פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה
פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה מתוך 
פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה
פקודה הקובעת הוראות בענין הפיקוח על סחורות שנטרפו בים ועל תשלום דמי הצלה.
2000897
חא״י כרך ב׳ פרק קנ״ה, עמ׳ 1544; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; תשי״א, 34; תשי״ז, 148; תשכ״ד, 80, 140.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר התחבורה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”ראש בית האוצר“ ייקרא מעתה ”שר האוצר“, מקום בו נאמר ”היועץ המשפטי“ ייקרא מעתה ”היועץ המשפטי לממשלה“, מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”מנהל המכס והבלו“ ומקום בו נאמר ”אינספקטור“ ייקרא מעתה ”מפקח“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי סעיף 20 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין לנשיא של בית משפט מחוזי נתונה לכל שופט של אותו בית משפט. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקה לזקן השופטים נתונה לשר המשפטים, וכל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולממלא מקומו הקבוע. לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, במקום ”פקיד מחוז“ יבוא ”קצין מחוז“. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים), התשמ״ג–1983 (ק״ת תשמ״ג, 1531), תוארו של מנהל המכס והבלו הוחלף בתואר מנהל המכס ומע״מ.
השם הקצר
פקודה זו תיקרא ”פקודת הסחורות הנטרפות ודמי הצלה“.
פירוש [תיקון: תש״ח, תשי״א]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”דמי הצלה“ כוללים את כל ההוצאות שהמציל הוציא כדין בשעה שביצע את פעולת ההצלה;
”מימי ישראל“ פירושם מימי החוף של ישראל, מימי הנהרות והאגמים שאפשר להן לספינות להפליג בהם, שפת הים ושפתם של אותם נהרות ואגמים;
”סחורה נטרפת“ כוללת את הסחורות דלקמן שנמצאו במימי ישראל –
(א)
סחורה שהושלכה לתוך הים ונשארה במצולות ים;
(ב)
סחורה שהושלכה או נפלה לתוך הים וצפה על פני המים;
(ג)
סחורה שטיבעו אותה בים אלא שהיא דבוקה לחפץ הצף על פני המים למען יוכלו לשוב ולמצאה;
(ד)
סחורה שהשליכוה או הפקירוה וספינות שהפקירון ללא תקוה או ללא כוונה לשוב ולהצילן;
”מקבל“ פירושו – אדם ששר התחבורה מינהו, בהודעה שפורסמה ברשומות, להיות מקבל סחורות נטרפות.
מקבל סחורות נטרפות ועוזריו [תיקון: תש״ח, תש״ט, תשי״א, ק״ת תשי״ט, תשכ״ד]
(1)
הנהלת כל הענינים השייכים לסחורות נטרפות תהיה מסורה למקבל.
(2)
יכול שר התחבורה למנות בצו שיפורסם ברשומות עוזרים לקבל סחורות נטרפות במספר אשר יישר בעיניו, ויכול הוא להגדיר את האיזור אשר בו ימלא כל עוזר ועוזר את תפקידיו.
(3)
מקום שלא נתמנה עוזר למקבל באיזה אזור, ישמש הפקיד הממונה על הנמל הקרוב ביותר לאותו אזור כעוזר למקבל.
(4)
אם לא נוכח עוזר למקבל או אם מסבה מן הסבות נעשה נטול יכולת לשמש במשרתו, הרי רשאים הפקידים דלקמן, איש איש בסדר שהוא מופיע בו, בהעדרו של קודמו, דהיינו: קצין המחוז [במקור: פקיד המחוז], מפקד המשטרה המחוזית או העוזר למפקד המשטרה המחוזית, וכל שוטר שאינו למטה מדרגת מפקח [במקור: אינספקטור], לעשות כל דבר שעפ״י פקודה זו מותר לו לעוזר של מקבל לעשותו, ואם עשה הפקיד דבר מה לפי אותה פקודה לא יהא מחמת כן משולל כל זכות לדמי הצלה שהיה זכאי בהם אלמלא מעשהו זה.
