קטגוריה:במדבר ה ל
או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛י/ו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְ/קִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתּ֑/וֹ וְ/הֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽ/אִשָּׁה֙ לִ/פְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְ/עָ֤שָׂה לָ/הּ֙ הַ/כֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַ/תּוֹרָ֖ה הַ/זֹּֽאת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
אונקלוס: | אוֹ גְּבַר דְּתִעְבַּר עֲלוֹהִי רוּחַ קִנְאָה וִיקַנֵּי יָת אִתְּתֵיהּ וִיקִים יָת אִתְּתָא קֳדָם יְיָ וְיַעֲבֵיד לַהּ כָּהֲנָא יָת כָּל אוֹרָיְתָא הָדָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | אוֹ גְבַר דְיִתְעַבָּר עֲלוֹי רוּחַ קִנְאֵיתָא וִיקַנֵי יַת אִתְּתֵיהּ וְיָקִים יַת אִיתְּתָא קֳדָם יְיָ וִיעַבַּד לָהּ כַּהֲנָא יַת כָּל אוֹרַיְתָא הֲדָא: |
רש"י (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
עח. איש אשר תעבור עליו רוח קנאה למה נאמר לפי שהוא אומר ועבר עליו רוח קנאה או כשם שעד שלא קנא לה רשות אף כך משקנא לה רשות, תלמוד לומר או איש אשר תעבור עליו חובה ולא רשות.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עח. או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה , כבר אמרנו ( נשא עז) שמלת או זרה וגם שהם דברים יתרים ללא צורך. ופירשו חז"ל שהם שני. דברים תחלה אומר זאת תורת הקנאות אשר תשטה אשה, מדבר בעת שטייתה מדרך הצניעות שאז התורה הוא וקנא את אשתו. היינו שרשות בידו לקנאות ולא חובה, כדעת ר' ישמעאל. ואחר כך אמר או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, ר"ל או בצד שני שכבר קנא. אז מתחיל עליו חובה ולא רשות. שאז חובה עליו להעמיד את האשה לפני ה', ושהכהן יעשה לה את כל התורה הזאת. ורק אם עשה לה התורה הזאת, אז ונקה איש מעון. ואם לאו אינו מנוקה מעון.
והנה בסוטה (דף כה) פליגי בה רב אחא ורבינא בעל שמחל על קנויו לאחר סתירה אם מחול או לא. ואף למ”ד מחול יש לומר דאינו מנוקה מעון.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר ה ל"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.