רש"י על חגי ב
<< · רש"י על חגי · ב
פסוק ג (כל הפסוק)
"מי בכם הנשאר" - שהיה מן הגולים ועודנו חי
"אשר ראה וגו'" - את הראשון אין זה חשוב בעיניו
"הלא כמוהו כאין" - יודע אני כי מי שראה הראשון אין זה בעיניו אלא כאין
"כמוהו כאין" - הוא ואין שוים הן כמו (הושע ד) והיה כעם ככהן אף כאן כמוהו כאין הוא ואין שניהם שויםפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"עוד אחת מעט היא" - משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם מן מלכות יון ומעט יהא זמן ממשלתה
"ואני מרעיש" - בניסים הנעשים לבני חשמונאי
"את השמים וגו'" - ויבינו ששכינתי שורה בבית זה ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריוןפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"בשר קודש" - בשר טומאת נבילה או שרץ
"ועל הנזיד" - תבשיל
"היקדש" - היסתאב
"לא יטמא" - נחלקו בה רב ושמואל חד אמר אישתביש כהני דבעי מנייהו רביעי בקדש ואמרו לו טהור וחד אמר לא אישתביש כהני חמישי בקודש בעי מינייהו
"ונגע בכנפו" - לא נגע בשרץ עצמו אלא בבגד שהוא ראשוןפסוק יג (כל הפסוק)
"אם יגע טמא נפש" - מת עצמו
"יטמא" - שהמת אבי אבות הטומאה וחמישי לטומאת שרץ רביעי הוא לטומאת מתפסוק יד (כל הפסוק)
"כן העם הזה" - כמו שאתם טועים בזו כן אתם טועים בכמה הלכות
"ואשר יקריבו שם" - אם לא יתנו לבם ללמודפסוק טו (כל הפסוק)
"ומעלה" - שנים שעברו
"מטרם שום אבן אל אבן" - מטרם חזרתם לשוב ולהוסיף על יסוד שיסדתם בימי כורש ובטל עתה שימו לבבכם לעסוק בבניין ובלימוד צרכי כהונהפסוק טז (כל הפסוק)
"מהיותם בא אל ערמת עשרים" - מהיות לכם מארה משולחת במעשיכם כאשר עד הנה שהיו מעמידים כרי הראוי למוד מתוכו כ' סאין ולא היה מוצא אלא עשרה
"בא אל היקב" - הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו
"לחשוף חמשים פורה" - לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה
"לחשוף" - למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיהו ל) וכן חשפי שובל (שם טז)
"והיתה עשרים" - לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותר