קול התור (ויקיטקסט)/פרק ב - חלק שני
קול התור - מאת רבי הלל משקלוב |
---|
מהדורת הדפוס: פרק א | פרק ב ח"א | פרק ב ח"ב | פרק ג | פרק ד | פרק ה ח"א | פרק ה ח"ב | פרק ו | פרק ז |
מהדורת ויקיטקסט: פרק א | פרק ב ח"א | פרק ב ח"ב | פרק ג | פרק ד | פרק ה ח"א | פרק ה ח"ב | פרק ו | פרק ז |
פרק ב חלק שני - שני משיחי הדורות
עריכהפרק ב, חלק ב – שני משיחי הדורות
- תוכן חלק זה
עלינו לעשות בכל כוחנו למען יחוד ב' המשיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, "עץ יוסף ועץ יהודה" ביחוד גמור, שהוא היסוד הגדול לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה להחזרת השכינה. עלינו לבוא לעזרת ה' בגבורים, ועלו מושיעים בהר ציון, היינו תרי משיחין במלחמתם נגד זיווגם של שעיר וחותנו על הר ציון, ע"י פעלינו בקבוץ גלויות, בנין ירושלם וקיום אנשי אמנה.
כשם שהגאולה הכללית, המשיח הראשון הוא משיח בן יוסף, והמשלים הוא משיח בן דוד -- כן בכל פעולה ופעולה כללית או פרטית שבכל עקבות האתחלתא שעל דרך הטבע, המסייע הראשון הוא משיח בן יוסף, והמסייע המשלים הוא משיח בן דוד, בדרגת ב' משיחי הדורות בחינת "יהודה מציל את יוסף".
א) כשם שבגאולה הכללית, משיח הראשון הוא משיח בן יוסף והמשלים הוא משיח בן דוד -- כך בכל פעולה ופעולה שבכל עקבות האתחלתא הנעשית באיתערותא דלתתא בדרך הטבע, קימעא קימעא, לפי הכלל הגדול של רבנו – הסיוע השמימי הראשון בא ע"י משיח בן יוסף, ושלמותה בא ע"י משיח בן דוד.
שני משיחי הדורות הם הכוחות הנסיים המחזיקים את קיום ישראל וחיזוקם בכל ימי הגלות והמסייעים הנסיים בעקבות משיחא. משיח בן יוסף הוא הכח הנסי לקיום וחזוק הגשמי, ומשיח בן דוד הוא הכח הנסי לקיום הרוחני של ישראל, בכלל ובפרט.
תפקידי ב' משיחי הדורות הם בהרבה בחינות, כמבואר בחבורי רבנו ז"ל.
ב' המשיחים משתתפים ומסייעים זה לזה, משיח בן יוסף בסוד עוד יוסף חי ומשיח בן דוד בסוד דוד מלך ישראל חי וקים, הם חיים וקיימים בכל דור ודור ופועלים בתפקידיהם ומשפיעים זה לזה כל אחד מכוח וסגולת תכונתו, וזקוקים זה לזה. בלעדי שפע כוחם וגבורתם והגנתם לא יוכלו ישראל להתקיים אף רגע אחד ח"ו, רק שהם נסתרים בכוחותיהם ובדמותם בתחתונים כל זמן שבעוה"ר ישראל ושכינתא בגלותא, ועלינו לדעת ששני הכוחות הגדולים האלה יכולים לפעול ולהשפיע מכוחם, בהשפעתם המלאה, רק בזמן שאין מפריע ומפריד ביניהם.
לפעמים מתחלקים תפקידיהם של ב' המשיחין, הן בדרגות והן בהשפעות, תלוי לפי הבחינה. אם בבחינת לאה ורחל, היינו דעת ומלכות, הרי משיח בן דוד הוא המשפיע את השפע העליון ומשיח בן יוסף הוא המקבל ומוציא לפועל בבחינת יהודה שהציל את יוסף. ואם בבחינת יוסף ויהודה, היינו יסוד ומלכות, הרי משיח בן יוסף הוא המשפיע ומשיח בן דוד הוא המקבל.
וכל זאת באתחלתא דגאולה בזמן שעץ יוסף ועץ יהודה הם "אחדים בידך", כשהם עדיין כתרי פלגא גופא בדרגת אתערותא דלתתא. אבל בשלמות הגאולה שאז יהיו שני העצים לאחד בידי, ביד ה', אז יהיו גם הם כתרין ריעין דלא מתפרשין והיו שניהם לאחד, למלך המשיח שהוא בדרגת רעיא מהימנא של הגואל האחרון שהוא משה רבנו ע"ה, בדרגת האלף הגדול, והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', (וכן בחושבנא משיח בן יוסף משיח בן דויד עולה למספר אלף). ובעמדנו על סף האתחלתא עלינו ללמוד ולדעת את כל הבחינות והתפקידים של ב' המשיחין, משיחין תתאין, בדרכי האתחלתא בסע"ד.
