• לדף התרגום על כל הפרק •

(חגי ב ט): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ה' צבאות, ובמקום הזה אתן שלום נאם ה' צבאות"

אחרון = לא דווקא סופי, יכול להיות גם שני .

הבית הזה האחרון = הכוונה לבית המקדש השני שנבנה בימי חגי, ואנחנו מאד מקווים שהוא לא האחרון, ושייבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו (ראו והיה הדם לכם לאות על הבתים ).

במה בדיוק היה כבוד בית המקדש השני גדול מכבוד בית המקדש הראשון? (ראו פירוט הדעות בספרו של הרב אליהו מאלי אורות מציון ):

1-2. יש אומרים שהכוונה לכבוד מוחשי - הוא היה גבוה יותר והתקיים שנים רבות יותר: " "... ומנלן דהוה גבוה טפי [מנין לנו שבית שני היה גבוה יותר מבית ראשון?] דכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון. רב ושמואל ואמרי לה ר' יוחנן חד אמר בבנין [רש"י: שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות (פרק ד מ"ו)] וחד אמר בשנים [רש"י: בית ראשון עמד ד' מאות ועשר ובית שני ד' מאות ועשרים] ואיתא להא ואיתא להא" " (בבלי בבא בתרא ג.) .

3. יש אומרים שהכוונה ליופי - בית המקדש השני היה יפה מאד לאחר שהורדוס שיפץ אותו: " "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה [מימיו]. במאי בנייה? אמר רבה באבני שישא ומרמרא [שיש ירוק ולבן]. איכא דאמרי באבני כוחלא שישא ומרמרא [יש אומרים שיש כחול ירוק ולבן] אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דנקביל סידא. סבר למשעייה בדהבא. אמרו ליה רבנן: שבקיה, דהכי שפיר טפי, דמיחזי כי אידוותא דימא [הוציא שורה והכניס שורה והיה נראה כגלי הים רצה הורדוס לצפותו בזהב אמרו לו חכמים הניחהו, כך נראה הוא יפה יותר, שנראה הוא כגלי הים]." " (בבלי בבא בתרא ד.)

אולם:

• בניין הורדוס החזיק מעמד רק זמן קצר - כ-70 שנה - עד שנחרב בידי הרומאים.

• תקופת הורדוס אינה תקופה מזהירה בתולדות עם ישראל. קצת דוחק לפרש, התגשמות נבואה כה מבטיחה, על תקופה קצרה שהיתה אפלה למדי.

• זאת ועוד, על אף היופי של בנין הורדוס, גם בנין שלמה היה יפה מאוד. כאשר ראתה אותו מלכת שבא, היתה מלאת התפעלות (מלכים א י ד-ה): "וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה… וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ".

4. יש אומרים שהנבואה כלל לא התגשמה, בעוונותיהם של בני ישראל: " "... ורבי משה אמר כי זה היה על תנאי. אילו היו צדיקים גמורים [היה מתקיים היעוד – גדול יהיה הבית האחרון], כאשר אמר זכריה: "והיה אם שמוע תשמעו" "" (אבן עזרא) . לדעת ר' משה לא התקיימה הנבואה. היא היתה על תנאי שיהיו צדיקים, ומשלא עמדו בתנאי, נדחה קיום הנבואה עד עת קץ.

5. ויש אומרים, שהנבואה מלכתחילה היא נבואה על אחרית הימים, והיא אכן מתייחסת לבית המקדש האחרון והסופי - בית שלישי, שייבנה במהרה בימינו: " "ויש לפרש שתואר - "האחרון", מוסב על שם - "כבוד", לא על הבית, ר"ל הכבוד האחרון של הבית הזה יהיה גדול מן הכבוד הראשון, כי שם בית, חל עליו אף בחורבנו! שמצייר אותו כאילו הוא עומד... כי הבית השני היא התחלה לבית השלישי, וקדושתו לא בטלה אף שנחרב בינתים. ורוצה לומר, הכבוד שיהיה לבית הזה באחרונה יהיה גדול מכבוד שהיה לו בראשונה; ולפי זה הוא יעוד עתידי על אחרית הימים" " (מלבי"ם) . המלבי"ם חידש שהביטוי ראשון ואחרון אינו מתיחס לבית ראשון ולבית שני, אלא לכבוד הבית השני, בתחילתו ובסופו. "הבית", אינו העצים והאבנים שהוא בנוי מהם, אלא הצורה הרוחנית שלו. צורה זו קיימת גם בחורבנו של בית המקדש.

