המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וארבה" - רצה לומר אף שהרביתי זרעו מישמעאל כמו שכתוב (בראשית כא יג) וגם את בן האמה וגו' כי זרעך הוא והוא הלא רק עליו שאל כמו שכתוב (שם יז יח) לו ישמעאל יחיה לפניך מכל מקום עוד נתתי לו את יצחק כאשר הבטחתיו
"ואולך אותו וגו'" - על כי היא ארץ קדושה וראוי להשראת שכינה
"ואקח" - בחסדי נטיתי לבו מדרך אביו ואחיו ואקח אותו מביניהם שלא יהיה נמשך אחר דעתם הכוזב
"ואקח". מבאר ראשונה ההשתדלות שעשה להכינם אל הענין האלקי מצד מקומם (נגד מ"ש בעבר הנהר ישבו), שכמו שבעל הגן כאשר יראה נטע נעמן נטוע במקום רזה ובית
אבנים יחזה, אז יקחהו ממקומו וישתלהו בקרן בן שמן, כן לקחתי "את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען", מקום הראוי להשגחה ונבואה, וגם בהליכתו בכל
הארץ נתנסה ונצרף בכור הנסיונות ונבחן. ועל הענין השני שהוא שיזדכך מצד שרשו ויחוסו (נגד מ"ש תרח אבי אברהם), זאת עשיתי "וארבה את זרעו", שעי"כ נזדקקו השמרים
והפסולת בישמעאל ויצא יצחק זהב נקי. וז"ש "ואתן לו את יצחק", שיצחק היה מיוחד לו פרי קדש הלולים. והנה גם ביצחק היו קצת סיגים ונזדקקו ע"י עשו, וז"ש:
