צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל)
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל) מתוך
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 1074; תשע״א, 173, 220, 1191; תשע״ד, 964; תשע״ז, 832; תשע״ט, 3342; תשפ״ב, 2036.
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 12(א) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת המחירים לפי סעיף 13 לחוק, אנו מצווים לאמור:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות, תחולה והוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ב]
בצו זה –
”אורך כלי השיט“ – האורך המרבי (Length Overall) של כלי השיט, הרשום בתעודת הרישום של כלי השיט שנתנה המדינה שרשום בה כלי השיט (להלן – תעודת הרישום), והמחושב במטרים;
”אנייה“ – כלי שיט שאורכו 24 מטרים ומעלה, המשמש להובלה בשכר של מטענים או הולכה בשכר של נוסעים, או הפוקד באופן ארעי את הנמל למטרה אחרת, למעט כלי שיט נמלי;
”אנייה במצוקה“ – אנייה שרב חובל הנמל אישר כי היא משתמשת בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים, ובלבד שאין טוענים עליה או פורקים ממנה מטען פרט לאספקה, דלק, וצורכי אנייה אחרת ואין עולים עליה או יורדים ממנה נוסעים;
”אנייה מושבתת“ (Laid Up Ship) – (נמחקה);
”אניית מכולות“ – אנייה שאחת מספנותיה או אחד מסיפוניה, לפחות, מותאמים לשינוע מכולות, וניתן לנטלן ברציפות;
”אנייה מעוכבת“ – אנייה שאיננה כשירה לשיט בשל ליקויים טכניים ושעוכבה מהפלגתה מהנמל לפי קביעת סגן המנהל לעניינים טכניים או מפקח כלי שיט בהתאם לפרק החמישי ולפרק חמישי א׳ בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;
”אניית נוסעים“ – אנייה המיועדת, בעיקר, להולכת נוסעים;
”אניית סיור“ (Cruise Ship) – אנייה המביאה לביקור בישראל בעיקר תיירים שאינם מביאים עמם חפצים;
”אימ״ו“ – הארגון הימי הבין־לאומי שישראל חברה בו;
”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
”בעל מטען“ – לרבות מי מטעמו, או שלוחו שהורשה כדין והוא עובד בשביל בעל המטען בלבד או שהוא סוכן מכס הרשום לפי חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964, ולעניין מכולה או נגרר כשהם ריקים ממטען, המיועדים להובלת מטענים – בעל האנייה;
”גונדולה“ – מכולה בלא תקרה קבועה שדפנותיה מתקפלות;
”גלנוע“ (Roll On /Roll Off) – שיטת שינוע של מטען בעל גלגלים על גלגליו מהאנייה לרציף או ממנו לאנייה, דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי של האנייה;
”דמי תשתית“ – תשלום בעד העמדה, תחזוקה ופיתוח של תשתיות נמליות, כגון: רציף, שוברי גלים ומיתקני עזר לניווט כלי שיט, ותחזוקת הסביבה הימית;
”המכלה“ – מילוי יחידות מטען לתוך נגרר או מכולה או ריקון יחידות מטען מתוך נגרר או מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
”המנהל“ – מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שמונה לפי סעיף 5 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (להלן – חוק הרשות);
”העברה חופית“ – ניטול מאנייה לאנייה באותו נמל של מטען שמקורו או יעדו נמל אחר בישראל;
”העברת דלק בין־נמלית“ – העברת דלק באנייה מנמל בישראל לנמל בישראל או ליעד אחר בישראל או ממנו, למעט תדלוק אנייה באותו נמל;
”התחום הימי“ – שטח המים שבתחום הנמל;
”חברת הפיתוח והנכסים“ – חברת נמלי ישראל, פיתוח ונכסים בע״מ שהוסמכה להיות חברת הפיתוח והנכסים לפי סעיף 9 לחוק הרשות;
”חברת נמל“ – חברה שהתאגדה ונרשמה בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 והוסמכה לפי סעיף 10 לחוק הרשות להיות חברת נמל;
”חומר מסוכן“ – חומר מן החומרים המוגדרים בקודקסים של אימ״ו כמפורט להלן, המופקדים לעיון הציבור במשרדי המנהל, וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות שהמנהל הורה לגביו שהוא חומר מסוכן, למעט חומר נפץ:
(1)
חומר מן המפורטים בקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים ארוזים כולל התוספות לו (IMDG Code);
(2)
חומר מן המפורטים בנספח 1 לקוד בדבר שיטה בטוחה למטענים יבשים בצובר (BC Code), המסווג בקבוצה B (Group B) ובהתקיים התנאים הקבועים בקוד לסיווגו ככזה;
(3)
חומר מן המפורטים בפרק השבעה עשר לקוד בדבר בנייה וציוד של אניות המובילות כימיקלים מסוכנים בצובר (IBC Code), אשר סיווג הסיכון שלו (Hazards), כנקוב בעמודה d, הוא מסוג s או s/p;
(4)
חומר מן המפורטים בפרק התשעה עשר לקוד בדבר בנייה וציוד של אניות המובילות גזים נוזליים בצובר (IGC Code), אשר סיווג הסיכון שלו (Hazards), כנקוב בעמודה d, הוא מסוג s או s/p;
”חומר נפץ“ – כמשמעותו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954, לרבות חומרים ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה ראשונה (Class 1) בקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים ארוזים כולל התוספות לו (IMDG Code);
”חפצים“ – חפציו האישיים הרגילים של נוסע או תייר, למעט רכב;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של צו זה;
”יום מנוחה“ – כל יום מימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ויום העצמאות כמשמעותו בחוק יום העצמאות, התש״ט–1949;
”כלי שיט“ – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”כלי שיט נמלי“ – כלי שיט המועסק במתן שירותים לאניות הפוקדות את הנמל או בביצוע עבודות ימיות בתחום הנמל, או כלי שיט מסחרי העוגן שמקום עגינתו הקבוע ברציף בנמל, על פי הסכם עגינה עם מפעיל אותו רציף, ופעילותו הרגילה היא בתחום הנמל;
”כלי שיט נמלי לבניית נמל“ – כלי שיט נמלי המבצע עבודות לצורך בניית נמל;
”מוצרי גרעינים“ – תבואות שעברו תהליך עיבוד, או תבואות שלא ניתן לאחסנן בממגורות, למעט במחסן ייעודי בשיטת אחסנה שטוחה;
”מטען אחוד“ – כל אחד מאלה:
(1)
מטען שנתקיימו בו כל אלה:
(א)
יחידותיו מסודרות על גבי משטחים (Pallets), או מאוגדות בחבקים או במענבים (Slings) או בלשכים (Skids);
(ב)
יחידותיו מאוגדות או מסודרות או אסופות מראש באופן שלא יצריך את פירוקן או איגודן או סידורן במהלך השינוע בתחום הנמל לרבות בכלי השיט;
(ג)
יחידותיו כשהן מאוגדות, מסודרות או אסופות, ניתנות לניטול בציוד המקובל אצל הספק וסידורן בספנה מאפשר ניטול להנחת דעת הספק;
(ד)
משקלה של כל יחידה מסודרת, מאוגדת או אסופה אינו קטן מ־400 ק״ג;
(2)
גלילי נייר שמשקל כל אחד מהם הוא טונה אחת ומעלה והוא מסוור מראש במענב המאפשר, להנחת דעת הספק, את ניטולו בעזרת המענב כאמור;
(3)
שקים גדולים (Big Bags),שמשקל כל אחד מהם אינו קטן מ־500 ק״ג;
(4)
יחידה של מטען מתכת שמשקלה טונה אחת ומעלה;
(5)
מטען ביחידות שמשקלן טונה אחת ומעלה ליחידה, הניתן לניטול בציוד המקובל אצל הספק, ובשיטות העבודה המקובלות לסוג זה של מטען, ואשר הוצהר מטען כללי במיצהר, ובלבד שנתקיים לגביו האמור בפסקה (1)(ג);
”מטען במעבר“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא נפרק מאנייה בנמל ומועבר בדרך היבשה או האוויר או היבשה והים אל מחוץ לישראל או מגיע לישראל לטעינה בנמל בדרך היבשה או האוויר או הים והיבשה;
(2)
הוא הוצהר מטען במעבר דרך ישראל לפני פריקתו מהאנייה או לפני כניסתו לטעינה בנמל, והוכר ככזה על ידי רשות המכס;
(3)
הוא לא נארז מחדש או הומכל מחדש מזמן פריקתו בנמל ועד להטענתו מחדש באותו נמל;
”מטען לנמ״א“ – מטען שלא נדון במקום אחר בצו זה;
”מטען מסוכן“ – מטען שהוא חומר מסוכן לרבות מכולה שתכולתה, כולה או מקצתה, חומר מסוכן, נגרר שתכולתו כולה או מקצתה חומר מסוכן, מכולה שהכילה בעבר חומר מסוכן ולא נוקתה משאריות חומר מסוכן ומכולה שתוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן שאוחסן בה לא הוסרו כולן;
”מטען נפח“ – אצות, קש, שעם ומוצריו, בתים מוכנים מעץ, תיל דוקרני, חישוקים מעץ, חביות ומכלים ריקים, גלדים, שלחים ועורות, צמיגים ואבובים, נוצות או כל מטען אחר, כללי או בצובר, שנפחו הממוצע עולה על 3.4 מטרים מעוקבים לטונה, לפי מידותיו החיצוניות;
”מינגש“ – שהיית אנייה ליד הרציף;
”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן לניטול מטען בצובר מסוג מסוים, המופעל באמצעות משאבות השואבות את המטען לצינור או מסוע, ובכלל זה מיתקן לניטול שמנים וכימיקלים בצובר נוזלי, ומיתקן לניטול כימיקלים המיוצאים על ידי בעל זיכיון או בעל זיכיון משנה לפי חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961;
”מכולה“ (Freight Container) – אחד מאלה:
(1)
יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
(א)
מבנה יציב בזוויות ישרות;
(ב)
היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען, בלא צורך בפריקתן בשלבי הביניים;
(ג)
היא, מצוידת באבזרים המאפשרים, להנחת דעת הספק, את שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (Spreader) או בציוד תקני אחר;
(ד)
מידותיה אחידות כלהלן: רוחב 8 רגל; אורך 20 רגל או 40 רגל;
(ה)
במיצהר היבוא או במיצהר היצוא, לפי תקנות 51 או 53 לתקנות הנמלים, התשל״א–1971 (להלן – תקנות הנמלים), היא הוצהרה כמכולה ופורטו מידותיה;
(2)
מכל לניטול נוזלים (Isotank) שמשקלו העצמי 1,000 ק״ג לפחות, הנתון בתוך מבנה יציב ובעל אבזרים המאפשרים את ניטולו השוטף בציוד המקובל בנמל, להנחת דעת הספק; יראו מכל לניטול נוזלים שאינו מכיל חומר מסוכן כמכולה ריקה, אם הפער בין משקלו בפועל לבין משקלו העצמי אינו עולה על 100 ק״ג;
”מכולה חריגה“ – מכולה שהמטען שבה חורג ממידותיה או מכולה שניטולה מחייב שימוש בציוד מיוחד;
”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שאורכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
”מנהל התעבורה הימית“ – הספק האחראי לניהול התעבורה הימית בנמל בידי רב חובל הנמל ותצפית הנמל;
”מסירה ישירה“ – אחת מאלה, ובלבד שאושרה לפי תקנה 94 לתקנות הנמלים –
(1)
לגבי מכולה – מסירת מכולה במישרין מהאנייה שליד הרציף לבעליה או מן הבעלים לאנייה שליד הרציף;
(2)
לגבי כל מטען שאינו מכולה – מסירת מטען לבעליו במהלך המשמרת שנוטל בה המטען מכלי השיט או אליו;
”מסירה עקיפה“ – מסירת מטען שאיננה מסירה ישירה;
”משמרת“ – פרק זמן של כ־1⁄3 היממה (כ־8 שעות), שתחילתו וסיומו אצל כל ספק בשעה קבועה; לעניין זה, משמרת א׳ – המשמרת הראשונה של היום; משמרת ב׳ – המשמרת השניה של היום; משמרת ג׳ – משמרת לילה;
