המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַֽעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָ֠ל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה׃
"ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפל ששה" - אינם אלא ה' ויש בו טעם כמו שכתוב למטה (כ"ה) במשמרות הלוים לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה ואינם כי אם ה'
"ששה" - אינם אלא חמשה אלא אשתו היתה מעוברת וראה ברה"ק שתלד בן זכר ודוגמתו נאמר בני ידותון וגו' ששה (לקמן כה) ואינו חושב כ"א חמשה או שהוא חוזר על שכניה לומר לשכניה נולדו ששה וחושב הבן עם בני הבן
(דברי הימים א ג כב): "וּבְנֵי שְׁכַנְיָה" - בני שכניה (שבפסוק הקודם) שכניה (אותו שם לאבא ולבן) "שְׁמַעְיָה, וּבְנֵי שְׁמַעְיָה" - הבן של שמעיה היה שמעיה (אותו שם לאבא ולבן), ועוד חמישה אחים "חַטּוּשׁ וְיִגְאָל וּבָרִיחַ וּנְעַרְיָה וְשָׁפָט שִׁשָּׁה".
לשכניה ושמעיה היו בנים כשם אבותיהם. ואע"פ שלא נוהגים לקרוא את הבן בשם האב, יתכן שהאבא נפטר ואז קוראים לבנו בשמו. כמו שמובא בספר זוכר הברית: "מי שנולד אחר מיתת אביו יקראו לו בשם אביו, וראיה מש"ס מועד קטן יג לא מצאתי דרב חנן מת באותו יום שהיה לו למול את בנו, ואסקו ליה חנן על שמיה".
