רש"י על חגי ב
<< · רש"י על חגי · ב
פסוק ג
"אשר ראה וגו'" - את הראשון אין זה חשוב בעיניו
"הלא כמוהו כאין" - יודע אני כי מי שראה הראשון אין זה בעיניו אלא כאין
"כמוהו כאין" - הוא ואין שוים הן כמו (הושע ד) והיה כעם ככהן אף כאן כמוהו כאין הוא ואין שניהם שויםפסוק ה
פסוק ו
"ואני מרעיש" - בניסים הנעשים לבני חשמונאי
"את השמים וגו'" - ויבינו ששכינתי שורה בבית זה ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריוןפסוק ח
פסוק ט
פסוק יא
פסוק יב
"ועל הנזיד" - תבשיל
"היקדש" - היסתאב
"לא יטמא" - נחלקו בה רב ושמואל חד אמר אישתביש כהני דבעי מנייהו רביעי בקדש ואמרו לו טהור וחד אמר לא אישתביש כהני חמישי בקודש בעי מינייהו
"ונגע בכנפו" - לא נגע בשרץ עצמו אלא בבגד שהוא ראשוןפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"בא אל היקב" - הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו
"לחשוף חמשים פורה" - לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה
"לחשוף" - למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיהו ל) וכן חשפי שובל (שם טז)
"והיתה עשרים" - לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותרפסוק יח
פסוק יט
פסוק כב
פסוק כג
<< · רש"י על חגי · ב