כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם עַד תַּכְלִית אוֹר עִם חֹשֶׁךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֹֽק־חָ֭ג עַל־פְּנֵי־מָ֑יִם
עַד־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חוק חג" - קומפ"ש בלע"ז
[1] לשון ובמחוגה יתארהו (
ישעיהו מד) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג עד שיכלה אור וחשך
- ^ עגול ככדור (אלמוני לפי תרגום גוגל שפות רש"י)
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חג" - ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב)
"תכלית" - מלשון כליון
מצודת דוד
"
חוק חג" - עשה חוק הקפת החול על פני מי הים ובל יעברנה עד אשר תכלה האור עם החושך ר"ל לעולם עד שתחרב כל העולם כלו
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
חק", מוסב על כל הנאמר "
שחק שחג על פני מים" הוא "
תולה ארץ על בלימה וצורר מים בעבים ומאחז פני כסא", כ"ז עושה חק הטבעי שחג ה' במחוגה על פני מים, שיעלו המים באדים אל עיגול הנשימה שהוא כמחוגה סביב הארץ, "
עד תכלית אור עם חשך", שנודע שהרקיע נעשה ע"י נצוצי השמש המכים על כדור הארץ ושבים אחור עד מקום הסגריר והעבים, ומשם ולמעלה מתחיל החשך, כי נצוצי השמש יעברו באויר "האיתר" הדק ולא יעמדו שם, וע"כ שם קר ובלתי ראוי לנשימה ונקרא חשך, כי לא נמצאו שמה נצוצי האורה, ובמקום הסגריר ששם חק וטבע המים העולים באדים לעמוד שם, הוא "
תכלית אור עם חשך", ששם יפגשו האור והחשך ביחד, ולכן עד שם יפעל החק אשר חג על פני מים לעלות באויר, ולא יעלו יותר:
ביאור המילות
"
חק, חג", חק הטבעי הסובב במחוגה ועיגול במקום שיכלה האור והחשך ויגיעו לתכליתם:
