תקנות הנמלים (בטיחות השיט)
תקנות הנמלים (בטיחות השיט) מתוך 
טבלה מס׳ 1
טבלה מס׳ 2
טבלה מס׳ 3
חלק א׳
חלק ב׳
חלק ג׳
טבלה מס׳ 4
תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982
ק״ת תשמ״ג, 387, 1744; תשמ״ה, 515, 1657; תשמ״ח, 90, 177; תשמ״ט, 261; תש״ן, 54; תשנ״ב, 402, 658, 1191; תשנ״ד, 1261; תשנ״ה, 1891; תשנ״ו, 431, 1013; תשנ״ז, 3, 501, 582; תשנ״ח, 331, 490, 1014; תשנ״ט, 456; תשס״א, 285; תשס״ב, 445, 950; תשס״ג, 1008; תשס״ד, 342, 443; תשס״ו, 107, 390; תשס״ז, 336; תשס״ח, 886; תשס״ט, 588, 1144; תשע״א, 50; תשע״ב, 1472; תשע״ד, 238, 1327; תשע״ו, 830; תשע״ז, 51.
עדכון סכומים: י״פ תשמ״ט, 3349; ק״ת תש״ן, 395, 882; תשנ״א, 400, 1030; תשנ״ב, 676, 754, 1277; תשנ״ג, 300, 307, 961; תשנ״ד, 327, 348, 1219; תשנ״ה, 522, 616, 1614; תשנ״ו, 419, 1418; תשנ״ז, 331, 906; תשנ״ח, 269, 1002; תשנ״ט, 323; תש״ס, 277, 705; תשס״א, 936; תשס״ב, 311, 956; תשס״ג, 435; תשס״ו, 395; תשס״ז, 420; תשס״ח, 248; תשס״ט, 310; תש״ע, 309; תשע״א, 415; תשע״ב, 547; תשע״ג, 579; תשע״ד, 533; תשע״ה, 629; תשע״ו, 549; תשע״ז, 539; תשע״ח, 799; תשע״ט, 1827; תש״ף, 388; תשפ״א, 1476; תשפ״ב, 1784.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ח־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ב, תשס״ד, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ט, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז]
בתקנות אלה –
”ארגון מוכר“ – גוף שמדינת הדגל הכירה בו ואישרה לו לבצע בשמה בדיקות ולהוציא בשמה תעודות לכלי שיט לפי אמנות בין־לאומיות של אימ״ו ולפי החקיקה הפנימית של אותה מדינת דגל בתחום הימי;
”חוק הספנות (כלי שיט)“ – חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”כלי שיט זר“ – כלי שיט שאינו רשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט);
”מדינת הדגל“ – המדינה אשר במרשם כלי השיט שלה רשום כלי השיט הזר, ואשר את דגלה הוא מניף;
”מנהל הרשות“ – מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לרבות מי שהוא אצל לו סמכות דרך כלל או לענין מסוים או לסוג ענינים;
”המנהל“ – סגן מנהל הרשות לענינים טכניים לגבי אניה, גוררת, ספינת נוסעים בשכר וספינת מכמורת, ולגבי כלי שיט אחר – הממונה הארצי על כלי שיט קטנים ומעגנות ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
”חברת סיווג“ – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר באיגוד חברות הסיווג הבין־לאומי (IACS);
”מפקח“ – מי שנתמנה בידי מנהל הרשות לפי סעיף 3 לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;
”מפקח כלי שיט“ – מי שמנהל הרשות מינה, לעניין כלי שיט למפקח –
(1)
במינוי כללי, ובלבד שנתקיים בו אחד מאלה:
(א)
הוא בעל תעודת הסמכה של רב חובל או קצין מכונות ראשי;
(ב)
הוא בעל תעודת הסמכה של קצין רדיו ואלקטרוניקה ושירת באניית הצי הסוחר הישראלי בתפקיד כאמור במשך שנה לפחות;
(ג)
הוא בעל תעודת הסמכה של קצין חשמל דרגה א׳ או קצין חשמל דרגה ב׳ ונתקיימו בו שני אלה:
(1)
המציא תעודה שהכיר בה מנהל הרשות המעידה על היותו הנדסי חשמל או מהנדס מכונות;
(2)
שירת באניית הצי הסוחר בתפקיד קצין חשמל במשך שלוש שנים לפחות, שמתוכן שנה אחת לפחות באניית הצי הסוחר הישראלי;
(2)
במינוי מסויג לגבי סירות, ספינות וארבות או לגבי סניטציה וציוד רפואי, ובלבד שהוא בעל ידע וניסיון מספקים בתחום הימי, להנחת דעתו של מנהל הרשות;
”מנהל אגף הנדסה“ – מנהל אגף האחראי על תחום הנדסה ותפעול נמלים ברשות הספנות והנמלים, או מי שהוא הסמיך לכך;
”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
”כלי שיט“ – אניה, ארבה, ספינה או סירה;
”אניה“ – כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכוח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 או שארכו המרבי עולה על 24 מטר, לפי הענין;
”אניית נוסעים קטנה“ – אניה שתפוסתה ברוטו אינה עולה על 500 טון ואורכה המרבי אינו עולה על 36 מטרים, המסיעה או מיועדת להסיע בשכר עד 220 נוסעים במימי החופין של ישראל, ובים סוף – צפונה מקו רוחב 29 מעלות 27 דקות צפון;
”ארבה“ – כלי שיט העשוי לשוט ואשר אין לו אמצעי הנעה;
”ארבה שומטת“ – ארבה השומטת את מטענה דרך התחתית;
”אופנוע ים“ – כלי שיט המונע על ידי מנוע שאיבת מים (סילון), המסוגל להשיט עד שלושה אנשים, שהפעלתו נעשית ברכיבה או בעמידה וניהוגו באמצעות מוט רוחבי;
”גוררת“ – כלי שיט שנתמלאו בו כל אלה:
(1)
המנהל אישר אותו ככשיר לשמש גוררת;
(2)
תפוסתו אינה עולה על 500;
(3)
עצמת המנועים המשמשים להנעת כלי השיט עולה על 370 קילווט;
”מכלית גז“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת גז בצובר במצב צבירה נוזלי או להובלת מוצרים אחרים המפורטים בפרק 19 של קודקס של אימ״ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;
”מכלית כימיקלים“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו לנשיאת חומר מן החומרים המפורטים בקודקס מספר 3 ומספר 4 שבתוספת השבע עשרה;
”מכלית שמן“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת שמן;
”ספינה“ – כלי שיט שאינו אניה או ארבה וארכו המרבי עולה על 7 מטר, למעט כלי שיט המונע במשוטים בלבד;
”ספינה מכמורת“ – ספינה המשמשת לדיג מכמורת;
”ספינת מפרש“ – ספינה המונעת על ידי מפרשים;
”ספינת מנוע“ – ספינה המונעת בכח מנוע חיצוני או פנימי;
”ספינת נוסעים בשכר“ – ספינה המסיעה או המיועדת להסיע יותר משנים עשר נוסעים בשכר;
”סירה“ – כלי שיט שאינו אניה או ספינה או ארבה;
”סירת משוטים“ – סירה המונעת בכוח משוטים בלבד;
”סירת מפרש“ – סירה המונעת בכוח מפרשים;
”סירת מנוע“ – סירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי לרבות אופנוע ים כהגדרתו בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998;
”כלי שיט ישראלי“, בפרק השנים עשר לתקנות אלה ולענין איסור ומניעת השטתו בהיותו מחוץ לישראל – כלי שיט הרשום בישראל לפי חוק הספנות (כלי שיט), ולכל ענין אחר – לרבות כלי שיט החייב ברישום לפי החוק האמור או שהופטר ממנו וכן כל כלי שיט אחר שהוא בבעלותו של תאגיד ישראלי כהגדרת מונח זה בחוק האמור, או של אזרח ישראלי, או של תושב קבוע בישראל, או בשליטתו של אחד מאלה; לענין זה, ”שליטה בכלי שיט“ – לרבות הבעלות במניה או בזכות אחרת בתאגיד שעל שמו רשומה הבעלות בכלי השיט או בחלק ממנו, או הזכות להורות, במישרין או בעקיפין, לתאגיד כאמור על הדרך להפעלת זכויות התאגיד בכלי השיט;
”חפרת“ – ארבה המשמשת בסיס למיתקן חפירה תת־ימי והמיתקן מוצב ארעית או בקביעות;
”בעל“ – לרבות סוכן או מי שרשום בפנקס הרישום כבעל כלי השיט וכן מי שכלי השיט נמצא בחזקתו או בשליטתו;
”האמנה“ – האמנה הבינלאומית בדבר בטיחות החיים בים, 1974 אשר נחתמה בלונדון ביום 1 בנובמבר 1974 ואשר ישראל צד לה;
”האמנה להכשרה והסמכה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר תקנים להכשרה, להסמכה ולקיום משמרות ליורדי ים (STCW), משנת 1978, שערך ארגון הספנות הבין־לאומי, כפי שתוקנה בשנת 1995, אשר ישראל צד לה, המופקדת לעיון הציבור במשרד המנהל בחיפה ובמשרד התחבורה בירושלים;
”האמנה לקווי טעינה“ – האמנה הבינלאומית לקווי טעינה 1966, אשר נערכה בלונדון ביום 5 באפריל 1966;
”נוסע“ – כל אדם הנמצא בכלי שיט, למעט קברניט וכל אדם אחר המשרת או מועסק בתפקיד כלשהו בכלי השיט;
”ימאי“ – אדם המשרת בצוות כלי שיט והוא מחזיק בפנקס ימאי או תעודת משיט שניתנו לו או שהוכר בהם בהתאם לחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973, והתקנות שהותקנו על פיו;
”מיתקן ימי“ – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון שובר גלים, רציף, מצוף, כלוב לגידול דגים, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;
”מסע בין־לאומי“ – מסע מכל מקום במדינה אחת למדינה אחרת לרבות מסע מכל מקום בישראל למרחק העולה על חמישה עשר מילין ימיים אל מחוץ למימי החופין;
”מסע לאומי“ – מסע שאינו בינלאומי;
”רשיון שיט“ – תעודה אשר ניתנה לכלי שיט בהתאם לתקנות אלה;
”אימ״ו“ – הארגון הבינממשלתי לעניני ספנות שישראל חברה בו;
”קודקס של אימ״ו“ – הקודקס הבינלאומי הימי או החלטת אסיפה של אימ״ו (IMO Resolution) המתאימים לענין כמפורט בתוספת השבע עשרה;
”שטעון“ – העברת מטענים שיעדם או מקורם אינו בישראל מאנייה לאנייה בנמל לרבות מטענים שנפרקו מאנייה באחד מנמלי חיפה, אשדוד או אילת והועברו ישירות לנמל אחר מנמלי חיפה, אשדוד או אילת לצורך הטענתם על אנייה והעברתם באמצעותה;
”שמן“ – שמן או דלק מכל סוג, לרבות שמן אדמה גולמי ותזקיקיו, ולמעט שמנים מהחי והצומח;
”שמן עמיד“ – (נמחקה);
”תאונה ימית“ – מקרה של נזק בכלי השיט הפוגע, או עשוי לפגוע, בכושר השיט שלו או בבני אדם הנמצאים בכלי השיט או מחוצה לו והנובע מכלי השיט, כמפורט בפרק השנים־עשר לתקנות אלה;
”קברניט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט);
”צוות בטיחות“ – מספר מזערי של אנשי צוות בדרגות הסמכה שונות כמפורט בתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002, בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987, או בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998, החייבים להיות בכלי שיט לשם הבטחת השטתו הבטוחה, כפי שנקבע בתוספת השניה או כפי שהורה המנהל במסגרת הסמכויות המסורות לו על פי תקנות אלה;
”צוות משלים“ – אנשי צוות נוספים על צוות הבטיחות הקבוע לכלי שיט, במספר ובדרגה שהורה עליהם הקברניט או בעל כלי השיט, בהתאם להוראות תקנה 26ב;
”ציוד בטיחות“ – ציוד, מערכות ומיתקנים שכלי שיט צריך שיהיה מצויד בהם לצורך הפלגתו הבטוחה, ולצורך הבטחת חייהם ובריאותם של בני האדם המפליגים בו, לפי צורכי השיט של כלי השיט; לעניין זה, ”צורכי השיט“ – לרבות ייעוד כלי השיט, ממדיו, מבנהו, תחום השיט, שעות השיט, סוג הסמכת הקברניט, צוות הבטיחות, מספר הנוסעים והצוות המרבי, משך ההפלגה, וסידורי האוטומציה, המיתקנים והציוד המיוחד של כלי השיט;
פרק שני: כלי שיט הראויים לשיט
כשירות שיט של כלי שיט ישראלי
לא יושט כלי שיט ישראלי מכל מקום מוצא או עגינה אלא אם הוא כשיר לשיט בהתאם לצרכי השיט שלו.
סייג לכשירות לשיט
הוראת תקנה 2 לא תחול במקרה שהשטת כלי השיט באה כדי למנוע או להפחית סכנה הנשקפת לכלי השיט או לשלומם של בני אדם שבו, ובלבד שלא היתה כל דרך אחרת למנוע או להפחית את הסכנה האמורה, או שהשטת כלי השיט באה על מנת להושיט עזרה לאדם הנמצא בים ונתון לסכנה רצינית בלי שהדבר מסכן את כלי השיט והאנשים שבו.
התנאים לכשירות
בלי לגרוע מכלליות הוראת תקנה 2, לא יראו כלי שיט ישראלי לצורך אותה תקנה, כשיר לשיט אם לא נתמלאו בו התנאים שבתקנות 5 עד 8.
כשירות אניה [תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ח־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ב, תשס״ד, תשע״ו]
תנאי הכשירות לגבי אניה הם –
(1)
גוף האניה במצב תקין בהתאם לצרכי השיט;
(2)
היא מצויידת במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה די הצורך, המתאימים לשירות, שבו היא משמשת או עתידה לשמש, ובהתאם לצרכי השיט, והם במצב תקין;
(3)
היא מצויידת ברשיון שיט בהתאם לטופס א׳ שבתוספת הראשונה;
(4)
מספר בני אדם הנמצאים בה אינו עולה על המספר המותר לפי רשיון השיט;
(5)
נתמלאו בה כל שאר התנאים וההגבלות שברשיון השיט;
(6)
היא מצויידת בכל תעודה או מסמך כנדרש וכמפורט בהודעות לימאים או בהתאם לקודקס של אימ״ו ובהתאם לכל אמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן במכונות, במכשירים, במיתקנים, באבזרים ובאמצעי הצלה, הנדרשים בהודעות לימאים ובאותה אמנה, וכן באלה המפורטים בתעודה או במסמך האמורים, והם במצב תקין;
(7)
שטחם, ממדיהם, מיתקניהם, ציודם ורמת אחזקתם של המקומות באניה המשמשים או המיועדים לשמש את בני האדם המשרתים באניה או הנוסעים בה, לפי מטרת יעודם או שימושם, מבטיחים את חייהם ובריאותם של אותם אנשים;
(8)
היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;
(9)
טיבם וספנם של המטענים, הזיבורית, הציוד והמיתקנים יש בהם להבטיח יציבות מספקת ולמנוע מאמץ רב מדי של המבנה;
יציבות מספקת כאמור תהא בהתאם לספר היציבות של האניה אשר אישר המנהל ואשר פרטיו וצורתו מפורטים בהודעות לימאים;
(10)
בידי הקברניט מידע מספק ומאושר בידי רשות מוסמכת כדי לאפשר לו להסדיר את טעינת המטען והזיבורית באנייתו באופן שימנע את מבנה האניה מלהיות נתון במאמצים בלתי סבירים, בהתאם לדרישות האמנה, האמנה לקווי טעינה והקודקס של אימ״ו;
(11)
בידי הקברניט מידע מאושר בידי רשות מוסמכת על יציבות בהתאם לנדרש באמנה או בקודקס של אימ״ו;
(12)
מערכת האוטומציה בכלי השיט עונה על דרישות המנהל כפי שהתפרסמו בכפוף לפרק השמיני לתקנות אלה;
(13)
אם תפוסתה פחות מ־500 ברוטו – יש בה חדר חולים או ארון תרופות שתכולתו נקבעה בהתאם לתקנה 24, ואם תפוסתה עולה על 500 – יש בה חדר חולים וארון תרופות מצויידים בהתאם לקודקס של אימ״ו וכפי שיקבע המנהל בהודעות לימאים;
(14)
אם היא מכלית שמן או מכלית כימיקלים – היא פועלת בהתאם למדריך בטיחות בינלאומי למכליות שמן ומסופים אשר הוציאו לשכת הספנות הבינלאומית והפורום הבינלאומי של חברות נפט, והוא מצוי בידי קברניטה;
(15)
אם תפוסתה מעל 500 טון ברוטו – יש לה אישור סיווג מאת ארגון מוכר, ואם תפוסתה עד 500 טון ברוטו – יש לה אישור סיווג כאמור אם הורה על כך המנהל;
(16)
אם היא אניית נוסעים קטנה – היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.
כשירות גוררת ספינת מכמורת או ספינת נוסעים בשכר [תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד]
תנאי הכשירות לגוררת, ספינת מכמורת וספינת נוסעים בשכר הם:
(1)
התנאים המפורטים בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;
(2)
היא מצוותת בצוות בטיחות, מצוותת בצוות משלים ומאוישת במשמרות לפי הוראות תקנה 26ג;
(3)
לספינה המובילה נוסעים בשכר בחופי ישראל, בתחום השיט של המים הפנימיים של ישראל, בים התיכון עד 7 מיל מהחוף ובים סוף צפונה מקו רוחב 29 מעלות ו־27 דקות צפון – היא מצוידת באבזרים ובאמצעי הצלה, כמפורט בתוספת השמונה עשרה.
[תיקון: תשנ״ז, תשס״ד]
(בוטלה).
כשירות סירה או ספינה [תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד, תשס״ח]
תנאי הכשירות לסירה או ספינה הם:
(1)
התנאים המפורטים לגבי אניה בתקנה 5 בשינויים המחויבים, כפי שיורה המנהל בהודעות לימאים;
(2)
היא מצוותת בצוות בטיחות, ואם לא נקבע לה צוות בטיחות – מפעיליה ממלאים אחר הוראות כל דין הקובע את סגולות ההכשרה והרישוי הנדרשים מהם;
(3)
היא מצוידת בציוד בטיחות מן הסוגים והדגמים כמפורט בתוספת העשרים לפחות, ובכמות שלא תפחת מהאמור בה ובהפלגה אל מחוץ למימי החופין של ישראל, היא מצוידת גם בציוד הקבוע בתקנה 13א(1) ו־(2); הוראה זו לא תחול על כלי השיט האמורים בתקנה 6.
הוראות לגבי ציוד בטיחות [תיקון: תשס״ח]
(א)
המנהל רשאי להורות, לכלי שיט ישראלי מסוים מסוג כנקוב בתוספת העשרים על ציוד בטיחות השונה בסוג, בדגם או בכמות מהקבוע לכך בתוספת האמורה, ובלבד שהורה כאמור להבטחת בטיחות השיט, בהתחשב בצורכי השיט של כלי השיט.
(ב)
הורה המנהל על תקן ציוד בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי בצורכי השיט של כלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על השינוי.
(ג)
סירה או ספינה אשר אינה כלולה בסוגים המתוארים בתוספת העשרים, ואינה ספינת נוסעים בשכר, רשאי המנהל להורות לה על תקן ציוד בטיחות.
(ד)
על החלטת המנהל לפי תקנה זו, רשאי בעל כלי השיט לערור לפני מנהל הרשות בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 14 ימים; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד החלטת המנהל בתוקפה.
(ה)
בתקנה זו, ”המנהל“ – לרבות מפקח כלי שיט שהוא הסמיך לעניין זה.
כשירות ארבה [תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ב]
תנאי הכשירות לגבי ארבה הם אלה המפורטים לגבי אניה בתקנה 5, בשינויים המחוייבים, למעט התנאים המפורטים בפסקאות (6), (8) ו־(13) שבה.
שינוי הוראות התוספת השניה [תיקון: תשס״ד]
(א)
המנהל רשאי לקבוע, דרך כלל או לתקופה מוגבלת, לגבי כלי שיט ישראלי מהסוגים הנקובים בתוספת השניה, תקן בטיחותי של אנשי צוות במספר ובדרגה השונה מהתקן שנקבע לכך בתוספת האמורה, בהתחשב באזורי ההפלגה של כלי השיט, בטיפוס כלי השיט, בסידורי אוטומציה או במיתקנים וציוד מיוחדים שבכלי השיט.
(ב)
מספר ימאים בתפקיד ובדרגה, שקבע המנהל לכלי שיט ישראלי על פי תקנת משנה (א), יראו אותו לענין תקנות 2 עד 8 כאילו נקבע בתוספת השניה.
(ג)
הורה המנהל על תקן צוות בטיחות לפי תקנת משנה (א) ולאחר מכן חל שינוי באזורי ההפלגה של כלי השיט, בסידורי אוטומציה או במיתקנים וציוד מיוחדים שבכלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על אודות השינוי.
צוות בטיחות [תיקון: תשנ״ב]
כלי שיט אשר אינו כלול בסוגים המתוארים בתוספת השניה, רשאי המנהל לקבוע לגביו, דרך כלל או לתקופה מוגבלת, תקן צוות בטיחות.
הודעה על אי כשירות כלי שיט ישראלי לשיט [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
נמסרה לבעל או לקברניט של כלי שיט ישראלי הודעה מנומקת בכתב מטעם המנהל הקובעת כי כלי שיט אינו כשיר לשיט לצמיתות או עד אשר יתמלאו לגביו, להנחת דעתו של מפקח כלי שיט, התנאים הנקובים באותה הודעה, יראו את כלי השיט האמור כבלתי כשיר לשיט בהתאם לאמור בהודעה.
(ב)
בעלו או קברניטו של כלי שיט ישראלי שנמסרה לו הודעה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה.
(ג)
מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.
(ד)
החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד הודעת המנהל לפי תקנת משנה (א) בתקפה.
היתר לכלי שיט ישראלי במקרים מסויימים
על אף האמור בתקנה 2, רשאי המנהל להתיר, בהודעה בכתב לפי טופס ה׳ שבתוספת הראשונה, לבעלו או לקברניטו של כלי שיט ישראלי, את השטתו של כלי השיט למסע אחד בכפוף לתנאים אחרים כפי שימצא לנכון ואשר יפורטו באותה הודעה, גם אם יש בו מכונות, מכשירים, מתקנים, אבזרים או כל דבר אחר – פגומים, חסרים או בלתי מתאימים, לאחר שהוכח להנחת דעתו שאין הדבר מהווה או עלול להוות סכנה לכלי השיט, לשלומם של בני האדם הנמצאים בו או לבטיחות השיט בכלל.
גרירת כלי שיט
על אף האמור בתקנה 2, מותר במקרה של אבדן כושר התנעה של כלי שיט ישראלי, לגרור את כלי השיט על ידי כלי שיט אחר המתאים לגרירה, לאחר שנעשו כל הסידורים לשם בטיחות כלי השיט הגורר והנגרר, הבטחת שלומם של בני האדם הנמצאים בהם ובטיחות השיט בכלל.
כשירות למסע בין־
על אף האמור בתקנה 7, סירה אינה כשירה לשיט במסע בין־לאומי ולא יינתן לסירה רישיון שיט למסע בין־לאומי.
היתר להפלגה בין־
(א)
לא יפליג כלי שיט ישראלי למסע בינלאומי מישראל, אלא אם כן יש בידי הקברניט היתר להפלגה בינלאומית חתום ביד מפקח, לפי הטופס המתאים שבתוספת השלישית.
(ב)
לא יתן מפקח היתר הפלגה כאמור, אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.
(ג)
הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על ספינה אלא אם כן היא משמשת למטרות מסחריות או למטרות לימוד.
איסור הפלגת ספינה אל מחוץ למימי החופין בלא ציוד בטיחות נוסף [תיקון: תשס״ח]
לא ישיט אדם ספינה אל מחוץ למימי החופין של ישראל אלא אם כן היא מצוידת, נוסף על ציוד הבטיחות הקבוע בתוספת העשרים, בכל אלה:
(1)
משואת ביות חירום (E.P.I.R.B.);
(2)
אסדת הצלה עם תעודת תוקף, המיועדת למספר בני אדם שאינו פחות ממספר המפליגים בספינה בפועל; על אסדת הצלה כאמור יחולו ההוראות המסומנות (1) ו־(3) בטור ההערות מול סודר 3 בטבלה מס׳ 1 בתוספת העשרים.
צוות בטיחות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ד, תשע״ב]
(א)
לא יושט כלי שיט ישראלי אלא אם כן נמצא בכלי השיט צוות בטיחות.
(ב)
(נמחקה).
איסור השטה של כלי שיט שאינו ישראלי
לא יושט כלי שיט שאינו ישראלי בהיותו במימי החופין של ישראל אם, לדעת המנהל, אינו כשיר לשיט באופן המהווה או עלול להוות סכנה לכלי שיט, לשלומם של בני אדם שבו או לסביבה הימית או לבטיחות השיט בכלל, או אם אין הוא ממלא, לדעת מפקח כלי שיט, אחר התנאי האמור בתקנה 5(7).
פרק שלישי: הובלת מטענים מסוכנים ומטענים בצובר
הובלת מטענים בצובר נוזלי [תיקון: תשס״ב, תשע״א]
(א)
בתקנה זו, ”מכלית“ – כלי שיט שנבנה או הותאם בעיקרו להובלת מטענים בצובר נוזלי, לרבות מכלית שמן ומוצריו, מכלית שמן גולמי, מכלית כימיקלים ומכלית גז.
(ב)
לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט מכלית בתחום מימי החופין של ישראל אלא אם כן מותקנים בה מכלים ייעודיים למי נטל (Segregated Ballast Tanks) וכל מי הנטל נמצאים באותם מכלים, ואם גיל המכלית אינו עולה על 20 שנה.
(ג)
לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט בתחום מימי החופין של ישראל מכלית שהיא אחת מאלה:
(1)
מכלית גז, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ״ו מספר 15 שבתוספת השבע עשרה;
(2)
מכלית כימיקלים, אלא אם כן היא בנויה לפי הוראות קודקס של אימ״ו מספר 3 שבתוספת השבע עשרה.
היתר טעינה [תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ב]
(א)
לא יוטענו על כלי שיט בישראל מטענים מסוכנים או מטענים בצובר כמשמעותם באמנה או בקודקס של אימ״ו או בהודעות לימאים ולא יפליג כלי שיט כאמור אלא אם יש ביד קברניטו של כלי השיט היתר טעינה חתום ביד מפקח כלי שיט לפי טופס הבקשה להיתר שבתוספת הרביעית, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב)
בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים יש להגיש למפקח כלי שיט בטופס א׳ שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:
(1)
רשימת מטענים מסוכנים על גבי הטופס שבתוספת החמישית;
(2)
תוכנית הספן, בשני עתקים;
(3)
תעודת המכלה, אם המטען במכולה, לפי הטופס שבתוספת השישית או הצהרת שוגר לפי הטופס המתאים שבתוספת השביעית לפי הענין;
(4)
אם המטען הוא מסוג קבוצת סיווג 1 של קודקס אימ״ו – בקשה מאושרת לבדיקת מתקן חשמלי לפי הטופס שבתוספת השמינית.
(א)
הצהרת שוגר לפי טופס א׳ או ב׳ שבתוספת השביעית לפי הענין;
(ב)
בקשה מאושרת לבדיקת מיתקן חשמלי לפי הטופס שבתוספת השמינית.
(ג)
לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט אלא אם כן מסר שוגר המטען הצהרת שוגר לידי מוציא תעודת המכלה, או שטר מטען לפי סעיף 19ד לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978; מגיש בקשה למתן היתר טעינת מטענים מסוכנים, כאמור בתקנת משנה (א), יקבל לידיו הצהרת שוגר ויחזיק בה כל עוד נמצא המטען המסוכן במכולה.
(ד)
לא תיעשה המכלה, לא תוצא תעודת המכלה ולא תוגש תעודת המכלה למפקח כלי שיט, אלא אם כן המכולה כשירה לתובלה בינלאומית בהתאם לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ״ג–1982.
(ה)
בקשה למתן היתר לטעינת מטענים בצובר יש להגיש למפקח כלי שיט לפי טופס ב׳ שבתוספת הרביעית כאשר נילווים אליה המסמכים הבאים:
(1)
תוכנית הטעינה, בשני עתקים;
(2)
אם המטען מסווג כמטען מסוכן – מסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) (1) עד (4).
(ו)
נוסף לנדרש בתקנות משנה (ב) ו־(ג) רשאי מפקח כלי שיט לדרוש הצהרה חתומה ביד שוגר המטען לגבי תכונות המטען כלהלן:
(1)
תכולת הלחות;
(2)
מקדם טעינה;
(3)
זוית דרדור;
(4)
נקודת הזרימה בלחות;
(5)
גבול הלחות הניתן להובלה.
מתן היתר טעינה [תיקון: תשנ״ט]
(א)
הוגשה בקשה למתן היתר טעינה לפי תקנה 16(ב) או (ה) יתן מפקח כלי שיט היתר טעינה אם נתמלאו להנחת דעתו כל התנאים האלה:
(1)
תכנית הטעינה היא בהתאם להוראות המפורטות באמנה, באמנה לקווי טעינה בקודקס של אימ״ו, ובהודעות לימאים הנוגעות לענין;
(2)
כלי השיט מצוייד בכל הציוד והמיתקנים הנדרשים, בהתאם לאמנה ולאמנה לקווי טעינה, לקודקס של אימ״ו, ולהודעות לימאים לשם הטעינה וההובלה של המטען.
(ב)
המנהל רשאי לתת היתר טעינה בכפוף לתנאים שקבע.
השגחת מפקח כלי שיט על טעינה
(א)
לא יוטענו על כלי שיט בישראל חמרים מקבוצת סיווג 1 של הקודקס של אימ״ו אלא בהשגחת מפקח כלי שיט.
(ב)
לא יוטענו על כלי שיט בישראל מטענים בצובר מהסוגים שפורטו ופורסמו בהודעות לימאים אלא בהשגחת מפקח כלי שיט.
(ג)
לא תוטען על כלי שיט בישראל תבואה בצובר אלא בהתאם להוראות הפרק השישי לאמנה ובהשגחת מפקח כלי שיט.
(ד)
מטענים מסוכנים ומטענים בצובר, למעט מטענים המוזכרים בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), יוטענו בכלי שיט בישראל בהשגחתו של מפקח כלי שיט, אם לדעת המנהל דרוש הדבר מטעמים שבבטיחות השיט או לשם הבטחת שלומם של בני אדם שבו, והודעה על חובת השגחה ניתנה לבעל כלי השיט או לקברניטו, לפי הטופס שבתוספת הרביעית.
חובת טעינה כהלכה
(א)
לא יפליג מנמל בישראל כלי שיט שטענו בו מטענים שטעינתם חייבת בהשגחה לפי תקנה 18, אלא אם יש ביד קברניטו תעודת טעינה חתומה ביד מפקח כלי שיט לפי הטופס שבתוספת התשיעית.
(ב)
לא יפליג מנמל זר כלי שיט ישראלי שטענו בו מטענים המפורטים בתקנה 16(א) אלא אם הוא טעון כהלכה.
(ג)
לא יכנס כלי שיט לנמל בישראל אלא אם הוא טעון כהלכה לפי הוראות תקנות אלה.
פרק רביעי: טעינה כהלכה ובטיחות כלי שיט
טעינה כהלכה של אניה [תיקון: תשמ״ה־2]
(א)
יראו אניה טעונה כהלכה אם נתקיימו בה כל אלה:
(1)
יש לה תעודת קו טעינה בין־לאומית תקפה, על פי טופס כדוגמת הטופס המצוי בנספח ג׳ לאמנה לקווי טעינה, וכן תעודת התאמה לפי הטופס המתאים בקודקס של אימ״ו לפי הענין;
(2)
היא עומדת בתנאים לקביעת קווי טעינה שנקבעו באמנה לקווי טעינה;
(3)
היא טעונה בהתאם למאושר, לפי תעודת קו טעינה בין־לאומית אשר ברשותה ושניתנה בהתאם לאמנה לקווי טעינה, בהתיחסות לאיזור אחד מאלה:
(א)
לאיזור שבו נמצא נמל הטעינה;
(ב)
לאחד האזורים שבו תעבור האניה בעת הפלגתה לנמל הפריקה;
(ג)
לאיזור שבו נמל הפריקה;
בתקנה זו, ”איזור“ – כפי שנקבע בנספח ב׳ לאמנה לקווי טעינה;
(4)
יציבות האניה חושבה בהתאם למשקל הכולל של מכולות הנמצאות על האניה, ומשקלה הכולל של כל מכולה נמסר לקברניט.
(ב)
כלי שיט ישראלי שהאמנה לקווי טעינה אינה חלה עליו, יראו אותו טעון כהלכה אם מילא אחר הוראות תקנה 21.
שקילת מכולה לפני הטענתה [תיקון: תשמ״ה־2, תשע״ז]
(א)
לא תוטען מכולה על אניה בנמל בישראל אלא אם כן משקלה הכולל אומת על ידי שקילה במאזניים מאושרים, למעט מכולה שהובאה לנמל בשטעון.
(ב)
תוצאות שקילה כאמור, יירשמו בכל מסמכי המטען הנוגעים למכולה ויימסרו לקברניט האניה לפני הטענת המכולה עליה.
סימון מכולה בלתי כשירה להובלה בינלאומית [תיקון: תשנ״ב]
לא תוטען מכולה על אניה בישראל באם סומנה המכולה בסימן האמור בתקנה 42 לתקנות הנמלים (בטיחות מכולות), התשמ״ג–1982, שלפיו המכולה אינה כשירה לתובלה בינלאומית.
טעינה כהלכה של כלי שיט שאינו אניה [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
כלי שיט, שאינו אניה, יראו אותו טעון כהלכה אם אינו טעון באופן המהווה סכנה לכלי השיט, לשלומם של בני־אדם שבו או לידו, או לבטיחות השיט בכלל, או שטעינתו אינה עלולה לפגוע בכושר השיט שלו.
(ב)
מנהל הרשות רשאי בהודעות לימאים לקבוע תנאים לקביעת קווי טעינה ואת קווי הטעינה, לגבי סירות, ספינות וארבות בכלל, לגבי סוג מסויים של כלי שיט או לגבי כלי שיט מסויים.
(ג)
התנאים לקביעת קווי טעינה ומידות קווי הטעינה יירשמו ברשיון השיט של כלי שיט שאינו אניה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו.
(ד)
כלי שיט שאינו עומד בתנאים לקביעת קווי טעינה יראו אותו בלתי כשיר לשיט בהתאם לתקנות 6 עד 8, לפי הענין.
(ה)
לא קבע מנהל הרשות קווי טעינה לכלי שיט יהיה זה מחובתו של הקברניט, הבעל, הסוכן, המפעיל, המשיט וכל אדם הנמצא בכלי השיט לודא שכלי השיט טעון כהלכה.
דרישות בטיחות כלליות
המנהל רשאי להורות, במסגרת הודעות לימאים, על אמצעי בטיחות וסידורים הנדרשים לגבי כלי שיט, בני אדם שבו ולגבי בטיחות השיט בכלל, הוראות אלה תתפרסמנה בכפוף לפרק השמיני לתקנות אלה.
תוצאות אי־
כלי שיט אשר לגביו לא נתמלאו הוראות תקנה 21 יראו אותו כבלתי כשיר לשיט כל עוד לא נתמלאו הדרישות כאמור.
דרישות בטיחות מיוחדות
(א)
המנהל רשאי לדרוש בכתב מבעליו או קברניטו של כלי שיט ישראלי אם נראה לו הדבר דרוש לשם בטיחות כלי השיט, שלומם של בני האדם שבו או לבטיחות השיט בכלל –
(1)
להתקין בכלי השיט, תוך המועד הנקוב בדרישה, אותם מכונות, מכשירים, מיתקנים, אבזרים, אמצעי הצלה או דברים אחרים המפורטים בדרישה;
(2)
לבצע, תוך המועד הנקוב בדרישה, בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, באמצעי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו אותם שינויים המפורטים בדרישה;
(3)
לנקוט לגבי כלי השיט, האנשים הנמצאים בו, מטענו, מכונותיו, מכשיריו, מיתקניו, אבזריו, אמצעי ההצלה שבו או כל דבר אחר שבו, אותם אמצעי בטיחות וסידורים המפורטים בדרישה;
(4)
להגדיל את צוות הבטיחות שבתוספת השניה.
(ב)
המנהל רשאי מטעמים כאמור בסעיף קטן (א) להגביל לגבי כלי שיט את אזורי השיט, את תקופת תקפו של רשיון השיט, את התקופה עד למועד הבדיקה הכללית כמפורט בדרישה, את שיטת ההפעלה והשימוש המיועד לכלי השיט.
תוצאות אי מילוי אחר דרישות בטיחות מיוחדות
כלי שיט אשר לגביו לא נתמלאו דרישות המנהל שלפי תקנה 24 יראו אותו בלתי כשיר לשיט כל עוד לא נתמלאו הדרישות כאמור.
ערר על דרישות בטיחות מיוחדות [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
בעלו או קברניטו של כלי שיט שקיבל דרישה מאת המנהל כאמור בתקנה 24 רשאי לערור עליה לפני מנהל הרשות, תוך 15 ימים מיום קבלת הדרישה; אולם אין בהגשת הערר כדי להתיר את השטתו של כלי שיט שלא נתמלאו לגביו דרישות המנהל כאמור.
(ב)
מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.
(ג)
החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.
[תיקון: תשס״ד]
פרק רביעי א׳ – איוש כלי שיט
תחולה [תיקון: תשס״ד]
פרק זה יחול על כלי שיט ישראלי שהוא אחד מאלה:
(1)
אניה;
(2)
גוררת;
(3)
ספינת מכמורת;
(4)
ספינת נוסעים בשכר.
צוות משלים [תיקון: תשס״ד]
(א)
נוסף על צוות הבטיחות הקבוע לכלי השיט, חייבים בעל כלי השיט או מפעילו לצוות את כלי השיט בצוות משלים כדי להבטיח את אלה:
(1)
קיום דרישות האמנה להכשרה והסמכה בדבר שעות העבודה והמנוחה;
(2)
תפעול ואחזקה נאותה של כלי השיט, מטענו, ציודו ומערכותיו;
(3)
רווחת הנוסעים ואנשי הצוות, בהתחשב בתנאי ההפלגה;
(4)
הפעלת אמצעי הצלה, כיבוי אש ומערכות כלי השיט בעת חירום ומצוקה;
(5)
מניעת זיהום ים מכלי השיט;
(6)
מתן טיפול ועזרה רפואית;
(7)
קיום תקשורת תקינה בין כלי השיט לתחנות אלחוט;
(8)
קיום משמרות יעילות בגשר ובמכונה.
(ב)
בבואם לצוות את כלי השיט בצוות משלים, ייתנו בעל כלי השיט או מפעילו את דעתם על כל אלה:
(1)
גודל וסוג כלי השיט, מערכותיו, מבנהו וציודו;
(2)
גודל וסוג מערכת ההנעה הראשית של כלי השיט, תוך דגש על תפקוד האוטומציה הקיימת בחדר המכונות, במערכת ההגה ובמערכת ריתוק כלי השיט לרציף;
(3)
שיטת תחזוקת כלי השיט;
(4)
המטען, לרבות ההכנות, הבדיקות והטיפולים הנדרשים לפני הטעינה, בעת הטעינה והפריקה, ובהובלה;
(5)
תכיפות פקידת הנמלים ומשך ההפלגה;
(6)
אזור ההפלגה מבחינת מזג אוויר, תנאי הים, תנאי הראות, צפיפות התנועה, הפלגות באזורים הסמוכים ליבשה, בנהרות, בנתיבי תעבורה, באזורים בעלי מרחב תמרון מוגבל הן מבחינת שטח הים והן מבחינת עומק המים ביחס לשוקע כלי השיט;
(7)
פעילות מיוחדת בכלי השיט כגון הכשרת מתלמדים;
(8)
מספר אנשי הצוות והנוסעים שכלי השיט רשאי להוביל.
איוש במשמרות רצופות [תיקון: תשס״ד]
(א)
בכלי שיט יקוימו במשך כל שעות היממה משמרות רצופות, בגשר הפיקוד ובחדר המכונות, לכל הפחות, בידי מי שהוסמך להחזקת משמרת לפי תקנה 21 לתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002, או בידי מי שהוסמך לפי תקנות 10 עד 10ב לתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998, לפי הענין.
(ב)
מספר אנשי המשמרת יהיה לפי החלטת הקברניט בהתייעצות עם בעל הדרגה הגבוהה ביותר במחלקת המכונה, ובלבד שבשעות חשיכה תכלול המשמרת בגשר הפיקוד 2 אנשי צוות לפחות.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א) החובה להחזקת משמרת רצופה בחדר המכונות לא תחול על כלי שיט שברישיון השיט שלו נקבע לגבי חדר המכונות שלו כי הוא ”בלתי מאויש תקופתי“, ובלבד שמותקנת בו אזעקה לאיש בודד (Personal Alarm).
צוות ומשמרות בעגינה ובנמל [תיקון: תשס״ד]
על אף האמור בתקנה 26ג בהיות כלי שיט בעגינה או רתוק בבטחה בנמל, בהתחשב במספר הנוסעים שבכלי השיט, בעבודות המטען, בתחזית מזג האוויר והים, בכללי הימאות הטובה, בנוהג הימי ובכללי הבטיחות הנהוגים, רשאי הקברניט להורות –
(1)
כי כלי השיט יצוות בצוות הקטן מצוות הבטיחות, ויתקיימו בו משמרות רצופות שונות מהקבוע בתקנה 26ג, ובלבד שבכל עת יימצאו בכלי השיט אנשי צוות במספר, בדרגות ובתפקידים לצורך תפעולו השוטף של כלי השיט וכן לתת מענה הולם בכל מקרה של חירום ומצוקה;
(2)
בכלי שיט שמאופי עבודתו הרגיל סגור בין הפלגה להפלגה והוא רתוק בבטחה בנמל, ריק מאדם וכל מערכותיו מושבתות – כי כלי השיט יעמוד בלא צוות ולא יתקיימו בו משמרות; האמור לעיל יבוצע רק לאחר קבלת אישור מנהל הנמל.
איסור השטה ועגינה [תיקון: תשס״ד]
(א)
לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן –
(1)
כלי השיט מצוות בצוות בטיחות;
(2)
כלי השיט מצוות בצוות משלים;
(3)
כלי השיט מאויש במשמרות רצופות.
(ב)
לא יעגון כלי שיט ישראלי אלא אם כן הוא מצוות ומאויש בהתאם להוראות תקנה 26ד.
[תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב]
פרק רביעי ב׳: מיתקנים נגררים, אופנועי ים וגלישת סקי
הגדרות [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב]
בפרק זה –
”גולש סקי“ – אדם הניצב על לוח או על מגלשיים ומחזיק בידיו חבל גרירה עם ידיות אחיזה המחובר לכלי שיט, ובעת השטתו מפעיל על הלוח האמור כוחות הידרו דינמיים לעילוי וגלישה;
”מיתקן נגרר“ – גוף צף בעל ידיות אחיזה המותאם להסעת נוסעים עליו, והמחובר לכלי שיט בחבל גרירה;
”מצנח“ – יריעה המיועדת להרים אדם מעל פני המים, כשהיא מחוברת לכלי שיט בחבל גרירה ונגררת על ידיו.
איסור השטה [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב]
(א)
לא ישיט אדם אופנוע ים או כלי שיט הגורר מיתקן נגרר או גולש סקי באגמים, בנהרות ובשאר מקומות הראויים לשיט, בין שהם טבעיים ובין שהם מלאכותיים, למעט במפרץ אילת, בים התיכון, בים המלח ובימת כנרת.
(ב)
לא ישיט אדם כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש עליו נוסעים, ולא יתיר בעל כלי שיט השטה כאמור, אלא אם כן המיתקן הנגרר תקין לפי תקנה 26ח, ונתקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט עד 26יא.
(ג)
לא ישיט משיט נוסע על אופנוע ים ולא יתיר בעל אופנוע הים השטה כאמור, אלא אם כן התקיימו כל התנאים שבתקנות 26ט1 ו־26ט2.
(ד)
לא ישיט משיט אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).
(ה)
לא ירכב נוסע על אופנוע ים אלא אם כן התקיימו בו התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א).
תקינות מיתקן נגרר [תיקון: תשס״ו־2]
מיתקן נגרר תקין הוא מיתקן נגרר שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
על פי הוראות היצרן הוא מיועד להסעת נוסעים בעת גרירתו באמצעות כלי שיט;
(2)
הוא בעל ידיות אחיזה לנוסעים;
(3)
אם הוא גוף המנופח באוויר – הוא בעל שני תאי ציפה נפרדים לפחות.
תדרוך הנוסעים לפני הפלגה [תיקון: תשס״ו־2]
משיט כלי השיט הגורר יתדרך את הנוסעים על המיתקן הנגרר, לפני תחילת ההפלגה, לגבי כל אחד מאלה:
(1)
מהות פעולת הגרירה של מיתקן נגרר על ידי כלי שיט;
(2)
הסכנות הצפויות לנוסעים עקב הפעילות או במהלכה וכיצד להימנע מהן או להתמודד עמן, בפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:
(א)
התהפכות המיתקן הנגרר;
(ב)
נפילה למים מהמיתקן הנגרר;
(ג)
היכלאות מתחת למיתקן הנגרר;
(ד)
היתפסות בחבל הגרירה;
(3)
ישיבה נכונה על המיתקן הנגרר;
(4)
סימנים מוסכמים בין משיט כלי השיט לבין הנוסעים על המיתקן הנגרר, לגבי חיוויים אלה לפחות: ”סע“, ”עצור“, ”העבר אותי לכלי השיט הגורר“.
(5)
אופן חגירת חגורות ההצלה.
תדרוך הנוסעים לפני הפלגה על אופנוע ים [תיקון: תשע״ב]
לפני תחילת ההפלגה באופנוע ים, משיט אופנוע ים יתדרך את הנוסעים באופנוע הים לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, ויוודא כי התקיימו בנוסעים התנאים הקבועים בתקנה 26ט2(א):
(1)
מהות פעולת השיט של אופנוע הים;
(2)
הסכנות הצפויות לנוסעים עקב השיט באופנוע הים או במהלכו והדרכים להימנע מהן או להתמודד עמן, ובפרט לגבי מצבים כמפורט להלן:
(א)
התהפכות אופנוע הים;
(ב)
נפילה למים מאופנוע הים;
(ג)
אחיזה נכונה ובטוחה כנגד נפילה;
(ד)
המשמעויות והסכנות של האצה פתאומית של אופנוע הים וניתורו על הגלים, והדרך להתגבר על סכנות כאמור;
(ה)
חובתו של הנוסע על אופנוע הים, במהלך כל זמן ההפלגה על אופנוע הים, להיות חגור בחגורת בטיחות ולבוש במכנסי מגן, לפי תקנה 26ט2(א).
תנאים לגבי הנוסעים על אופנוע ים [תיקון: תשע״ב]
(א)
משיט אופנוע ים והנוסעים בו יהיו –
(1)
חגורים בחגורות הצלה מותאמות במידתן ומהודקות לגוף;
(2)
לבושים במכנסי מגן אשר יש בהם כדי להגן מפני פגיעות; מכנסי המגן צריך שיהיו מבד עבה, גמיש ואטום למים ושיכסו את חלקו התחתון של גוף הלובש מן הברכיים עד המותניים לפחות, בדומה למכנסי חליפת גלישה או צלילה.
(ב)
משיט אופנוע ים יזהיר את כל הנוסעים בו לפני האצה או ניתור על גלים, כי עליהם לשפר את אחיזתם.
תנאים לגבי נוסעים על המיתקן הנגרר [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר לא יעלה על מספר ידיות האחיזה או על מספר המקומות המיועדים לנוסעים על פי הוראות היצרן, לפי הקטן מביניהם.
(ב)
מספר הנוסעים על המיתקן הנגרר בצירוף מספר האנשים שבכלי השיט הגורר לא יעלה על מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע על פי רישיון השיט שלו; המנהל רשאי להתיר להסיע בכלי השיט הגורר ובמיתקן הנגרר, נוסעים במספר גבוה ממספר הנוסעים המרבי כאמור, אם הוכח, להנחת דעתו, כי כושר הנשיאה של כלי השיט מאפשר זאת.
(ג)
הנוסעים על המיתקן הנגרר יהיו חגורים בחגורות הצלה מהודקות לגוף.
תנאים לגבי כלי השיט הגורר [תיקון: תשס״ו־2]
על השטת כלי שיט הגורר מיתקן נגרר בעת שיש על המיתקן הנגרר נוסעים, יחולו הוראות אלה:
(1)
גרירה של יותר ממיתקן נגרר אחד בו זמנית מותרת רק כאשר המיתקנים כאמור נגררים על ידי חבל גרירה אחד;
(2)
גרירת מיתקן נגרר תיעשה בשעות היום בלבד, מזריחת החמה עד שקיעתה;
(3)
מהירות כלי השיט הגורר לא תעלה על 15 קשרים;
(4)
גרירת מיתקן נגרר תיעשה במרחק העולה על 300 מטרים מנקודת שפל המים בחוף;
(5)
עוזר המשיט שבצוות הבטיחות של כלי השיט הגורר, יקיים תצפית רצופה לעבר המיתקן הנגרר בכל מהלך ההפלגה;
(6)
משיט כלי השיט לא יבצע בכלי השיט תמרון פתאומי העלול לגרום להפיכת המיתקן הנגרר.
גלישת סקי [תיקון: תשס״ו־2]
לא ישיט אדם כלי שיט הגורר אחריו יותר מגולש סקי אחד, ולא יתיר בעל כלי השיט השטת כלי שיט כאמור.
תנאים לגבי כלי שיט גורר [תיקון: תשע״ב]
בכלי שיט הגורר גולש סקי, מיתקן נגרר או מצנח, תותקן מנורה המאירה באור כתום מנצנץ הנראה בזוית של 360° לטווח שלא יפחת מ־500 מטרים באור יום; המנורה תופעל בכל עת שכלי השיט גורר גולש סקי או מיתקן נגרר או מצנח שעליו מצויים נוסעים; המנהל רשאי להורות על שינוי מיקומה של המנורה.
התרת פעילות מאורגנת בתנאים מיוחדים [תיקון: תשס״ו־2]
נערכת פעילות שיט מאורגנת ליותר מכלי שיט אחד, לרבות פעילות ספורטיבית, שניתנו לה כל האישורים הנדרשים לפי כל דין, רשאי המנהל, על אף האמור בתקנות 26ט עד 26יב ולמשך קיום אותה פעילות בלבד, להתיר באופן זמני גרירה באמצעות כלי שיט של מיתקן נגרר או של גולש סקי, אף אם תנאי התקנות האמורות אינם מתקיימים, ורשאי הוא, להבטחת בטיחות השיט, להתנות את ההיתר הזמני האמור בתנאים.
פרק חמישי: בדיקת כלי שיט, ורישוי כלי שיט ישראלים
בדיקה ראשונית בכלי שיט בבעלות ישראלית [תיקון: תשמ״ח־2]
(א)
כלי שיט ישראלי ייבדק בדיקה כללית בידי מפקח כלי שיט או צוות מפקחי כלי שיט, לפני רישומו, ואם האניה בבניה – לפני הפלגת הניסויים, ובמידת הצורך גם בעת בנייתה.
(ב)
בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג) –
(1)
רשאי המנהל להורות על בדיקה כללית של אניה בחוץ לארץ;
(2)
רשאי הבעל להזמין בדיקת כלי שיט בחוץ לארץ.
(ג)
אניה שרישומה בישראל אינו חובה, תיבדק בדיקה כללית לפני הפלגתה לראשונה לאחר היותה לכלי שיט ישראלי.
(ד)
המנהל רשאי לדרוש מהבעל או מקברניט כלי שיט הגשת כל תכניות כלי השיט במועד מוקדם מהמועד שנקבע לבדיקה; מצא המנהל לאור בדיקת תכניות כלי השיט שיש לבצע שינויים בכלי השיט לשם אבטחת כשירות כלי השיט בהתאם לתקנות 5 עד 8 יודיע על השינויים הנחוצים בכתב לבעל או לסוכן או לקברניט וביצוע שינויים אלה ייבדק במסגרת הבדיקה שלפי תקנת משנה (א).
בדיקת כלי שיט בחוץ לארץ [תיקון: תשס״ד, תשע״ו]
(א)
על אף האמור בתקנה 27 רשאי המנהל להורות כי בדיקה כללית ראשונה לכלי שיט שתפוסתו עד 500 טון ברוטו, הנמצא בחוץ לארץ, תתבצע בידי ארגון מוכר, באופן ובתנאים שהורה עליהם, ובלבד שניתן לכלי השיט אישור הנדסי לפי תקנות הבניה.
(ב)
נבדק כלי שיט לפי תקנת משנה (א), חייבים בעלו וקברניטו להעמידו לבדיקה כללית מיד עם הגיעו לישראל.
מועדי הבדיקה הכללית [תיקון: תשמ״ג]
כלי שיט ישראלי ייבדק בדיקה כללית בידי מפקח כלי שיט במועדים המפורטים להלן ממועד התחלת הבדיקה הכללית האחרונה שנערכה בו:
(1)
אניה – כל שנה;
(2)
סירת מנוע – כל שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;
(3)
ספינת מנוע – כל שנתיים, ואם ספינת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;
(4)
סירת מפרש או סירת חתירה – כל שנתיים, ואם סירת המפרש או סירת החתירה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;
(5)
ספינת מפרש – כל שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כל שנה;
(6)
גוררת – כל שנה;
(7)
ארבה – כל שלוש שנים;
(8)
ארבה שומטת – כל שנתיים;
(9)
חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה – כל שנה;
(10)
כלי שיט אשר מתאריך בנייתו חלפו למעלה מעשרים שנים – כל שנה.
נושאי הבדיקה וסוגיהם [תיקון: תשנ״ב]
בדיקה כללית בכלי שיט לפי תקנות אלה כוללת בדיקת גוף כלי השיט, ספנתו, מכונותיו, מכשיריו, מיתקניו, אבזריו, מגורי הצוות והנוסעים וכן כל דבר אחר, אשר לדעת מפקח כלי שיט דרוש לבדקו לצורך קביעת כשירותו של כלי השיט לשיט.
(ב)
בדיקה חלקית בכלי שיט היא בדיקה בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה או לפי חוקי מדינה אחרת בכלי שיט בדגל זר ולפי בקשת מדינת הדגל.
(ג)
בדיקה חוזרת בכלי שיט היא בדיקה של ליקויים שנתגלו בבדיקה כללית או של ליקויים שנתגלו בביקורת שלפי תקנה 32.
(ד)
בדיקה חלקית כאמור בתקנת משנה (ב) אשר נערכה במעבדה או במיתקנים של מומחים שלא מקרב עובדי המדינה, הוצאותיה ישולמו בידי הבעלים, וזאת בנוסף לאגרה הקבועה בתקנה 103.
בדיקה מיוחדת
(א)
המנהל רשאי לקבוע בכל עת בהודעה מנומקת שתימסר לבעלו או לקברניטו של כלי שיט ישראלי, כל מועד אחר, שימצא לנכון, לבדיקת כלי השיט, שיחול בתוך תקופה קצרה מהתקופה שנקבעה לגבי אותו כלי שיט בתקנה 28.
(ב)
בדיקת כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יכול שתהיה כללית או חוזרת.
(ג)
מפקח כלי שיט יקבע לכל מקרה את היקפה של הבדיקה המיוחדת, בין חוזרת ובין כללית.
(ד)
הבעל או הסוכן של כלי שיט ישראלי רשאי להזמין בדיקה מיוחדת; מפקח כלי שיט יקבע את היקפה של הבדיקה.
בדיקה כללית בכלי שיט שהופסק השימוש בו [תיקון: תשמ״ה־2]
(א)
הופסק השימוש בכלי שיט לתקופה רצופה העולה על שלושה חדשים ונמסרה על כך הודעה בכתב ומראש למנהל בצירוף רשיון השיט שלו ובתוך תקופת הפסקת השימוש כאמור חייב כלי השיט להיבדק בדיקה כללית בהתאם לתקנה 28, תידחה הבדיקה הכללית למועד סיום הפסקת השימוש כאמור.
(ב)
הופסק השימוש באניה כאמור בתקנת משנה (א), יקבע המנהל צוות בטיחות וסדרי בטיחות בהתחשב במקום הריתוק, סוג האניה, תפוסתה, המערכות והציוד שבה.
(ג)
לא נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א), יראו את כלי השיט כפעיל במשך כל התקופה, וכחייב בבדיקות, ברשיון שיט, בצוות בטיחות ובתשלום אגרות כמפורט בתקנות אלה.
ביקורת בכלי שיט
המנהל רשאי לערוך בכל עת ביקורת בכלי שיט הנמצא בישראל, ובכלי שיט ישראלי הנמצא מחוץ לישראל, כדי לבדוק את כשירותו לשיט וכן כל דבר ומסמך שבו שיש לו קשר לכשירותו לשיט של כלי השיט; ביקורת כאמור תהא פטורה מתשלום אגרה.
אניה שהוכרזה בלתי כשירה לשיט [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
נמצא בביקורת שאניה אינה ממלאת אחר דרישות האמנה או האמנה לקווי טעינה, או קודקס אימ״ו, יכריז מנהל הרשות על האניה כבלתי כשירה לשיט כל עוד לא תוקנו הליקויים שנמצאו בביקורת.
(ב)
הכרזה לפי תקנת משנה (א) תימסר בכתב –
(1)
לבעל האניה או קברניטה או סוכנה;
(2)
למנהל הנמל שבו נמצאת האניה;
(3)
למפקד תחנת המשטרה של אותו נמל;
(4)
לנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה שבה רשומה האניה;
(5)
לנציג חברת הסיווג של האניה;
(6)
למזכיר הכללי של אימ״ו.
(ג)
כל עוד הכרזת מנהל הרשות בתוקף לא יעלה אדם לכלי השיט אלא ברשות מנהל הרשות או מפקח כלי שיט שהתמנה לפקח על האניה.
העמדת כלי שיט לבדיקה ולביקורת
בעליו וקברניטו של כלי שיט חייבים להעמידו לבדיקה או לביקורת, לפי הענין, במקום ובמועד, ואם המועד לא נקבע בתקנות אלה – כפי שיורה מפקח כלי שיט, ולגבי ספינה או סירה או ארבה – כפי שיורה שוטר; אולם אין הוראה כאמור מהווה תנאי מוקדם לעריכת הבדיקה או הביקורת בידי מפקח כלי שיט בהתאם לסמכותו לפי תקנות אלה.
הכנת כלי שיט לבדיקה
בעליו, קברניטו וכל איש צוות של כלי שיט שנערכת בו, או עומדת להערך בו, בדיקה או ביקורת, חייבים לפי דרישת מפקח כלי שיט –
(1)
לבצע בכלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקניו, באבזריו, בכלי ההצלה שבו או בכל דבר אחר שבו, כל אותן פעולות האמורות בדרישה, הנחוצות לשם עריכת הבדיקה או הביקורת;
(2)
למסור למפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך שברשותו או בשליטתו שיש להם קשר לכשירותו של כלי השיט לשיט;
(3)
להשיב על שאלות מפקח כלי שיט בכל ענין שהוא נושא הבדיקה או הביקורת.
איסור מתן הצהרה כוזבת על מצב כושר שיט
לא יתן בעל כלי שיט, קברניט או כל איש צוות ביודעין, הצהרה בפני המנהל או מפקח כלי שיט, שאינה נכונה בקשר למצב כושר שיט של כלי השיט או בקשר למצבם של מכונות, מכשירים, מיתקנים, אבזרים, אמצעי הצלה וכל דבר אחר שבכלי השיט ולא יתן הצהרה כאמור בלי שהיה לו יסוד סביר להאמין באמיתותה.
הצהרה על בדיקה
(א)
מפקח כלי שיט יערוך הצהרה על בדיקה כללית או חלקית או חוזרת או מיוחדת או ביקורת שנערכה בכלי שיט בטופס שבתוספת העשירית.
(ב)
העתק מהצהרת מפקח כלי שיט לפי תקנת משנה (א) יימסר לבעלים או לקברניט של כלי השיט האמור.
הודעה על פגיעה או תיקון פגיעה בכלי שיט ישראלי
בעליו או קברניטו של כלי שיט ישראלי יודיע מיד, באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, למנהל, על כל פגיעה, תקלה, קילקול או תיקון של פגיעה, בגוף כלי השיט, במכונותיו, במכשיריו, במיתקנים, באבזרים, באמצעי ההצלה, על שינוי בצורת הפעלת כלי השיט, או בכל דבר אחר שבו, שיש להם קשר לכשירותו של כלי השיט לשיט.
מתן רשיון שיט [תיקון: תשס״ד, תשע״ד]
(א)
נבדק כלי שיט ישראלי בדיקה כללית בהתאם לתקנות 27(א), 27א, 28 או 30, ונמצא כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה, ינתן לבעליו רשיון שיט לפי טופס א׳ או ב׳ שבתוספת הראשונה, לפי הענין.
(ב)
(1)
רשיון השיט הזמני הניתן לפי טופס ג׳ או ה׳ שבתוספת הראשונה לפי הענין, יינתן בו זמנית עם סיום הבדיקה, ותקפו לא יעלה על 3 חדשים.
(2)
בגמר רישומו של כלי השיט במרשם הישראלי או בגמר העברת הבעלות יוחלף רשיון השיט הזמני ברשיון שתקפו בהתאם לתקנה 43(א).
(ג)
(1)
רשיון השיט ינתן לבעלו או לקברניטו של כלי שיט רשום, ובכלי שיט שפטור מרישום – לקברניט בלבד.
(2)
רשיון השיט ישא את חתימת המנהל או מפקח כלי שיט וחותמת רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.
איסור השטה בלא רשיון [תיקון: תשס״א, תשס״ד]
(א)
לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי, אלא אם כן יש לכלי השיט רישיון שיט בר תוקף, וההשטה נעשית בהתאם לתנאים ולהגבלות שברישיון השיט.
(ב)
לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן רישיון השיט נמצא בכלי השיט.
מתן רשיון שיט לפני סיום בדיקה כללית
(א)
על אף האמור בתקנה 39, רשאי המנהל לתת רשיון שיט לכלי שיט פלוני גם אם לא נסתיימה בו הבדיקה הכללית בתנאי שכלי השיט יועמד בידי בעליו או סוכנו או קברניטו להשלמת הבדיקה במקום ובמועד שיורה מפקח כלי השיט.
(ב)
לא נסתיימה בדיקה כללית בכלי שיט פלוני שניתן לו רשיון כאמור בתקנת משנה (א), תוך שלושה חדשים מיום מתן הרשיון יפקע מאליו רשיון השיט של אותו כלי שיט.
(ג)
הבעלים או הסוכנים רשאים להזמין בדיקת כלי השיט בחוץ לארץ בתנאים שנקבעו בתקנה 46(ג).
התנאת תנאים ברשיון השיט ובדיקה מיוחדת
(א)
המנהל רשאי להגביל את רשיון השיט ולהתנות בו תנאים מטעמי בטיחות השיט, ובעליו וקברניטו של כלי השיט שרשיונו הוגבל או שנקבעו בו תנאים כאמור, חייבים למלא אחר אותם ההגבלות והתנאים.
(ב)
כלי שיט שאינו אניה אשר תחום השיט או שיטת ההפעלה או השימוש המיועד לו הוגבלו בידי המנהל בהתאם לתקנה 24(ב), רשאי בעליו או קברניטו להזמין בדיקה מיוחדת בהתאם לתקנה 30(ד) לשם קבלת פטור זמני מההגבלה.
(ג)
נערכה הבדיקה המיוחדת ונמצא שכלי השיט מצויד בהתאם לתקנה 5 עד 9 ומתאים לשירות שהועד לו יתן המנהל פטור מהגבלת תחום השיט לפי טופס ד׳ שבתוספת הראשונה שיהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט.
סירוב לתת רשיון שיט [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
סירב המנהל לתת לכלי שיט רשיון שיט, ימסור לבעלו או לקברניטו של כלי השיט כאמור, הודעת סירוב מנומקת.
(ב)
בעלו או קברניטו של כלי שיט רשאים לערור על הודעת סירוב לפני מנהל הרשות תוך 15 ימים מיום קבלתה.
(ג)
מנהל הרשות יתן החלטתו בערר תוך 24 שעות מרגע הגשתו.
(ד)
החלטת מנהל הרשות בערר היא סופית.
תוקף רשיון שיט [תיקון: תשמ״ג, תשס״ד]
(א)
תוקף רשיון שיט שניתן לכלי שיט לפי תקנות אלה יפקע במועדים המפורטים להלן ממועד פקיעתו של רשיון השיט האחרון שניתן לכלי שיט, אולם רשיון שניתן לראשונה לכלי שיט יפקע במועדים המפורטים להלן ממועד מתן הרשיון:
(1)
לגבי אניה – כעבור שנה;
(2)
לגבי סירת מנוע – כעבור שנתיים, ואם סירת המנוע משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;
(3)
לגבי ספינת מנוע – כעבור שנתיים, ואם הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;
(4)
לגבי סירת מפרש, ספינת מפרש או סירת חתירה – כעבור שנתיים, ואם הסירה או הספינה משמשת להסעת נוסעים או משאות בשכר – כעבור שנה;
(5)
לגבי גוררת – כעבור שנה;
(6)
לגבי ארבה – כעבור שלוש שנים;
(7)
לגבי חפרת או ארבה בה מותקן מיתקן הרמה – כעבור שנה.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי המנהל לקבוע ברשיון השיט כי הוא יפקע במועד מוקדם יותר.
(ג)
חל מועד פקיעת רשיון שיט של כלי שיט בתקופה שבה הופסק השימוש בו לשלושה חדשים רצופים לפחות, ונמסרה עליה הודעה מראש ובכתב למנהל בצירוף רשיון השיט של כלי השיט, יראו ברשיון השיט שניתן לכלי השיט האמור, לאחר סיום תקופת הפסקת השימוש בו, לצורך חישוב מועד פקיעתן כאמור בתקנת משנה (א), כרשיון שניתן לראשונה לכלי השיט.
(ד)
פקע תקפו של רשיון שיט של כלי שיט ינתן רשיון שיט חדש לאחר שנתקיימו הוראות תקנה 39.
(ה)
תוקף רשיון שיט שניתן לכלי שיט לפי תקנת משנה (ג) לאחר שבוטל רשיון השיט האחרון שלו לפי תקנות אלה, יהיה מיום נתינתו ועד למועד שבו היה צריך לפקוע רשיון השיט האחרון אילו לא בוטל כאמור, ואם אותו מועד חלף – עד למועד שנקבע בתקנת משנה (א) לגבי רשיון שניתן לראשונה לכלי שיט.
(ו)
תוקפו של רישיון שיט שניתן לכלי שיט בעקבות בדיקה כללית כאמור בתקנה 27א יפקע בהגיע כלי השיט לישראל.
ביטול רשיון שיט
(א)
המנהל יבטל רשיון שיט שניתן לכלי שיט פלוני, במקרים המפורטים להלן, על ידי מסירת הודעה מנומקת בכתב על הביטול לבעל כלי השיט או לקברניטו.
(1)
אם יש לו יסוד סביר להאמין שכלי השיט אינו כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה;
(2)
אם חל על כלי השיט איסור שיט על פי הוראות כל דין.
(ב)
המנהל רשאי לבטל רשיון שיט שניתן לכלי שיט פלוני, במקרים המפורטים להלן על ידי מסירת הודעה מנומקת בכתב על הביטול לבעל כלי השיט, לסוכנו או לקברניטו –
(1)
אם יש לו יסוד סביר להאמין שחלו שינויים באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט ולא נתמלאו הוראות תקנה 50(א).
(2)
אם כלי השיט לא נבדק בדיקה כללית בהתאם לתקנות אלה או אם בעלו, סוכנו או קברניטו לא מילאו אחר הוראות תקנה 34.
(3)
אם אירעה תאונה ימית לכלי השיט ולא נמסרה על כך הודעה לפי תקנה 98 או שאירע אחד מהמקרים המצריכים מתן הודעה לפי תקנה 38 והודעה כזו לא נמסרה כאמור.
(ג)
בוטל רשיון שיט של כלי שיט ולאחר מכן חדלו הסיבות שגרמו לביטולו מלהתקיים, יתן המנהל לבעלו או לסוכנו או לקברניטו רשיון שיט חדש אם הוכח להנחת דעתו, שכלי השיט כשיר לשיט בהתאם לתקנות אלה.
ביטול תעודות שניתנו לפי אמנות [תיקון: תשמ״ח־2]
בוטל רשיון שיט של כלי שיט פלוני לפי תקנות אלה, בטלה מאליה כל תעודה שניתנה לגבי אותו כלי שיט בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה או הקודקס של אימ״ו כל עוד בטל רשיון השיט.
הארכת תוקף רשיון שיט
(א)
אם במועד פקיעת רשיון השיט נמצא כלי השיט מחוץ לישראל, רשאי המנהל להאריך מדי פעם בפעם את תקפו של רשיון השיט, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה ובתנאי שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי מצב כלי השיט מבחינת כושר השיט מצדיק מתן הארכה כאמור.
(ב)
היה למנהל יסוד להאמין כי מצב כלי השיט מבחינת כושר שיט אינו מצדיק מתן הארכה, יורה המנהל למפקח כלי שיט או למספר מפקחי כלי שיט לפי הענין, לצאת לחוץ לארץ ולבדוק את כלי השיט בדיקה כללית.
(ג)
הוצאות נסיעתו של מפקח כלי שיט למקום הבדיקה הכללית וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ, ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ.
(ד)
רשיון שיט שתקפו הוארך כאמור בתקנת משנה (א) יעמוד בתקפו עד תום תקופת הארכה או עד בואו של כלי השיט לנמל בישראל, הכל לפי המועד המוקדם יותר.
(ה)
בכל מקרה אחר רשאי המנהל להאריך את תקפו של רשיון שיט לתקופה שאינה עולה על שלושה חדשים בתנאי שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי מצב כלי השיט מבחינת כושר השיט מצדיק מתן הארכה כאמור.
(ו)
החליט המנהל להאריך את רשיון השיט כאמור בתקנת משנה (א) יינתן האישור להארכה לפי הטופס שבתוספת האחת־עשרה.
(ז)
המנהל רשאי להאריך תקפן של תעודות שניתנות בהתאם לאמנה או לאמנה לקווי טעינה ובכפוף לתנאים שנקבעו באמנה או באמנה לקווי טעינה, לפי הטופס שבתוספת האחת־עשרה.
(ח)
המנהל רשאי להורות על ביצוע הבדיקה הכללית כאמור בתקנת משנה (ב) כפי שנקבע בנספח לאמנה בפרק 1, חלק ב׳, תקנה 6, ובסעיף 13 לאמנה לקווי טעינה.
דחיית מועד הבדיקה הכללית
הודעה על הפלגה לחוץ לארץ לפני הבדיקה הכללית
(א)
בעלו או קברניטו של כלי שיט ישראלי שלפי התכנית הצפויה של הפלגתו יחול מועד פקיעת רשיון השיט שלו או מועד הבדיקה הכללית שצריכה להיערך בו לפי תקנה 28 או 30 בהיות כלי השיט מחוץ לישראל, חייב להודיע על כך למנהל בצירוף תכנית ההפלגה 45 ימים לפחות לפני המועדים האמורים, הכל לפי המועד המוקדם יותר.
(ב)
תכנית ההפלגה תפרט את המועדים והנמלים שאותם יפקוד כלי השיט החל במועד פקיעת רשיון השיט למשך תקופה של שלושה חדשים.
(ג)
המנהל רשאי להורות על בדיקה כללית או השלמת הבדיקה הכללית לפי תקנה 37, בחוץ לארץ, בכפוף לאמור בתקנה 46(ג).
מסירת רשיון שיט שבוטל
בוטל רשיון שיט לפי תקנה 44 יחזיר בעל כלי השיט או סוכנו או קברניטו את הרשיון למפקח כלי שיט תוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה לפי תקנה 44(א) או (ב).
שינוי פרטים ברשיון השיט
(א)
חל שינוי באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט, ימסור בעלו או קברניטו, תוך שלושים ימים מיום השינוי, את רשיון השיט למפקח כלי שיט בצירוף הודעה על השינוי, ואם כלי השיט נמצא מחוץ לישראל – מיד עם בואו של כלי השיט לנמל בישראל.
(ב)
הוגש מסמך המעיד, להנחת דעתו של המנהל, כי חל שינוי באחד הפרטים הכלולים ברשיון השיט, ירשום המנהל בכפוף לכל סמכות הניתנת לו לפי תקנות אלה, את השינוי ברשיון השיט ויחזיר את רשיון השיט לבעלו או לקברניטו של כלי השיט.
רשיון שיט שנשחת או אבד
(א)
בעלו או קברניטו של כלי שיט שרשיונו אבד או נשחת חייב להודיע על כך מיד למנהל.
(ב)
שוכנע המנהל כי רשיון שיט של כלי שיט אבד או נשחת, יתן לבעלו או לקברניטו רשיון אחר תחתיו.
הצגת רשיון [תיקון: תשנ״ט]
מפקח כלי שיט, שוטר, ובאניה – שוטר מדרגת סמל ומעלה, רשאי לדרוש מבעלו או מקברניטו של כלי שיט ישראלי, להציג בפניו את רשיון השיט שניתן לגבי כלי השיט, וכן רשאי הוא למנוע את הפלגתו של כלי שיט ישראלי – אם לא הוצג בפניו רשיון שיט בר תוקף או שלא נתמלאו לגבי כלי השיט התנאים שנקבעו ברשיון השיט.
[תיקון: תשנ״ח־2]
פרק חמישי א׳: פיקוח ובדיקה של כלי שיט זרים (Port State Control)
הגדרות [תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ו]
בפרק זה –
”אמנה“ – כל אחת מאלה:
(1)
האמנה הבין־לאומית בדבר בטיחות החיים בים, משנת 1974;
(2)
האמנה הבין־לאומית לקווי טעינה, משנת 1966;
(3)
האמנה הבין־לאומית למניעת זיהום מכלי שיט 1973 כתיקונה בפרוטוקול משנת 1978 (להלן – האמנה בדבר מניעת זיהום הים);
(4)
האמנה הבין־לאומית בדבר תקנים, הכשרה ותיעוד של יורדי ים משנת 1978;
(5)
האמנה הבין־לאומית בדבר מדידת תפוסה משנת 1969;
”ארגון מוכר“ – (נמחקה);
”כלי שיט זר“ – (נמחקה);
”מדינת הדגל“ – (נמחקה);
”בדיקת תיעוד“ – בדיקת התעודות אשר כלי השיט נושא עמו לפי אמנה;
”מפקח כלי שיט“ – מפקח כלי שיט בעל נסיון של שנה לפחות בתפקידו, שמונה בידי המנהל לבצע פיקוח ובדיקות לפי פרק זה;
”תעודה“ – מסמך בר תוקף שהוציא ארגון מוכר או צד לאמנה, והמכיל מידע מדויק ומשמעותי בנוגע לעמידה בדרישות אמנה.
איסור השטה [תיקון: תשנ״ח־2]
לא יושט כלי שיט זר שעבר בדיקה בהתאם להוראות פרק זה, בהיותו במימי החופין של ישראל זולת אם אישר המנהל כי הוא כשיר לשיט והוא ממלא אחר הוראות תקנות אלה.
בדיקת תיעוד [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
כלי שיט זר ייבדק בדיקת תיעוד ובדיקה של מצבו הכללי בידי מפקח כלי שיט, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המנהל או מפקח כלי שיט סבור כי יש לקיים בדיקת תיעוד;
(2)
מדינה אחרת החברה באימ״ו ביקשה שתיערך בדיקת תיעוד;
(3)
נמסרה ידיעה מאיש צוות כלי השיט, מארגון מקצועי, או מכל בעל ענין אחר בבטיחות השיט או בשמירת איכות הסביבה הימית, שלפיה יש צורך בקיום בדיקת תיעוד.
(ב)
בעלו או קברניטו של כלי שיט שעומדת להיערך בו בדיקת תיעוד יציג בפני מפקח כלי שיט כל תעודה או מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו והנוגע לכשירותו של כלי השיט לשוט, או כל תיעוד אחר על פי אמנה.
העילות לבדיקה מפורטת [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
בעלו או קברניטו של כלי שיט זר יעמיד את כלי השיט לבדיקה תפעולית מפורטת (להלן – בדיקה מפורטת) כפי שיורה מפקח כלי שיט, אם התעורר ספק בעת בדיקת התיעוד לגבי אחד מאלה:
(1)
העדר ציוד מהותי או התקנה מהותית הנדרשים בהתאם לאמנה;
(2)
תוקפו של תיעוד כלי השיט;
(3)
יומני כלי השיט, נוהלי תפעול ותיעוד כלי השיט אינם מצויים בכלי השיט או אינם מעודכנים כנדרש;
(4)
גוף כלי השיט, מערכותיו או מיתקניו ניזוקו באופן שנגרמה סכנה לאפיצות כלי השיט;
(5)
קיימים ליקויים מהותיים בציוד הבטיחות, בציוד מניעת זיהום ים או בציוד הניווט;
(6)
רב החובל או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות החיונית של כלי השיט בקשר לבטיחות השיט או למניעת זיהום הים, או שפעילות חיונית כאמור לא בוצעה למרות הצורך לבצעה;
(7)
אין תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט ובין שאר אנשי הצוות, בהעדר שפה משותפת;
(8)
העדר רשימת עמדות חירום מעודכנות ותכניות כיבוי אש, ולאניית נוסעים – העדר תכנית בקרת נזקים;
(9)
התקיים שידור שגוי של אותות מצוקה שלא בוטל בהליך מתאים;
(10)
נתקבלו מידע או תלונה ובהם ידיעה לפיה כלי השיט אינו עומד בתקן הבטיחות הנדרש.
(ב)
מפקח כלי שיט רשאי לבדוק את רמת הידיעות של אנשי הצוות של כלי שיט זר ואת יכולתם המקצועית לקיים משמרת בטוחה, בהתרחש אחד מאלה:
(1)
כלי השיט היה מעורב בהתנגשות, עליה על החוף, עליה על שרטון או החפה;
(2)
כלי השיט היה מעורב בזיהום הים או שיש יסוד לחשש שהיה מעורב כאמור;
(3)
כלי השיט תומרן בצורה בלתי בטוחה או בניגוד להוראות בדבר נתיבי שיט;
(4)
כלי השיט מתופעל באופן המהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.
סייג להעמדה לבדיקה מפורטת [תיקון: תשנ״ח־2]
מפקח כלי שיט רשאי להעמיד כלי שיט זר לבדיקה מפורטת כאמור בתקנה 52ד, רק כל עוד מתקיים אחד או יותר מאלה:
(1)
רב החובל של כלי השיט קבע כי אין בביצוע הבדיקה המפורטת כדי לסכן את בטיחות כלי השיט, הצוות, הנוסעים המטען או המפקחים;
(2)
תפעולו השוטף של כלי השיט לרבות עבודות השינוע, הפריקה והטעינה לא ייפגעו בעקבות בדיקה כאמור; תנאי זה לא יחול אם קיים חשש שהמשך התפעול יהווה סכנה לאנשים, לרכוש או לסביבה.
פריטי הבדיקה המפורטת [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
בבדיקה תפעולית מפורטת של כלי שיט זר, יבדוק מפקח כלי שיט אחד או יותר מאלה, לפי שיקול דעתו:
(1)
אנשי צוות כלי השיט מבצעים את תפקידיהם כמפורט ברשימת עמדות החירום של כלי השיט;
(2)
מתקיימת תקשורת ראויה בין אנשי מפתח בצוות כלי השיט והנוסעים, בעיקר בזמן חירום, באופן שהתפעול הבטיחותי של כלי השיט מתנהל כנדרש;
(3)
תירגול נטישה ושימוש בציוד כיבוי אש מתבצע כראוי, תוך הכרת התכניות לכיבוי אש;
(4)
קיימת בכלי השיט תכנית להיערכות חירום למקרה של זיהום הים בשמן או בחומרים מזיקים, ולענין כלי שיט המוביל נוסעים, כלי השיט מצויד גם בתכנית לבקרת נזקים והוא מסוגל להתמודד עם תקלות במקרה חירום;
(5)
ציוד הניווט והמכשור בגשר הפיקוד בכלי השיט מתופעל כראוי תוך הכרת היכולת לבצע שינויים במצבי שליטה במערכת ההיגוי;
(6)
אנשי הצוות המאיישים תפקידים הקשורים למטען או לציוד הקשור למטען, מכירים את תפקידיהם ואופן ביצועם, לרבות הסכנות הכרוכות בשינוע מטען, הובלתו ודרכי הטיפול בו;
(7)
אנשי הצוות הממונים על תפעול מערכת המכונות בכלי השיט מכירים את חובותיהם בקשר לתפעול מערכות חיוניות, ואת המערכות עצמן לרבות:
(א)
מערכת מקורות כוח החשמל לשעת חירום ומערכת חשמלית חלופית;
(ב)
מערכת היגוי חירום;
(ג)
מערכת משאבות כיבוי אש ושיפולים;
(ד)
כל ציוד אחר החיוני למקרה חירום;
(8)
אנשי הצוות מכירים את נוהלי התפעול הבטיחותי של הציוד ויכולים לבצע את ההוראות בדבר תפעול כאמור;
(9)
אנשי הצוות מכירים את הוראות האמנה בכל הקשור לחללי המכונה בכלי השיט;
(10)
דרישות אמנה בכל הנוגע לנוהלי שינוע, טעינה ופריקה של מטענים, ניקוי מכלי המטען, מילוי הפרטים בפנקס שמן ביומן רישום המטען, ושימוש במיתקני קליטה נמליים, מתקיימות במלואן.