ב) תכלית עבודתנו בקבוץ גלויות היא הקמת אנשי אמנה לשם יחוד ב' המשיחין בשערי ירושלם להחזרת השכינה תכלית הגאולה גאולת האמת וקידוש השם. עפ"י רבנו הגר"א ז"ל עלינו לבוא לעזרת ה' בגבורים הני תרי משיחא וללמוד היטב כל הבחינות ותפקידיהן על דרך המעשה.
התפקיד הכללי של שני המשיחין, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד יחד בכל הדורות, הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת ראשי הקליפות: עשו, ישמעאל וערב רב.
תפקידו המיוחד של משיח בן יוסף נגד עשו קליפת השמאל, ותפקידו המיוחד של משיח בן דוד נגד ישמעאל קליפת הימין, ושניהם יחדיו נגד עשו וישמעאל שהם שור וחמור דטומאה. ההזדוגות של עשו וישמעאל הוא ע"י ארמילוס שר הערב רב, ויכולה להחריב את ישראל ואת כל העולם ר"ל. עיקר השאיפה של הערב רב הוא לזווג את עשו וישמעאל ולהפריד בין שני המשיחין. וכאן ובזה עיקר עבודתנו ומלחמתנו אנו, לשבר ולמגר את כח הערב רב, קליפת ארמילוס הרשע מישראל.
הערב רב הוא שונאנו הכי גדול, הוא המפריד בין שני המשיחין, קליפת הערב רב פועלת רק בדרך של אחיזת עינים ובעקיפין, לכן המלחמה בערב רב היא המלחמה הכי קשה ומרה ועלינו להתגבר בכל שארית כוחנו במלחמה זו. וכל מי שאינו עוסק בפועל במלחמה נגד הערב רב נעשה ממילא שותף לקליפת הערב רב ויהיה מי שיהיה, מוטב לו שלא נברא. עיקר הכוח של הערב רב הוא בשערי ירושלם וביחוד אפתחא דקרתא שעל קו הבינים המערבי.
ג) ב' המשיחין הם הם השומרים ומגינים על קיום ישראל בכל הדורות גם בימי הגלות, מקומם העיקרי הוא בשערי ירושלם אפתחא דקרתא, וזה סוד "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם". "רגלינו" הם ב' המשיחין בסוד נצח והוד, אך אימתי יכולים לעמוד בבטחון כש"ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". ועליהם נאמר "על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה". "כל הלילה" היינו גם בחשכת הגלות, אך כל זמן שירושלם חרבה אין בכוחם אלא לשמור אבל אין בכוחם ללחום נגד הסט"א, שאין יכולים לעמוד על אדמת הקודש בחורבנה בגלל אחיזת קליפות הטומאה. ומתי "עומדות רגלינו" – כשתהא ירושלם בנויה, שאז תהא כעיר שחוברה לה יחדיו, חיבור של ירושלם של מטה עם ירושלים של מעלה.
ומקומם המרכזי הוא אפתחא דקרתא על קו הבינים, מערב החומות. על ב' המשיחין נאמר "ועלו מושיעים בהר ציון". "ועלו", היינו יתגברו ב' המשיחין, הם עץ יוסף ועץ יהודה בדרגות שמים וארץ.
ודרגותיהם לפי הפעולות, והפעולות לפי היעודים.
- בפעולה של איתערותא דלתתא הנעשית על דרך הטבע מקו השמאל מדת הדין -- הרי שייך זה לתפקידו של משיח בן יוסף מארץ, ובדרגא זו הוא בבחינת יוסף בן רחל (יסוד דמלכות).
- וכשהפעולה היא להשפעת ישועה ורחמים טובה וברכת אל שדי הבאים משפע עליון -- היא בבחינת יוסף בן יעקב (יסוד דתפארת).
- וכשהפעולה היא באיתערותא דלתתא מקו הימין, מדת החסד -- שייך לתפקידו של משיח בן דוד ובדרגא זו הוא בחינת יהודה בן יעקב (מלכות דתפארת).
- וכשהפעולה היא להשפעת חסד ורחמים גדולים -- היא בבחינת יהודה בן לאה (מלכות דתבונה).
- וכשהפעולה באיתערותא דלתתא היא בקו האמצעי בדרגת טצ"ץ ביסוד -- הרי זה בתפקידו של משיח בן יוסף בסוד "כי כל בשמים ובארץ".
ד) לפי ביאורי רבנו – ב' המשיחין הם בבחינות רבות לפי תפקידיהם דלהלן, ותפקידיהם לפי התקונים (חסר?). ותפקידי משיחין תתאין כגוונא דמשיחין עילאין לפי המעשים, והמעשים לפי שרש נשמתם.
ב' משיחין תתאין הראשונים ביציאה מן הגלות הן שתי המילדות העבריות במצרים, (כדברי רבנו בתקוני זהר חדש על הפסוק ותחיין את הילדים), בשביל שעסקו בהצלת ישראל. וכן בכל דור ודור יש משיחין תתאין שהם אבות משיחי הדורות ועוזריהם שייכים לסוגיהם.
שני המשיחין הם בבחינות שונות רבות לפי התפקידים והמעשים, איש על דגלו באותות לבית אבותיו והם שבט ומחוקק. וכן הובטח "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", היינו בכל הדורות שהם "עץ יוסף ועץ יהודה", תחילה יהיו לאחדים בידך ולבסוף יהיו לאחד ביד ה', והם שור וחמור דקדושה הלוחמים נגד שור וחמור דטומאה, ישמעאל ועשו, ונאחזים בשני צבאות שהם תצ"ט ופלגא מימינא ותצ"ט ופלגא משמאלא, ביחד אלף פחות אחד כמנין רגל שור וחמור בסוד הפסוק "אשריכם זורעי על כל מים". והם "רגלי ה'" שהם בנצח והוד, ומקום עמידתם בשערי ירושלם. וזאת כוונת "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם" כנ"ל.
ה) כנויים רבים בבחינות שונות לשני המשיחין, והם:
- דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל.
- יהושע בן נון וכלב בן יפונה. –
- ששון ושמחה ישיגון –
- בני יעקב ויוסף סלה. –
- אור הלבנה ואור החמה. –
- תמכי דאורייתא. –
- בניך למודי ה' ורב שלום בניך. –
- שני הכרובים. –
- ב' תפוחים (רפדוני בתפוחים כידוע). –
- אפיקי מים. –
- ב' צבאות ימינא ושמאלא. –
- בא יבוא ברנה. (וביחד נושא משך הזרע). –
- תורה וגמילות חסדים. –
- מושיעים בהר ציון. –
- שומרי חומות ירושלם. –
- מדת הדין ומדת החסד. –
- קרני ראם. –
- הקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. –
- ענוי ארץ. –
- וענוים ירשו ארץ. –
- "ספר החתום וספר הגלוי" שנצפנו בכלי חרס בענתות. –
- רגלי מבשר. –
- בתי צדיקים שעליהם נאמר הבוטחים בהר ה' בהר ציון. –
- קול צופיך נשאו קול (ישעיהו, נב) ושם כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. וכו'. –
- עיר עז לנו ישועה. –
- והאיתנים מוסדי ארץ. –
- שתי הבחינות של נעשה ונשמע והחזרת כתריהם בקרוב כאמור בחז"ל עפ"י הכתוב ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה וכו' ששון ושמחה ישיגו. –
- צפון ותימן עפ"י הכתוב עורי צפון ובואי תימן כנודע. –
- מוסדי דור ודור תקומם (וברמזי אבי משאת בנימין – מוסדי דור ודור - תלמידי אליהו בחושבנא). –
- ברית אבות בטוריא דמשיח בן יוסף, זכות אבות בטוריא דמשיח בן דוד, ואף גם זא"ת תוחזר עם קבוץ גלויות בסעד"ש. –
- חיבה ואהבה, חיבה בטוריא דמשיח בן יוסף כמדרשה חיבה יתירה נודעת לה לציון וכנודע ציון בטוריא דיוסף, אהבה בטוריא דמשיח בן דוד כאמור ואהבת עולם אהבתיך.
ומעשה ידינו יכונן ה' עלינו לאיחוד תרי משיחיא ע"י גופי מוסדי הגאולה שהם, כמבואר לעיל, עפ"י הפסוקים עין בעין יראו בשוב ה' ציון וכו':
- קיבוץ גלויות,
- בנין ירושלים,
- ביעור רוח הטומאה מן הארץ וקיום מצותיה,
- גאולת האמת בהקמת אנשי אמנה,
- גלוי רזי התורה,
וכן חכמתא דלתתא – כי בהתגלותא דמשיחא על טצ"ץ עקבותיה מתפתחת התגלותא דחכמה עילאה וחכמה תתאה עפ"י האמור בזוה"ק (ח"א קטז, ב) "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא דלעילא ומבועי דחכמתא דלתתא ויתתקן עלמא וכו' למיקם כנסת ישראל מעפרא וכו'."
וכל אלה הן ביעודו דרבנו אליהו גאון ישראל ואורו עד נכון היום בעזרת צור ישראל וגואלו. וע"כ תיכן רבנו להבין ברוח קדשו גם את שבע החכמות דלתתא כנודע שהם כרקחות ודוגמאית בתחתית ההר, לביאור חכמת התורה ולשם קירוב הגאולה, אשר תכליתה הגדולה היא קידוש ה' כאמור שם: וראו כל עמי הארץ את ישועת אלקינו, ולתקון עולם במלכות שדי וכו'.
כאמור, תכלית עבודתנו במצות קבוץ גלויות וישוב ארה"ק בדרכי האתחלתא כמבואר בפרקים הבאים -- לקרב הגאולה בפועל באתערותא דלתתא ובביעור רוח הטומאה מן הארץ, לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה ע"י יחוד ב' המשיחין ביחוד וקשר חזק בר קימא, בתפקידם של שני מליצי יושר שהם חנוך ואליהו – מט"ט וסנדל (חנוך אליהו בחושבנא קול הצפון בסוד הגדול של קול התור). זאת המסילה לאלקינו להחזרת השכינה לציון וביאת הגואל בב"א.