רמח"ל (ספר משכני עליון עמ' 36) מוסיף ומבאר, כי בית המקדש בנוי משני חלקים: רוחני וגשמי. על הבנין הגשמי של המקדש, יורד המקדש הרוחני מהשמים ושורה עליו. בזמן בית שני היה קיים בית המקדש השלישי הרוחני בשמים, וצורתו היתה כצורת בית המקדש שעליו ניבא יחזקאל. לעומת זאת הבנין הגשמי של בית שני היה בנוי בחלקו כמקדש יחזקאל ובחלקו כמקדש שלמה. היות והם היו שונים זה מזה, לא היה יכול לרדת המקדש הרוחני מהשמים, ולשרות על הבית הגשמי. על כן לא היתה שכינה יכולה לשרות בבית שני. הנבואה: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון", מוסבת על הצורה הרוחנית, שהיתה כבר קימת בזמן חגי, והיא באמת בית המקדש השלישי - האחרון.

פירוש חדש מפרש הרב קוק: " "מבנין הבית השני יצאה אורה לאומות העולם יותר מאשר מהבית הראשון, ועל זה נרמז: גדול יהיה כבוד הבית האחרון, שזהו ביחש לתקון אומות העולם. והנה נקבע שיהיו ישראל בגלות כדי לתקן את אומות העולם, כמו שכתוב בספר באר הגולה, וכל זה היה מפני שלא נתגדלה כל-כך זכותן של ישראל עד שיהיו ראויין אומות העולם להדחות לגמרי, על כן מתעכבת הישועה עד שיהיו גם-כן המובחרים שבאומות העולם ראויין. וזהו שנרמז במה שנמסרה אסתר תחת יד ערל, ועל ידה ניצל גם הוא, וגם היתה תשועה לאומות העולם, כי על-ידי כורש שיצא ממנה נבנה הבית, ועל ידו היה אור לאומות העולם באור דעות טהורות הכלולות בתורה הקדושה" " (מאורות הראיה חנוכה עמ' רלז) .

6. והרב קוק מבאר, שכוונת הנביא באומרו: "הבית האחרון", איננו בנין בית המקדש. הבית האחרון הוא כינוי לכל תקופת בית שני. הכבוד של הבית השני הוא הרושם שיצר עם ישראל באנושות בכל תקופת בית שני. ההשפעה הרוחנית על כל האנושות, התבטאה בהתפשטות המוסר הישראלי ורעיונות התורה בכל החברה האנושית.

מבחינה זו השפעת עם ישראל על האנושות בתקופת בית שני, היתה גדולה מהשפעתו בבית ראשון, כפי שניתן לראות בדברי חז"ל:

• ויכוחים בין רבי לאנטונינוס (סנהדרין צא א: ויכוח בעניני גוף ונשמה, שכר ועונש, יחס הבריאה לבורא, עניני יצר הרע, ועוד) .
• מפגשים בין ר' יהושע בן חנניה לבין הקיסר וחכמי אתונה (בכורות ח ב: " "א"ל קיסר לרבי יהושע בן חנניה נחש לכמה מיעבר ומוליד? א"ל לשב שני. והא סבי דבי אתונא ארבעינהו ואוליד לתלת? הנהו מיעברי הוו מעיקרא ד' [שנין]. והא קמשמשי שמושי? אינהו נמי משמשי כאדם. והא חכימי אינהו? אנן חכימינן מינייהו. אי חכימת זיל זכינהו ואיתינהו לי..." ") .
• אנשים חשובים מהאצולה הרומאית שחלקם אף התגייר ובא ללמוד תורה. אחד המפורסמים שבהם הוא אונקלוס הגר בן אחותו של טיטוס (גיטין נו ב: " "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה. בעי לאיגיורי. אזל אסקיה לטיטוס בנגידא. אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא..." ") .
• אף בתקופת הגלות היתה ניכרת ההשפעה של חכמי ישראל על חכמי הגויים. הרמב"ם השפיע רבות על הפילוסופיה הכללית ( ר' נחמן קרוכמל, "מורה נבוכי הזמן", שער יב ושער טז. וראה "קול הנבואה" עמ' יב.) . אף יסודות מתורת הקבלה הועברו אל חכמי הגויים על ידי השר פיקו דה מירנדולה, ורימונדוס לולוס (ראה "קול הנבואה" עמ' יג, יט.) .

פסוק זה היווה לאורך הדורות חלק מפולמוס עם הנוצרים והמוסלמים. דברי הרשב"א בתשובות הרשב"א חלק ד' סימן קפז.