קובץ יסודות וחקירות/אפותיקי

הגדרה

נכס מסויים שייחדו לגביית חוב.
בלשון "אפותיקי" נחלקו הראשונים לשלוש דעות:
א) נוטריקון אפה תהא קאי, כלומר מזה יהא לך פירעון (רש"י בבא קמא יא: ד"ה אפותיקי).
ב) נוטריקון פה תקנה, כלומר מזה תגבה (פירוש המשניות לרמב"ם גיטין מ:).
ג) היא מילה בלעז (הערוך ערך אפתק) שפירושה משכון (תפארת ישראל יכין גיטין ד-ד אות כו).
לדוגמא, הלווה כתב למלווה "מכאן תגבה", בין אם הוא שדה, שור, שאר מטלטלין, או עבד (שו"ע חו"מ קיז-א,ג,ה).

פרטי הדין

אפותיקי מפורש – יש מין אחר של אפותיקי והוא אפותיקי מפורש, דהיינו שאמר "לא יהא לך פירעון אלא מזו" (רמ"א חו"מ קיז-א). ונפק"מ לשטפה נהר, שבסתם אפותיקי גובה משאר נכסים, ובאפותיקי מפורש לא (שו"ע חו"מ קיז-א).
גביה מנכסים אחרים – כאשר האפותיקי קיים בעין, דהיינו שלא שטפה נהר, לא מכרה ולא נתנה לאחר, נחלקו המפרשים האם יכול המלווה לגבות מנכסים אחרים, שהרי בעל חוב דינו בבינונית, ויש בזה ארבע דעות:
א) הגביה יכולה להיות רק מהאפותיקי (ביאור הגר"א חו"מ קיז-ב באמצעו).
ב) הגביה יכולה להיות גם משאר נכסים (טור חו"מ תחילת קיז).
ג) המלווה יכול להחליט שרצונו לגבות משאר נכסים, ואין הלווה יכול לדחותו (ר"ן, הובא בב"ח חו"מ קיז-א תחילת ד"ה ומ"ש).
ד) הלווה יכול להחליט שרצונו להגבות משאר נכסים, ואין המלווה יכול לדחותו (דרישה חו"מ קיז).
מכירה – עשה מטלטלין (חוץ מעבד שיש לו קול) אפותיקי ומכרם – אין בעל חוב גובה ממנו (בבא קמא לג:), ואפילו אם מכרם בשטר, משום שאין להם קול (שו"ע חו"מ קיז-ג).
נתינה – נתן את האפותיקי במתנה, נחלקו הראשונים האם גם בזה (כמו במכירה) אין בעל חוב גובה (שו"ת הרשב"א תריח, הובא בסמ"ע חו"מ קיז-יב), או שבזה כן גובה, שאין פסידא ללקוחות, ואין אדם יכול ליתן במתנה מה שמשועבד לאחרים (תוס' בבא קמא קח: ד"ה לווה. דן במחלוקתם קצוה"ח קיז-א).
משכון, דינו כאפותיקי (טור חו"מ קיז בתחילתו) .

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דאיקני, חוב, מזיק שעבודו של חבירו, משכון, שעבוד.