(11)
מטען מסוכן מובל נושא את התיעוד כנדרש, אופן הטענתו על כלי השיט נעשה בהתאם לדרישות ההפרדה לענין חומרים מסוכנים, והצוות מכיר ויודע את הפעולות החיוניות שבהן יש לנקוט במקרה חירום;
(12)
נתקיימו הוראות אמנה בדבר מניעת זיהום הים מאניות, לרבות בדיקת השימוש במיתקני קליטה נמליים כנדרש.
(ב)
מבלי לגרוע מפרטי הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי מפקח כלי שיט במסגרת הבדיקה המפורטת, לבדוק גם:
(1)
את התיעוד הכללי של כלי השיט שניתן בידי מדינת הדגל לצוות הבטיחות, והתאמתו לדרישות אמנה;
(2)
התאמת תעודות אנשי הצוות לדרישות אמנה והצבתם לפי תפקידיהם;
(3)
מילוי הוראות אמנה לענין הכשרתם והסמכתם של ימאים.
תוצאות בדיקה [תיקון: תשנ״ח־2]
מפקח כלי שיט שערך בדיקה מפורטת בכלי שיט זר, ימסור בסיומה לרב החובל את פירוט תוצאותיה ואת רשימת הליקויים שיש לתקן (להלן – דו״ח בדיקה); דו״ח הבדיקה ייערך לפי התוספת התשע עשרה.
בדיקה חוזרת [תיקון: תשנ״ח־2]
נתגלו ליקויים בכלי שיט בבדיקה המפורטת, רשאי המנהל להורות, לפני שתותר הפלגת כלי השיט, על בדיקה חוזרת או בדיקות חוזרות עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו.
עיכוב הפלגה [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
נוסף על האמור בתקנה 52ח רשאי המנהל להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט זר; בטרם יורה כאמור ישקול המנהל אם הליקויים שנתגלו בבדיקה מפורטת של כלי שיט מהותיים עד כדי עיכוב כלי השיט.
(ב)
המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגתו של כלי שיט זר אם לא השתכנע מדו״ח הבדיקה שכלי השיט ואנשי צוותו מסוגלים לקיים במהלך ההפלגה הצפויה כל אחד מאלה:
(1)
לנווט את כלי השיט בביטחה;
(2)
לשנע, להוביל ולקיים מעקב על המטען המובל;
(3)
לתפעל את חדר המכונות בביטחה;
(4)
לקיים הנעה והיגוי נאותים;
(5)
להתמודד ביעילות בכיבוי אש בכל חלקי כלי השיט;
(6)
לנטוש את כלי השיט במהירות ובביטחה ולבצע הנצלה, אם יהיה צורך בכך;
(7)
למנוע זיהום של הסביבה;
(8)
לקיים יציבות מספקת;
(9)
לקיים אפיצות נאותה;
(10)
לקיים קשר בזמן מצוקה, אם יהיה צורך בכך;
(11)
לאפשר תנאי בטיחות ובריאות הולמים בכלי השיט.
(ג)
המנהל רשאי להורות על עיכוב הפלגת כלי שיט זר אם ראה שאנשי הצוות אינם ממלאים אחר הוראות אמנה והתקנים שנקבעו בה.
איסור כניסה לתחום [תיקון: תשנ״ח־2]
(א)
המנהל רשאי לאסור על כלי שיט זר, להיכנס לתחומי מדינת ישראל, אם מדו״ח הבדיקה עולה כי כלי השיט עלול לסכן את הבטיחות, את איכות הסביבה או את שלומם של בני אדם.
(ב)
הודעה בדבר איסור כניסה כאמור, תימסר לרב החובל של כלי השיט ולמדינת הדגל עם פירוט הסיבות שבשלהן נאסרה כניסת כלי השיט.
דיווח על עיכוב [תיקון: תשנ״ח־2]
החליט המנהל על עיכוב הפלגתו מישראל של כלי שיט זר, תימסר הודעה על כך למדינת הדגל ולארגון המוכר.
דיווח לנמל היעד [תיקון: תשנ״ח־2]
נמצאו ליקויים בבדיקה מפורטת שקיים מפקח כלי שיט, אולם לא עוכב כלי השיט הזר, תימסר הודעה בדבר הליקויים שנתגלו למדינה שבתחומה נמצא נמל היעד הקרוב של כלי השיט, למדינת הדגל ולארגון המוכר.
דיווח לאימ״ו [תיקון: תשנ״ח־2]
עוכבה הפלגתו של כלי שיט זר בשל הפרת הוראה מהוראות אמנה, יימסר דיווח על כך לאימ״ו, לפי הטופס הקבוע בתוספת התשע־עשרה.
שמירת דינים [תיקון: תשנ״ח־2]
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין שענינו האמנה בדבר מניעת זיהום הים.
פרק שישי: סימון ורישוי כלי שיט זרים
היתר שיט וסימון כלי שיט זרים [תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ד, תשע״ב]
(א)
בעלו או סוכנו או קברניטו של כלי שיט שאינו ישראלי, למעט אניה הרשומה במדינת חוץ, לא ישיטו את כלי השיט אל מקום מוצא או עגינה או רתיקה במימי החופין ובמים הפנימיים של ישראל וממנו אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, נתן הוראה להשיט את כלי השיט;
(2)
ההפלגה מיועדת להשטת כלי השיט לנמל במדינת חוץ;
(3)
(נמחקה);
(4)
ניתן לכלי השיט היתר שיט זמני (להלן – היתר) לפי טופס ה׳ שבתוספת הראשונה וסומנו בו סימני זיהוי כאמור בתקנות 60 ו־61 אשר נקבעו לכלי השיט;
(5)
הבעל או הסוכן או קברניט כלי השיט הצהירו לפני מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בשהיה ארעית בישראל, שאינה עולה על 30 ימים ברציפות, ואינה עולה על 180 ימים מצטברים בשנה מיום כניסת כלי השיט לישראל לראשונה.
(ב)
מנהל נמל רשאי להאריך תקופת השהייה הארעית האמורה בתקנת משנה (א)(5) לששים ימים נוספים.
מתן היתר שיט זמני [תיקון: תשמ״ח־2]
(א)
מפקח כלי שיט יתן היתר לכלי שיט אם הוא כשיר לשיט להנחת דעתו, ואחרי שבעל כלי השיט הציג בפניו ראיה מהשלטונות המוסמכים במדינת הדגל של כלי השיט (להלן – הראיה), אשר לפיה התקיימו כל אלה:
(1)
אושרה הפעלת כלי השיט באותו סוג פעילות המבוקש לגבי מימי החופין של ישראל (להלן – סוג הפעילות);
(2)
מפורט תחום השיט בו רשאי כלי השיט לעסוק בהתאם לסוג הפעילות;
(3)
מפורטים תיאור דרגות ההסמכה ותקן הבטיחות לפיהם יש לאייש את כלי השיט בעת הפעילות;
(4)
מפורט ומתואר הציוד לבטיחות החיים בים אשר חייב להימצא בכלי השיט בעת הפעילות.
(ב)
מפקח כלי שיט רשאי לדרוש אישור לאמיתות הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א) מהנציגות הדיפלומטית של המדינה אשר נתנה את הראיה; עד קבלת אישור כאמור רשאי מפקח כלי שיט שלא לתת היתר.
(ג)
תחולת תקנות מסויימות על היתר שיט זמני
תקנות 41, 42, 44 (למעט פסקת משנה (ב)), ו־52 וכן הוראות הפרק העשירי יחולו על היתר בשינויים המחוייבים.
תוקף היתר שיט זמני
תקפו של היתר לשנה אחת מיום נתינתו, והוא אינו ניתן להארכה או חידוש.
דין כלי שיט זר בתום תוקף היתר שיט
פקע תקפו של היתר לפי תקנה 53, יראו בכלי השיט שלגביו ניתן היתר, לענין תקנות אלה, כלי שיט ישראלי כל עוד הוא נמצא בתחום מימי החופין, או המים הפנימיים של ישראל. ויחולו עליו הוראות תקנות אלה כאילו היה כלי שיט ישראלי.
[תיקון: תשע״ו]
פרק שישי א׳: הסעת נוסעים בשכר
[תיקון: תשע״ו]
סימן א׳: כללי
הגדרות [תיקון: תשע״ו]
בסימן זה –
”כלי שיט“ – כלי שיט, שאורכו המרבי אינו עולה על 36 מטרים המסיע או המיועד להסיע נוסעים בשכר, למעט כלי שיט המספק שירותי סיראות;
”צוות כלי שיט“ – כל אדם הנמצא בכלי השיט והנדרש לכך על פי דין, למעט מי שהוא נוסע;
”שירותי סיראות“ – הובלת בני אדם או ציוד אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, בכלי שיט שמשמש, בין היתר, לסיוע בתמרוני אניות ובקשירתן בשטח הנמל.
התנהגות והופעה [תיקון: תשע״ו]
צוות כלי שיט ילבש לבוש נקי ומסודר, והמאפשר את זיהויו כצוות כלי השיט.
חובת הזדהות [תיקון: תשע״ו]
לפי דרישת נוסע, חייב קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות להזדהות בשמו המלא, בין בסמוך לפני ההפלגה, בין בזמן ההפלגה ובין בסמוך לאחריה.
סיוע בעלייה וירידה [תיקון: תשע״ו]
צוות כלי שיט יסייע לנוסעים, לפי צורך, בעלייה לכלי השיט ובירידה ממנו.
העברת נוסע מכלי שיט [תיקון: תשע״ו]
לא יעביר קברניט ולא יתיר העברה של נוסע מכלי שיט בעת הפלגתו לכלי שיט אחר, אלא בעת חירום וכדי למנוע או להפחית סכנה לחיי האנשים שבכלי השיט.
הסעת קטינים [תיקון: תשע״ו]
קברניט כלי שיט לא יסיע קטין שגילו מתחת לגיל 14, אלא בליווי אדם מבוגר אחד לכל 5 קטינים כאמור או פחות (להלן – האדם המבוגר); האדם המבוגר לא יהיה מקרב צוות כלי השיט.
משמעת [תיקון: תשע״ו]
(א)
כל נוסע בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות חייב למלא אחר הוראות הקברניט וצוות כלי השיט שניתנו לשם הבטחת בטיחות השיט, נוסעיו, אנשי הצוות או המטען שבו וביטחונם, או לשם שמירה על הסדר הטוב בכלי השיט או על המשמעת בו.
(ב)
לא יפריע אדם בכלי שיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות לאיש צוות במילוי תפקידו, לא ישתתף בתגרה בכלי שיט כאמור, לא יתפרע בו ולא יעשה מעשה הפוגע בבני אדם, בחיות, בכלי שיט כאמור או בציוד שיט שבו.
נוסע מסוכן [תיקון: תשע״ו]
(א)
קברניט כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות רשאי לסרב לקחת להפלגה נוסע העלול לסכן את בטיחות השיט.
(ב)
בעת ההפלגה, הקברניט רשאי לנקוט אמצעים סבירים לבידודו של נוסע כאמור בתקנת משנה (א), וכן להורידו מכלי שיט או מכלי שיט העוסק בשירותי סיראות, בכל עת, למקום בטוח.
מי שתייה [תיקון: תשע״ו]
(א)
קברניט של כלי שיט או קברניט של כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם, יצייד לפני תחילת כל הפלגה את כלי השיט במי שתייה ראויים לשתייה בכמות שלא תפחת מ־3 ליטרים לכל אדם שכלי השיט מורשה להסיע לכל יום הפלגה או חלק ממנו.
(ב)
מי השתייה יסופקו לנוסעים ולצוות בלא תמורה.
בתי שימוש וברזים [תיקון: תשע״ו]
בעל כלי השיט או בעל כלי שיט המספק שירותי סיראות, או מי מטעמם יתקין בכלי שיט בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים, כמפורט להלן:
(1)
בכלי שיט הרשאי להסיע עד 55 נוסעים למעט סירה, יותקן בית שימוש אחד לפחות;
(2)
בכלי שיט הרשאי להסיע מעל 55 נוסעים יותקנו שני בתי שימוש לפחות;
(3)
ליד כל בית שימוש יותקן ברז מים לנטילת ידיים ולידו תהיה כמות מספקת של נייר טואלט, סבון ומגבות נייר או מיתקן אחר לייבוש ידיים;
(4)
השימוש בבתי השימוש יינתן לנוסעים ולאנשי הצוות בלא תמורה;
(5)
בתי השימוש יוחזקו במצב סניטרי תקין ונקי.
ניקיון בכלי השיט [תיקון: תשע״ו]
(א)
הקברניט, או מי מטעמו, ידאג לכך שהמקומות המשמשים לנוסעים בכלי השיט יהיו נקיים לפני כל הפלגה בטרם יעלו נוסעים על כלי השיט.
(ב)
בכלי שיט שדפנותיו או תחתיתו, כולן או מקצתן, עשויות זכוכית, תהיה הזכוכית שלמה לפני כל הפלגה.
איסור השלכת פסולת [תיקון: תשע״ו]
לא ישליך אדם פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך.