”נגרר“ – רכב המשמש להובלת מטענים בגלנוע באניית גלנוע, לרבות גרור (Trailer), גרור נתמך (Semi-Trailer) וגרור גלנוע (Roll Trailer), ואינו מהווה כשלעצמו מטען;
”נוסע“ – אדם שגילו מעל שנתיים היורד בנמל מכל כלי שיט שבו הגיע לישראל, או העולה בנמל על כלי שיט שעליו יצא מישראל, ולגבי אנייה – למעט צוות האנייה;
”ניהול התעבורה הימית“ – כמשמעותו בתקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ח–2017;
”ניטול“ – כל פעולה לצורך נטילת מטען ממקומו בכלי שיט או רכב המובילו לנמל, ניודו בתחום הנמל ומיקומו בכלי שיט או רכב המוציאו מן הנמל, למעט פעולות –
(1)
הכנה באנייה או במטען, כולל איסוף או אריזה של מטען שהתפזר, איסוף טובין בתפזורת, כיסוי ספנות אנייה בזמן גשם, שלג או תנאי מזג אוויר קיצוניים, ניקוי מחסני אנייה בגמר פריקת המטען, מיון מטען לפי סימנים עיקריים וסימני עזר, סימון מטען לצורך זיהויו, פתיחה או סגירה של אריזות;
(2)
לשמירה על היציבות או הבטיחות של האנייה בעת הניטול;
(3)
שיש לבצען באמצעות כוח אדם בעל מומחיות או כשירות מיוחדת שהספק אינו מעסיק, או המחייבות שימוש בציוד מתמחה שהספק אינו מחזיק;
(4)
שיש לבצען בשל טיבו או מצבו של המטען, המחייב סידורי טיפול מיוחדים ושונים מאלה המקובלים אצל הספק לגבי מטענים אחרים;
(5)
שינוע מכולת מחברים ואמצעי רתיקה לנעילת מכולות;
(6)
איסוף ופינוי חומר אריזה המשמש לריפוד המטען;
(7)
ניתוק כבלי הריתוק של מטענים על הסיפון;
(8)
פירוק או הקמה של מחיצות;
(9)
ניקוי ספנות כלי השיט בגמר הפריקה;
”ניטול אופקי“ – ניטול מטען גלנוע או ניטול מטען על משטחים או בחבקים באמצעות מלגזה מאנייה לרציף או ממנו לאנייה, דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי של האנייה, למעט כלי רכב המנוטל בנסיעה;
”נמל“ – נמל חיפה שהוכרז בצו נמל חיפה (גבולות), התשכ״ד–1964, נמל אשדוד שהוכרז בצו נמל אשדוד (הכרזת נמל), התשכ״א–1960, ונמל אילת שהוכרז בצו נמל אילת (הכרזת נמל), התשי״ב–1952;
”סילוק מי שיפוליים שמנוניים“ – קבלת מי שיפוליים שמנוניים מכלי שיט לפי הוראות סימן ב׳ לפרק החמישה עשר לתקנות הנמלים;
”ספק“ – תאגיד שהוסמך לספק את השירות לפי חוק הרשות או המספק את השירות מכוח סעיף 59 לחוק הרשות, ואשר צו זה חל עליו לפי סעיף 2;
”עיתוק“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי מטען – הזזת מטען לצורך ניטול מטען אחר, ייצוב האנייה, על פי דרישת רשות המכס, לצורך המכלה, או למטרה אחרת שאיננה במסגרת הניטול הרגיל של אותו מטען; לעניין זה –
(א)
”עיתוק דרך הרציף“ – פריקת מטען המיועד לנמל אחר מאנייה לרציף וטעינתו לאותה אנייה מחדש;
(ב)
”עיתוק על הרציף“ – הזזת המטען בשטח הנמל;
(ג)
”עיתוק בתוך האנייה“ – הזזת מטען המיועד לנמל אחר בתוך האנייה;
(2)
לגבי אנייה – העברת אנייה ממקום אחד ברציף למקום אחר באותו רציף או ברציף אחר באותו נמל או למקום עגינה אחר באותו נמל;
”צובר“ – מטען בלא אריזה המאוחסן בתפזורת במכלי האנייה או במחסניה;
”צובר חופנים“ – צובר המנוטל לאנייה וממנה על ידי מנוף אשר לזרוע שלו מחובר חופן, מדלה או ציוד אחר המותאם לניטול צובר;
”קצא״א“ – חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ;
”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”רכב אחר“ – רכב שאינו רכב מנוטל בנסיעה, והמהווה כשלעצמו מטען;
”רכב מנוטל בנסיעה“ – רכב נהוג בכוח עצמי, המשונע בגלנוע, ומהווה כשלעצמו מטען;
”רציף“ – לרבות מזח, מקשר, כלונסאות עגינה (”דולפינים“) וכל מיתקן אחר המיועד לריתוק אנייה בנמל;
”ש״ח“ – שקלים חדשים;
”שטח מספנות ישראל“ – כהגדרתו בכתב ההסמכה של החברה ”נמל מספנות ישראל בע״מ“ להיות תאגיד מורשה, שניתן ונחתם בידי שרת התחבורה באישור שר האוצר לפי סעיף 10 לחוק הרשות, כפי שיתוקן מזמן לזמן;
”שטעון“ – ניטול מטען מאנייה לאנייה באותו נמל ובלבד שנתקיימו במטען כל אלה:
(1)
הוא אינו צובר;
(2)
הוא לא נארז מחדש או הומכל מחדש בנמל ולא הוצא מהנמל;
(3)
הוצהר עליו מטען בהעברה לפני פריקתו והוכר ככזה בידי רשות המכס;
(4)
מקורו ויעדו מחוץ לישראל;
”שירותי אספקת מים“ – שירות של אספקת מים לאנייה העוגנת בנמל;
”שירותי חשמל“ – שירות של אספקת חשמל למכולת קירור (Refrigerated Container);
”שירותי מעגן“ – שירותים המסופקים לאנייה בתחום הימי כמפורט להלן:
(1)
ניתוב בכל מקרה שמתקיימת חובת ניתוב על פי דין, או שמתבצע ניתוב בפועל;
(2)
גרירה אגב ניתוב אנייה כאמור בפסקה (1);
(3)
קשירת אנייה לרציף, והתרתה מרציף לרבות שימוש בסירות קשירה;
(4)
ניהול התעבורה הימית בנמל בידי מנהל התעבורה הימית שבו;
”שירותי עגינה“ – הקצאת מקום עגינה קבוע לכלי שיט שאינם אניות, והספקת השירותים הנלווים להקצאה כאמור;
”שירותי סילוק אשפה“ – קבלת אשפה שהוצאה מאנייה על ידי צוותה, לפי הוראות סימן ג׳ בפרק החמישה עשר לתקנות הנמלים, למעט קבלת אשפה באופן מתמיד באמצעות ארבה שהוצמדה לצורך זה;
”שירות לנוסעים“ – כל השירותים הכרוכים בהעלאת נוסעים וחפציהם לכלי שיט בנמל או בהורדתם מכלי שיט בנמל, ובמעבר נוסעים וחפציהם בנמל;
”תייר“ – נוסע היורד בנמל מאנייה וחוזר לאותה אנייה באותו נמל או בנמל אחר בישראל, כדי להפליג בה, במסגרת אותו ביקור של האנייה בנמל או בישראל, לפי העניין;
”תצפית הנמל“ – מיתקן מאויש המשמש בניהול ובקרה של התעבורה הימית בנמל ופיקוח עליה;
”תקופת שהייה“ – תקופת שהייה של כלי שיט בנמל, כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין דמי מעגן – כל תקופה של 30 ימים או חלק ממנה הנמדדת מכניסת האנייה או המבדוק לתחום הנמל עד לעזיבתם את תחום הנמל;
(2)
לעניין דמי מינגש – תקופה של 4 שעות רצופות או כל חלק ממנה, הנמדדת מן הרגע שבו החלה קשירת האנייה לרציף עד הרגע שבו הסתיימה התרת האנייה מהרציף; ואולם עיתוק אנייה מרציף לרציף שבהפעלת אותו ספק לא יראו כהפסקת תקופת השהייה לעניין זה;
(3)
לעניין דמי סילוק מי שיפוליים שמנוניים – כל תקופה של 15 ימים או חלק ממנה הנמדדת החל מכניסת האנייה לתחום הנמל ועד לעזיבת האנייה את תחום הנמל;
(4)
לעניין דמי סילוק אשפה – כל יום ששוהה בו כלי השיט בנמל, לרבות יום ההגעה, אם כלי השיט הגיע לנמל במשמרת הראשונה, ולרבות יום ההפלגה אם כלי השיט הפליג מהנמל לאחר תחילתה של המשמרת הראשונה;
(5)
לעניין שירותי מעגן, מינגש, סילוק אשפה וסילוק מי שיפוליים שמנוניים לאנייה שאורכה עד 50 מטרים המיועדת בעיקר להולכת נוסעים, והמקבלת שירותים אלה מחברת נמל אילת בע״מ – כל 48 שעות שבהן שוהה האנייה בשטח חברת נמל אילת בע״מ.
תחולה לפי הספק [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
צו זה יחול על ספקים אלה, זולת אם נאמר בו אחרת:
(1)
חברת נמל אשדוד בע״מ, חברת נמל חיפה בע״מ, חברת נמל אילת בע״מ והחברה נמל מספנות ישראל בע״מ שהוסמכו לפי סעיף 10 לחוק הרשות (להלן – חברות הנמל).
(2)
חברת הפיתוח והנכסים או חברה בת שלה;
(3)
התאגיד המספק שירותי ניטול ואחסון תבואות בממגורות התבואות בנמלי חיפה ואשדוד – לגבי אותם שירותים;
(4)
חברת אס. איי. פי. ג׳י טרמינל בייפורט בע״מ וחברת הדרום קונטיינר טרמינל בע״מ שהוסמכו להיות תאגיד מורשה לפי סעיף 10 לחוק הרשות.
תוספות או הנחות מצטברות
(א)
נקבעו בצו זה כמה תוספות למחיר מרבי או הפחתות ממנו, הן יחולו במצטבר אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
(ב)
חישוב תוספות או הפחתות מצטברות כאמור, שנקבעו כשיעור מסוים מן המחיר המרבי, יהיה בטור – כל תוספת או הפחתה נוספת תחושב כמכפלה של המחיר המרבי בצירוף התוספות או בהפחתת ההפחתות שקדמו לה, לפי העניין.
הצמדה למדדים [תיקון: תשע״א]
(א)
המחירים והמחירים המרביים בצו זה וכן תוספות למחירים המרביים הקבועות בו בשקלים חדשים, ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שקלול שיעור שינוי המדדים המפורטים להלן, העדכניים ליום 15 בדצמבר שלפני יום השינוי, לעומת המדד היסודי, בשיעור הנקוב לצדם (להלן – המדד המשוקלל):
(1)
סכום של שכר עבודה חודשי ממוצע למשרת שכיר ישראלי במינהל הציבורי, בשנים עשר החודשים האחרונים, לפי נתונים מקוריים, הנתון במחירים שוטפים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בלוח יא/8 בירחון הסטטיסטי לישראל – 53%;
(2)
מדד מטבעות החוץ דולר ארה״ב ואירו, לפי ממוצע שעריהם היציגים שפרסם בנק ישראל במהלך החודש שלפני החודש שקדם לעדכון – 10%; לעניין זה יחושב הממוצע לפי משקולות אלה:
(א)
דולר ארה״ב – 20%;
(ב)
אירו – 80%;
(3)
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 37%.
(ב)
סכום שהשתנה כאמור יעוגל למאית השקל החדש השלמה הקרובה, וסכום של מחצית מאית השקל החדש יעוגל למאית השקל הקרובה הנמוכה.
(ג)
בסעיף זה, ”מדד יסודי“ – המדד הנוגע בדבר, העדכני ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
(ד)
בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), חל שינוי במדד המשוקלל בשיעור העולה על 3.5%, יעודכן המדד המשוקלל לפי הקבוע בסעיף קטן (א), והמחירים והמחירים המרביים לפי צו זה יעודכנו לפי זה.
מס ערך מוסף לא כלול
המחירים והמחירים המרביים הנקובים בצו זה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
תוספת למחיר בשל שירותים בימי מנוחה
ניתנו ביום מנוחה שירותי ניטול, שירותים לכלי שיט לפי סעיפים 28 ו־38, או שירותי הובלת תבואות לפי סעיף 44(ד), יהיה המחיר המרבי לשירותים אלה המחיר המרבי הבסיסי לאותם שירותים בתוספת 40%.
פרק ב׳: מחירי שירותי ניטול מטענים ופעולות הנלוות לניטול
חובת תשלום והזכאות לתקבול [תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד]
(א)
בעד ניטול של מטען למעט מכולה, מטען בגלנוע ומטען שהוא גרעינים ומוצרי גרעינים, ולרבות תוספות לדמי הניטול לפי צו זה למטען כאמור, מלבד תוספות לפי סעיפים 13(2), (4), (5) ו־(8)(ב), 14(1) ו־17(3), (4), (5) ו־(6), ישלמו בעל מטען ובעל אנייה כלהלן:
(1)
במסירה ישירה – כל אחד מחצית הסכום;
(2)
במסירה עקיפה – את חלק הסכום השווה לתשלום בעד ניטול אותו מטען במסירה ישירה ישלם כל אחד מהם מחצית הסכום, ואת היתרה ישלם בעל המטען.
(א1)
בעל מטען ישלם בעד אלה:
(1)
ניטול של מטען שהוא גרעינים ומוצרי גרעינים, ניטול של מטען שהוא רכב מיובא בגלנוע, לרבות תוספות לדמי הניטול לפי צו זה למטען כאמור, למעט תוספות לפי סעיפים 13(2), (4), (5) ו־(8)(ב) ו־17(3), (5) ו־(6);
(2)
שירותים בדרך היבשה למטען שנפרק מהאנייה בנמל אחר;
(3)
תוספות לדמי הניטול למטען שהוא מכולה ומטען בגלנוע לפי סעיפים 13(3), (7), (8)(א) ו־(9).
(ב)
בעל אנייה ישלם בעד אלה:
(1)
ניטול מכולה או מטען בגלנוע שאינו רכב בייבוא, לרבות תוספות לדמי הניטול לפי צו זה לניטול מכולה או מטען כאמור, למעט תוספות לפי סעיפים 13(3), (7), (8)(א) ו־(9), ו־20(1);
(2)
עיתוק מטען דרך הרציף ובתוך האנייה;
(3)
פעולות מיוחדות לפי סעיף 16;
(4)
מטען בשטעון;
(5)
פעולה לפי סעיף 22;
(6)
תוספות לדמי הניטול לפי סעיפים 13(2), (4), (5) ו־(8)(ב), 14(1), ו־17(3), (4), (5) ו־(6), לכל מטען לרבות שאינו מכולה או מטען בגלנוע.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעד עיתוק מטען על הרציף, המכלה, תוספת לדמי ניטול לפי סעיף 20(1), ניטול מכל לניטול נוזלים שהפער בין משקלו בפועל לבין משקלו העצמי אינו עולה על 100 ק״ג, ניטול מטען במעבר ומטען בהעברה חופית ישלם מזמין השירות.
(ד)
התשלומים לפי סעיף זה ישולמו לספק האחראי למתן שירותי הניטול, ואולם התשלומים בשל ניטול תבואות ומוצרי גרעינים באמצעות ממגורה ישולמו לחברת הפיתוח והנכסים או למי שהיא מינתה מטעמה לגבות את התשלומים.
מחיר מרבי לניטול מטען
(א)
המחיר המרבי לניטול, למעט עיתוק של מטען, לכל טונה או יחידה של מטען מסוג הנקוב בטור א׳ בטבלה שבתוספת השניה, יהיה הסכום הנקוב בש״ח בטור ב׳ לצדו (להלן – דמי הניטול הבסיסיים).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) צו זה אינו חל על שירותי ניטול למטען בצובר באמצעות מיתקן נמל ייעודי, למעט תבואות ומוצרי גרעינים, ואי־קביעת מחיר לאלה בטור ב׳ בטבלה שבתוספת השניה, אין משמעה שהמחיר המרבי הוא 0.
(ג)
ניתן שירות ניטול למטען במסירה ישירה שאינו בתוספת השניה, יהיה המחיר המרבי דמי הניטול הבסיסיים לאותו סוג מטען במסירה עקיפה.
מחיר מרבי לעיתוק מטענים
המחיר המרבי לעיתוק מטען (להלן – דמי עיתוק בסיסיים) יהיה כמפורט להלן:
(1)
עיתוק דרך הרציף – 100% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען;
(2)
עיתוק על הרציף – 50% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען;
(3)
עיתוק על האנייה –
(א)
לגבי מכולה, נגרר ורכב – 50% מדמי הניטול הבסיסיים במסירה עקיפה, ולגבי סוגי מטען אחרים – 50% מדמי הניטול הבסיסיים במסירה ישירה;
(ב)
לגבי מטען אשר דמי הניטול לגביו נקבעים לפי משקל, ולא נמסרו לספק השירות המבצע את העיתוק נתוני מצהר על אודות משקלו – 140 ש״ח לשעת עבודה של כל איש צוות שהשתתף בביצוע העיתוק.
מחיר מרבי לשירותי המכלה
המחיר המרבי להמכלה יהיה 56 ש״ח לטונה או, לגבי מכולה, המחיר המרבי הגבוה מבין המפורטים להלן:
בשקלים חדשים
(1)
למכולה 20 רגל 846
(2)
למכולה 40 רגל 1,176
קביעת כמות המטען
(א)
משקל יחידות המטען ייקבע על פי שקילה שביצע בפועל הספק.
(ב)
לא שקל בפועל הספק כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע משקל יחידות המטען על פי מסמכי המטען שהמציא בעל האנייה או בעל המטען לספק.
(ג)
בהעדר מסמכי מטען כאמור בסעיף קטן (ב) או אם מסמכים כאמור שהומצאו אינם משקפים נכונה לדעת הספק, את כמות המטען בפועל, יחושב משקלו של המטען בידי הספק לפי שיקול דעתו; ואולם אם הציג בעל מטען שהוא בעל טובין לעניין פקודת המכס, מסמכים שהגיש למכס בקשר לאותו מטען ושהמכס אישר – הנתונים המפורטים שבהם יחייבו את הספק לעניין משקל יחידות המטען.
מטענים שמשקלם אינו ידוע
(א)
בהעדר נתונים לגבי משקל עץ, יחושב משקלו של כל מטר מעוקב מנפחו של עץ רך לפי 600 ק״ג ושל עץ קשה לפי 800 ק״ג.
(ב)
בהעדר נתונים לגבי משקל בהמות, יחושב משקל בהמה דקה (צאן) לפי 80 ק״ג ומשקל בהמה גסה (בקר) לפי 350 ק״ג.
(ג)
בהעדר נתונים לגבי משקל רכב, יחושב משקל כל יחידה לפי 1.4 טונה.
תוספת כלליות למחיר המרבי בניטול מטענים [תיקון: תשע״א, תשע״א־2]
ניתנו שירותי ניטול בנסיבות המפורטות בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בתוספת השניה, דמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען בצירוף האמור בטור ב׳ לצדו:
סודר | טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ התוספת |
---|---|---|
(1) | מתן שירותים למטענים מסוכנים וחומרי נפץ | 50% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען |
(2) | חל עיכוב בפעולות הניטול בשל גורמים התלויים בבעל האנייה או בבעל המטען, במצטבר לזמן העולה על שעה אחת במשמרת אחת | 140 ש״ח לכל שעת עיכוב או כל חלק ממנה, לגבי כל איש צוות נמלי שעבד בביצוע הניטול |
(3) | ניתנה הסכמה בכתב של הספק וגובה מכס להוצאת מטען במסירה ישירה או עקיפה, והוצא המטען, כולו או מקצתו, שלא באופן המסירה האמור שהוסכם, בלי שניתנה הודעה על שינוי אופן המסירה משמרת פעילה אחת מלאה לפחות לפני המשמרת שנפרק בה המטען; לעניין זה, ”משמרת פעילה“ – משמרת שבה עבד הספק בפועל | 20% מדמי הניטול הבסיסיים במסירה עקיפה לאותו מטען |
(4) | פעולות ניטול, לפי בקשה מיוחדת של בעל האנייה | 140 ש״ח לכל שעה או חלק ממנה, לגבי כל איש צוות נמלי שעבד בביצוע הניטול |
(5) | ניטול מטען המחייב פתיחה או סגירה של ספנות האנייה, בידי עובדי הספק או ציוד שלו | 110 ש״ח לפתיחת ספנה ו־110 ש״ח לסגירת ספנה |
(6) | ניטול מטען מאנייה שאיננה רתוקה לרציף | 25% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען במסירה עקיפה |
(7) | ניטול מטען לקרונות רכבת בעלי דפנות קבועים, בין עם גג קבוע ובין בלא גג, במסירה ישירה | 800 ש״ח לכל צוות תפעול בכל משמרת או חלק ממנה ניתנה |
(8) |
(א) ניתנה הודעה על ביטול יצוא מטען הנמצא בנמל והמטען הוחזר ללקוח
| 20% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען בהתאם לסוג המסירה בפועל |
(ב) ניתנה הודעה על ביטול יצוא מטען הנמצא בנמל והוא הועבר לנמל אחר
| 20% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען בהתאם לסוג המסירה בפועל | |
(9) | ניטול רכב או נגרר שהרכיבו לו בנמל צמיגים | 20% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען בהתאם לסוג המסירה בפועל |
תוספות למחיר המרבי בניטול מכולות
ניתנו שירותי ניטול למכולות בנסיבות כמפורט בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בתוספת השניה, דמי הניטול הבסיסיים לאותה מכולה בצירוף האמור בטור ב׳ לצדו:
סודר | טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ התוספת |
---|---|---|
(1) | ניטול מאניית מכולות, לא כולל עיתוק, למכולות בכמות הקטנה מ־80 יחידות לפקידה | ההפרש שבין התשלום בעד ניטול מספר המכולות שנוטלו בפועל, ובין התשלום שהיה משולם בעד ניטול 80 מכולות 20 רגל מלאות |
(2) | התוספת ניטול מכולה שאינה רגילה – | |
(א) אם אורכה עד 20 רגל
| 8% מדמי הניטול הבסיסיים למכולה 20 רגל | |
(ב) אם אורכה מעל 20 רגל
| 8% מדמי הניטול הבסיסיים למכולה 40 רגל | |
(3) | ניטול מכולה חריגה | 50% מדמי הניטול הבסיסיים למכולה מאותו סוג |
(4) | ניטול מכולות שלא מאניית מכולות | 100% של דמי הניטול הבסיסיים לאותן מכולות מאניית מכולות |
מחיר מרבי לניטול גונדולות
המחיר המרבי לניטול קבוצת גונדולות מקופלות ומאוגדות האחת בתוך השניה שמספרן אינו עולה על 5, יהיה דמי הניטול הבסיסיים למכולה מלאה מאותו אורך.
מחיר מרבי לפעולות מיוחדות
(א)
ניתנו שירותים לפעולות המפורטות בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי לשעת עבודה, לגבי כל איש צוות נמלי שעבד במתן השירות, כמפורט בטור ב׳ לצדן:
סודר | טור א׳ הפעולות | טור ב׳ בשקלים חדשים |
---|---|---|
(1) | איסוף או פינוי חומר אריזה המשמש לריפוד המטען | 140 |
(2) | ניתוק כבלי הריתוק של המטענים על הסיפון | 140 |
(3) | פירוק או הרכבה של מחיצות | 140 |
(4) | ניקוי ספנות כלי השיט בגמר הפריקה | 140 |
(ב)
בעד שינוע מכולת מחברים ואמצעי רתיקה לנעילת מכולות ישולם סכום של 250 ש״ח ליחידה.
תוספת למחיר המרבי בניטול מטען כללי וצובר [תיקון: תשע״א]
ניתנו שירותי ניטול למטען כללי או צובר בנסיבות כמפורט בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בתוספת השניה, דמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען, בצירוף האמור בטור ב׳ לצדו:
סודר | טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ התוספת |
---|---|---|
(1) | ניטול מטען שאריזתו, כולה או מקצתה, פגומה, שבורה, קרועה, דולפת, ניתקת בנקל בעת הניטול או בלתי נאותה בכל דרך אחרת | 50% מדמי הניטול הבסיסיים לניטול אותו מטען |
(2) | ניטול מטען המחייב שימוש מעבר לציוד הרגיל גם ב- | |
(א) מלגזה שכוח הרמתה עד 4 טונות
| 170 ש״ח לכל שעת עבודה של המלגזה או חלק ממנה | |
(ב) מלגזה שכוח הרמתה מעל 4 טונות ועד 12 טונות
| 400 ש״ח לכל שעת עבודה של המלגזה או חלק ממנה | |
(ג) מלגזה שכוח הרמתה מעל 12 טונות ועד 25 טונות
| 690 ש״ח לכל שעת עבודה של המלגזה או חלק ממנה | |
(ד) מלגזה שכוח הרמתה מעל 25 טונות
| 760 ש״ח לכל שעת עבודה של המלגזה או כל חלק ממנה | |
(ה) דחפור
| 500 ש״ח לכל שעת עבודה או חלק ממנה | |
(ו) גורר בלא נגרר
| 135 ש״ח לכל שעה או חלק ממנה | |
(ז) טרקטור עם עגלות נגררות
| 40 ש״ח לכל שעה או חלק ממנה | |
(ח) עגלה נגררת
| 1 ש״ח לכל שעה או חלק ממנה | |
(3) | ניטול מטען ממחסן באנייה שהמרחק בין פתחו לדופן האנייה עולה על 6 מטרים; | 350 ש״ח לכל ספנה, פעם אחת לכל פקידה של האנייה את הנמל |
(4) | ניטול מטען ממחסן כאמור בסודר (3) באניית קירור; | 700 ש״ח לכל ספנה, פעם אחת לכל פקידה של האנייה את הנמל |
(5) |
ניטול מטען באחד המקומות באנייה המפורטים להלן:
(א) מכלים עמוקים (Deep Tanks);
(ב) תאים סגורים בלתי רגילים (Lockers);
(ג) תאי קירור לגבי מטען שאינו קפוא;
| 14 ש״ח לכל טונה מטען |
(6) | ניטול מטען המאוחסן בפרוזדורים מרוחקים וצרים | 140 ש״ח לכל שעה או חלק ממנה, לגבי כל איש צוות נמלי שעבד בביצוע הניטול |
(7) | ניטול מטעני בשר או דגים קפואים, מקוררים או צוננים שאינם אחודים | 100% מדמי הניטול הבסיסיים למטען אחוד מאותו סוג |
(8) | ניטול מטען בשקים לא אחודים שמשקל כל אחד מהם מעל 50 ק״ג | 6 ש״ח לכל טונה מטען או 1 ש״ח לשק, לפי הגבוה מביניהם |
(9) | ניטול מטען בצובר בכמות הקטנה מ־500 טונות לאנייה | 7 ש״ח לכל טונה מטען |
(10) | ניטול מטען נפח | 150% מדמי הניטול הבסיסיים לניטול מטען דומה |
מסמכים לאימות כמות המטען
בעל האנייה ימסור לספק הצהרה בכתב על כמות מטען המאוחסנת במקומות באנייה כאמור בסעיף 17(5) ו־(6) וכן את תכנית הסיוור (stowage plan) או כל מסמך אחר הדרוש לספק לאימות אותם נתונים; לא נמסרו לספק הצהרה או מסמך כאמור, רשאי הספק לאמוד את כמות המטען לצורך גביית תוספת התשלום.
תרשומת במטען קשה לניטול
החליט הספק, כי המטען קשה לניטול באחת או יותר מן הנסיבות המפורטות בטבלה שבסעיף 17, יודיע על כך לסוכן האנייה או לבעל המטען, לפי העניין, יערוך תרשומת של הנסיבות שבשלהן החליט כאמור, לרבות הקושי התפעולי שנוצר והודעה שמסר, ויעביר עותק מתרשומת זו לבעל האנייה ולבעל המטען.
תוספת לתעריף הבסיסי במקרים מסוימים
ניתנו שירותי ניטול באחת הנסיבות המפורטות בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בתוספת השניה, דמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען בצירוף האמור בטור ב׳ לצדו:
טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ התוספת |
---|---|
(1) ניטול מכולה או נגרר שהמטען שבתוכם הומכל בשטח הספק
| 50% מדמי העיתוק הבסיסיים לנגרר או למכולה ריקים בתוספת 50% מדמי עיתוק מטען לפי סוג המטען שהומכל |
(2) ניטול מטען מאניית נוסעים, למעט מכולה
| 25% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען |
ניטול אופקי
המחיר המרבי לניטול אופקי של מטען אחוד יהיה, על אף האמור בתוספת השניה, 50% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען.
רכב של נוסע
המחיר המרבי לניטול רכב שהביא עמו נוסע באניית נוסעים, אשר מוצא מהאנייה או מוכנס אליה כשהוא נהוג בידי אותו נוסע, יהיה, על אף האמור בתוספת השניה, 50% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו רכב.
פרק ג׳: מחירי שירותים לכלי שיט
הזכות לתקבול [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
דמי מעגן ודמי עיתוק אנייה ישולמו לספק הנותן שירותים אלה.
(ב)
דמי מינגש ישולמו לספק בעל זכויות השימוש ברציף שאליו רתוקה האנייה.
(ג)
דמי עגינה ישולמו לספק בעל זכויות השימוש ברציף שבו ניתנים לכלי השיט שירותי עגינה (להלן – ספק הרציף); ספק הרציף ישלם 10% מדמי העגינה למנהל התעבורה הימית; לא שולמו דמי העגינה בפועל, יבוא מנהל התעבורה הימית בנעליו של ספק הרציף כאמור, לעניין זכאותו ל־10% מדמי העגינה.
(ד)
דמי סילוק אשפה ודמי סילוק מי שיפוליים ישולמו לספק הנותן שירות כאמור.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), דמי המינגש בשל אניות השוהות ליד הרציפים אשר מופעלים, ערב יום התחילה, על ידי חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ וחברת גדות לכימיקלים אחסון ושינוע שותפות מוגבלת ועל ידי מפעילי מסוף הכימיקלים הצפוני, בנמל חיפה ורציף 30 ורציף הכימיקלים המיועד לייצוא כימיקלים על ידי בעל זיכיון או בעל זיכיון משנה לפי חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961, בנמל אשדוד, ישולמו לחברת הפיתוח והנכסים או למי שהיא מינתה מטעמה לגבות את דמי המינגש.
החיוב בתשלום
תשלומים לפי פרק זה יחולו על בעל כלי השיט, ואולם תשלום דמי עיתוק אנייה, כאשר העיתוק מתבצע לבקשת הספק הנותן את שירותי הניטול לכלי השיט, למעט בנסיבות האמורות בתקנה 72 לתקנות הנמלים, יחול על אותו ספק.
הצגת תעודת הרישום ותעודת תפוסה
עם כניסת כלי שיט לנמל, בעל כלי שיט ימסור לספק העתק נכון מתעודת הרישום של כלי השיט ובעל מכלית נפט הפוקדת את נמל אילת יציג גם העתק נכון מתעודת התפוסה של המכלית; התעודות המקוריות יוצגו לפי דרישת הספק.
אורך כלי השיט לצורך חישוב המחיר המרבי
בחישוב המחירים המרביים לכלל השירותים לכלי שיט לפי צו זה, הקבועים לפי אורך כלי השיט, כל חלק של מטר יראו כמטר שלם.
מחיר מרבי לשירותי מעגן עיתוק ומינגש
(א)
בעד כל כניסה של אנייה לנמל ישולמו דמי מעגן; המחיר המרבי לשירותי מעגן לאנייה בתקופת השהייה הראשונה או כל חלק ממנה, יהיה לכל מטר מאורך האנייה המחיר בש״ח, לפי שנים, הנקוב בטור ב׳ בטבלה מס׳ 1 בתוספת השלישית, מול הקבוצה הנוגעת בדבר שבטור א׳ לצדו (להלן – דמי המעגן הבסיסיים).
(ב)
המחיר המרבי לשירותי מעגן לאנייה בכל תקופת שהייה נוספת או כל חלק ממנה, יהיה 40% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה.
(ג)
המחיר המרבי לעיתוק אנייה יהיה 30% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה, ואולם המחיר המרבי לעיתוק אנייה לאורך אותו רציף, ובלי שניתנו כדין שירותי ניתוב, גרירה וקשירה, יהיה 5% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה.
(ד)
המחיר המרבי למינגש לאנייה לתקופת שהייה יהיה המחיר בש״ח, לפי שנים, הנקוב בטור ב׳ בטבלה מס׳ 2(א) בטבלה מס׳ 2 בתוספת השלישית, לפי אורך האנייה שבטור א׳ לצדו, בתוספת המחיר בש״ח, לפי שנים, לכל מטר אורך מעל האורך הבסיסי, הנקוב בטור ב׳ בטבלה מס׳ 2(ב), לפי אורך האנייה שבטור א׳ לצדו (להלן – דמי המינגש הבסיסיים); לעניין זה, ”האורך הבסיסי“ – האורך המזערי בקבוצת אורך האניות הנוגעת בדבר.
מחיר מרבי לשימוש בגוררת וסירות קשירה [תיקון: תשע״ז]
(א)
המחיר המרבי לשימוש בכלי שיט נמלי לבקשת בעל כלי שיט יהיה כנקוב בטור ב׳ בטבלה שלהלן, לצד סוג כלי השיט הנמלי הנקוב בטור א׳ לצדו, לכל שעה או חלק ממנה, מן הרגע שבו כלי השיט הנמלי הפליג לכיוון כלי השיט במטרה לתת לו שירות, עד לרגע שבו חזר לבסיסו או הגיע למקום שירות אחר:
טור א׳ סוג כלי השיט | טור ב׳ בשקלים חדשים |
---|---|
(1) גוררת שעוצמת המנועים המשמשים להנעתה, במצטבר היא יותר מ־500 כוח סוס
| 2,000 |
(2) גוררת שעוצמת המנועים המשמשים להנעתה, במצטבר היא 500 כוח סוס או פחות וסירת קשירה
| 600 |
(ב)
שימש כלי שיט נמלי האמור בסעיף קטן (א), בפעולות הצלה לפי פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה, יחולו תקנות הסחורות הנטרפות ודמי הצלה (אגרות ודמי הצלה), התשי״ח–1958, במקום המחירים המרביים לפי סעיף קטן (א).
(ג)
שימש כלי שיט נמלי שהוא סירת קשירה לצורכי הובלת נוסעים יהיה המחיר המרבי 740 ש״ח, לכל שעה או חלק ממנה.
תוספת למחיר המעגן הבסיסי
ניתנו שירותי מעגן בנסיבות כמפורט בטור א׳ להלן, יהיה המחיר המרבי לשירותים אלה, על אף האמור בטבלה מס׳ 1 בתוספת השלישית, דמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה בצירוף האמור בטור ב׳ לצדו:
טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ התוספת |
---|---|
(1) אנייה שבניתובה יש צורך להיעזר בגוררת או בסירת קשירה בשל העדר כושר מספיק להנעה עצמית של האנייה, או שלדעת הנתב מערכת ההיגוי שלה אינה פועלת כתיקנה
| דמי גוררת או סירת קשירה כקבוע בסעיף 28, לכל גוררת או סירת קשירה נוספת שנעשה בה שימוש |
(2) אנייה שלא היתה מוכנה לניתוב, וקברניטה לא מסר לספק הודעה על ביטול הזמנת הנתב לפחות 15 דקות לפני המועד אליו הוזמן הנתב
| 2% מדמי המעגן הבסיסיים |
(3) אנייה שלא היתה מוכנה לניתוב בתוך מחצית השעה מהמועד שהנתב עלה עליה
| 10% מדמי המעגן הבסיסיים |
הפחתות מתעריף המעגן הבסיסי [תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשפ״ב]
ניתנו שירותי מעגן לאנייה בנסיבות כמפורטות בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בטבלה מספר 1 בתוספת השלישית, דמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה בהפחתה כמפורט בטור ב׳ שלצדו:
טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ ההפחתה |
---|---|
(1) אנייה מעוכבת בתחום הימי, כל עוד היא מעוכבת כאמור וכל עוד לא נעשה בה שימוש כמקום אחסנה או שימוש אחר
| 90% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה החל ביום ה־61 מיום קביעת מפקח כלי שיט שהיא איננה כשירה לשיט |
(2) אנייה השוהה בתחום מספנות ישראל לצורך תיקונים במשך תקופה של 30 ימים לפחות, כל זמן שהייתה כאמור
| 20% מדמי המעגן הבסיסיים בתקופת השהייה הראשונה ו־80% מדמי המעגן הבסיסיים בכל תקופת שהייה נוספת |
(3) אנייה במצוקה ובלבד שאינה רתוקה לרציף והפליגה מהנמל מיד עם תום המצוקה
| 40% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה |
(4) אנייה המשמשת לצורכי לימוד שיט בלבד
| 40% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה |
(5) אנייה המיועדת בעיקר להובלת מטענים, שהגיעה לנמל במטרה לפקוד רציף, למעט רציף שבו מיתקן נמל ייעודי, וחלפו למעלה משתי משמרות רצופות מהמועד שבו הגיעה לתחום הנמל ובעלייה הודיע שהיא מוכנה לעבודה, ועד למועד קשירתה לרציף כאמור, ובלבד שהעיכוב כאמור לא נגרם בשל שביתה או השבתה או עיצומים או בשל נסיבות שלא ניתן למנוע אותן, לרבות מזג אוויר או מצב ים שאינם מאפשרים ריתוק בבטחה
| 35% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה |
(6) של האנייה לרציף או מצב חירום אנייה שלא נותבה בפועל כדין על ידי הספק המוסמך ליתן את שירותי המעגן
| 30% מדמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה |
הפחתות ממחיר המינגש הבסיסי
ניתנו שירותי מינגש לאנייה בנסיבות כמפורטות בטור א׳ להלן, יהיה מחירם המרבי, על אף האמור בטבלה מס׳ 2 בתוספת השלישית, דמי המינגש הבסיסיים לאותה אנייה בהפחתה כמפורט בטור ב׳ לצדו:
טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ ההפחתה |
---|---|
(1) אנייה השוהה ליד רציף מעל 24 תקופות שהייה
| 50% מדמי המינגש הבסיסיים לאותה אנייה, החל בתקופת השהייה ה־25 |
(2) אנייה, למעט אניית סיור, הקשורה לפי בקשת בעליה לכלונסאות עגינה (דולפינים) במעגן הסגור; נקשר רק חלק מהאנייה לכלונסאות עגינה, יחול התעריף המופחת רק על אותו חלק מהאנייה שאינו קשור ליד רציף בנוי
| 75% מדמי המינגש הבסיסיים לאותה אנייה, לכל תקופת שהייה |
(3) אנייה המיועדת בעיקר להובלת מטענים שהגיעה לנמל במטרה לפקוד רציף, למעט רציף שבו מיתקן נמל ייעודי, וחלפו למעלה משתי משמרות רצופות מהמועד שבו הגיעה לתחום הנמל ובעליה הודיע שהיא מוכנה לעבודה, ועד למועד קשירתה לרציף כאמור, ובלבד שהעיכוב כאמור לא נגרם בשל שביתה או השבתה או בשל נסיבות שלא ניתן למנוע אותן לרבות, מזג אוויר או מצב ים שאינם מאפשרים ריתוק בבטחה של האנייה לרציף או מצב חירום
| 35% מדמי המינגש הבסיסיים לאותה אנייה |
מחיר מרבי לשירותי עגינה לכלי שיט נמלי [תיקון: תשע״ט]
(א)
המחיר המרבי לשירותי עגינה לכלי שיט נמלי לשנה או לחלק ממנה, מיום כניסתו לנמל עד להפלגתו לנמל מחוץ לישראל, יהיה 200 ש״ח (מתואם לשנת 2019) לכל מטר של אורך כלי השיט.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 27, המחיר המרבי לשירותי עגינה לכלי שיט נמלי לבניית נמל לכל תקופה של 30 ימים רצופים או לחלק ממנה, מרגע כניסתו לנמל עד להפלגתו לנמל מחוץ לישראל, יהיה בסך כולל כמפורט להלן לכל מטר של אורך כלי השיט, ובלבד שבמהלך כל תקופת העגינה בנמל משתתף אותו כלי שיט בבניית נמל:
(1)
בעד מינגש – 50 ש״ח (מתואם לשנת 2019), שישולמו לספק בעל זכויות הרציף שאליו רתוק כלי השיט;
(2)
בעד שירותי ניהול התעבורה הימית – 20 ש״ח (מתואם לשנת 2019), שישולמו לתאגיד המוסמך המספק שירותים אלה.
