו' אמר שנית ויאמר ירמיהוו וגו'- פרשנות מודרנית:
ירמיהו נותן לחנניה פתח להתחרט
תגובה ל: ביאור:ירמיהו כח שנכתבה ב12:39:29 27.07.2005
ירמיהו ניבא שמלך בבל יכבוש וישעבד את יהודה; אך אדם אחר - חנניהו בן עזור - ניבא להיפך (ירמיהו כח א-ד): " "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי אֶת-עֹל" "מֶלֶךְ בָּבֶל..." ".
בתגובה, אמר לו ירמיהו (כח 6-9): "וַיֹּאמֶר, יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה'; יָקֵם ה', אֶת-דְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית-ה' וְכָל-הַגּוֹלָה, מִבָּבֶל אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה . אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי, כָּל-הָעָם. הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ--מִן-הָעוֹלָם: וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה וּלְדָבֶר. הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם--בְּבֹא, דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת".
פעמים רבות קורה שאנחנו עושים טעות, אבל קשה לנו להתחרט בגלל ההשפלה שיש בכך, ולכן אנחנו ממשיכים להצדיק את הטעות שלנו.
ירמיהו כמובן ידע שחנניה הוא נביא שקר, ושכלי בית ה' לא יחזרו מבבל. אולם, לדעתי, הוא רצה לתת לחנניה אפשרות לסגת מהטעות שלו בלי להשפיל את עצמו.
לכן, לפני שהוכיח אותו על טעותו, הוא פתח את דבריו במילים טובות: "אמן כן יעשה ה', יקם ה' את דבריך...", כלומר - הדברים שאמרת הם יפים בתור תקוות ותפילות אל ה'; גם אני מתפלל שהדברים שאמרת יתגשמו, אולם אלה אינם דברי נבואה.
ירמיהו קיווה, שחנניה ינצל את ההזדמנות, ויאמר "נכון, גם אני התכוונתי רק להביע תקווה ותפילה, ולא להתנבא". אילו חנניה היה אומר כך, הוא היה ניצל מדין נביא שקר, וכבודו לא היה נפגע.
אך חנניה לא ניצל את ההזדמנות, ולכן ירמיהו המשיך והסביר לו, שלא כל נביא שמנבא טובות זוכה לכבוד של נביא אמת, ולא כל נביא שמנבא רעות הוא נביא שקר ; הוא ניסה לרמוז לו, שכדי לזכות בכבוד לאורך זמן, הוא צריך להגיד את האמת, ולא להגיד את מה שהעם רוצה לשמוע.
אך חנניה שוב לא ניצל את ההזדמנות, והסוף ידוע - בהמשך הפרק מסופר שחנניה לא חזר בו בדבריו, וה' המית אותו באותה שנה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-27.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו כח ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.