מ"ג איוב כו יא


<< · מ"ג איוב · כו · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ
  וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירופפו" - כשבראם והקרישם היו רופפים וגער בהם ועמדו ביובש ובחוזק "ויתמהו" - תוהה ועולה (ס"א כאדם תוהה ועומד) במקום אחד

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ירופפו" - ירעדו כי ועמודיה יתפלצון (לעיל ט) תרגומו מתרופפין 

מצודת דוד

"עמודי שמים" - הארץ תקרא עמודי השמים כי היא מרכז להם וכאילו מעמידה והושאל מדבר גשמי אשר המרכז להם העיקר והיסוד ואמר הנה לפעמים ירעדו מקומות הארץ וינועו ממקומם וכאשר יגער בהם המקום ינוחו במקומם כאדם המתמה מגערת המאיים עליו ועומד על עמדו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמודי שמים", וחק הזה של התפשטות האויר ועלית האדים, אין לו שום קשר עם המערכת והכוכבים, כי מכונו בטבע היסודות עצמם, ועת יגער החק הזה "ירופפו עמודי שמים מגערתו" ההתקשרות שיש לשמים עם הארץ, מה שתנועת הגלגלים והמערכת פועל על הארץ, קורא בשם עמודי שמים, שהם העמודים שהארץ נסמכת עליהם ועומדת ע"י כח המושך שלהם על הארץ, אבל החק הזה אינו נסמך על עמודי שמים כי הוא נפרד בפ"ע בלתי שומע לקולם, והם יתמהו מגערתו שיתן קול כמושל בפ"ע והם אין להם יכולת לעצור בגערתו:

 

<< · מ"ג איוב · כו · יא · >>