ספינות במצוקה
חובתו של העוזר למקבל כשספינה נתונה במצוקה [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
כל מקום שנטרפה ספינה או שעלתה על שרטון או שנמצאה במצוקה במימי ישראל חייב העוזר למקבל, מיד כשנודע לו הדבר, לגשת אל המקום ובהגיעו לשם יקבל בידו את הפיקוד על כל האנשים המצויים שם ויטיל על כל אדם את התפקיד אשר יישר בעיניו להטילו ויתן את ההוראות אשר ימצא לנכון לתת לצורך שמירתה של הספינה ושמירת חייהם של האנשים השייכים לה (הקרויים בפקודה זו ”אנשים טרופי אניה“) ושמירת מטענה ותחמושתה של הספינה:
בתנאי שאסור לו לעוזר למקבל להתערב בענין הנהלת הספינה ביחסים שבין רב החובל לבין העובדים בה אלא אם כן נתבקש לכך ע״י רב החובל.
(2)
כל הממרה ביודעין את הוראות העוזר של המקבל יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמשים לירות.
סמכויותיהם של העוזרים למקבל [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כדי לשמור על האניה מפני כליון או כדי לשמור על חייהם של האנשים טרופי האניה או על הסחורה הטרופה, יכול העוזר למקבל לעשות את הדברים דלקמן, כולם או מקצתם, היינו –
(א)
לדרוש עזרה מאותם אנשים שיראה צורך בהם;
(ב)
לדרוש מאת רב החובל או מאת הממונה על הספינה הסמוכה למקום לבוא לעזרתו באנשיו או בספינתו כפי יכולתו;
(ג)
לדרוש כל סירה, קרון, בהמות, חבלים, או שאר מכשירים המצויים סמוך למקום כדי להשתמש בהם;
(ד)
לדרוש ולקבל סחורה נטרפת מכל אדם שיש בידו סחורה כזאת פרט לבעל הסחורה או סוכנו, ואם סרב אותו אדם למסור את הסחורה יוכל להשתמש בכוח במדת הצורך כדי לקבל אותה סחורה.
(2)
כל המסרב, בלא נימוק מספיק, לקיים כל דרישה כזאת יאשם בעברה ויהא צפוי על כל סירוב לקנס בסכום מאה לירות.
הסמכות לעבור על פני אדמות סמוכות [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל מקום שנטרפה ספינה בים או עלתה על שרטון או באה במצוקה, רשאי כל אדם, כדי להושיט עזרה לספינה או להציל את חייהם של האנשים טרופי האניה, או להציל את מטענה או תחמושתה של הספינה, לעבור ולחזור ולעבור על פני כל אדמה סמוכה אם ברגל ואם ברכב ואם על גבי בהמה בלא שבעל הקרקע או המחזיק בה ימנע בידו מכך, מלבד אם יש דרך צבורית אחרת נוחה גם היא, על מנת שהעובר יימנע ככל האפשר מלגרום היזק בידו, ובהתחשב עם אותו תנאי יכול הוא להניח על אותם קרקעות כל מטען או סחורה אחרת שהצילום מן הספינה.
(2)
נגרם נזק לבעל הקרקע או למחזיק בה כתוצאה מן השמוש בזכויות המסורות עפ״י סעיף זה, הרי יהא אותו נזק חוב על הספינה או על הסחורה או על המטען שמחמתם נגרם הנזק, ואילו אם צריך לשלם דמי נזק ולא באו הצדדים לכלל הסכם בענין זה, ייקבע הסכסוך ויגבו דמי הנזק כדרך שקובעין וגובין את סכום דמי ההצלה עפ״י פקודה זו.
(3)
בעליה או מחזיקה של כל קרקע –
(א)
העוצר כל אדם או מפריע לו להשתמש בזכויות המסורות לו עפ״י סעיף זה ע״י נעילת שעריו או ע״י שיסרב, לאחר שנתבקש בכך, לפתוח את שעריו או בדרך אחרת;
(ב)
העוצר כל אדם או מפריע לו להניח על קרקע מטען או סחורה אחרת שהוצלו מן הספינה;
(ג)
המונע או מנסה למנוע כל מטען או סחורה כזאת מלהשאר על הקרקע זמן מספיק עד שיהא אפשר להעתיקה למקום בטוח אחר או למקום צבורי המשמש להערמת דברים כאלה,
יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום מאה לירות.
עוזר למקבל סחורות נטרפות חייב לדכא כל פעולת ביזה או הפרעת סדרים [תיקון: תש״ח]
(1)
מקום שנטרפה איזו ספינה או שעלתה על שרטון או שבאה במצוקה במימי ישראל ובא אדם לבוז בז או לעורר מהומה או לעמוד למכשול בשמירת הספינה או חייהם של האנשים הנטרפים או בהצלת הסחורה הנטרפת, הרשות בידי העוזר למקבל לצוות לתפוש איש כזה ולתיתו במשמר עד שיהא אפשר להביאו בפני רשות מוסמכת, וכדי לדכא כל פעולת ביזה, הפרעת סדר או פעולת הכשלה, הרשות בידו להשתמש בכוח ולפקוד על כל האנשים המצויים שמה לעזור לו בשמוש בכוח.
(2)
נהרג או נחבל אדם מחמת שהתנגד בכוח לעוזר למקבל או לאדם אחר המשמש עפ״י פקודותיו במלוי תפקידיו, הרי לא העוזר למקבל ולא האדם המשמש עפ״י פקודותיו לא יהיו צפויים לכל עונש או לתשלום דמי נזק מחמת שנהרג או נחבל האדם.
חקירה בקשר עם ספינות הנתונות במצוקה [תיקון: תש״ח]
(1)
ספינה שנמצאת או היתה נמצאת במצוקה או שאבדה או הופקרה או ניזוקה בצורה חמורה במימי ישראל, מותר לו לעוזר למקבל לחקור בשבועה עם האפשרות הראשונה, – ובזה ניתנת לו הסמכות להשביע – כל אדם השייך לספינה וכל אדם אחר שיהא בידו ליתן פרטים עליה או על מטענה או על צידתה, בנוגע לענינים הבאים –
(א)
שם הספינה ותיאורה;
(ב)
שמות רב חובלה ובעליה;
(ג)
שמות בעלי המטען;
(ד)
מאיזה חופים באה ולאיזה חופים היא הולכת;
(ה)
באיזו הזדמנות באה הספינה במצוקה;
(ו)
השירותים ששרתה;
(ז)
ענינים אחרים או מסבות אחרות ביחס לספינה או למטענה שהעוזר למקבל יראה צורך בהם.
(2)
העוזר למקבל ירשום את התשובות לחקירתו בכתב ויערוך דו״ח על מהותם ועילותיהם של האבדה, ההפסד או האסונות בנפש אדם וישלח העתק מן העדות והדו״ח כשהם חתומים על ידו למזכיר הראשי, והמזכיר הראשי ישלח העתק מן העדות לסוכנה של חברת לוידס בישראל [במקור: למזכיר הממונה על עניני חברת לויד באנגליה] והעתק מן העדות והדו״ח למשרד התחבורה [במקור: למיניסטריון לעניני המסחר באנגליה].
(3)
לצורך חקירה זו תהיינה לעוזר למקבל כל הסמכויות אשר לועדת חקירה כמפורש בסעיף 5 מפקודת ועדות החקירה, והמו״מ שבפניו דינו כדין מו״מ שבגדר סעיפים 78 עד 86 מפקודת תיקון החוק הפלילי.
(4)
כמו כן יהא עוזר למקבל זכאי לעלות על כל ספינה ולערוך בקורת בספינה או בחלק הימנה ובתחמושתה ובסחורה שבה, אלא שאסור לו לעכב שלא לצורך את הספינה מלצאת למסעה.
הטיפול בסחורה טרופה
דינה של סחורה טרופה שנמצאה בישראל [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
מי שמצא או קבל לרשותו סחורה טרופה בישראל חייב –
(א)
אם הוא בעליה – למסור מודעה לעוזר למקבל הקרוב ביותר ולציין בה שהוא מצא סחורה טרופה זו או קבלה לרשותו ולתאר את הסימנים שבהם תוכר הסחורה;
(ב)
אם אין הוא בעליה, חייב הוא למסור את הסחורה הטרופה בהקדם האפשרי לאותו עוזר למקבל.
(2)
כל שאינו מקיים את הוראות הסעיף הזה, ואין בפיו נימוק מספיק לכך יאשם בעברה ויהא צפוי על כל עברה לקנס בסכום מאה לירות, ואם אין הוא בעליה יהא צפוי, נוסף על זאת, גם להפקעת כל תביעה על דמי הצלה ולשלם לבעל הסחורה הטרופה, אם בא ותבע אותה, או למי שזכאי בסחורה, במקרה שאין לה תובעין, את כפל שוויה וגובין את הסכום הזה כדרך שגובין קנס.
עונשו של מי שלוקח סחורה טרופה בשעת אבדה בנפש אדם [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
נטרפה ספינה בים או שעלתה על שרטון או שבאה במצוקה במימי ישראל הרי כל מטען או סחורה אחרת השייכים לספינה או שהוצאו מן הספינה ואשר הים פלטם או שאבדו או נלקחו מן הספינה בדרך אחרת צריך למסרם לידי עוזר למקבל.
(2)
כל המצפין או נותן לרשותו מטען או סחורה כזאת בין שהוא בעליה ובין שאינו בעליה וכל המסרב למסרה לעוזר או לכל אדם שהעוזר מלא את ידו לדרשה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום מאה לירות.
(3)
עוזר למקבל וכל אדם שמלאו את ידו לכך רשאי לקבל בכוח מטען או סחורה כאלה מידי האדם המסרב למסרם.
על המקבל למסור מודעה על הסחורה הטרופה [תיקון: תש״ח־2, תש״ט]
(1)
עוזר למקבל שנטל לרשותו סחורה טרופה, רואין אותה סחורה טרופה כאילו היא ברשותו של המקבל, ועל העוזר למסור מיד למקבל תאור על הסחורה הטרופה ושל הסימנים המיוחדים אשר בהם תוכר, בצירוף אומדנא על שוויה.
(2)
המקבל ידאג לפרסום מודעה ברשומות המתארת אותה סחורה ואת כל הסימנים שתוכר בהם, ואם שוויה עולה על עשרים לירות, חייב הוא לשלוח העתק מן המודעה לסוכנה של חברת לוידס בישראל ואם אין סוכן כזה בארץ, ישלחנו למזכיר חברת לוידס בלונדון.
תביעותיהם של בעלי סחורה טרופה
בעליה של סחורה טרופה המצוייה ברשותו של המקבל יהא זכאי לקבל בחזרה את הסחורה או את דמי מכירתה לאחר שיוכיח את תביעתו עליה כדי הנחת דעתו של המקבל תוך ששה חדשים מיום שאותה סחורה באה לרשותו של המקבל ולאחר שישלם את דמי ההצלה ואת המסים וההוצאות המגיעים ממנו.
מכירה תכופה של סחורה טרופה על ידי המקבל [תיקון: תש״ח־2]
יכול המקבל למכור בכל עת סחורה טרופה המצויה ברשותו אם הוא סבור –
(א)
כי שוויה פחות מחמש לירות; או
(ב)
כי ניזוקה כל כך או כי היא כל כך צפויה לכליון עד שאין כל תועלת בשמירתה; או
(ג)
כי שוויה אינו מספיק כדי תשלום שכר החסנה;
ודמי מכירתה לאחר נכוי ההוצאות ישארו בידי המקבל לאותן המטרות ובהתחשב עם אותן זכויות, תביעות והתחייבויות ממש כאילו לא נמכרה הסחורה הטרופה.
סחורה טרופה שאין לה תובעין
הטפול בסחורה שאין לה תובעין [תיקון: תש״ח]
עברו ששה חדשים מיום שסחורה טרופה שנמצאה בישראל הובאה לרשותו של המקבל ולא באו בעלים להוכיח את תביעתם עליה, ימכור המקבל את הסחורה וישלם את דמי ממכרה לשר האוצר לאחר שינכה מהם את הוצאות המכירה וכל הוצאה אחרת שהוציא ואת שכרו ולאחר שישלם למצילים מתוך דמי הממכר אותו סכום של דמי הצלה שיקבע שר התחבורה בכל מקרה ומקרה או בתקנה כללית, ושר האוצר ישתמש בכסף הזה כחלק מהכנסות המדינה.
מסירת סחורה טרופה שאין לה תובעין ע״י המקבל אין בה כדי לפגוע בזכות קנין
לאחר שמסר המקבל את הסחורה הטרופה או את דמי ממכרה בהתאם להוראות פקודה זו, יהא פטור מכל אחריות על כך, אלא שאין בה במסירה כדי לפגוע בכל שאלה שיעורר צד שלישי בענין הזכות או זכות הקנין על הסחורה הטרופה.
עברות בקשר עם סחורה טרופה
הלוקח סחורה טרופה לחוף נכרי [תיקון: תש״ח]
כל הלוקח לחוף נכרי כל ספינה שעלתה על שרטון או שחשבה להשבר או שבאה במצוקה בצורה אחרת במימי ישראל או כל חלק ממטענה או מתחמושתה או כל דבר השייך לה או כל סחורה טרופה שנמצאה במימי ישראל והמוכרם באותו חוף נכרי יאשם בעברה ויהא צפוי לשלש שנות מאסר.
השם ידו בסחורה טרופה [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
פרט לעוזר למקבל או לאדם המשמש כחוק מטעמו או עפ״י פקודותיו, הרי כל העולה או מנסה לעלות בלא רשות מרב חובל על ספינה שנטרפה או שעלתה על שרטון או שבאה במצוקה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמשים לירות ורב החובל רשאי להורידו בכח.
(2)
כל אדם –
(א)
העוצר או מונע או מנסה בדרך מן הדרכים לעצור או למנוע את הצלתה של ספינה שעלתה על שרטון או שהיתה נתונה לסכנה של שרטון או שהיתה במצוקה בצורה אחרת במימי ישראל, או את הצלת כל חלק ממטענה או מתחמושתה או כל סחורה טרופה,
(ב)
המצפין כל סחורה טרופה או מטשטש או מוחק כל סימן מסימניה, או
(ג)
הלוקח עמו או מעתיק שלא כדין כל חלק מספינה שעלתה על שרטון או שהיתה נתונה בסכנה של שרטון או שהיתה נתונה במצוקה בצורה אחרת במימי ישראל או כל חלק ממטענה או מתחמושתה או כל סחורה טרופה,
יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמישים לירות וקנס זה אפשר להטילו נוסף על כל עונש אחר שהעבריין יהא צפוי לו עפ״י החוק.
המעלים סחורה טרופה [תיקון: תש״ח, תש״ח־2, תשכ״ד־2]
(1)
מקום שעוזר למקבל חושד או מקבל ידיעות כי איזו סחורה טרופה הוטמנה או נמצאה ברשותו של מי שאינו בעליה או שנוהגין בה שלא כדין בדרך אחרת רשאי הוא לפנות לכל שופט של בית משפט שלום בבקשה לתת צו חיפוש, ולשופט של בית משפט השלום תהא הסמכות ליתן צו חיפוש כזה; ובתוקף צו זה, יהא העוזר למקבל רשאי להכנס לכל בית או מקום אחר ששם נמצאת הסחורה וגם לכל ספינה ולחפש ולתפוש ולעכב בידו כל סחורה טרופה שנמצאה שם.