מחיר מרבי לשירותי עגינה לסד״גים
המחיר המרבי לשירותי עגינה לכלי שיט המיועד על פי רישיון השיט שלו לעסוק בדיג (להלן – ”סד״ג“) יהיה 120 ש״ח לכל מטר אורך של הסד״ג לשנה, ואולם המחיר המרבי לשירותי עגינה לסד״ג מושבת יהיה הסכום האמור, בתוספת 200%.
מחיר מרבי לשירותי עגינה למבדוק [תיקון: תשפ״ב]
המחיר המרבי לשירותי עגינה למבדוק, למעט בשטח מספנות ישראל, יהיה 1 ש״ח לכל טונה או חלק ממנה של כוח הנפתו, לכל תקופת שהייה.
כלי שיט על מבדוק וממשה
כלי שיט הנמצא על ממשה או על מבדוק בנמל יהיה פטור מתשלום דמי מעגן, מינגש או עגינה, כל עוד הוא נמצא שם, זולת אם שולמו כתשלום שנתי.
מחיר מרבי לסילוק אשפה
(א)
המחיר המרבי לשירותי סילוק אשפה לאנייה לכל תקופת שהייה בנמל, יהיה כנקוב בש״ח בטור ב׳ בטבלה שלהלן לפי סוג כלי השיט כמפורט בטור א׳ לצדו:
טור א׳ סוג כלי השיט | טור ב׳ מחיר סילוק אשפה ליום שהייה בשקלים חדשים |
---|---|
(1) אניית נוסעים
| 406 |
(2) אנייה שאינה אניית נוסעים
| 133 |
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המחיר המרבי לסילוק אשפה מאנייה השוהה על מבדוק יהיה הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) בתוספת 25%.
מחיר מרבי לסילוק מי שיפולים שמנוניים
(א)
המחיר המרבי לסילוק מי שיפוליים שמנוניים לאנייה המתבצע באמצעות משאבות האנייה בלבד, לכל תקופת שהייה, יהיה כנקוב בש״ח בטור ב׳ בטבלה שלהלן לפי אורך האנייה כמפורט בטור א׳ לצדו:
טור א׳ אורך האנייה | טור ב׳ מחיר סילוק מי שיפוליים שמנוניים לתקופת שהייה בשקלים חדשים |
---|---|
(1) כלי שיט, למעט כלי שיט נמלי או כלי שיט החייב בתשלום דמי עגינה לפי תקנה 194 לתקנות הנמלים, או החייב בתשלום לפי סעיף 39, ואנייה שאורכה עד 200 מטרים
| 1,109 |
(2) אנייה שאורכה מעל 200 מטרים
| 1,350 |
(ב)
המחיר המרבי לסילוק מי שיפוליים שמנוניים לכל תקופת שהייה, אם השירות ניתן על ידי משאבות הדוברה או המשאית שבאמצעותה הוא מסופק, יהיה הסכום האמור בסעיף קטן (א) לפי העניין בתוספת 50%.
מחיר מרבי לאספקת מים
(א)
המחיר המרבי לשירותי אספקת מים שלא בימי מנוחה ולא באמצעות כלי שיט כמפורט בטור א׳ להלן יהיה כמפורט בטור ב׳ שלצדו:
סודר | טור א׳ השירות/הכמות | טור ב׳ בשקלים חדשים |
---|---|---|
(1) | דמי חיבור | 80 |
(2) | לכל מטר מעוקב של מים עד 10 מטר מעוקב | 15 |
(3) | לכל מטר מעוקב של מים מעל 10 מטר מעוקב | 30 |
(ב)
המחיר המרבי לשירותי אספקת מים שניתנו באמצעות כלי שיט יהיה הסכום האמור בסעיף קטן (א) בתוספת 150%.
מחיר מרבי לשירותים לכלי שיט מסוימים הנכנסים לנמל אילת
על אף האמור בסעיפים 27, 36 ו־37, בעד שירותי מעגן, מינגש, סילוק אשפה וסילוק מי שיפוליים שמנוניים לכלי שיט שאורכו עד 24 מטרים בעד כניסה לנמל אילת לצורך ביצוע ביקורת גבולות בלבד ולאנייה שאורכה עד 50 מטרים המיועדת בעיקר להולכת נוסעים, ישולם לחברת נמל אילת בע״מ מחיר מרבי כולל, בעד כל כניסה של כלי שיט כאמור לנמל אילת, לכל תקופת שהייה, כנקוב בש״ח בטור ב׳ בטבלה שלהלן לכל מטר אורך, מול סוג כלי השיט המפורט בטור א׳ לצדו:
טור א׳ סוג כלי השיט | טור ב׳ המחיר המרבי לכל מטר אורך בשקלים חדשים |
---|---|
(1) כלי שיט הנכנס לנמל אילת לצורך ביצוע ביקורת גבולות בלבד
| 15.00 |
(2) אנייה העוגנת דרך קבע בנמל אילת
| 16.00 |
[תיקון: תשע״א]
(נמחק).
פרק ד׳: דמי תשתית
חובת תשלום והזכאות לתקבול [תיקון: תשע״א]
(א)
דמי תשתית ישלם בעל המטען, ואולם דמי תשתית בשל מטען במעבר ישלם מזמין שירותי הניטול בעד אותו מטען.
(ב)
דמי תשתית ישולמו לחברת הפיתוח והנכסים או למי שהיא מינתה מטעמה לגבותם.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), ישולם החלק מתוך דמי התשתית המשתלמים בגין רכב מיובא, לספק המפעיל את הרציף שבו נוטל הרכב כמפורט להלן:
בשקלים חדשים
(1)
לגבי רכב במשקל עצמי עד 1.4 טונה 381
(2)
לגבי רכב במשקל עצמי מעל 1.4 טונה ועד 4 טונות 824
(3)
לגבי רכב במשקל עצמי מעל 4 טונות 2,060
(4)
לגבי רכב דו־גלגלי 165
דמי תשתית [תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד]
(א)
דמי תשתית לכל טונה או יחידה של מטען העובר בנמל הנקוב בטור א׳ בטבלה שבתוספת השניה, יהיו בסכום הנקוב בש״ח, לפי שנים, בטור ג׳ לטבלה האמורה, מול אותו מטען ולמעט דמי תשתית במטען במעבר המסומן בסודר 5 בטבלה שבתוספת השנייה, אשר יהיו מחיר מרבי (להלן – דמי תשתית בסיסיים).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
לא ישולמו דמי תשתית בעד מטענים כמפורט להלן:
(א)
חפצי נוסעים ששולמו בעדם דמי שירות לנוסעים לפי סעיף 48(ב)(3) או שהם פטורים מתשלום כאמור לפי אותו סעיף;
(ב)
רכב שהביא עמו נוסע באנייה המיועדת בעיקר להולכת נוסעים, ואשר מוצא מהאנייה או מוכנס אליה כשהוא נהוג בידי אותו נוסע;
(ג)
צידה ואספקה לאניות;
(ד)
דוגמאות המיובאות, מיוצאות או מועברות מאנייה לאנייה על ידי נוסעים מהאנייה;
(ה)
מטען המיועד לשימוש צבא הגנה לישראל הנפרק או נטען דרך רציפי חיל הים;
(ו)
דלק, שמן, אספקה ותחמושת הנטענים באניות מלחמה לשימושן בלבד;
(2)
דמי תשתית לציוד לחימה כאמור בפרט 621/3 בתוספת הראשונה לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס״ז–2007, אם הוא רכוש המדינה המיובא לצורכי צבא הגנה לישראל ולשימושו בלבד או המיוצא על ידי צבא הגנה לישראל, יהיה 40 ש״ח לטונה;
(3)
על מטען שהגיע בדרך הים לנמל בישראל והועבר בדרך הים לנמל אחר בישראל, יחולו דמי תשתית כמטען יבוא פעם אחת בלבד, בנמל האחרון;
(3א)
על מטען שהתקיימו לגביו התנאים שבפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”שטעון“, ושלא מתקיים לגביו התנאי שבפסקה (3) להגדרה האמורה, יחולו ההוראות שלהלן:
(א)
ישולמו דמי תשתית בסכום השווה לכפל דמי תשתית לאותו סוג מטען כמטען במעבר;
(ב)
פסקה (4) לא תחול עליו;
(4)
בתקופה שמיום תחילתו של צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל) (תיקון מס׳ 2), התשע״א–2011 (ביום 26.7.2011) עד 2019 תינתן הנחה או תיגבה תוספת על דמי תשתית לסוגי מטען מסוימים, למעט מטען המפורט בפסקה (2) ומטען המיובא ביבוא אישי כהגדרתו בצו יבוא חופשי, התשס״ט–2008, לפי ערך המטען בש״ח וסוג המטען, כמפורט בתוספת הרביעית, ולגבי הנסיבות המפורטות בטור א׳ בתוספת השישית – לפי טור ב׳ שבה; עלה סכומה של ההנחה על דמי התשתית הבסיסיים, ישלמו חברת הפיתוח והנכסים או מי שהיא מינתה מטעמה לגבות את דמי התשתית הבסיסיים את ההפרש בין סכום ההנחה לדמי התשתית הבסיסיים לבעל המטען או לבעל האנייה, לפי העניין;
(5)
(נמחקה).
(ג)
(ד)
דמי תשתית לכל טונה או יחידה של מטען שנוטל במסירה ישירה שאינו בתוספת השניה, יהיו דמי התשתית הבסיסיים לאותו סוג מטען במסירה עקיפה.
תשלום הפרשי דמי תשתית
(א)
חושבו דמי תשתית פחות מהשיעור המגיע או הוחזרו דמי תשתית בטעות, ישולם לחברת הפיתוח והנכסים ההפרש בין הסכום ששולם לסכום שיש לשלמו.
(ב)
שולמו דמי תשתית מתוך טעות בעובדה, תחזיר חברת הפיתוח והנכסים את הסכום ששולם בטעות, לאחר שהטעות הוכחה להנחת דעתה.
(ג)
בקשה להחזרת דמי תשתית, כולם או מקצתם, יש להגיש בכתב לחברת הפיתוח והנכסים, בצירוף כל המסמכים הדרושים להוכחת הטעות.
פרק ה׳: הוראות שונות והוראות מעבר
אחסון תבואות ומוצרי גריעינים ושירותים נוספים
(א)
בסעיף זה, ”יום אחסנה“ – כל יום מגמר פריקת האנייה ועד ליום מסירת המטען מהממגורה לכלי הובלה.
(ב)
המחיר המרבי לאחסנת תבואות ומוצרי גרעינים בצובר יהיה כמפורט להלן:
(1)
0 ש״ח ל־8 ימי האחסנה הראשונים;
(2)
3 ש״ח לטונה, לכל יום אחסנה, החל ביום התשיעי לאחסנה עד היום השלושים לאחסנה;
(3)
5 ש״ח לטונה, לכל יום אחסנה החל ביום ה־31 לאחסנה.
(ג)
נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), יהיה המחיר המרבי לשימוש בממגורה בנמל אשדוד, 2 ש״ח לכל טונה מאוחסנת של תבואות ומוצרי גרעינים בצובר.
(ד)
המחיר המרבי להובלת תבואות ומוצרי גרעינים בצובר מהרציף בנמל אשדוד לממגורה בנמל אשדוד יהיה 8 ש״ח לטונה.
(ה)
בעל המטען ישלם את התשלומים לפי סעיף זה לספק האחראי למתן שירותי הניטול, ולגבי התשלומים בשל ניטול תבואות ומוצרי גרעינים באמצעות ממגורה ישולמו לחברת הפיתוח והנכסים או למי שהיא מינתה לגבות בעבורה את התשלומים.
אחסון מטען חומרים מסוכנים לתקופה חריגה [תיקון: תשע״ט]
(א)
בסעיף זה, ”יום אחסנה“ – כהגדרת ”ימי החסנה“ בתקנה 240 לתקנות הנמלים.
(ב)
נוסף על האמור בסעיף 49(2), המחיר המרבי לאחסנת מטען חומרים מסוכנים ארוז המפורט בקבוצות אריזה I ו־II כמשמעותן בקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים כולל התוספות לו (IMDG code) של ארגון הספנות הבין־לאומי (להלן – הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים), מיום האחסנה ה־15 ואילך יהיה כמפורט בסעיף 49(2), בתוספת חד־פעמית כמפורט להלן בהתאם לאורך המכולה שבה אוחסן המטען:
(1)
למכולה שאורכה עד 20 רגל – 355 ש״ח (מתואם לשנת 2019);
(2)
למכולה שאורכה 40 רגל ומעלה – 592 ש״ח (מתואם לשנת 2019).
(ג)
נוסף על האמור בסעיף 49(2), המחיר המרבי לאחסנת מטען חומרים מסוכנים ארוז המפורט בקבוצת אריזה III כמשמעותה בקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים, מיום האחסנה ה־91 ואילך, יהיה כמפורט בסעיף 49(2) בתוספת חד־פעמית כמפורט להלן בהתאם לאורך המכולה שבה אוחסן המטען:
(1)
למכולה שאורכה עד 20 רגל – 355 ש״ח (מתואם לשנת 2019);
(2)
למכולה שאורכה 40 רגל ומעלה – 592 ש״ח (מתואם לשנת 2019).
שירותים בדרך היבשה למטען שנפרק מאנייה בנמל אחר [תיקון: תשע״ד]
(א)
המחיר המרבי לשירותי ניטול בדרך היבשה של מטען שנפרק מאנייה בנמל אחר, לצורך מסירתו לבעליו יהיה, על אף האמור בתוספת השניה, 40% מדמי הניטול הבסיסיים לאותו מטען.
(ב)
על אף האמור בסימן ו׳ בפרק השבעה עשר לתקנות הנמלים, לא ישולמו בשל מטען שהתקבל בנמל לפי סעיף קטן (א) דמי אחסנה בעד שני ימי האחסנה הראשונים; במניין ימי האחסנה כאמור לא יובאו בחשבון ערבי ימי מנוחה וימי מנוחה, שאף הם יהיו פטורים מתשלום.
(ג)
דמי התשתית בעד מטען כאמור יחולו פעם אחת בלבד, והחיוב בעדם יחול בנמל האחרון שבו נתקבל או נמסר המטען דרך השער היבשתי של הנמל.
דמי מסירה ודמי קבלה של מכולות ונגררים לפי שעות [תיקון: תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד, תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”מפעיל“ – ספק בתחום נמל חיפה ובתחום נמל אשדוד;
”מחסן מסוף מטענים“ – כמשמעותו בפסקה (1) של הגדרתו שבתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965;
”מכולה“ – למעט אם נתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)
היא נמסרה ממשמורתה של חברת הנמל למחסן מסוף מטענים;
(2)
היא נתקבלה למשמורתה של חברת הנמל ממחסן מסוף מטענים;
(3)
הובלתה למשמורת חברת הנמל או ממנה נעשתה ברכבת;
”מסירה“ – מסירת מטען ממשמורתו של מפעיל;
”מעבר“ – מעבר מטען את שער חברת הנמל;
”קבלה“ – קבלת מטען למשמורתו של מפעיל;
”שעות היום“ – השעות שמ־06:00 עד 21:59;
”שעות הלילה“ – השעות שמ־22:00 עד 05:59 למחרת.
(ב)
בעד מסירה או קבלה של מכולה מלאה שהמעבר שלה הוא בשעות הלילה, תזכה חברת הפיתוח והנכסים או מי שהיא מינתה לגבות בעבורה, את בעל המטען בדמי מסירה או דמי קבלה, לפי העניין, בסך של 100 שקלים חדשים.
(ב1)
(פקעה).
(ג)
הוראות הצמדה ועדכון שבסעיפים 4 ו־56 לא יחולו על דמי מסירה וקבלה לפי סעיף זה.
מחיר מרבי לשירותי חשמל
המחיר המרבי לשירותי חשמל למכולת קירור לכל יום יהיה 51 ש״ח למכולה 20 רגל ו־78 ש״ח למכולה 40 רגל; הוראה זו באה להוסיף על הוראות סימן ו׳ לפרק השבעה עשר לתקנות הנמלים.
דמי שירות לנוסעים [תיקון: תשע״א־3]
(א)
דמי שירות לנוסעים בכלי שיט ישולמו על ידי הנוסע או התייר, לפי העניין, לפני עלותו לכלי שיט או ירידתו ממנו, לפי העניין, לספק בעל זכויות השימוש ברציף שאליו רתוק כלי השיט.
(ב)
המחיר המרבי לדמי שירות לנוסעים יהיה –
(1)
50 ש״ח לכל נוסע, לכל עלייה או ירידה מכלי שיט, ואולם לגבי נוסע העולה או יורד בנמל אילת מכלי שיט, המפליג בים סוף בלבד, שמקום פקידתו האחרון ויעד פקידתו הבא לאחר נמל אילת אינו נמל מחוץ לישראל, המחיר המרבי יהיה 11 שקלים חדשים;
(2)
43 ש״ח לכל תייר לתקופה של עד שלושה ימים של שהיית אניית סיור ברציף ו־29 ש״ח לכל תייר לכל יום נוסף שבו שוהה אניית הסיור ברציף;
(3)
1 ש״ח לכל 1 קילוגרם של חפצים שהביא עמו נוסע, החל בקילוגרם ה־31 של חפצים שהביא עמו.
מחירים מרביים לשירותים נוספים [תיקון: תשע״א]
לשירותים המפורטים בטור א׳ בטבלה שלהלן יהיה המחיר המרבי הסכום שנקבע בתקנות הנמלים הנקובות בטור ב׳ לצדם, העדכני ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), ואולם עדכון המחיר האמור החל ביום התחילה, יהיה לפי סעיף 4 –
טור א׳ שירות הנמל | טור ב׳ הוראות תקנות הנמלים לגבי גובה התעריף |
---|---|
(1) שירותי עגינה לכלי שיט שאורכו פחות מ־24 מטרים, שאינו כלי שיט נמלי ואינו מיועד לדיג על פי רישיון השיט שלו
| תקנה 194 |
(2) החסנת מטענים, למעט החסנת תבואות ומוצרי גרעינים
| סימן ו׳ בפרק השבעה עשר |
(3) מיון מטען לפי סימן עיקרי וסימן עזר
| תקנה 250(א) עד (ח) וסעיף 19 בתוספת החמישית |
(4) שימוש בחבלים, גמלה וארבות של הספק, לפי בקשת בעל המטען או בעל כלי השיט
| תקנה 250(ט) ופסקאות 1 עד 3 בסעיף 20 בתוספת החמישית |
(5) מתן תעודות אישור
| תקנה 250(ט) וסעיף 21 בתוספת החמישית |
(6) השגחה על עבודה
| תקנה 250(ט) וסעיף 22 בתוספת החמישית |
(7) שמירת טובין בלשכת המודיעין
| תקנה 250(ט) וסעיף 23 בתוספת החמישית |
(8) שירות למשגור קטן
| סימן ט׳ בפרק השבעה עשר |
(9) רישיונות כניסה לנמל
| סימן י״ז בפרק השבעה עשר למעט תקנה 284(ג) |
(10) ניטול מטען הדרוש לכלי השיט לצורך פעולתו התקינה
| האגרה בשקלים חדשים כשהעגורן משמש לצרכים אחרים, הקבוע בסעיף 24(1) ו־(2) בתוספת החמישית. |
מחיר דמי המעגן לפי קביעת המנהל
ניתנו שירותי מעגן לאנייה הרשומה במדינה שמוטלים בה על אניות ישראליות תשלומי נמל גבוהים מאלה המוטלים על אניות הרשומות באותה מדינה, רשאי המנהל, על אף האמור בסעיף 27 ובטבלה מס׳ 1 בתוספת השלישית, בכפוף לקיום הסכמים בין־לאומיים שישראל צד להם, להורות כי מחיר שירותי המעגן בנסיבות אלה יהיה כפל דמי המעגן הבסיסיים לאותה אנייה.
שמירת דינים
אין צו זה בא לגרוע מהוראות כל דין, ובפרט מן החובה לשלם אגרת מגדלור לפי הוראות סימן ב׳ בפרק השבעה עשר לתקנות הנמלים ומהוראות סעיף 2(ה) לצו רשות הספנות והנמלים ([צ״ל: קביעת] דמי שימוש ראויים שתשלם חברת נמל לחברת הפיתוח והנכסים), התשס״ה–2005.
ביטול [תיקון: תשע״א]
(א)
בטלים –
(1)
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי נמל), התשס״ה–2005;
(2)
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי שירותי נמל) (דמי תשתית לנפט, דלק ומוצריהם), התשס״ט–2008;
(3)
תקנות הנמלים (תשלומים בעד שירותי סווארות), התשס״א–2001;
(4)
הנוסח שולב בתקנות הנמלים, התשל״א–1971.
(ב)
ביטול ההוראות בתקנות הנמלים כמפורט בסעיף קטן (א)(4) לא יחול לגבי נמל חדרה שהוכרז בצו נמל חדרה (הכרזת נמל), התש״ם–1980.
תחילה
תחילתו של צו זה ביום כ״ג בתשרי התשע״א, 1 באוקטובר 2010 (להלן – יום התחילה).
סייג לתחולה [תיקון: תשע״א]
(א)
הוראות צו זה לא יחולו לגבי שירותי נמל המסופקים לכלי שיט שעגנו בנמל קודם ליום התחילה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי שירותי נמל לפי פרק ג׳ המסופקים לכלי שיט שעגינתו בנמל החלה קודם למועד התחילה ונמשכה באופן רצוף עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), תחילתו של צו זה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011).
הוראת שעה לעניין חלוקת תשלום בעד ניטול [תיקון: תשע״א, תשע״א־3]
על אף האמור בסעיף 7(א) ו־(ב), ובכפוף לאמור בסעיף 7(ג), בתקופה שמיום התחילה עד 2013 –
(1)
התשלום בעד ניטול מכולה ומטען בגלנוע שאינו רכב ביבוא לפי סעיף 7(ב)(1) יחולק בין בעל המטען לבין בעל האנייה בהתאם לנקוב בטבלה מס׳ 1 בתוספת הראשונה;
(2)
התשלום בעד ניטול מטען, למעט מכולה מטען בגלנוע שאינו רכב בייבוא, ומטען שהוא גרעינים ומוצרי גרעינים, לפי סעיף 7(א)(1), יחולק בין בעל המטען לבין בעל האנייה בהתאם לנקוב בטבלה מס׳ 2 בתוספת הראשונה.
הוראת מעבר לעניין עדכון התעריפים המרביים לשירותי ניטול לפי מקדם הפחתת מחירים שנתי
(א)
בסעיף זה –
”מטענים“ – מטענים שנקבע מחיר מרבי לניטולם בצו זה, למעט מטענים בשטעון;
”סוג“, לעניין מטען – מכולות, מטען כללי או צובר חופנים.
(ב)
הוראת מעבר וסייג לעניין תוספת תשלום לחומרים מסוכנים ארוזים מסוימים [תיקון: תשע״א]
(א)
תוספת התשלום האמורה בסעיף 13(1) תחול על ניטול חומרים מסוכנים ארוזים המפורטים להלן, כשהם נמסרים במסירה עקיפה, בשיעור הנקוב בתוספת החמישית לפי שנים –
(1)
כותנה, יוטה סיבים;
(2)
גפרית מס׳ או״ם 1350;
(3)
חומצה זרחתית מס׳ או״ם 1805.
(ב)
תוספת התשלום האמורה בסעיף 13(1) לא תחול על ניטול חנקת אשלגן מס׳ או״ם 1486, כשהוא ארוז.
(ג)
בסעיף זה, ”מספר או״ם“ – מספר החומר בסיווג שנתן האו״ם.
הוראת מעבר לעניין תשלומים המשולמים לחברת הפיתוח והנכסים [תיקון: תשע״א]
(א)
בסעיף זה –
”כתבי ההסמכה“ – כתב ההסמכה של חברת נמל חיפה בע״מ, כתב ההסמכה של חברת נמל אשדוד בע״מ וכתב ההסמכה של חברת נמל אילת בע״מ, להיות חברת נמל לפי סעיף 10 לחוק הרשות, שנחתמו על ידי שרי האוצר והתחבורה ביום ו׳ באדר א׳ התשס״ה (15 בפברואר 2005);
”שטח חברת הנמל“ – כהגדרתו בכתבי ההסמכה.
(ב)
חברת הנמל הנוגעת בדבר תגבה או תזכה בעבור חברת הפיתוח והנכסים, על אף האמור בסעיפים 41(ב) ו־46(ב), את דמי התשתית המשתלמים בעד המטענים שנמסרו בשטח חברת הנמל, ואת דמי המסירה ודמי הקבלה, ותעבירם במלואם ישירות אל חברת הפיתוח והנכסים או אל בעל המטען, לפי העניין, על פי נוהל שהמנהל יורה עליו, לאחר שנתן לחברת הפיתוח והנכסים ולחברות הנמל הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
(ג)
חברת הנמל הנוגעת בדבר תגבה בעבור חברת הפיתוח והנכסים, על אף האמור בסעיפים 7(ד), 23(ה), 41(ב), למעט לעניין דמי תשתית בעד המטענים שנמסרו בשטח חברת הנמל או בשטח מספנות ישראל, ו־44(ה), את התשלומים לפי אותם סעיפים, ותעבירם לחברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות צו רשות הספנות והנמלים (קביעת דמי שימוש ראויים שתשלם חברת הנמל לחברת הפיתוח והנכסים), התשס״ה–2005, על פי נוהל שהמנהל יורה עליו, לאחר שנתן לחברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
(ד)
בעד גביית התשלומים לפי סעיף זה תשולם לחברת הנמל עמלת גבייה בשיעור של 0.5% מהתשלומים המועברים בפועל לחברת הפיתוח והנכסים.
תוספת ראשונה
טבלה מס׳ 1
(סעיף 55(1))
חלוקת התשלום (באחוזים) בעבור ניטול מכולה ומטען בגלנוע שאינו רכב מיובא בין בעל המטען לבעל האנייה
השנה | חלקו (באחוזים) של בעל המטען | חלקו (באחוזים) של בעל האנייה |
---|---|---|
2010 | 40 | 60 |
2011 | 30 | 70 |
2012 | 20 | 80 |
2013 | 10 | 90 |
טבלה מס׳ 2
(סעיף 55(2))
חלוקת התשלום (באחוזים) בעבור ניטול מטען, למעט מכולה ומטען בגלנוע שאינו רכב מיובא בין בעל המטען לבעל האנייה
השנה | חלקו (באחוזים) של בעל המטען | חלקו (באחוזים) של בעל האנייה |
---|---|---|
2010 | 40 | 60 |
2011 | 55 | 45 |
2012 | 70 | 30 |
2013 | 85 | 15 |
תוספת שניה
(סעיפים 8, 42(א) ו־(ד))
דמי ניטול ודמי תשתית
המספרים בטבלה זו מייצגים את המחירים ואת המחירים המרביים בש״ח, בעד נגרר, מכולה ורכב מנוטל בנסיעה לסוגיהם – לכל יחידה, ובעבור שאר המטענים – לכל טונה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת לצד אותו סוג מטען
[תיקון: תשע״א, תשע״ד]
סודר | טור א׳ סוג המטען | טור ב׳ דמי ניטול | טור ג׳ דמי תשתית לפי שנים | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 ואילך | ||||
1. | מטעני יבוא במסירה ישירה | ||||||||||||
1.1 | בהמה | 81 | 56 | 52 | 47 | 43 | 39 | 35 | 31 | 27 | 23 | 19 | |
1.2 | גלילי נייר אחודים | 55 | 14 | 13 | 13 | 12 | 11 | 11 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
1.3 | גלילי נייר לא אחודים | 76 | 20 | 19 | 18 | 16 | 15 | 14 | 13 | 12 | 8 | 6 | |
1.4 | מוצרי גרעינים בחופנים | 30.7 | 6 | 5 | 5 | 4 | 4 | 4 | 4 | 3 | 3 | 2 | |
1.5 | מטען לנמ״א – אחוד | 67 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
1.6 | מטען לנמ״א – לא אחוד | 184 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
1.7 | מטען צובר יבש | 21.8 | 1.5 | 1.3 | 1.2 | 1.1 | 1.0 | 0.9 | 0.8 | 0.7 | 0.6 | 0.5 | |
1.8 | מטען צובר נוזלי | 21.8 | 13 | 12 | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | |
1.9 | מתכות אחודות | 59 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
1.10 | מתכות לא אחודות וגרוטאות | 73 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 3 | |
1.11 | סוכר במשאבה | 2.97 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
1.12 | עץ – | ||||||||||||
1.12.1 | עץ אחוד | 65 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
1.12.2 | עץ לא אחוד | 89 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
1.13 | שקים אחודים | 40.6 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
1.14 | שקים לא אחודים | 52 | 10 | 10 | 9 | 9 | 8 | 8 | 7 | 7 | 4 | 3 | |
1.15 | תאית אחודה | 39.6 | 10 | 10 | 9 | 9 | 8 | 8 | 7 | 7 | 4 | 3 | |
1.16 | תאית לא אחודה | 123 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
1.17 | תבואות וגרעינים בחופנים | 22.8 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 4 | 4 | 3 | 3 | 2 | |
2. | מטעני יבוא במסירה עקיפה | ||||||||||||
2.1 | גלילי נייר אחודים | 73 | 12 | 11 | 11 | 10 | 10 | 9 | 8 | 8 | 5 | 4 | |
2.2 | גלילי נייר לא אחודים | 103 | 20 | 19 | 18 | 16 | 15 | 14 | 13 | 12 | 8 | 6 | |
2.3 | מוצרי גרעינים בחופנים | 30.7 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 4 | 3 | 3 | 3 | 2 | |
2.4 | מטען לנמ״א – אחוד | 102 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
2.5 | מטען לנמ״א – לא אחוד | 210 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
2.6 | מכולה מלאה 20 רגל | 566 | 485 | 461 | 436 | 433 | 402 | 377 | 351 | 326 | 194 | 135 | |
2.7 | מכולה מלאה 40 רגל | 793 | 555 | 523 | 491 | 482 | 455 | 426 | 397 | 368 | 217 | 147 | |
2.8 | מכולה ריקה 20 רגל | 259 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | 55 | |
2.9 | מכולה ריקה 40 רגל | 363 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | 75 | |
2.10 | מתכות אחודות | 68 | 14 | 13 | 12 | 12 | 11 | 10 | 10 | 9 | 6 | 4 | |
2.11 | מתכות לא אחודות וגרוטאות | 84 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 3 | |
2.12 | נגרר מלא 20 רגל | 302 | 318 | 302 | 286 | 271 | 255 | 240 | 225 | 208 | 130 | 94 | |
2.13 | נגרר מלא 40 רגל | 383 | 402 | 382 | 363 | 342 | 322 | 303 | 283 | 264 | 165 | 118 | |
2.14 | נגרר ריק | 130 | 248 | 236 | 224 | 211 | 199 | 187 | 175 | 163 | 102 | 73 | |
2.15 | עץ – | ||||||||||||
2.15.1 | עץ אחוד | 90 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
2.15.2 | עץ לא אחוד | 123 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
2.16 | רכב מנוטל בנסיעה – | ||||||||||||
2.161 | במשקל עצמי של עד 1.4 טונה | 74 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | |
2.162 | במשקל עצמי של יותר מ־1.4 טונה ועד 4 טונות | 74 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | |
2.163 | במשקל עצמי של יותר מ־4 טונות | 125 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | |
2.164 | רכב דו גלגלי | 74 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | |
2.17 | רכב אחר* | ||||||||||||
2.171 | במשקל עצמי של עד 1.4 טונה | 102 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | |
2.162 [צ״ל: 2.172] | במשקל עצמי של יותר מ־1.4 טונה ועד 4 טונות | 102 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | |
2.163 [צ״ל: 2.173] | במשקל עצמי של יותר מ־4 טונות | 102 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | |
2.164 [צ״ל: 2.174] | רכב דו־גלגלי | 102 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | |
2.18 | שקים אחודים | 57 | 7 | 6 | 6 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 3 | 2 | |
2.19 | שקים לא אחודים | 64 | 9 | 8 | 8 | 7 | 7 | 6 | 5 | 4 | 4 | 3 | |
2.20 | שק דואר (התעריף לשק) | 5.9 | 5 | 5 | 4 | 4 | 3 | 3 | 3 | 3 | 2 | 2 | |
2.21 | תאית אחודה | 53 | 10 | 10 | 9 | 9 | 8 | 8 | 7 | 7 | 4 | 3 | |
2.22 | תבואות וגרעינים בחופנים | 22.8 | 6 | 5 | 5 | 4 | 4 | 4 | 3 | 3 | 2 | 2 | |
3. | מטעני יצוא במסירה ישירה | ||||||||||||
3.1 | בהמה | 81 | 0 | 0 | 0 | 4 | 6 | 8 | 10 | 12 | 15 | 19 | |
3.2 | מטען לנמ״א – אחוד | 67 | 0 | 0 | 0 | 1 | 2 | 2 | 3 | 4 | 4 | 4 | |
3.3 | מטען לנמ״א – לא אחוד | 184 | 0 | 0 | 0 | 1 | 2 | 2 | 3 | 4 | 4 | 4 | |
3.4 | מטען צובר יבש | 21.8 | 0 | 0 | 0 | 0.1 | 0.2 | 0.3 | 0.4 | 0.5 | 0.5 | 0.5 | |
3.5 | מטען צובר נוזלי | 21.8 | 0 | 0 | 0 | 0.5 | 1.0 | 1.5 | 2.1 | 2.6 | 3.1 | 4 | |
3.6 | מתכות אחודות | 59 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 2 | 2 | 3 | 3 | 4 | |
3.7 | מתכות לא אחודות וגרוטאות | 73 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | |
3.8 | שקים אחודים | 40.6 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | |
3.9 | שקים לא אחודים | 52 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 | 3 | 3 | |
3.10 | תוצרת חקלאית ושימורים | 63 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | |
4. | מטעני יצוא במסירה עקיפה | ||||||||||||
4.1 | מטען לנמ״א – אחוד | 102 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 2 | 2 | 3 | 3 | 4 | |
4.2 | מטען לנמ״א – לא אחוד | 210 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 2 | 2 | 3 | 3 | 4 | |
4.3 | מכולה מלאה 20 רגל | 566 | 4 | 4 | 4 | 4 | 19 | 41 | 64 | 108 | 108 | 135 | |
4.4 | מכולה מלאה 40 רגל | 793 | 4 | 4 | 4 | 4 | 14 | 40 | 66 | 116 | 117 | 147 | |
4.5 | מכולה ריקה 20 רגל | 259 | 0 | 0 | 0 | 14 | 14 | 23 | 30 | 44 | 44 | 55 | |
4.6 | מכולה ריקה 40 רגל | 363 | 0 | 0 | 0 | 21 | 21 | 31 | 42 | 63 | 63 | 75 | |
4.7 | מתכות אחודות | 68 | 0 | 0 | 0 | 2 | 2 | 3 | 3 | 4 | 4 | 4 | |
4.8 | מתכות לא אחודות | 84 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | 3 | |
4.9 | נגרר מלא 20 רגל | 302 | 0 | 0 | 0 | 26 | 26 | 39 | 53 | 78 | 78 | 94 | |
4.10 | נגרר מלא 40 רגל | 383 | 0 | 0 | 0 | 33 | 33 | 49 | 66 | 99 | 99 | 118 | |
4.11 | נגרר ריק | 131 | 0 | 0 | 0 | 21 | 21 | 31 | 40 | 61 | 61 | 73 | |
4.12 | רכב מנוטל בנסיעה | ||||||||||||
4.121 | במשקל עצמי של עד 1.4 טונה | 74 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | |
4.122 | במשקל עצמי של יותר מ־1.4 טונה ועד 4 טונות | 74 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | |
4.123 | במשקל עצמי של יותר מ־4 טונות | 125 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | |
4.124 | רכב דו־גלגלי | 74 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | |
4.13 | רכב אחר* | ||||||||||||
4.131 | במשקל עצמי של עד 1.4 טונה | 102 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | 464 | |
4.132 | במשקל עצמי של יותר מ־1.4 טונה ועד 4 טונות | 102 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | 1,030 | |
4.133 | במשקל עצמי של יותר מ־4 טונות | 102 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | 2,575 | |
4.134 | רכב דו־גלגלי | 102 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | 206 | |
4.14 | שק דואר (תעריף לשק) | 5.9 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | 2 | |
4.15 | שקים אחודים | 57 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 2 | 2 | 2 | 2 | |
4.16 | שקים לא אחודים | 64 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 2 | 3 | 3 | 3 | |
4.17 | תוצרת חקלאית ושימורים | 94 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 2 | |
5. | מטען במעבר | ||||||||||||
5.1 | צובר | לפי תעריף הניטול לאותו סוג מטען וסוג מסירה | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | 4 | |
5.2 | מכולה 20 רגל | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | 67 | ||
5.3 | מכולה 40 רגל | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | 96 | ||
5.4 | רכב** | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | ||
5.5 | מטען במעבר שלא פורט ב־5.1 עד 5.4 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | 12 | ||
6. | העברת דלק בין נמלית או בשטעון | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | ||
7. | מטען בשטעון | ||||||||||||
7.1 | מכולה 20 רגל | 612 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
7.2 | מכולה 40 רגל | 680 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
7.3 | נגרר/רכב מובל בנסיעה עד 20 רגל | 115 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
7.4 | נגרר/רכב מובל בנסיעה מעל 20 רגל | 199 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
8. | העברה חופית | לפי תעריף הניטול לאותו סוג מטען ביבוא מסירה עקיפה | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
9. | מטען צובר במיתקן נמל ייעודי | ||||||||||||
9.1 | נפט ומוצרי דלק ביבוא וביצוא | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | 5.8 | ||
9.2 | תבואות וגרעינים ביבוא | 22.8 | 6 | 5 | 4 | 4 | 3 | 3 | 3 | 2 | 2 | 2 | |
9.3 | מוצרי גרעינים ביבוא | 30.7 | 6 | 5 | 5 | 5 | 4 | 4 | 3 | 3 | 2 | 2 | |
9.4 | כימיקלים ונוזלים ביבוא | 13 | 12 | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 4 | ||
9.5 | כימיקלים ונוזלים בייצוא | 0 | 0 | 0 | 1 | 2 | 2 | 3 | 3 | 4 | 4 | ||
9.6 | מלט | 11 | 10 | 9 | 8 | 7 | 6 | 5 | 5 | 4 | 3 | ||
9.7 | תמלחות | 0.5 | 0.5 | 0.5 | 0.5 | 0.5 | 0.5 | 0.5 |
* במטען שהוא רכב אחר דמי התשתית הם לכל יחידה;
** במטען במעבר שהוא רכב, תעריף הניטול הוא ליחידה ותעריף דמי התשתית לכל טונה, ולמטען במעבר שהוא רכב אחר, תעריף הניטול ודמי התשתית הוא לכל טונה.
