תקנות הנמלים
תקנות הנמלים מתוך 
תקנות הנמלים, תשל״א–1971
ק״ת תשל״א, 306, 878; תשל״ב, 1371; תשל״ג, 14, 235, 469, 521, 838, 914, 1096, 1105, 1105, 1838, 1921; תשל״ד, 270, 481, 543, 896; תשל״ה, 1156, 1157, 1251, 1253, 1329, 1658, 1813, 2090; תשל״ו, 147, 380, 590, 686, 1331, 2482; תשל״ז, 533, 644, 1031, 1215, 1308, 2232, 2454; תשל״ח, 622, 1020, 1717, 1791, 1951, 2091; תשל״ט, 28, 478, 675, 1214, 1478, 1867; תש״ם, 84, 779, 1159, 1226, 1271, 1271, 1458; תשמ״א, 74, 198, 956, 1045, 1275; תשמ״ב, 722, 1159, 1344, 1472, 1571, 1616; תשמ״ג, 1392, 1626; תשמ״ד, 790, 1303, 1444; תשמ״ה, 1254, 1430; תשמ״ו, 699, 1353, 1353; תשמ״ט, 203, 204, 698, 911, 1018, 1172; תשנ״ב, 240, 458, 1167; תשנ״ג, 276, 289, 327; תשנ״ד, 232, 634, 1010, 1113, 1114, 1290; תשנ״ה, 428, 600, 1726, 1727, 1887; תשנ״ו, 68, 1001; תשנ״ז, 446, 701; תשנ״ח, 254, 405, 597; תשנ״ט, 26, 186, 297, 374, 375; תש״ס, 401; תשס״א, 194; תשס״ב, 445; תשס״ג, 443; תשס״ו, 712; תשס״ח, 569; תשס״ט, 813; תש״ע, 1095; תשע״א, 173; תשע״ח, 218.
בתוקף סמכויותי לפי הסעיפים 20(ב) ו־21(ב) לחוק רשות הנמלים, תשכ״א–1961 (להלן – החוק), וסעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971 (להלן – הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ה־5, תשנ״ט, תשנ״ט־4, תשע״ח]
בתקנות אלה –
”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
”הוראת מסירה“ – כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה;
”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;
”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;
”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל בתוספת הראשונה;
”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, ויום העצמאות כמשמעותו בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949;
”כלי שיט“ – (נמחקה);
”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
(1)
הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
(2)
הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
(3)
הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
(1)
הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
(2)
הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
(1)
הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
(2)
הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;
”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;
”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
”רב חובל נמל“ – כהגדרתו בתקנות ניהול התעבורה הימית;
”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
(1)
מבנה יציב בזוויות ישרות;
(2)
היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
(3)
היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;
(4)
מידותיה אחידות כדלקמן:
(1)
רחבה הוא 8 רגל;
(2)
גבהה עד 9 רגל;
(3)
ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
(5)
הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;
”תקנות הספנות (ימאים)“ – תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002;
”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017;
”תצפית נמל“ – כהגדרתה בתקנות ניהול התעבורה הימית.
פרק שני: הוראות סדר כלליות
סימן א׳: שעות העבודה
עבודה מחוץ לזמן הרגיל
לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.
סימן ב׳: כניסה ויציאה
תחולה
(א)
הוראות סימן זה יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).
(ב)
תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.
כניסה ברשיון [תיקון: תשנ״ה־5]
(א)
לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
(ב)
רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
(ג)
לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.
מתן רשיון
מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.
המצאת רשיון
השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה 5 לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.
עיסוק
לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.
הגבלות נוספות
מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.
הצגת רשיון
בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.
סימן ג׳: רכב
כניסת רכב לנמל
לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.
עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.
ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.
הגבלת זמן חניה
לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.
סימן ד׳: השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו
הגבלות בשימוש
מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.
איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.
איסור נטילת חול, אבנים וכו׳
לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.
סימן ה׳: התנהגות אנשים בנמל
מילוי אחר תנאי הרשיון
מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.
איסור הסרטה וצילום
(א)
לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
(ב)
לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.
הצבת מודעות רק ברשות
לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.
כניסה למסוך
לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.
איסור דיג [תיקון: תשע״ח]
לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.
חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.
איסור רחצה [תיקון: תשע״ח]
לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.
הפגנות והתקהלויות
(א)
לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
(ב)
כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
(ג)
הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.
פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים
הגדרות [תיקון: תשנ״ט]
בפרק זה –
”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי סעיף 9 לפקודה.
סירוב לתת רשיונות
מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
(2)
מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
(3)
כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;
(4)
השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.
תוקף רשיון
תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.
תנאים לרשיונות
(א)
מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
(ב)
מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965.
הצגת רשיון
הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.
הצגת פרטים במקום בולט
הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי תקנה 28(ב) באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.
שמירה
לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.
פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)
רתיקת גווה [תיקון: תשע״ח]
הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
המצאת רתוקות על־
(א)
הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.
(ב)
הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.
ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן [תיקון: תשע״ח]
בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.
פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות
סמכות מנהל הנמל או רב חובל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו [תיקון: תשע״ח]
לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –
(1)
להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;
(2)
לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.
פיקוח על הנפת דגלי שיט
(א)
מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
(ב)
נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.
פרק ששי: ניתוב
הגדרות [תיקון: תשל״ב, תשנ״ט, תשע״ח]
בפרק זה –
”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
”המעסיק“ – כל אחד מאלה:
(1)
רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט בתקנה 289 לתקנות אלה למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי תקנה 42(1) עד (3);
(2)
נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי תקנה 42(1) עד (3);
(3)
רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי תקנה 42(4) ו־(5);
”נתב“ – בעל רשיון;
”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח סעיף 13 לפקודה;
”גוררת“ – כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971.
סוגי רשיונות
(א)
רשיון יהיה זמני או קבוע.
(ב)
תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.
הגשת בקשה לרשיון
בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן בפרק זה – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.
תנאי כשירות כללית [תיקון: תשע״ח]
תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:
(1)
הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי תקנה 20(1)(א) ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים);
(2)
שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 24 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;
(3)
הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים).
בקשה לרשיון זמני [תיקון: תשל״ב, תשע״ח]
לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –
(1)
מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט בתקנה 39א;
(2)
אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו בפקודה או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
(3)
אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה).
בקשה לרשיון קבוע [תיקון: תשע״ח]
(א)
לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –
(1)
רשיון זמני תקף של המבקש;
(2)
אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
(3)
תעודה רפואית כאמור בתקנה 39א(3).
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).
סמכויות הועדה [תיקון: תשע״ח]
אלה סמכויות הועדה:
(1)
לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי תקנה 39 ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
(2)
לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
(3)
להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;
(4)
לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;
(5)
לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.
המלצה של מנהל רשות הספנות והנמלים [תיקון: תשל״ב, תשע״ח]
(א)
על אף האמור בתקנה 39א(2) רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 3,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת [במקור: לפחות], או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
(ב)
המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי תקנה 42(3).
מתן רשיון
השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.
חקירות הוועדה
הועדה רשאית –
(1)
להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
(2)
לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
(3)
להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.
סירוב לתת רישיון, התלייתו או ביטולו [תיקון: תשע״ח]
רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;
(2)
השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
(3)
השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.
התליה לאלתר [תיקון: תשע״ח]
אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם בתקנה 39א, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.
פקיעת רשיון
הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;
(2)
הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.
[תיקון: תשל״ג־8, תשס״ט, תשע״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ח]
(בוטלה).
פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה
הודעה על בואו של כלי שיט
לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור בתקנה 48 שאינו זקוק לשירותים בנמל.
מסירת מיצהר היבוא
(א)
לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –
(1)
העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו בתקנה 218 – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
(2)
רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
(3)
רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
(4)
רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
(ב)
הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
(ג)
לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.
סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
(א)
לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
(ב)
מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.
מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.
פרק שמיני: כלי שיט בנמלים
תנועת כלי שיט בנמל
לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.
אמצעי קשר בכלי שיט [תיקון: תשל״ה־7]
(א)
לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
(ב)
בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.
מצופי עוגנים [תיקון: תשע״ח]
רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.
הפעלת צופר [תיקון: תשע״ח]
לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).
כוח ההנעה של כלי השיט [תיקון: תשע״ח]
הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.
נוכחות אנשי צוות [תיקון: תשע״ח]
הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.
אמצעי ריתוק
הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.
סוככי מגן [תיקון: תשע״ח]
קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.
קשירת כבלים [תיקון: תשע״ח]
(א)
רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
(ב)
לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.
הפעלת מדחף על יד רציף [תיקון: תשע״ח]
בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –
(1)
הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או
(2)
הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.
איסור חסימת נתיבי שיט וגישות [תיקון: תשע״ח]
(א)
לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
(ב)
לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.
עגינה וריתוק [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ח]
(א)
בתקנה זו –
”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (להלן – החוק);
”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
(א1)
לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
(1)
לקבוע בכללים לפי סעיף 32(ב) לחוק, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
(2)
להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
(א)
הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
(ב)
הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
(ג)
ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –
(1)
בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
(2)
ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
(ד)
המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
(1)
בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
(2)
המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
(3)
להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
(א2)
בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
(א3)
על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
(א4)
קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
(א5)
נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
(ד)
הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
(ה)
מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
(ו)
על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
(ז)
לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.
(ח)
היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 42(ג)(3) לחוק, בכפוף להוראות סעיפים 43 עד 46 ו־48 לחוק.
היתר ריתוק
אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.
פריקת מטענים וטעינתם
לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.
הגבלות בשירותי הנמל
מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.
עיכוב פריקה וטעינה
(א)
כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
(ב)
מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.
מניעת נזק ממיתקני הנמל
קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.
הודעה על גרימת נזק
קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.
איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.
הרחקת כלי שיט [תיקון: תשע״ח]
נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.
פרק תשיעי: ציוד
עגורני חוף
מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.
חובת שימוש בעגורני חוף
על אף האמור בתקנה 73 יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.
פרק עשירי: מטענים
סימן א׳: מסמכי המטענים וסימונם
טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.
רשימת טובין ליצוא
לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן בפרק זה – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.
סימון משקל טובין מיוצאים
הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.
המצאת רשימת טובין בשיטעון
אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור בתקנה 76 לענין הטובין שבשיטעון.
הוראת מסירה [תיקון: תשנ״ט]
טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי סעיף 14 לפקודה.
תעודת יצוא
יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
(1)
שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
(2)
שם המקבל;
(3)
משקלם של הטובין ונפחם;
(4)
סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
(5)
נמל היעוד.
אי אחריות להטענת טובין
רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.
פיקוח בעת פריקה וטעינה
בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.
סימן ב׳: מטענים ברציפים
הנחת טובין בנמל
(א)
לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
(ב)
מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.
אריזת טובין
לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.
איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל [תיקון: תשל״ג־5]
(א)
לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
(ב)
בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.
איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
(א)
לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
(ב)
לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.
בעלי־
מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.
סימן ג׳: פריקה וטעינה
מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.
הוראות לקברניט
(א)
מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
(1)
פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
(2)
השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
(3)
הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
(4)
שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
(5)
האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.
מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
(א)
במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
(ב)
לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.
רשימות טובין בפריקה
ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.
כיסוי מטענים בגלנוע [תיקון: תשל״ז־2]
כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.
[תיקון: תש״ע]
סימן ד׳: סבלות (בוטל)
[תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ט־2, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ט־2, תש״ע]
(בוטלה).
מסירה ישירה טעונה אישור
לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.
סמכות לסרב מסירה עקיפה [תיקון: תשמ״ג]
מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.
פרק אחד־עשר: טובין ללא תובעים
דמי מכירת טובין ללא תובעים [תיקון: תשנ״ט]
(א)
נמכרו טובין בהתאם להוראות סעיף 21 או 22 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
(ב)
העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
(ג)
ניתנה הוראה בהתאם לסעיף 21 או 22 לפקודה למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
(ד)
טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
(ה)
רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.
הודעה על מכירת טובין ללא תובעים [תיקון: תשל״ה־5]
(א)
הודעה על מכירה של טובין כאמור בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
(ב)
הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
(ג)
טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
(ד)
אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.
פרק שנים־עשר: בטיחות
סימן א׳: אמצעי בטיחות
אמצעי גישה לכלי שיט
(א)
הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
(ב)
הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
(ג)
הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).
(ד)
מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.
עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור בתקנה 98.
כלי שיט בתנועה
לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.
איסור לטפס
לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.
שמירת דינים
הוראות סימן זה אינן באות לגרוע מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947.
סימן ב׳: מניעת דליקות בנמל וכיבוין
איסור עישון בנמל
לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.
איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.
כיבוי דליקות בנמל
מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
הרחקת טובין ממקום דליקה
פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.
סימן ג׳: מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין
הגדרות
בסימן זה, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
איסור הבערת אש
(א)
לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –
(1)
בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
(2)
בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
(3)
בשעת תדלוקו של כלי השיט.
(ב)
תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.
הבערת אש
בכפוף לאמור בתקנה 108 מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
(1)
בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
(2)
הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
(3)
חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.
ריתוך אסור
לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן בסימן זה – פעולות ריתוך) –
(1)
בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
(2)
בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
(3)
בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
פעולות ריתוך מותרות
בכפוף לאמור בתקנה 110 מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
(1)
בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
(2)
במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
(1)
כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
(2)
במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
(3)
במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
(4)
אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
(5)
אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
(6)
אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
(1)
הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
(2)
חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
(3)
הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
(4)
חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
(1)
המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
(2)
מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
(3)
הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.
סמכויות מנהל הנמל
מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים בתקנות 112, 113 ו־114, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.
הודעה על דליקה בכלי שיט [תיקון: תשע״ח]
(א)
פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.
(ב)
חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
הרחקת טובין מכלי שיט
מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.
הרחקת כלי שיט מתחום הנמל [תיקון: תשע״ח]
רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.
הגשת עזרה למנהל נמל או לרב חובל הנמל [תיקון: תשע״ח]
(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).
שימוש במלגזה לצורך שינוע
(א)
לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
(ב)
לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
(ג)
בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
סימן ד׳: כללי
אחריות מעביד
חובה המוטלת על פי פרק זה תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.
תחולה
הוראות פרק זה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.
[תיקון: תשמ״ד־3]
פרק שלושה־עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם
הגדרות [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
בפרק זה –
”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
(1)
טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
(2)
עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
”חמרי נפץ“ – כמשמעותם בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).
(ב)
הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
(ג)
הוראות פרק זה באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.
הודעה על מטען [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם לטופס 1 שבתוספת השניה.
(ב)
בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה, לפי הענין.
(ג)
מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר בפרק זה, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.
סיווג בהעדר הודעה [תיקון: תשמ״ד־3]
לא נמסרה הודעה לפי תקנה 124(א), או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.
עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ [תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח]
(א)
אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
(ב)
אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.
אמצעים לגרירה בשעת סכנה [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
(ב)
הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.
טעינת חמרי נפץ ופריקתם [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
(ב)
אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
(ג)
לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970.
(ד)
לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.
כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות התוספת השניה.
(ב)
כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
הבעל הגיש למנהל בקשה לפי טופס 2 בתוספת השניה;
(2)
ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם לטופס 2 בתוספת השניה, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.
חובת זהירות [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
(ב)
אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.
דגל ומאור [תיקון: תשמ״ד־3]
קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות טופס 3 בתוספת השניה ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.
איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ [תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח]
(א)
לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
(ב)
גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.
מניעת דליקות והתפוצצויות [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
(ב)
מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
(ג)
ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
(ד)
מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
(ה)
האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
(ו)
ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.
שילוט [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל“.
איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
(ב)
בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
(ג)
לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
(ד)
לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
(ה)
מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).
איסור שימוש בכיבלי חשמל מסויימים [תיקון: תשמ״ד־3]
לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.
איסור פעולות המתיזות גצים [תיקון: תשמ״ד־3]
לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.
כוננות האניה וצוותה [תיקון: תשמ״ד־3]
בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.
איסור פירוק מנועי האניה [תיקון: תשמ״ד־3, תשע״ח]
הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.
אמצעי בטיחות נוספים [תיקון: תשמ״ד־3]
בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור בפרק זה.
הרחקת חמרי נפץ [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
(ב)
חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
(ג)
חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
(ד)
בכפוף לאמור בתקנה 128, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.
אריזה וסימון [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
(ב)
הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.
תקינות מכולות וכלי־
הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.
פיקוח על טעינה ופריקה [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
(ב)
בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).
תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
(ב)
טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1)
הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
(2)
ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
(ג)
טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
(ד)
פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות פרק זה, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
(ה)
אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.
כיסוי חמרי נפץ [תיקון: תשמ״ד־3]
(א)
קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
(ב)
בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
(ג)
הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.
איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע [תיקון: תשמ״ד־3, תשמ״ה־2]
(א)
לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.
(ב)
לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
(ג)
לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.
(ד)
מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).
איסור כניסה [תיקון: תשמ״ד־3]
לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.
הודעה על תקלה [תיקון: תשמ״ד־3]
קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.
[תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־5, תשמ״ד־3]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ב]
פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים
[תיקון: תשנ״ב]
סימן א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב, תשס״א]
בפרק זה –
”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;
”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם בפרק 13 לתקנות אלה;
”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;
”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;
”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;
”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.
[תיקון: תשנ״ב]
סימן ב׳: כללי
הודעה על חמרים מסוכנים [תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב]
(א)
בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע בטופס 1 בתוספת השלישית; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
(ב)
בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.
[תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב]
(בוטלה).
קשר האניה עם החוף [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.
פעולה הקשורה בחומר מסוכן [תיקון: תשמ״א־3, תשנ״ב]
(א)
שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ב)
מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
(1)
שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
(2)
מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
(3)
נוהלי חירום.
פיקוח על שינוע [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).
(ב)
מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
(ג)
הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.
נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
(ב)
קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי –
(1)
אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
(2)
מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
(3)
לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
(4)
באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
(ג)
מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
(ד)
מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.
עישון [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
(ב)
כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
(ג)
קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
(ד)
קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור בתקנה 168.
איסור ביצוע עבודות [תיקון: תשנ״ב]
(א)
באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
(ג)
לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.
מאור [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
(ב)
באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.
שימוש בציוד חשמלי [תיקון: תשנ״ב]
במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת״י 786 של מכון התקנים הישראלי.
שינוע בתנאי מזג אויר קשים [תיקון: תשנ״ב]
לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.
הודעות על תקלות ופעולות חירום [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
(א)
מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן –
(1)
יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
(2)
יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
(3)
יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
(4)
יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
(5)
יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
(6)
יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
(7)
יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
(ב)
קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל ולרב חובל הנמל, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.
בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים [תיקון: תשנ״ב]
(א)
מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק –
(1)
מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
(2)
אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
(3)
טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
(ב)
מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
(ג)
נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.
סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
(א)
מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
(ב)
בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
(ג)
מנהל הנמל או רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.
[תיקון: תשנ״ב]
סימן ג׳: חמרים מסוכנים בצובר
קשירה, ריתוק וניתוק של אניה [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
(א)
לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר רב חובל הנמל – אחרת.
(ב)
לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה –
(1)
העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
(2)
הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
(3)
המותקנים בצד האניה הפונה לים;
ומסר הודעה על הבדיקה לרב חובל הנמל.
(ג)
לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי רב חובל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
(ד)
אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.
דגל ואור אדום [תיקון: תשנ״ב]
קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום נמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי טופס 3 שבתוספת השניה, ויאיר בשעות הלילה – מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן – בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.
איסור שיוט כלי שיט [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור בתקנה 165, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר רב חובל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.
גידור וסימון [תיקון: תשנ״ב]
לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.
שילוט [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה
NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS
ممنوع الدخول او اشعال الدار
הגישה ללא רשות אסורה
NO UNAUTHORIZED PERSONS
ممنوع الـتـقـرب بـلا رخصة
אמצעי מיגון [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.
הפרדת חמרים [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.
אספקת צידה ודלק [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
(א)
לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
(ב)
לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת רב חובל הנמל.
אחסנה [תיקון: תשנ״ב]
חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על־פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־2]
סימן ד׳: חמרים מסוכנים נוזלים בצובר
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3]
חלק א׳: ניהול מסופים (כותרת נמחקה)
עבודות במסוף [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3]
בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.
בטיחות [תיקון: תשנ״ב]
מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.
הדרכת עובדי המיתקן [תיקון: תשנ״ב]
מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.
ביקורות לסידורי בטיחות [תיקון: תשנ״ב]
(א)
מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
(ב)
מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
(ג)
מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3]
חלק ב׳: עבודה במסופים (כותרת נמחקה)
תעודת כושר [תיקון: תשנ״ב]
לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ״ו.
[תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשס״ב]
(בוטלה).
קשר [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות תקנה 152, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
(1)
בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג ”קו ישיר“ המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
(2)
באלחוט (תג״מ – V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
(3)
קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
(ב)
כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
(ג)
מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.
ביקורת בטיחות [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי טופס 2 שבתוספת השלישית ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
(ב)
היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
(ג)
טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.
פעולות מקדימות לשאיבה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
(ב)
בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
(ג)
לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
שאיבת החומר המסוכן [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי –
(1)
קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
(2)
ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
(3)
צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
(4)
ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.
מניעת גלישה ונזילה [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט־3]
(א)
לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל אלא אם כן בדק הקברניט כי –
(1)
האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ״ו;
(2)
כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.
(ב)
מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.
צנרת וצינורות [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אלא אם כן –
(1)
השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
(2)
הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
(3)
ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ״ו;
(4)
הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
(5)
הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
(6)
לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
(7)
בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.
השלמת פעולות שאיבה [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי –
(1)
כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
(2)
צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
(3)
נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.
כניסה למקומות איחסון [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
(ב)
קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ מתאימים.
(ג)
לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.
אחסנה ודיווח [תיקון: תשנ״ב]
מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל־24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.
שינוע בין כלי שיט [תיקון: תשנ״ב, תשע״ח]
שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט ייעשה בהיתר בכתב מאת רב חובל הנמל ועל פי תנאיו.
שינוע מכלי שיט לכלי רכב [תיקון: תשנ״ב]
לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.
הוצאת אניה מהנמל [תיקון: תשנ״ב]
אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.
כוננות במסוף [תיקון: תשנ״ב]
מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.
[תיקון: תשנ״ב]
סימן ה׳: חמרים מסוכנים מוצקים בצובר
כניסה למקומות איחסון ושינוע [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי –
(1)
המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
(2)
כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
(3)
כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל־פי הוראות תקנה 170טו(ב) ו־(ג).
פליטת אבק [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת;
(ב)
קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.
אבק נפיץ [תיקון: תשנ״ב]
קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.
[תיקון: תשנ״ב]
סימן ו׳: חמרים מסוכנים ארוזים
אריזה וסימונה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי –
(1)
כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
(2)
כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
(3)
לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
(ב)
כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.
תכנית סיוור [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
(ב)
תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ״ו.
חמרים מסוכנים במכולות [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי טופס 3 בתוספת השלישית במסירה ישירה (להלן – חומרים המסווגים במסירה ישירה).
(ב)
המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ״ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור ייצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ״ו.
כלי רכב [תיקון: תשנ״ב]
בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.
תנאי מסירה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
(ג)
סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
(ד)
מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך סימן זה, כמסווגים במסירה עקיפה.
חומרים בעלי סיכון מיוחד [תיקון: תשנ״ב]
על אף האמור בתקנה 170כח, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או״ם: 5.2 – פרוקסידים אורגניים, 6.2 – חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 – חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.
אמצעי זהירות כלליים [תיקון: תשנ״ב]
(א)
מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
(ב)
לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
(ג)
לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.
ניקוי כלי קיבול ונטישתם [תיקון: תשנ״ב]
לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
אחסנה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ״ו.
(ב)
חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.
הפרדת חמרים [תיקון: תשנ״ב]
מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ״ו.
מניעת גזים [תיקון: תשנ״ב]
מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.
פרק חמישה־עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים
[תיקון: תשל״ה־6]
סימן א׳: מניעת זיהום
מניעת זיהום בנמל
לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.
איסור שפיכת שופכין לים
לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
(א)
קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות תקנה 177.
(ב)
קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.
[תיקון: תשל״ה־6]
סימן ב׳: מי שיפוליים
הגדרות [תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7]
בסימן זה –
”מי שיפוליים שמנוניים“ – כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (15 p.p.m.);
”בעל כלי שיט“ – לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
”מיכלית“ – כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
”מפקח ימי“ – מפקח כלי שיט כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965;
”תקופת שהייה“ – תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי השיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.
איסור שפיכת מי שיפוליים [תיקון: תשל״ה־6]
לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי הנמל.
הזרמת מי שיפוליים שמנוניים [תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7]
(א)
כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
(ב)
האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.
אגרת איסוף מי שיפוליים [תיקון: תשל״ה־6, תשל״ז־7]
קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי תקנה 174ב(א), ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע בחלק ו׳ לתוספת החמישית בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.
[תיקון: תשל״ה־6]
סימן ג׳: פסולת וטובין מקולקלים
חובות הקברניט למניעת זיהום
(א)
קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
(ב)
קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.
מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
(א)
הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
(ב)
אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.
סילוק פסולת
פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.
הוצאות סילוק פסולת
הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.
ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.
מניעת מפגעים
(א)
הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940.
(ב)
היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
(ג)
האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי פקודת בריאות העם, 1940.
טובין מקולקלים שנפרקו
(א)
טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן בפרק זה – טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
(ב)
נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
(ג)
מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.
טובין מקולקלים שהובאו לנמל
הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.
השמדת טובין מקולקלים
(א)
מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שנקבע לכך.
(ב)
רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
(ג)
השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.
הוצאות השמדת טובין מקולקלים
הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור בתקנה 183(א) ו־(ב) ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.
תחולה
הוראות תקנות 175 עד 179 יחולו במעגן הסגור.
פרק ששה־עשר: אניות טרופות
הגדרות [תיקון: תשנ״ט]
בפרק זה –
”כלי שיט“ – כמשמעות אניה בסעיף 26 לפקודה;
”דרישה“ – הודעה בכתב כאמור בסעיף 27(א), (ב) ו־(ד) לפקודה.
דרכי מסירת דרישה
(א)
דרישה תימסר בטופס לפי התוספת הרביעית.
(ב)
דרישה תימסר –
(1)
אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים – במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
(2)
אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים – בפרסום ברשומות.
תוכן הדרישה
רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישתה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל –
(1)
להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
(2)
להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.
[תיקון: תשל״ח]
פרק שבעה־עשר: אגרות
[תיקון: תשל״ח]
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשל״ד, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ו־4, תשל״ו־5, תשל״ז־7, תשל״ח, תשל״ט־6, תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ס]
(א)
”אורך כלי שיט“ – האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן בפרק זה – תעודת רישום), והמחושב במטרים;
”טונה“ – 1,000 קילוגרם ברוטו;
”טונה נפח“ – 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
”יממה“ – פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
”מעגן הדיג בקישון“ – תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
”משגור קטן“ – טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק״ג ביבוא ועל 3,000 ק״ג ביצוא;
”משמרת“ – משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
”עולה“ – מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, תש״י–1950, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952;
”תבואות“ – תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
”תחום מספנות ישראל“ – השטח שהוחכר למספנות ישראל בע״מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע״מ מיום 3 ביוני 1965;
”תפוסה של כלי שיט“ – התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);
”אגרה“ – לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;
”יום שינוי“ –
(1)
כל יום לגבי האגרות שלהלן:
(א)
אגרת איסוף מי שיפוליים לפי סימן ב׳ בפרק חמישה עשר;
(ב)
אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי סימן ב׳ בפרק שבעה עשר;
(ג)
אגרת הוצאת אשפה לפי סימן ג׳ בפרק שבעה עשר;
(ד)
(ה)
אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי תקנה 236 בסימן ה׳ בפרק שבעה עשר;
(ו)
אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי סימן ז׳ בפרק שבעה עשר;
(ו1)
אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית לפי סימן י״ג;
(ז)
אגרות נוסעים וחפציהם לפי סימן י״ד בפרק שבעה עשר;
(ח)
אגרות לשירותים המפורטים בסעיף 20 לחלק ד׳ בתוספת החמישית;
(ט)
אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות בסעיף 24 לחלק ה׳ בתוספת החמישית;
(2)
כל 1 בחודש החל ביום י״ב בטבת תש״ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו בפרק זה, למעט:
(א)
האגרות המנויות בפסקה (1);
(ב)
אגרות אחסנה;
(ג)
אגרות ניטול ואחסנת תבואות;
(ד)
אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי סימן י״ב;
(3)
על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת ”השער החדש“, השער היציג כפי שפורסם לאחרונה;
(4)
מדי שלושה חדשים, ב־1 לחודש, החל ביום י״ח בניסן תשמ״ג (1 באפריל 1983), לגבי האגרות המנויות בסימן י״ז;
(5)
המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1) ו־(2) כולן או מקצתן;
”השער החדש“ –
(1)
השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“;
(2)
ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת ”יום שינוי“;
(3)
השער היציג האחרון שפורסם לפני ה־16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות בסימן י״ז;
”השער היציג“ – שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;
”שער הבסיס“ – שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.
(ב)
(1)
האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;
(2)
האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת ”יום שינוי“ ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.
(ג)
האגרות לפי סימן ו׳ למעט לפי תקנה 242(ב) וכן לפי תקנה 254 ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב־1 בכל חודש.
(ג1)
התשלום בעד החסנה לפי תקנה 242(ב) ישתנה ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).
(ג2)
האגרה לפי סימן י״ב תשתנה ב־1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.
(ד)
האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975.
(ה)
לענין תשלום אגרות לפי פרק זה, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ –
(1)
כאשר הוא נפרק מכלי שיט – כמטען יבוא;
(2)
כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט – כמטען יצוא.
שיעורי אגרות [תיקון: תשמ״ט־5]
האגרות המנויות בתוספת הששית ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
סימן ב׳: אגרות כלי שיט (בוטל)
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
הצגת תעודת רישום [תיקון: תשל״ח]
עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.
חישוב התפוסה [תיקון: תשל״ח]
(א)
תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת – על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה –
(1)
על ידי מדינת ישראל;
(2)
על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
(3)
על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
(ב)
הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
(ג)
אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
(ד)
שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
(ה)
האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.
אגרות לכלי שיט נמליים [תיקון: תשל״א, תשל״ג־3, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(א)
על אף האמור בסעיפים 1 ו־3 לחלק א׳ לתוספת החמישית, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרת המגדלור הנקובה בתוספת האמורה אגרה שנתית –
(1)
לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;
(2)
לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
(ב)
האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
(ג)
בתקנה זו, ”כלי שיט נמליים“ – גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.
אגרות כלי שיט שארכו פחות מ־
(א)
על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:
האגרה בשקלים חדשים למטר אורך לכלי השיט (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
(1)
אגרה יומית – 0.80
(2)
אגרה לשבוע או חלק ממנו – 2.00
(3)
אגרה לחודש או חלק ממנו – 6.00
(4)
אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) – 30.00
(ב)
בתקנה זו, ”כלי שיט קטן“ – כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ־24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.
כלי שיט של צה״ל [תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
כלי שיט של צה״ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור.
אגרות לספינות דיג [תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־8, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ז־2, תש״ע]
(א)
על אף האמור בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל –
(1)
בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;
(2)
אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.
(ב)
(בוטלה).
(ג)
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ז־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
כלי שיט במצוקה [תיקון: תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ג־2, תש״ע]
(א)
כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
(ב)
בתקנה זו, ”כלי שיט במצוקה“ – כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.
כלי שיט לצרכי לימוד [תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור כל עוד הוא משמש כך.
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
אגרות מגדלור מוזלות [תיקון: תשמ״ג־2, תשל״ח, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תש״ע]
כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור שנקבעה בסעיף 1 לחלק א׳ לתוספת החמישית.
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
פטור מאגרת מגדלור [תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, כולה או מקצתה.
אגרות מוזלות לאניות גלנוע [תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
בכפוף לאמור בתקנות –
(1)
(בוטלה);
(2)
בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, תשולם אגרת מגדלור בשיעור 60% מהאגרה שנקבעה בחלק א׳ לתוספת החמישית.
[תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח־3, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תשנ״ו־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
סימן ג׳: אגרת הוצאות אשפה (בוטל)
[תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ו־3, תשל״ח, תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״ג־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
סימן ד׳: אגרות סבלות (בוטל)
[תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשמ״א־4, תשמ״ב, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשמ״א־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־3, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־2, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־2, תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ז־3, תשל״ח]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ח־4, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג, תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
סימן ה׳: אגרות רציף (בוטל)
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תשנ״ח־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
סימן ו׳: אגרות החסנה
הגדרות [תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשל״ט־4, תש״ם־5, תשמ״א־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט, תשמ״ט־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תש״ס]
בסימן זה –
”החסנה ממושכת“ – החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו בתקנה 218, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ־100 טון או מ־20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;
”תקופת החסנה“ – תקופה בת ששים ימים;
”ימי החסנה“ –
(1)
לגבי טובין מיובאים או בשיטעון – כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
(2)
לגבי טובין המיועדים לייצוא –
(א)
מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
(ב)
שאר טובין – כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;
(3)
(פקעה);
”ימי פטור“ – כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
(1)
ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
(2)
ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
(3)
עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין־נמלי;
(4)
שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין־נמלי;
(5)
שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;
”מכונית“ – מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;
”מכונית נוסעים“ – רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ״א–1961 (להלן – תקנות התעבורה);
”מכונית מסחרית“ – רכב מסחרי אחוד כמשמעותו בתקנות התעבורה ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו בתקנות התעבורה;
”משאית“ – רכב מסחרי כמשמעותו בתקנות התעבורה, למעט מכונית מסחרית;
”מסוף רכוב“ – (פקעה);
”מכולה רכובה“ – (פקעה);
”מפעיל מסוף רכוב“ – (פקעה);
”שבוע“ – תקופה של שבעה ימים;
”טונה“ – טונה ברוטו כאמור בתקנה 224.
אגרות החסנה [תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ה־2]
(א)
לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
בשקלים חדשים לכל טונה לכל יום
א.
מטעני עצים ומתכות
–
בשלושת השבועות הראשונים – 0.95
–
בשבוע הרביעי ואילך – 1.39
ב.
לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
–
בשלושת השבועות הראשונים – 1.49
–
בשבוע הרביעי ואילך – 2.06
(ב)
בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ־1,000 ק״ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.
(ג)
בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות – בעד כמות המטען המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;
| סוג המטען | יח׳ חישוב | האגרה בשקלים חדשים לתקופת החסנה או חלק ממנה |
|---|---|---|
|
א. מטעני מתכות
| ||
|
א.1 צינורות מתכת
| טונה | 11.48 |
|
א.2 שאר מתכות – אחודות
| טונה | 2.15 |
|
ב. עצים
| ||
|
ב.1 בולי עץ
| טונה | 5.17 |
|
ב.2 שאר עצים אחודים
| טונה | 3.67 |
|
ג. גלילי נייר אחודים
| טונה | 8.81 |
|
ד. מכוניות נוסעים
| יחידה | 63.15 |
|
ה. מכונית מסחרית
| יחידה | 91.85 |
|
ו. משאית
| יחידה | 155.00 |
(ד)
בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג׳ והן למטען עצמו.
(ה)
(1)
על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) ותקנה 242 בהתאם;
(2)
האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
(3)
מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.
החסנת מכוניות ומכולות [תיקון: תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ג־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשל״ט־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־5, תשמ״ט־5, תש״ס]
(א)
לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.
(ב)
(1)
לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
| בשקלים חדשים למכולה באורך | ||
|---|---|---|
| עד 20′ | מעל 20′ | |
| למכולה המכילה טובין – | ||
| בשבוע הראשון להחסנה | 79.55 | 120.42 |
| בשבוע השני להחסנה | 99.44 | 150.53 |
| בשבוע השלישי להחסנה | 119.32 | 180.63 |
| בשבוע הרביעי להחסנה ואילך | 139.22 | 210.75 |
(2)
לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד 20′, ו־11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל 20′;
(3)
לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container) ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
(ג)
בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה בסימן זה לטובין שאינם מכולה.
(ד)
לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
| האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב מוביל שארכו – | ||
|---|---|---|
| עד 20 רגל | מעל 20 רגל | |
|
א. לכלי רכב הטעון טובין –
| ||
|
(1) בארבעת השבועות הראשונים
| 12.70 | 19.00 |
|
(2) בשבוע החמישי ואילך
| 25.40 | 38.00 |
|
(3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או (2) בתוספת של 50%.
| ||
|
ב. לכלי רכב ריק, למעט גרור גלנוע
| 5.15 | 7.75 |
|
ג. לגרור גלנוע ריק
| 2.80 | 4.20 |
|
ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה בסימן זה לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
| ||
(ה)
בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה בסימן זה בתוספת 100%.
[תיקון: תשמ״ט, תשנ״ג, תשנ״ד־5]
(פקעה).
פטור והנחה (תיקון: תשל״ג, תשל״ד־
(א)
בעד החסנת טובין הכלולים בהגדרת ”ימי פטור“ בתקנה 240, והמוחסנים במשך תקופה שאינה עולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה.
(ב)
(1)
לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור בתקנה 242, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;
(2)
לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין־נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
(ג)
במקרים מיוחדים רשאי מנהל הנמל ליתן הנחה בשיעור של לא יותר מחמישים אחוזים למאה מאגרות ההחסנה לפי תקנות 241 ו־242.
(ד)
מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי סימן זה למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ־50 ק״ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.
(ה)
(פקעה).
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע]
סימן ז׳: אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין־נמלי דרך ישראל (בוטל)
[תיקון: תשל״ג־6, תשל״ח, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
סימן ח׳: אגרות לשירותים מסויימים
אגרות לשירותים מסויימים [תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־4]
(א)
בסימן זה –
”שירות“ – שירות מהשירותים המפורטים בתוספת החמישית;
”בעל מטען“ – בעליו של מטען או סוכנו;
”סיוור נאות“ – סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
”סימון נאות“ – סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
(ב)
בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
(ג)
כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
(ד)
בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:
(1)
מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות – כמפורט בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית;
(2)
מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים – כמפורט בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית.
(ה)
נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו־(ו).
(ו)
בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית.
(ז)
בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:
(1)
מטען שסימן העזר שלו נאות – כמפורט בטור א׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית;
(2)
מטען שסימן העזר שלו אינו נאות – כמפורט בטור ב׳ של סעיף 19(א) בחלק ד׳ של התוספת החמישית.
(ח)
בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב בסעיף 19(ב) בחלק ד׳ של התוספת החמישית.
(ט)
בעד כל שירות המצויין בחלק ד׳ של התוספת החמישית תשולם האגרה שנקבעה לגביו.
[תיקון: תשל״ח]
סימן ט׳: אגרות למשגור קטן
אגרה משולבת למשגור קטן [תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשל״ט־6]
שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
(1)
(2)
אגרות החסנה לפי תקנה 241 בעד שלושים הימים הראשונים;
(3)
מיון לפי תקנה 250.
שירות שאינו כלול באגרה [תיקון: תשל״ד, תשל״ח, תשל״ט־6]
הוראות סימן זה לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
(1)
הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
(2)
הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו בתקנה 221(א);
(3)
הוא מכונית נוסעים.
שיעורי האגרה [תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד, תשל״ד־3, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ו־2, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ח־4, תשל״ט־6, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5]
(א)
בעד מתן השירותים המפורטים בתקנה 251, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
בשקלים חדשים לטונה או חלק ממנה
(1)
למשגור קטן מיובא 25
(2)
למשגור קטן מיוצא 7.30
אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ־50 ק״ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
(ב)
אגרת החסנה [תיקון: תשל״א, תשל״ד, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז־6, תשל״ח, תשל״ט־6, תשנ״ב־2, תשנ״ד־2]
(א)
בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב בתקנה 251(ב) תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה בתקנה 241(א).
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ־200 ק״ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
(ג)
מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.
(ד)
(פקעה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
סימן י׳: אגרת שימוש במירצף (בוטל)
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע]
סימן י״א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות (בוטל)
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ז, תשל״ז־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־11, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תשנ״ד־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ד־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ט־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תשמ״ט־4, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשמ״ד־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע]
סימן י״ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד (בוטל)
[תיקון: תשל״ד־4, תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ד־3, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע]
סימן י״ג: אגרה בעד העברת דלק בין־נמלית (בוטל)
[תיקון: תשל״א, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשנ״ד־6, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ד־6, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
סימן י״ד: אגרות נוסעים וחפציהם (בוטל)
[תיקון: תשל״ג־9, תשל״ח, תשמ״א, תשנ״ו־2, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״א, תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ה־5, תשנ״ו, תש״ע]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ג־4, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״א]
(בוטלה).
[תיקון: תשל״ח]
סימן ט״ו: אגרות מלתחה
הגדרות [תיקון: תשל״ח]
בסימן זה, ”אגרות מלתחה“ – אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.
שיעורי האגרה [תיקון: תשל״א, תשל״ג־7, תשל״ד־4, תשל״ה־4, תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ב־3, תשמ״ב־6, תשמ״ט־5]
אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
| הנפח במטר מעוקב | שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים | |
|---|---|---|
| בעד מטען קל של נוסעים | בעד מטען כבד של נוסעים | |
| עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) | 0.01 | 0.01 |
| למעלה מ־0.085 עד 0.283 (10 רגל מעוקבת) | 0.02 | 0.01 |
| למעלה מ־0.283 | 0.03 | 0.02 |
חישוב היממות [תיקון: תשל״ח]
(א)
בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
(ב)
בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.
[תיקון: תשל״ח]
סימן ט״ז: אגרות שימוש בציוד
הגדרות [תיקון: תשל״ח]
בסימן זה –
”העברה“ – העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
”ציוד“ – עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט בחלק ה׳ לתוספת החמישית;
”שימוש בציוד“ – שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.
קשר אגרות [תיקון: תשל״ח]
בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים בחלק ה׳ לתוספת החמישית ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.
שיעורי האגרה במשמרת השלישית [תיקון: תשל״ה, תשל״ח]
נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי סעיף 31 לחלק ה׳ לתוספת החמישית, או משיעור הקבוע ל־4 שעות לפי סעיף 33(1) ו־(2) לחלק ה׳ האמור, לפי הענין.
שיעורי האגרות בימים מסויימים [תיקון: תשל״ח]
(א)
בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים בחלק ה׳ לתוספת החמישית, בתוספת של 75%.
(ב)
לצורך חישוב אגרה לפי סימן זה, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ־6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.
[תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2]
סימן י״ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל
אגרת רשיון [תיקון: תשל״ג־9, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2]
(א)
בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳ תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
| טור א׳ תקופת הרשיון | טור ב׳ האגרה בשקלים חדשים | |
|---|---|---|
| (1) | יום אחד | 0.35 |
| (2) | חודש אחד | 3.00 |
| (3) | מעל לחודש אחד, עד יום 31 בחודש דצמבר הקרוב | 10.00 |
(ב)
ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
(ג)
קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.
אגרת רשיון לרכב [תיקון: תשל״א, תשל״ג־9, תשל״ד־4, תשל״ז־5, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״ב־2, תשמ״ג־2, תשמ״ד, תשמ״ט־5, תשנ״ג־2, תש״ע]
(א)
בתקנה זו –
”רכב זכאי“ – רכב מסחרי, כמשמעותו בפקודת התעבורה שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק״ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
”רכב מסחרי“ – רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם בפקודת התעבורה.
(ב)
בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א׳, תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב׳:
| טור א׳ תקופת הרשיון | טור ב׳ האגרה בשקלים חדשים | |
|---|---|---|
| רכב מסחרי | רכב אחר | |
|
(1) יום אחד
| 1 | 1.70 |
|
(2) חודש אחד
| 6 | 13 |
|
(3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב
| 23 | 67 |
|
(4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד
| 115 | – |
(ג)
(בוטלה).
(ד)
הוצא רשיון מיום כ״ז באדר ב׳ תשנ״ב (1 באפריל 1992) עד יום ז׳ בטבת תשנ״ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי תקנות 283(א)(3) ו־284(ב)(3) ו־(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.
פטור [תיקון: תשל״ח־2]
רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.
[תיקון: תשל״ח, תש״ע]
סימן י״ח: אגרת רשיונות לכלי שיט (בוטל)
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5, תשנ״ט, תש״ע]
(בוטלה).