(2)
אם נתפשה סחורה טרופה כזאת כתוצאה מידיעה שנמסרה ע״י מישהו למקבל או לעוזר למקבל ועל יסוד צו חיפוש שניתן עפ״י סעיף זה, יהא המודיע זכאי לקבל בצורת דמי הצלה אותו סכום ששר התחבורה יקבע, אלא שבשום מקרה לא יהא סכום זה גדול מחמש לירות.
דמי הצלה
דמי הצלה בעד שרות שניתן בישראל [תיקון: תש״ח]
(1)
מי שמלא שירות בהצלת נפשות מכל ספינה או בהושטת עזרה לספינה שנטרפה או שעלתה על שרטון או שבאה במצוקה או בהצלת מטענה או תחמושתה או חלק מהם, בין שכל השרות כולו היה במימי ישראל ובין שמקצתו היה במימי ישראל וכל מקום ששרות בהצלת סחורה טרופה נתמלא ע״י כל אדם שהוא, פרט למקבל או לעוזר למקבל, חייב בעל הספינה או המטען או התחמושת או בעל הסחורה הטרופה לשלם לו למציל סכום הוגן בתור דמי הצלה ואם נפלה מחלוקת ייקבע הסכום בצורה המפורטת לקמן.
(2)
דמי הצלה בעד הצלת חיי אדם השייך לספינה ישולמו ע״י בעל הספינה, ומשפט בכורה יהא לדמי הצלה אלה על פני כל יתר התביעות לדמי הצלה המגיעים מבעל הספינה.
ישוב מחלוקות בענין דמי הצלה [תיקון: תש״ח־2, תשי״ז]
(1)
כל מחלוקת בענין סכום דמי ההצלה ובענין סדר חלוקתם בין האנשים הראוים ליטול חלק בהם תובא לבוררות, אם לא נתישבה, על דרך הסכם, עפ״י בקשתם של המציל או של בעל הנכסים המוצלים או של סוכניהם, והמחלוקת תיושב על ידי מועצת בוררים שתהא מורכבת משני בוררים שיתמנו איש איש ע״י כל אחד מבעלי המחלוקת ובורר שלישי שיסכימו עליו שני הבוררים האחרים או, באין הסכם ביניהם על כך, שיהא מתמנה על ידי נשיא בית המשפט העליון.
(2)
הוצאות הבוררות ישולמו ע״י הצדדים בצורה שהבוררים יצוו בפסק הבוררות ובאותה מכסה שיקבעו הבוררים.
(3)
החלטת הבוררים יהא דינה, לצורך הוצאתה לפועל, כדין פסק דין של בית משפט שלום.
(4)
כל המוצא את עצמו מקופח ע״י החלטת מועצת הבוררים יכול, כשהסכום הנידון הוא יותר מחמשים לירות, לפנות במשך עשרים יום מיום הפסק לשופט בית המשפט המחוזי של המחוז אשר בו תעשה פעולת ההצלה ולבקש מאתו רשות לערער.
(5)
כל בקשה כזאת וכל ערעור על יסוד אותה בקשה יהיו כפופים להוראות הסעיפים 5 ו־6 מפקודת שופטי השלום (שפוט).
(6)
אם קבל בית המשפט המחוזי את הערעור, והגדיל או הפחית את סכום דמי ההצלה או שנה את סדר חלוקתם, הרשות בידו לעשות סדר חלוקה חדש ככל אשר יישר בעיניו ולצורך זה יוכל למנות אדם כדי שיוציא לפועל את סדר החלוקה.
(7)
נפלה מחלוקת בענין סדר החלוקה של סכום דמי ההצלה בין הבעלים, רב החובל, נהג הספינה והמלחים או אדם העובד בספינה נכרית, ייקבע סדר החלוקה ע״י המועצה או האדם הממונים על כך בהתאם לחוק הנוהג בארץ שהספינה שייכת לה.
שומת נכסים על ידי המקבל [תיקון: תש״ח]
(1)
נפלה מחלוקת בענין דמי הצלה הרשות בידי המקבל, עפ״י בקשת כל צד, למנות שמאי שירשום את הנכסים ויתן העתקות מן השומא לשני הצדדים.
(2)
כל העתקה של השומא שנראה מגופו כי היא חתומה על ידי השמאי ומקויימת כהעתקה נכונה ע״י המקבל תקובל כעדות בכל משפט שיתעורר לאחר מכן.
(3)
כל המבקש לערוך שומא חייב לשלם בעד השומא את המס שיקבע שר התחבורה.
יכול העוזר למקבל לעכב אצלו נכסים החייבים בדמי הצלה
(1)
מגיעים לאדם דמי הצלה עפ״י פקודה זו, הרי –
(א)
אם מגיעים דמי הצלה בעד עזרה לספינה או בעד הצלת חיי אדם בספינה או בעד הצלת מטענה או תחמושתה, יעכב העוזר למקבל את הספינה והמטען או התחמושת;
(ב)
אם מגיעים דמי הצלה בעד הצלת סחורה טרופה והסחורה לא נמכרה כסחורה שאין עליה תובעין עפ״י פקודה זו יעכב העוזר למקבל את הסחורה הטרופה.
(2)
בהתחשב עם האמור לקמן יעכב העוזר למקבל את הספינה והמטען והתחמושת או הסחורה הטרופה (ודברים אלו יהיו קרויים לקמן ”הנכסים המעוכבים“) עד שישולמו דמי ההצלה או עד שינתן צו לתפישתם או לעכובם ע״י בית משפט מוסמך.
(3)
הרשות בידי עוזר למקבל לשחרר כל נכסים מעוכבים אם ניתן לו בטחון המניח את דעתו.
מכירת נכסים מעוכבים
(1)
במקרים הבאים תהא הרשות בידי המקבל למכור כל נכסים מעוכבים אם היה דבר העיכוב ידוע לאנשים החיבים בדמי הצלה –
(א)
אם אין מחלוקת בדבר הסכום והסכום המגיע לא שולם במשך עשרים יום מיום שהגיע זמן פרעונו; או
(ב)
אם יש מחלוקת בדבר הסכום אלא שלא הוגשה בקשת ערעור על החלטת מועצת הבוררים שלפניה הובאה המחלוקת ולא שולם הסכום במשך עשרים יום מיום החלטת המועצה.
(2)
דמי הממכר ישמשו תחילה בידי המקבל לתשלום ההוצאות, המסים ודמי ההצלה, ואם נותר איזה עודף ישולם העודף לבעלי הנכסים או למי שזכאי לקבלם.
דמי הצלה ישולמו ע״י הממשלה או לממשלה [תיקון: תש״ח]
(1)
ממשלת ישראל תהא זכאית לתבוע ולקבל דמי הצלה בעד שרות שניתן במימי ישראל ע״י ספינה השייכת לה ותהא חייבת לשלם דמי הצלה בעד שרות שניתן לספינה השייכת לה, באותה מדה שבעל ספינה זכאי או חייב בכך.
(2)
תביעות לשכר הצלה שהוגשו ע״י הממשלה או נגדה תוגשנה ותנוהלנה ע״י היועץ המשפטי לממשלה או נגדו בשם ממשלת ישראל ממש כמו תביעות שהוגשו ע״י בעל ספינה או נגדו:
בתנאי שאין לעכב או לעצור שום ספינה השייכת לממשלה ואין לדרוש מהממשלה או מאת היועץ המשפטי לממשלה ליתן כל בטחון.