תוספת שלישית
טבלה מס׳ 1
(סעיף 27(א))
תעריפים מרביים לדמי מעגן
טור א׳ קבוצות אורך | טור ב׳ מחיר מרבי בש״ח לכל מטר אורך לפי שנים | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 ואילך | |
100 מטרים ראשונים | 206 | 208 | 210 | 212 | 214 | 216 | 218 | 220 | 222 | 224 |
50 המטרים הבאים | 216 | 216 | 217 | 217 | 218 | 218 | 219 | 219 | 220 | 220 |
50 המטרים הבאים | 222 | 221 | 220 | 219 | 218 | 217 | 216 | 215 | 204 | 204 |
50 המטרים הבאים | 211 | 207 | 203 | 198 | 194 | 190 | 184 | 179 | 175 | 171 |
כל מטר נוסף | 209 | 204 | 199 | 194 | 189 | 184 | 178 | 173 | 178 | 163 |
טבלה מס׳ 2
(סעיף 27(ד))
תעריפים מרביים לדמי מינגש
טבלה 2(א)
מחיר מרבי בסיסי בש״ח לפי שנה
טור א׳ אורך האנייה | טור ב׳ מחיר מרבי בסיסי בש״ח לפי שנה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 ואילך | |
מעל 24 עד 100 מ׳ | 89 | 88 | 86 | 85 | 84 | 83 | 81 | 80 | 79 | 78 |
מעל 100 עד 150 מ׳ | 241 | 240 | 238 | 229 | 228 | 227 | 226 | 217 | 216 | 214 |
מעל 150 מ׳ | 786 | 775 | 768 | 749 | 743 | 732 | 721 | 707 | 696 | 689 |
טבלה 2(ב)
מחיר מרבי לכל מטר אורך מעל אורך הבסיס שבטור א׳
טור א׳ אורך האנייה | טור ב׳ מחיר מרבי לכל מטר אורך מעל אורך הבסיס שבטור א׳ | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 ואילך | |
מעל 24 עד 100 מ׳ | 2.0 | 2.0 | 2.0 | 1.9 | 1.9 | 1.9 | 1.9 | 1.8 | 1.8 | 1.8 |
מעל 100 עד 150 מ׳ | 10.9 | 10.7 | 10.6 | 10.4 | 10.3 | 10.1 | 9.9 | 9.8 | 9.6 | 9.5 |
מעל 150 | 29.7 | 29.3 | 28.8 | 28.4 | 28.0 | 27.5 | 27.1 | 26.7 | 26.3 | 25.9 |
* אורך הבסיס הוא המספר הנמוך של כל קבוצת האניות שבטור א׳.
[תיקון: תשע״א־3, תשע״ז]
תוספת רביעית
(סעיף 42(ב)(4))
תוספת (הפחתה) לדמי תשתית לפי שנים
מספרים בטבלה זו מייצגים את התוספות (ההפחתות) בש״ח לדמי התשתית, בעד מכולה – לכל יחידה, ובעבור שאר המטענים – לכל טונה
סוג המטען | ערך המטען בש״ח | 2017* | 2018 | 2019 |
---|---|---|---|---|
מטעני יבוא במסירה ישירה | ||||
גלילי נייר אחודים | כל ערך | (0.7) | (1.2) | (0.3) |
מטען צובר יבש | כל ערך | (0.7) | (1.3) | (0.4) |
מתכות אחודות | כל ערך | (4.9) | (8.1) | (2.4) |
מתכות לא אחודות | כל ערך | (2.7) | (4.5) | (1.4) |
עץ | כל ערך | (6.2) | (10.3) | (3.1) |
שקים אחודים | כל ערך | (2.1) | (3.5) | (1.0) |
תאית לא אחודה | כל ערך | (10.1) | (16.9) | (5.1) |
מטעני יבוא במסירה עקיפה | ||||
גלילי נייר אחודים | כל ערך | (2.0) | (3.3) | (1.0) |
מתכות אחודות | כל ערך | (4.4) | (7.3) | (2.2) |
מתכות לא אחודות | כל ערך | (1.2) | (2.0) | (0.6) |
עץ | כל ערך | (8.1) | (13.5) | (4.1) |
שקים אחודים | כל ערך | (2.1) | (3.5) | (1.0) |
תאית אחודה | כל ערך | (1.4) | (2.4) | (0.7) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מ־1 עד 20,000 | (153) | (92) | (46) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 20,000 ועד 40,000 | (102) | (61) | (31) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 40,000 ועד 60,000 | (34) | (20) | (10) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 90,000 ועד 120,000 | 52 | 34 | 17 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 120,000 ועד 150,000 | 92 | 60 | 30 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 150,000 ועד 180,000 | 164 | 108 | 54 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 180,000 ועד 200,000 | 216 | 142 | 71 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 200,000 | 273 | 179 | 89 |
מטעני יצוא במסירה ישירה | ||||
מטען צובר יבש | כל ערך | (2.7) | (1.6) | (0.8) |
מתכות אחודות | כל ערך | (4.7) | (2.8) | (1.4) |
מתכות לא אחודות | כל ערך | (3.3) | (2.0) | (1.0) |
רכב אחר בייצוא | כל ערך | (466) | (233) | 0 |
מטעני יצוא במסירה עקיפה | ||||
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מ־1 עד 20,000 | (95) | (57) | (29) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 20,000 ועד 40,000 | (75) | (45) | (22) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 40,000 ועד 80,000 | (41) | (24) | (12) |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 250,000 ועד 400,000 | 55 | 36 | 18 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 400,000 ועד 480,000 | 83 | 54 | 28 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 480,000 ועד 800,000 | 165 | 108 | 54 |
מכולה מלאה 20 רגל/40 רגל | מעל 800,000 | 303 | 198 | 100 |
רכב אחר בייצוא | כל ערך | (466) | (233) | 0.0 |
מטען צובר במיתקן נמל ייעודי | ||||
מלט | כל ערך | (2.7) | (1.4) | 0.0 |
תוספת חמישית
(סעיף 57(א))
שיעור תחולת תוספת תשלום לחומר מסוכן ארוז
שנה | שיעור תחולת תוספת התשלום |
---|---|
2010 | 10% |
2011 | 20% |
2012 | 30% |
2013 | 40% |
2014 | 50% |
2015 | 60% |
2016 | 70% |
2017 | 80% |
2018 | 90% |
2019 ואילך | 100% |
[תיקון: תשע״א]
תוספת שישית
(סעיף 42(ב)(4))
1.
”השבה“ – תוספת או הנחה לדמי תשתית;
”מכולת תקן“ – מכולה שמשקלה 16.3 טונות;
”משקל המטען“ – משקלו של מטען השייך לבעל מטען פלוני;
”משקל המכולה“ – המשקל הכולל של המטען במכולה, בלא משקל המכולה עצמה;
”רשימון“ – כמשמעותו בפקודת המכס.
2.
קביעת ערך מטען וחישוב ההשבה בעדו בנסיבות שבטור א׳ להלן יהיה לפי טור ב׳ שלצדו:
סודר | טור א׳ הנסיבות | טור ב׳ קביעת ערך המטען וחישוב ההשבה |
---|---|---|
1. | שחרור בשער הנמל כאשר הרשימון בעד המטען כולל מכולה מלאה אחת בלבד | סכום ההשבה לפי הקבוע בתוספת הרביעית יחושב בהתאם לערך המטען ברשימון. |
2. | שחרור בשער הנמל כאשר הרשימון בעד המטען כולל כמה מכולות מלאות | חישוב ערך מטען ממוצע למכולה על ידי חלוקת ערך המטען הכולל במספר המכולות, ועל פי הערך הממוצע חישוב השבה בסכום זהה לכל מכולה ברשימון כאמור בפרט 1. |
3. | שחרור בשער הנמל כאשר הרשימון כולל מטען מסוג מכולה מלאה אחת או יותר ומטען מסוג אחר | חישוב ערך ממוצע לכל טונה מטען ברשימון, לרבות המטען במכולות, הפחתת הערך שחושב למטען שאינו במכולה מהערך הכולל וקביעת ערך ממוצע לכל מכולה; על פי ערך זה תחושב ההשבה בסכום זהה לכל מכולה ברשימון כאמור בפרט 1. |
4. | שחרור בשער הנמל של מטען הנפרק ממכולה בנמל | ערך המטען ברשימון יחולק במשקל המטען ויוכפל במשקל המכולה; התוצאה תשמש למציאת סכום ההשבה למכולה כאמור בפרט 1; סכום זה יחולק במשקל המכולה ויוכפל במשקל המטען. |
5. | יציאת מכולה מלאה אחת או יותר מהנמל לריקון ולשחרור במסוף עורפי |
א. כאשר אין מידע לגבי משקל המכולה – ההשבה תחושב לפי מכולת תקן:
משקל מכולת התקן יחולק במשקל המטען ברשימון וסכום זה יוכפל בערך המטען ברשימון;
התוצאה תשמש למציאת סכום ההשבה למכולה כאמור בפרט 1; סכום זה יחולק במשקל מכולת התקן ויוכפל במשקל המטען.
ב. כאשר קיים מידע לגבי משקל המכולה – משקל המכולה יחולק במשקל המטען ברשימון וסכום זה יוכפל בערך המטען ברשימון;
התוצאה תשמש למציאת סכום ההשבה למכולה כאמור בפרט 1; סכום זה יחולק במשקל המכולה ויוכפל במשקל המטען.
|
6. | יציאת מכולה מלאה אחת או יותר מהנמל לשחרור במסוף עורפי, בלא ריקון | חישוב ערך מטען ממוצע למכולה על ידי חלוקת ערך המטען הכולל במספר המכולות, ועל פי הערך הממוצע חישוב השבה בסכום זהה לכל מכולה ברשימון כאמור בפרט 1. |
7. | מכולה מלאה אחת או יותר במעבר או בשטעון שלא הוצהר מראש | אין השבה |
8. | טעינה לאנייה של מכולה מלאה אחת או יותר שהוכנסו לנמל מלאות או שהומכלו בנמל |
א. במקרים שבהם ניתן לזהות בוודאות כי המטען ברשימון מהווה מכולה אחת מלאה, סכום ההשבה יחושב בהתאם לערך המטען ברשימון כאמור בפרט 1.
ב. במקרים שבהם ניתן לזהות בוודאות את כמות המכולות ברשימון, יבוצע חישוב השבה על פי ערך ממוצע למכולה כאמור בפרט 2.
ג. במקרים שבהם לא ניתן לזהות בוודאות את כמות המכולות שאליהן מיוחס הרשימון מתוך כלל המכולות שהוטענו, חישוב ההשבה ייעשה כלהלן:
(1) אם היחס בין משקל המטען ברשימון לבין משקל המכולה עולה על 10%, יוכפל יחס זה במספר של כלל המכולות שהוטענו; ערך המטען ברשימון יחולק במספר המכולות שחושב כאמור; לפי התוצאה שתתקבל תחושב ההשבה כאמור בפרט 1; סכום ההשבה יוכפל במספר המכולות שחושב כאמור;
(2) אם היחס בין משקל המטען ברשימון לבין משקל המכולה אינו עולה על 10%, חישוב ההשבה יבוצע בהתאם לאמור בפרט משנה ב.
|
9. | טעינה לאנייה של מכולה מלאה אחת או יותר ומטען מסוג אחר | כאשר ניתן לזהות כי המטען ברשימון מהווה מכולה/ות מלאה/ות ומטען אחר, יבוצע חישוב ערך ממוצע לכל טונה מטען ברשימון (כולל המכולות), הפחתת הערך שחושב למטען האחר מהערך הכולל וקביעת ערך ממוצע לכל מכולה, אשר על פיו מחשבים השבה בסכום זהה לכל מכולה ברשימון כאמור בפרט 1. |
10. | שחרור מהנמל או טעינה לאנייה של איזוטנק ריק | אין השבה |
ל׳ בניסן התש״ע (14 באפריל 2010)
- יובל שטייניץ
שר האוצר - ישראל כ״ץ
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.