המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ששית האיפה" - ירושלמית שהיא חומש של מדברית והן ב' עשרונים הא' למנחת התמיד וא' לחביתין ואף על פי שחביתין קריבין לחצאין מביא הוא בבקר עשרון שלם וחוצהו כמו ששנינו במנחות
"לרוס את הסולת" - אילפר"יסיר בלע"ז ל"א אימ"לליר בלע"ז לרוס את הסולת לכתת ולבלול בו את הסלת לשון רסיס כמו (עמוס ו) והכה הבית הגדול רסיסים ולשון משנה אם היה עבה או מרוסס
"חקות עולם תמיד" - מחובר הוא למקרא שלאחריו לומר אל תחשבו שבעבור העולה והמנחה הזאת יחדלו מלהקריב התמיד והמנחה והשמן המוזכר בתורה כי חקות עולם תמיד יעשו את הכבש וגו'
"לרוס את הסולת" - לזלף ולהשקות בו את הסולת להיות רטוב ממנו
"מנחה לה'" - ר"ל זה יהיה מנחה לה' מלבד מנחת התמיד הנזכר בתורה
"תעשה עליו" - על הכבש הנוסף בשביל המלואים
מצודת ציון
"לרוס" - ענין זלוף ונטיפה כמו רסיסי לילה (שיר השירים ה)
"ומנחה תעשה עליו וגו' ששית האיפה", שזה שיעור מנחת הכבש בימי החינוך כנ"ל, "ושמן שלישית ההין", הגם שלפי החשבון היה לו לההביא ששית ההין, כי החשבון הוא הין לאיפה וששית ההין לששית האיפה, באר שיהיה "לרוס את הסלת" ולרככה בשמן הרבה, "מנחה לה' חקת עולם תמיד", ר"ל כל מה שבארתי עד הנה הוא רק למצות מנחת החינוך, והוא רק לשעה לא לעולם, אבל חוץ מזה יביא את "המנחה" המיוחדת "לה'" אשר היא "חקת עולם תמיד" שיביא מנחת תמידין בבקר בבקר כהלכתו:
ביאור המילות
"לרס". לזלף על הסולת, מענין רסיסי לילה, שהם טפים נוטפים ונוזלים, ותרגום כרביבים עלי עשב כרסיסי מלקושא:
