קובץ יסודות וחקירות/משכון

הגדרה

חפץ שהמלווה מקבל מהלווה למשך ימי ההלוואה, כדי שאם הלווה לא יפרע את החוב יוכל לגבותו ע"י המשכון.
פירוש "משכון" הוא ערבון (אונקלוס בראשית לח-יז תרגם ערבון – משכונא). והוא מלשון שכן שפירושו נח, דהיינו מה שמונח לראיה שהלווה חייב (הערוך ערך משכן).

מקור וטעם

במהותו חקרו האם הוא רק שעבוד או קניין (פרי משה קניינים מו-ב).

בדינים שונים

שליחות יד – אין את דין זה במשכון, כיוון שאין בו דין שומר (גידולי שמואל בבא מציעא פב. ד"ה וכן).

פרטי הדין

החוטף משכון שמגיע לו ע"פ הדין, יש בזה שלושה צדדים:
א) חייב כגזלן (רמב"ם גזילה ג-טז).
ב) חייב משום אחריות של שומר, כשאר משכון (הגר"ח סטנסיל רמא מביא ראיה שזו דעת הרמב"ם).
ג) פטור (ראב"ד גזילה ג-טז).
משיכת משכון בלא חוב, כגון האומר לאשה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליו, ולא היה חייב לה מעות קודם (קידושין ח.) – נחלקו בה המפרשים לשלוש דעות:
א) רא"ש: משיכת המשכון לא יכולה ליצור חוב, שאין אדם יכול לשעבד נכסיו אלא אם כן נתחייב גופו תחילה.
ב) אבני מילואים בדעת הרמב"ן והרשב"א: המשכון משתעבד בשעבוד נכסים אע"פ שאין שעבוד הגוף (כט-י ד"ה שוב, והביא גם את הרא"ש).
ג) הגר"ש שקאפ בדעת הרמב"ן והרשב"א: משיכת המשכון יוצרת את שעבוד הגוף, שהיא מעשה הקניין לשעבוד הגוף (קידושין יז ד"ה ונלענ"ד, והביא גם את האבני מילואים והרא"ש).
בל תלין – בעל הבית שנתן משכון עבור השכר, נחשב כפרוע ואינו עובר בבל תלין, אע"ג שהחזיר לו אח"כ את המשכון (קצוה"ח שלט-ד).
אינו ברשותו – משכון אינו ברשותו ולכן א"א להקדישו (מרדכי בבא בתרא תקסה).
מוחזק (בספיקות) – המלווה הוא המוחזק במשכון (קצוה"ח צז-י).
מוחזק (בבכור) – המלווה את העכו"ם על המשכון – יש אומרים שלא נחשב מוחזק במשכון (רמ"א חו"מ רעח-ז), משום שישראל לא קונה משכון מעכו"ם. וכאשר קיבל עליו הישראל אחריות – הש"ך סובר שנחשב מוחזק (חו"מ רעח-ח), והקצוה"ח סובר שלא (רעח-ח, והביא גם את הש"ך).
אגב – משכון נקנה אגב קרקע (קצוה"ח עה-יח ברבע האחרון).
אפותיקי – דין משכון כאפותיקי (טור חו"מ קיז בתחילתו) .
הילך – נתן לו משכון על מקצת מהחוב – אינו הילך. בפרטי דין זה ע"ע הילך בסעיף "משכון".

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אפותיקי, בעל חוב קונהמשכון, דאיקני, השבתעבוט, חוב, מזיק שעבודו שלחבירו, שעבוד.