פרק שמונה־עשר: שונות
הכרעת סכסוכים
(א)
מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
(ב)
הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.
תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
(א)
לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
(ב)
מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).
דיווח לתצפית נמל [תיקון: תשע״ח]
כל מקום בתקנות אלה שמוטלת בו חובת דיווח או העברת מידע, פרטים או נתונים (להלן – המידע) לרב חובל הנמל, יראו בדיווח או בהעברת המידע לתצפית הנמל, מילוי אותה חובה.
עונשין [תיקון: תשמ״ב־2]
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו – קנס חמש מאות שקלים או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.
תחולה [תיקון: תשע״ח]
תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת; בנמל אשקלון יחולו תקנות אלה למעט פרק שבעה עשר.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.
ביטול [תיקון: תשל״א, תשע״ח]
החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי חיפה, אשדוד, אילת או אשקלון:
1.
תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
2.
תקנות נמל חיפה;
3.
תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
4.
תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
5.
תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
6.
תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
7.
8.
9.
תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
10.
11.
תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
12.
תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
13.
תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;
14.
תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש״ל–1970;
15.
16.
תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
17.
תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי״ב–1951;
18.
צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי״ג–1953;
19.
20.
תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי״ז–1957;
21.
תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי״ז–1957;
22.
תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש״ך–1960;
23.
תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש״ך–1960;
24.
תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש״ך–1960;
25.
צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס׳ 2), תשכ״ב–1962;
26.
27.
תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ״ד–1964;
28.
29.
תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1965;
30.
תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ״ו–1966;
31.
תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ״ו–1966;
32.
תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ״ו–1966;
33.
תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ״ו–1966;
34.
תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ״ז–1966;
35.
תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ״ז–1967;
36.
תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ״ז–1967;
37.
תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ״ז–1967;
38.
תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ״ח–1968;
39.
תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ״ח–1968;
40.
תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ״ט–1969.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הנמלים, תשל״א–1971“.
תוספת ראשונה
(תקנה 1)
זמן העבודה הרגיל בנמל
1.
ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.
2.
שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
(א)
בנמל חיפה – בשעות בין 06:30 לבין 15:30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06:30 לבין 18:00 לכל צורך אחר;
(ב)
בנמל אשדוד –
לצורך עבודה באניות ובמטענים,
פרט לימי ששי – בשעות שבין 06:30 ובין 15:30;
בימי ששי בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
בשעות שבין 07:30 ובין 15:30 בתקופת החורף;
בשעות שבין 07:30 ובין 14:00 בתקופת הקיץ;
בימי ששי –
בתקופת החורף, בשעות שבין 07:30 ובין 14:00;
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07:30 ובין 13:00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה־15 ביוני;
”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין ה־16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
(ג)
בנמל אילת –
לצורך עבודה באניות ובמטענים כוללת מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 13:30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 14:00;
בימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05:30 ובין 12:30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06:00 ובין 13:00;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 13:30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 15:00;
בימי ששי –
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06:30 ובין 11:30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 07:00 ובין 12:00;
בפסקה זו –
”תקופת חורף“ – ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
”תקופת קיץ“ – ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.
[תיקון: תשמ״ד־3]
תוספת שניה
(תקנות 124, 129, 131)
א. כללי
1.
בתוספת זו, ”כמות בטונות“ – כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
2.
בחישוב רדיוס אזור סכנה ”א“ במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת –
(1)
תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
(2)
המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה ”א“ התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה ”ב“ יהיה בהתאם לכך.
3.
הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.
ב. טופס 1
(תקנה 124(א))
הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום נמל (הטופס הושמט)
ג. טופס 2
(תקנה 129(ג)(1))
[תיקון: תשנ״ט]
בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאזור סכנה א׳ התואם חורג מתחום האזור המוגבל (הטופת הושמט)
ד. סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה
(תקנה 124(ב))
לוח א׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.1 בסיווג קודקס
(הטבלה הושמטה)
לוח ב׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.2 בסיווג הקודקס של אימ״ו
(הטבלה הושמטה)
לוח ג׳ – טבלת כמויות ורדיוסי אזורי הסכנה לקבוצה 1.3 בסיווג הקודקס של אימ״ו
(הטבלה הושמטה)
לוח ד׳ – טבלת כמויות ורדיוס אזורי הסכנה לקבוצה 1.4 בסיווג הקודקס
(הטבלה הושמטה)
לוח ה׳ – חלוקת קבוצה 1.2 לתת־קבוצות
(הטבלה הושמטה)
ה. טופס 3
[תיקון: תשנ״ב]
(תקנות 131 ו־165)
תיאור הדגל
ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.
(האיור הושמט)
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת שלישית
טופס 1: הודעה על חומרים מסוכנים (תקנה 151)
טופס 2: טופס ביקורת בטיחות לאניות חמרים מסוכנים בצובר נוזלי ולמתקנים במסוף (תקנה 170ט)
טופס 3: טבלת סיווג מסירה ותעריפים לחומרים מסוכנים ארוזים (תקנה 170כו)
תוספת רביעית
(תקנה 187)
דרישה בדבר אניה טרופה
[תיקון: תשנ״ט]
(הטופס הושמט)
[תיקון: תשל״ח, תשמ״ב־2, תשמ״ט־5]
תוספת חמישית
חלק א׳: אגרות כלי שיט
(תקנה 190)
1.
אגרת מגדלור
בעד כל כניסה של כלי שיט לנמל תשולם אגרת מגדלור כמפורט בסעיף 3 להלן, אולם לא תיגבה אגרת מגדלור לגבי כלי שיט שחזר לאותו נמל מבלי שביקר בינתיים בנמל מחוץ לישראל.
2.
[תיקון: תשנ״ד, תש״ע]
(בוטל).
3.
שיעור אגרות מגדלור [תיקון: תשמ״ט־6, תש״ע]
אגרת מגדלור, כאמור בסעיף 1 תשולם בהתאם לאורך כלי השיט בשיעורים הנקובים להלן:
| אורך כלי השיט במטרים (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם) | האגרה בשקלים חדשים למטר אורך |
|---|---|
| אגרת מגדלור | |
| עד 50 | 0.50 |
| 51 עד 60 | 0.70 |
| 61 עד 70 | 0.90 |
| 71 עד 80 | 1.40 |
| 81 עד 90 | 1.50 |
| 91 עד 100 | 1.70 |
| 101 עד 110 | 2.00 |
| 111 עד 150 | 3.30 |
| 151 עד 160 | 4.60 |
| 161 עד 170 | 5.20 |
| 171 עד 180 | 6.20 |
| 181 עד 190 | 7.30 |
| 191 עד 220 | 8.50 |
| 221 עד 250 | 10.30 |
| 251 עד 300 | 17.20 |
| מעל 300 | 37.00 |
4.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
5.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
6.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
7.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
8.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
9.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע]
חלק ב׳: אגרות סבלות (בוטל)
10.
[תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטל).
11.
[תיקון: תשנ״ה־5, תש״ע]
(בוטל).
12.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
13.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
14.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
15.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
16.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע]
חלק ג׳: אגרות רציף (בוטל)
17.
[תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־3, תשנ״ט־5, תשס״ג, תש״ע]
(בוטל).
18.
[תיקון: תשנ״ט־5, תש״ע]
(בוטל).
חלק ד׳: אגרות לשירותים מסויימים
(תקנה 250)
19.
