קטגוריה:איוב כט ד
נוסח המקרא
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי.
כַּאֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּימֵ֣י חׇרְפִּ֑י
בְּס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אׇהֳלִֽי׃
כַּ/אֲשֶׁ֣ר הָ֭יִיתִי בִּ/ימֵ֣י חָרְפִּ֑/י בְּ/ס֥וֹד אֱ֝ל֗וֹהַּ עֲלֵ֣י אָהֳלִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חרפי" - קדמותי ובדרז"ל חרפי ואפלי (נדה סה)
"בסוד" - ענין עצה על כי נעשה בסוד או שהעצה למעשה היא כיסוד לבנין
"עלי אהלי" - אל אהלי
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ב) הצלחת הגוף מהבריאות, "כאשר הייתי בימי חרפי", שהוא בימי הנערות, "בסוד אלוה עלי אהלי", שכחותיו הטבעיים והחיונית שהם מונהגים מסוד ה' ועצתו והשפעתו וחברת כחות אלהים, היו פועלים בכח באהל גופו עד שהיה בריא אולם:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בימי חרפי
איוב מקונן על מר גורלו, ונזכר בגעגועים בימיו הטובים בעבר:
(איוב כט ד): "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי, בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי"
מה משמעות הביטוי "בימי חרפי"?
1. עונת החורף = משל לחיים
ע"פ עוזי פז: " "אם באירופה החורף הוא זמן של כפור ותרדמה כללית, ומסמל כליה ומוות, הרי בארץ... הקור אינו מקפיא את מעגלי החיים. להיפך - זוהי תקופת הצמיחה והלבלוב של העשבייה החד-שנתית, והנוף החום-צהוב של אתמול מוריק עתה מאופק לאופק, והשדות ממירים את גלימתם הקמולה והדהויה באדרת ירק רעננה. על רקע זה נוכל להבין מדוע איוב, המתגעגע לימיו הטובים, אומר "כאשר הייתי בימי חרפי". מכאן גם נוכל להבין את דברי הסופרים והמשוררים, כמו יל"ג בשירו "ברכת ישרים": "אני בימי חרפי, עת עוד על מצח לא חרב טל ילדות", או בורלא בספרו "כיסופים": "בימי חרפי - ואני כבן שלושים", או ביאליק בשירו "על איילת השחר": "ושב לימי עלומיו, וזכר ימי חרפו"." " (עוזי פז, "בשבילי ארץ התנ"ך" עמ' 23) .
החורף בארץ ישראל הוא משל לחיים וחיוניות, בניגוד לקיץ, שהוא - לפעמים - משל ליובש ומוות:
(תהלים לב ד): "כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ, סֶלָה"
2. חורף = התחלה
השנה החקלאית מתחילה בחורף ומסתיימת בקיץ; כמו שהמילה קֵץ, ששורשה זהה לזה של המילה קַיִץ, משמעה סוף, כך גם המילה חֹרֶף משמעה התחלה, והביטוי " בימי חרפי " משמעו "בימי קדם" או "בתחילת חיי". כך פירש רש"י: " "בימי חרפי - בימי קדמותי" ", והביא ראיה מהלשון הארמית: " "לשון ארמי הוא - חרפי ואפלי" " (בתלמוד בבלי, נידה סה) .
3. חורף = עוצמה והתלהבות
בלשון התנ"ך קיים הביטוי " חֵרֵף נפשו ", המציין מלחמה בעוצמה והתלהבות:
(שופטים ה יח): "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה"
ואולי גם:
שמואל ב כג ט: "ואחרו[וְאַחֲרָיו] אֶלְעָזָר בֶּן דדי[דֹּדוֹ] בֶּן אֲחֹחִי בִּשְׁלֹשָׁה גברים[הַגִּבֹּרִים] עִם דָּוִד בְּחָרְפָם בַּפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ שָׁם לַמִּלְחָמָה וַיַּעֲלוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל"
לפי זה, ייתכן שהביטוי " בימי חרפי " משמעו "בימים שהייתי חזק ונלהב", כדברי מלבי"ם בביאור המילות: " "יש לפרשו על רתיחת הדם והתעצמותו בעת הנערות..." ".
4. חורף = גדולה וחשיבות
בעברית ישנם שורשים שמציינים גם כבוד וגם בוז, למשל " קלס ":
- לקלס = לרומם ולשבח
- להתקלס = לבזות וללעוג.
ייתכן שגם השורש " חרפ " הוא אחד מהם:
- לחרף משמעו לבזות ולהכלים,
- אבל חריף משמעו חשוב ונכבד (כך הוא בתלמוד בבלי, בבא מציעא, תחילת פרק רביעי).
לפי זה, הביטוי בימי חרפי משמעו - בימים שהייתי חשוב ונכבד; וכך תרגומו " "בימי חריפותי" " (שבי"ל) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איוב כט ד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.