פעולות הצלה ע״י אניות מדינת ישראל [תיקון: תש״ח]
(1)
נעשתה פעולת הצלה ע״י ספינה השייכת למדינת ישראל [במקור: להוד מלכותו] או ע״י מפקדה או אחד מעובדיה אין מקבלין כל תביעה להפסד או נזק שנגרמו לאותה ספינה או לצידתה או למכונותיה או לרהיטיה או לכל סחורה השייכת למדינת ישראל שהשתמשו בהן לצורך שרות זה, או לכל הוצאה או נזק שנגרמו למדינת ישראל מחמת אותו שרות ושום תביעה בעד פעולות הצלה שנעשו ע״י המפקד של אניות מדינת ישראל או ע״י אחד מעובדי האניות הללו לא תוחלט אלא אם כן מוכיחים כי נתקבלה הסכמת שר התחבורה [במקור: המיניסטריון לעניני הצי] להגשת התביעה.
(2)
כל מסמך המביע את הסכמת שר התחבורה [במקור: המיניסטריון לעניני הצי] לצורך סעיף זה ושנראה מגופו כי הוא חתום ע״י המנהל הכללי של משרד התחבורה [במקור: מזכיר המיניסטריון לעניני הצי] או מטעמו ישמש ראיה על הסכמה זו.
(3)
הוגשה תביעה ולא הוכח כי נתקבלה הסכמת שר התחבורה [במקור: המיניסטריון לעניני הצי] דוחין את התביעה ומחייבים את התובע בהוצאות המשפט.
שונות
מסי מכס על סחורה טרופה [תיקון: תש״ח]
(1)
סחורה נטרפת שהיא סחורה נכרית שהובאה או שבאה מחו״ל לישראל, תהא חייבת באותם מסי מכס שהיתה חייבת בהם אילו הוכנסה לישראל. ואם נתעוררה איזו שאלה בענין מוצאה של הסחורה, תחשב כתוצרת אותה הארץ שמנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר; כיום מנהל המכס ומע״מ] יקבע לאחר חקירה.
(2)
מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר; כיום מנהל המכס ומע״מ] יתיר לכל סחורה שהוצלה מספינה שעלתה על שרטון או שנטרפה על שרטון או שנטרפה בדרכה למקום מוצאה שתשלח לחוף שהיתה יעודה לו וכל סחורה שהוצלה מספינה שעלתה על שרטון או שנטרפה בצאתה לדרכה תוחזר לחוף שממנו נשלחה; אלא שקבל יקבל בטחון להגנתה הראויה של קופת ההכנסות לגבי אותן סחורות.
נטרפה ספינה נכרית, רואין את הקונסול כסוכן הבעלים [תיקון: תש״ח]
נמצאה על שפת ימה של ישראל או סמוך לה או הובאה לחוף מחופי ישראל סחורה השייכת לספינה נכרית שנטרפה על שפת ימה של ישראל או סמוך לה, או סחורה שהיא חלק מאותה ספינה או השייכת למטענה של אותה ספינה או שהיא חלק ממטענה, – הרי בהעדר בעל הספינה או הסחורה ובהעדר רב החובל או סוכנו של בעל הספינה, יהא הקונסול של הארץ שאותה ספינה שייכת לה, או הקונסול של הארץ שבעלי המטען שייכים לה או כל פקיד קונסולרי של אותה הארץ המורשה לכך עפ״י אמנה או הסכם, נחשב כסוכן הבעלים בכל הנוגע לשמירת הסחורות והשמוש בהן.
תקנות [תיקון: תש״ח, תשי״ז]
(1)
רשאי שר התחבורה להתקין תקנות –
(א)
הקובעות את השכר שישולם עפ״י פקודה זו למקבל או לעוזרי המקבל ואת השרותים שבעדם ישולם שכר זה ומי ומי ישלם אותו שכר;
(ב)
בנוגע לכל ענין אחר הטעון תקנה עפ״י פקודה זו.
(2)
יכול שר המשפטים, באישורו של שר התחבורה, להתקין תקנות בענין החקירות או הפעולות המשפטיות או פעולות ההצלה שצריך לעשותן עפ״י פקודה זו ולקבוע את המסים שצריך לקבלם בקשר עם כך.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.