בעד השירותים המפורטים להלן הניתנים למטענים ישולמו האגרות המצויינות לצידם; בנמל אילת ישולמו האגרות המצויינות בסעיף זה בתוספת של 15 אחוזים:
א. מיון לפי סימנים עיקריים או סימני עזר
| סוג המטען | שקלים חדשים לכל טון מטרי | |||
|---|---|---|---|---|
| לפי סימן עיקרי | לפי סימן עזר | |||
| טור א׳ | טור ב׳ | טור א׳ | טור ב׳ | |
|
1. ברזל בלתי ארוז או באגידים (ליפטים) שמשקל כל אגיד –
| ||||
|
אינו עולה על 100 ק״ג
| 2.21 | 4.42 | 1.50 | 3.00 |
|
עולה על 100 ק״ג
| 1.69 | 3.38 | 1.20 | 2.40 |
|
2. צינורות בקוטר –
| ||||
|
עד 3″
| 1.69 | 3.38 | 1.20 | 2.40 |
|
מעל 3″ עד 8″
| 1.17 | 2.34 | 0.80 | 1.60 |
|
מעל 8″
| 2.08 | 4.16 | 1.40 | 2.80 |
|
3. לוחות או פחים בודדים או באגידים שמשקל כל יחידה או אגיד –
| ||||
|
אינו עולה על 100 ק״ג
| 2.08 | 4.16 | 1.40 | 2.80 |
|
עולה על 100 ק״ג
| 1.17 | 2.34 | 0.80 | 1.60 |
|
4. שקים וחביות
| 1.43 | 2.86 | 1.00 | 2.00 |
|
5. קרטונים
| 1.69 | 3.38 | 1.20 | 2.40 |
|
6. מטען אחר
| 2.08 | 4.16 | 1.40 | 2.80 |
ב.
מיון עץ וטיפול בעץ
| סוג המטען | היחידה | בשקלים חדשים לכל יחידה |
|---|---|---|
|
1. בעד מיון לפי סימנים עיקריים של עץ –
| ||
|
א. לבן ואורן
| מטר מעוקב | 1.17 |
|
ב. אשור
| מטר מעוקב | 1.69 |
|
ג. אריזה
| טון מטרי | 2.21 |
|
2. בעד מיון לפי סימני עזר של עץ –
| ||
|
א. לבן, לפי מידות עובי, רוחב ואורך
| מטר מעוקב | 3.00 |
|
ב. אורן, לפי מידות עובי ורוחב
| מטר מעוקב | 3.00 |
|
ג. אשור, לפי מידות עובי
| מטר מעוקב | 5.00 |
|
ד. אריזה
| טון מטרי | 1.20 |
|
3. בעד טיפול לצורך מדידה של עץ –
| ||
|
א. לבן ואורן
| מטר מעוקב | 3.00 |
|
ב. אשור
| מטר מעוקב | 5.00 |
20.
בעד כל אחד מהשירותים המפורטים להלן ישולמו האגרות המצויינות לצידם:
האגרה בשקלים חדשים
1.
שימוש בחבלי הנמל לרתיקת אניות על יד שובר הגלים –
עד 72 שעות, לכל 24 שעות או חלק מהן 12.35
לכל חבל לכל 24 שעות נוספות או חלק מהן 6.11
2.
(א)
שימוש בגמלה (Gang way) של הנמל שלא לצורך העלאה או הורדה של הנוסעים –
(1)
כאשר ארכה עד 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן 4.29
(2)
כאשר ארכה עולה על 5 מטר, לכל 24 שעות או חלק מהן 8.58
(ב)
תשלום האגרה לפי סעיף קטן זה אינו פוטר מחובת תשלום בעד השירותים הקשורים בהגשת הגמלה לאניה או סילוקה ממנה.
3.
(א)
שימוש בארבות (מזמן מסירתן לידי המזמין ועד החזרתן) שלא לצורך ניטול מטענים –
(1)
ארבות משא, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה שמעמסה –
עד 40 טון 43.55
למעלה מ־40 טון 61.10
(2)
ארבות פונטון לנוסעים, לכל 24 שעות או חלק מהן, לכל ארבה 30.55
(ב)
בעד שימוש בארבות מחוץ למעגן הסגור תשולם תוספת בשיעור 75% לאגרה הקבועה בפסקה (א).
4.
(א)
אספקת מים לאניות העוגנות בנמל –
(1)
באמצעות כלי שיט –
ל־30 הטון הראשונים או חלק מהם 105.30
לכל טון נוסף 3.51
(2)
באמצעות צינורות מהרציף –
ל־15 הטון הראשונים או חלק מהם 31.20
לכל טון נוסף 2.08
(ב)
בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בפסקה (א) בתוספת של 75%.
21.
(א)
מנהל הנמל רשאי לאשר בתעודה בכתב נוהל מסויים בשחרור מטען, והוא רשאי לאשר כאמור, כי שולמו כדין סכומים כאגרות רשיון, כאגרות מגדלור, כאגרות עגינה או בעד שירות הכרוך בעבודה בנמל או לכל מטרה אחרת שרשות הנמלים והרכבות תורה לאשר.
(ב)
בעד תעודת אישור כאמור בסעיף קטן (א) תשולם אגרה כדלקמן:
| למטעני יבוא | בשקלים חדשים |
|---|---|
|
1. לכל אישור המשמש תעודת שער הניתן בנוסף לאישור המקורי
| 2.0 |
|
2. לכל תעודת אישור אחרת
| 4.0 |
| למטעני יצוא | |
|
לכל תעודת אישור
| 1.0 |
22.
(א)
נכח פקיד, לפי הזמנה, לצרכי השגחה על עבודה בנמל בזמן העבודה הרגיל, תשולם בעד כל פקיד, לכל שעה או חלק ממנה, אגרה בסך 5.30 שקלים חדשים בנמלי חיפה ואשדוד ו־6.10 שקלים חדשים בנמל אילת.
(ב)
הודיע מי שביקש נוכחות כאמור בסעיף קטן (א) לפני הזמן שבו צריך פקיד להיות נוכח באותה עבודה כאמור, כי שירותיו של אותו פקיד אינם דרושים, לא תשולם האגרה הקבועה; הודיע בעל הבקשה לאותה נוכחות למנהל הנמל, לאחר התחלת נוכחותו של פקיד כלשהו באותה עבודה, כי שירותיו של הפקיד המיוחד אינם דרושים או שאינם דרושים עוד, תהיה האגרה שיש לשלמה, האגרה המשתלמת בעד התקופה המתחילה בשעת התחלת נוכחותו של הפקיד והמסתיימת בשעת קבלת ההודעה אצל מנהל הנמל, או המסתיימת בשעה שהפקיד הנוכח מפסיק נוכחותו באותה עבודה, הכל לפי התקופה הקצרה ביותר.
(ג)
פנו שני מבקשים או יותר בבקשה לנוכחות כאמור בסעיף קטן (א) למשך אותו זמן, תשולם האגרה שנקבעה במלואה בידי כל מבקש בעד כל הזמן שבו נכח פקיד כאמור באותה עבודה בשביל אותם המבקשים.
23.
(א)
שירות שמירת טובין בלשכת המודיעין בנמל יינתן לבעלי רשיונות כניסה לנמל בלבד; לא יתקבלו לשמירה –
(1)
כסף, תכשיטים ודברי ערך אחרים;
(2)
כל יחידת טובין שאחד מממדיה עולה על 60 ס״מ.
(ב)
בעד שמירת כל יחידת טובין בלשכת המודיעין תשולם אגרה של 0.06 שקלים חדשים ליממה הראשונה ושל 0.12 שקלים חדשים לכל יממה נוספת.
(ג)
מנהל הנמל רשאי לפטור מחובת תשלום האגרות לפי סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן.
[תיקון: תש״ע]
חלק ה׳: אגרות שימוש בציוד (בוטל)
24.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
25.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע]
חלק ו׳: אגרת איסוף מי שיפוליים (בוטל)
26.
[תיקון: תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ט־5, תש״ע]
תוספת ששית (בוטלה)
רשימת מונחים
י״א באלול תש״ל (20 בספטמבר 1970)
- שמעון פרס
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.