קהלת משה ג יח
"ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח"[1].
ופירש רש"י: מאחריו של לוט.
וקשה: מאי בעי רש"י בזה, וכי מי גבר ולא יראה שהפשט כך?[2]
ותירץ הגאון [מפראג (אייבשיץ)]:[3] דאיתא: מה ראה קרח לחלוק עם משה, ומפני מה לא היה מתירא ממשה, ומשני: עינו הטעוהו ראה שמואל יוצא ממנו, לפיכך לא יוכל משה לעשות לו כלום[4].
וכאן על אשת לוט קשה: הא אמר לה "אל תבט אחריך [וכו' פן תספה]",[5] ולמה לא השגיחה על המלאך,[6] אלא שראתה ברוח הקודש (שמשיח יוצא ממנה רות ודוד), [שרות יוצאת מלוט, שממנה יוצא משיח], ועל זה לא עלתה על דעתה שלוט יהא שיכור וילך לבנותיו, ומסתמא ממנה יבנה משיח, ולכן הביטה אחריה כי לא יזיק לה כלום, כי מהיכן יצא משיח.[7]
וזה (מאמרי קודש) [מאמר הכתוב]: "ותבט אשתו", וקשה: למה הביטה? ולזה פירש רש"י מאחריו של לוט, שהסתכלה מה שיצא מלוט, ודוּק היטב.
הערות שוליים
עריכה- ^ בראשית יט כו.
- ^ צ"ע הרי יש פשטים אחרים ולכן רש"י בא להפקיע מהם. התרגום יונתן מתרגם: שהיא הסתכלה מאחורי המלאך לראות מה קורה לבית אביה, כיון שהיא היתה מבנות סדום. ואלו הרמב"ן מבאר כרש"י, וז"ל: מאחריו" – "מאחרי לוט שהיה הולך אחריהם מאסף לכל ביתו ממהרם להמלט".
- ^ כנראה הכוונה לר' יונתן מפראג (אייבשיץ), שמזכיר אותו בהרבה חידושים בכל הספר בשם הגאון סתם.
- ^ רש"י פרשת קרח טז ז.
- ^ בראשית יט יז. "ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה". ואע"פ שהמלאך דבר ללוט ולא לאשתו, הוא התכוון לכולם, וגם הטעם שמובא ברש"י שייך בכולם. וז"ל רש"י: "אל תביט אחריך" - אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול, אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול".
- ^ ויתכן לומר פשוט: שאשת לוט היתה מסופקת בדברי המלאך, לוט שהיה רגיל אצל אברהם, והיו שם מלאכים, האמין לדבריהם, משא"כ אשתו.
- ^ צ"ע האם אשת לוט היתה בכזו דרגה שראתה ברוח הקודש מה יצא ממנה? הרי היא לא נתנה מלח לעניים, כמו שרש"י מביא בשם הבראשית רבה: (בראשית יט כו) "ותהי נציב מלח" - (ב"ר) "במלח חטאה ובמלח לקתה, אמר לה: תני מעט מלח לאורחים הללו, א"ל: אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה"?