המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"יען מחאך יד ורקעך ברגל" - לשם שמחה ואע"פ שבראש הספר (לעיל ג) אמר כן לענין אבל הכה בכפך ורקע ברגליך ואמור האח יש דברים שעושין אותם לאבל ולשמחה אבל אין עניינם שוה וכן חלילים לכלה ולמת
"ורקעך" - לשון מרפס
"בכל שאטך" - לשון בזיון פותרין בו כמו ויבז עשו (בראשית כה) שתרגום אונקלוס ושאט עשו ואני אומר שאט לשון שטף גולוזמנ"ט בלע"ז
"ותשמח בכל שאטך בנפש" - שמחת בכל הבזיון שלך שבזית בנפשך את אדמת ישראל
"ורקעך ברגל" - בעטת ברגל בארץ כי אז נראה כאילו מרקע ומרדד הארץ וגם הוא ענין שמחה ועם כי אמר למעלה הכה בכפך ורקע ברגלך (לעיל ו) על ענין צער ואבל הנה יש דברים שעושים לאבלות ולשמחה ואין עניינם שוה וכמו שמביאים חלילים למת ולכלה
"מחאך יד" - בעבור שהכית כפך זה לזה בדרך שמחה
מצודת ציון
"מחאך" - ענין הכאת כף אל כף דרך שמחה וכן ימחאו כף (ישעיהו נה)
"ורקעך" - ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיהו י)
"כי כה אמר ה'" עתה יעד להם עונש אחר נגד השמחה שהיה להם גם אחר החורבן עד שהראו השמחה בפועל ע"י ריקוד, כי שמחו אל אדמת ישראל, כי בני עמון התישבו אחר החורבן על אדמת ישראל, כמ"ש (ירמיה י"ט) מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב, (ובעמוס א') על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם, וז"ש "יען מחאך יד" וכו':
ביאור המילות
"מחאך". כמו וכל עצי השדה ימחאו כף:
"ורקעך". רקידה ברגל:
"בשאטך". משתתף עם שוט המורה על הכאה, ר"ל שמכאיבים, כמו השטאים אותך ר"ל העוקצים ומכאיבים לך, וכן ולשוטט בצדכם (יהושע כ"ג), ואם יכאיב לו ע"י בוז ולעג זה נקרא שאטת הנפש, ועז"א בשאט נפש (פט"ו):