שילוט [תיקון: תשע״ו]
(א)
בעל כלי שיט שאורכו למעלה מ־7 מטרים או מי מטעמו ידאג להתקנת שלטים בכלי השיט בשפה העברית, בשפה הערבית ובשפה האנגלית, במקום הנראה לעיני נוסעים בכלי השיט, כמפורט להלן:
(1)
שמו של בעל כלי השיט ודרכי התקשרות עמו;
(2)
מספר הנוסעים המרבי שכלי השיט מורשה להסיע;
(3)
איסור גישה למי שאינו מצוות כלי השיט למקומות האסורים לכניסה לפי התקנים הבין־לאומיים שמפרסם אימ״ו;
(4)
איסור השלכת פסולת בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, אלא במקומות המיועדים לכך, והקנס בשל הפרת הוראה זו.
(ב)
בכלי שיט שאורכו פחות מ־7 מטרים יותקנו שלטים כאמור אם הדבר אפשרי בכלי השיט.
מיתקנים ועוצמת הרעש בכלי השיט [תיקון: תשע״ו]
בעל כלי השיט או בעליו של כלי שיט המספק שירותי סיראות או מי מטעמו יתאים את כלי השיט לקבוע בהוראות התוספת העשרים ושתיים לעניין המיתקנים בכלי השיט ולעניין עוצמת הרעש שבו.
[תיקון: תשע״ו]
סימן ב׳: היתר פעילות לאניות נוסעים זרות המסיעות נוסעים בשכר
הגדרות [תיקון: תשע״ו]
בסימן זה –
”אניית נוסעים“ – אנייה, המוגדרת במסמכיה כאניית נוסעים, אשר אינה רשומה במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט) או בפנקס הרישום כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005, המיועדת להעלות בישראל נוסעים בשכר להפלגה;
”בדיקת מנהל אגף ההנדסה“ – בדיקתם של מסמכי אניית הנוסעים שהוגשו למנהל אגף ההנדסה, וכן, לפי שיקול דעתו, בדיקה של גוף אניית הנוסעים, המחיצות, המכלים, הסיפונים, תכניות, יציבות וחוזק של האנייה, הרעש במדורי האנייה, כולם או חלקם, וכל דבר אחר, הטעון, לדעת מנהל אגף ההנדסה, בדיקה לצורך קביעת כשירותה ההנדסית של אניית הנוסעים;
”גיל האנייה“ – מספר השנים שחלפו ממועד הנחת השדרית באנייה;
”היתר פעילות“ – אישור בכתב ממנהל אגף הנדסה להפעלה של אניית נוסעים בשכר במסלול מישראל אל מדינת חוץ או אל מחוץ למימי החופין של ישראל;
”מסמכי אניית הנוסעים“ – תעודות, מסמכים, תכניות, ואישורים בין־לאומיים שהוצאו, לפי דרישות אמנה, כהגדרתה בתקנה 52א, בידי מדינת הדגל של אניית הנוסעים או ארגון מוכר.
עריכת הפלגה באניית נוסעים [תיקון: תשע״ו]
לא ימכור אדם כרטיסים להפלגה מישראל באניית נוסעים אל מדינת־חוץ או אל מחוץ למימי החופין של ישראל, אלא אם כן קיבל לכך היתר פעילות ולפי תנאי ההיתר.
היתר פעילות לאנייה שגילה אינו עולה על 30 שנה [תיקון: תשע״ו]
מנהל אגף הנדסה רשאי לתת היתר פעילות אם שוכנע כי התקיימו התנאים הנדרשים בתקנות 57יח וכי גילה של האנייה אינו עולה על 30 שנה.
תנאים למתן היתר פעילות [תיקון: תשע״ו]
(א)
לצורך קבלת היתר פעילות נדרשים בעל אניית הנוסעים וקברניטה לעמוד בתנאים האלה:
(1)
להציג למנהל אגף הנדסה חוות דעת של נציג חברת סיווג בדבר עמידת האנייה בדרישות אימ״ו בנושא הסדרת נגישות בכלי שיט לאנשים עם מוגבלויות, לפי RECOMMENDATION ON THE DESIGN AND OPERATION OF PASSENGER SHIPS TO RESPOND TO ELDERLY AND DISABLED PERSONS' NEEDS שפרסם אימ״ו, בנושאים אלה:
(א)
מתן מידע לנוסעים בדבר נגישות האנייה ומסירת מידע, בכתב או בעל פה לכלל הנוסעים, באופן המותאם למוגבלותם של הנוסעים;
(ב)
כי כלי השיט מותאם להסעת אדם עם מוגבלויות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, בהיקף מקומות כמפורט להלן:
(1)
ל־100 הנוסעים הראשונים שכלי השיט מורשה להסיע, לפי רישיון השיט שלו – מקומות בשיעור של 5% מכלל מקומות הישיבה או ההפלגה בכלי השיט;
(2)
מעל 100 נוסעים, מקומות נוספים על האמור בפסקה (1), בשעור של 2% ממספר המקומות שמעל 100;
(3)
מקומות ישיבה נוספים לאנשים עם מוגבלות שאינם נעים בכיסא גלגלים, במספר שלא יפחת מ־2% ממספר הנוסעים המותר לפי רישיון השיט;
(ג)
התאמתן של הוראות הפינוי בשעת חירום לנוסעים עם מוגבלות;
(ד)
מתן סיוע של צוות האנייה לנוסעים עם מוגבלות במעבר מאולם הנוסעים או הרציף, לפי העניין, לאנייה ובחזרה ממנה, לפי תקנה 19 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003;
(ה)
הכשרת צוות האנייה למתן שירות נגיש בעת חירום לנוסעים עם מוגבלות;
(ו)
התקנת ציפוי למניעת החלקה;
(2)
להוכיח למנהל אגף הנדסה כי בעת הפעלת האנייה בפעילות שלשמה מבוקש ההיתר נמצא בארץ נציג מטעם בעל האנייה, הזמין בכל עת, ולפרט את דרכי ההתקשרות עמו;
(3)
למסור למנהל אגף הנדסה את מסמכי אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה.
(ב)
כל מסמכי אניית הנוסעים והמסמכים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) יהיו ערוכים בשפה האנגלית כמקור או כנאמן למקור והיכן שנדרש, יהיו תקפים לשלושה חודשים לפחות ממועד המצאתם למנהל אגף הנדסה.
(ג)
תוקפו של היתר הפעילות ייקבע לפי תוקף מסמכיה של אניית הנוסעים שהומצאו למנהל אגף הנדסה כאמור בתקנת משנה (א) לפי תוקפו של המוקדם מביניהם, או עד מועד קצר יותר, לפי החלטתו של מנהל אגף הנדסה.
(ד)
מנהל אגף הנדסה רשאי לקבוע בהיתר הפעילות תנאים.
מתן היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה [תיקון: תשע״ו]
על אף האמור בתקנה 57יז מנהל אגף הנדסה רשאי לתת היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה, ושעומדת בכל התנאים האמורים בתקנה 57יח, בהתקיים התנאים האלה:
(1)
בעל אניית הנוסעים וקברניטה יעמידו את אניית הנוסעים לפני מפקח כלי שיט לבדיקת כשירות טכנית של כלל מערכות האנייה בהיבט בטיחות החיים בים ומניעת זיהום מכלי שיט, ויעמידו את אניית הנוסעים לבדיקת אגף הנדסה לפחות שבוע לפני מועד ההפעלה הראשון של אניית הנוסעים או במועדים נוספים אם יידרש, לפי שיקול דעתם של המנהל או של מנהל אגף הנדסה;
(2)
בעל אניית הנוסעים וקברניטה יציגו למנהל אגף הנדסה אישור מבעליה של אניית הנוסעים לקבל נתונים ממאגר הנתונים של חברת הסיווג לגבי אניית הנוסעים;
(3)
בעל אניית הנוסעים וקברניטה יגישו למנהל אגף הנדסה חמישה עשר ימים לפחות לפני הגעתה של אניית הנוסעים לנמל בישראל לראשונה, ולגבי אניית נוסעים הפוקדת את ישראל פעם ברבעון לפחות – חמישה עשר ימים לפחות לפני צאתה לראשונה להפלגה בין־לאומית, את מסמכיה של אניית הנוסעים כפי שידרוש מנהל אגף הנדסה;
(4)
מתקיים באניית הנוסעים אחד מהתנאים האלה:
(א)
אניית הנוסעים קיבלה דרגת סיווג בטיחותי לפי צו פיקוח על מצרכים ושירותים (סיווג בטיחותי של אניות נוסעים), התשכ״ח–1968, במשך שנתיים רצופות לפחות לפני כניסתו לתוקף של תיקון זה [צ״ל: תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשע״ו–2016];
(ב)
הגיעה אניית הנוסעים לגיל 30 ובחלוף כל 5 שנים ממועד מתן היתר פעילות לאנייה שגילה עולה על 30 שנה, תערוך חברת סיווג בדיקה מעמיקה לאנייה (”Special Survey“), הבדיקה תבדוק אם מצב האנייה מאפשר הפלגה בטוחה ועונה על דרישות הרשות והדרישות הבין־לאומיות החלות על אניות נוסעים; הבדיקה תיערך לפי נהלים בין־לאומיים בעניין אניות נוסעים ולפי דרישות המנהל ומנהל אגף הנדסה המפורטות בתוספת העשרים ושלוש, ובמסגרתן תידרש בדיקה של מצבה הטכני
- תפעולי של האנייה ומצבה הפיזי; הבדיקה תיערך נוסף על בדיקת כושר שיט שנתית שעורכת לאנייה חברת הסיווג.
הודעה על מתן היתר פעילות [תיקון: תשע״ו]
נתן מנהל אגף הנדסה היתר פעילות, יודיע על כך במסמך כתוב וחתום לנציג בעליה של אניית הנוסעים או לסוכנה בישראל ולמבקש הבקשה, אם אינו אחד מאלה.
סירוב למתן היתר פעילות או להארכת תוקפו [תיקון: תשע״ו]
(א)
סירב מנהל אגף הנדסה לתת היתר פעילות, ימסור הודעת סירוב מנומקת בכתב לנציג בעליה של אניית הנוסעים או לסוכנה בישראל ולמבקש הבקשה, אם אינו אחד מאלה.
(ב)
בעליה או קברניטה של אניית נוסעים או מבקש הבקשה אם אינו אחד מאלה, רשאי לערור על הודעת הסירוב לפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום קבלתה.
פרק שביעי: סימון כלי שיט
כלי שיט החייב בסימון [תיקון: תשע״ו]
כלי שיט החייב ברשיון שיט לפי תקנות אלה ושלא חלה עליו חובת סימון שם או סימן זיהוי אחר לפי חוק הספנות (כלי שיט), והתקנות שלפיו (להלן – כלי שיט החייב בסימון) חייב בסימון לפי פרק זה.
איסור השטה, ללא סימון
לא יושט כלי שיט החייב בסימון אלא אם נתמלאו בו הוראות פרק זה.
צורת סימון כלי שיט [תיקון: תשמ״ח־2]
(א)
בעלו, סוכנו או קברניטו של כלי שיט החייב בסימון יסמן בצבע את סימני הזיהוי שנקבעו לכלי השיט ברשיון השיט –
(1)
על יד החרטום בכלי השיט משני צדי דפנותיו;
(2)
משני צדי כל רפסודה – אם חייב כלי השיט לשאת רפסודה כאמצעי הצלה;
(3)
משני צדי כל גלגל הצלה – אם חייב כלי השיט לשאת גלגל הצלה כאמצעי הצלה;
(4)
על יד החרטום משני צדי דפנותיו של כל כלי שיט המוצב דרך קבע על גבי כלי שיט החייב בסימון;
(5)
על כל חגורת הצלה שכלי השיט חייב לשאתה;
(6)
על כל ציוד הצלה אחר כפי שיקבע מפקח כלי שיט בעת הבדיקה.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
צבע סימני הזיהוי לפי תקנת משנה (א) יהיה כהה על רקע בהיר או להיפך; האותיות והמספרים בסימני הזיהוי יהיו בגודל של 15 ס״מ לפחות, רוחב קווי האותיות והמספרים יהיו 12 מ״מ לפחות וביחס מתאים לגודל האותיות.
(ד)
(נמחקה).
חידוש צבע הסימון
בעלו או קברניטו של כלי שיט החייב בסימון, חייב לחדש את צבע סימני הזיהוי כאשר צבעם דוהה או מיטשטש.
אישור שינוי בסימן
לא יוסיף אדם דבר על סימני זיהוי שסומנו בכלי שיט לפי פרק זה, לא ישנה בהם דבר, לא יטשטש את צבעם ולא ישחיתם בכל צורה שהיא.
תו הקיבולת
(א)
כל כלי שיט, החייב ברישום, למעט כלי שיט שנקבע לו קו טעינה, חייב בתו קיבולת (להלן – התו) לפי הדוגמה שבתוספת השתים־עשרה.
(ב)
התו ייקבע בכלי השיט במקום שיורה מפקח כלי שיט בעת הבדיקה הראשונה לפי תקנה 27.
(ג)
כלי שיט המונע בכוח משוטים בלבד ומשמש להסעת נוסעים בשכר חייב בתו.
(ד)
כל כלי שיט שבבעלות אגודת ספורט ימי או מופעל על ידה חייב בתו.
(ה)
לא יוסיף אדם דבר לרשום בתו, לא ישנה בו, לא יטשטש הרשום בו ולא ישחיתו בכל צורה שהיא.
(ו)
המנהל רשאי להסמיך יבואן כלי שיט או בונה כלי שיט או מספנת כלי שיט בקביעת התו בכפוף להוראות המקצועיות שהתפרסמו בהוראות המנהל.
פרק שמיני: הודעות לימאים
הודעות לימאים [תיקון: תשע״ד]
במסגרת הסמכויות המסורות למנהל על פי תקנות אלה, רשאי הוא לפרסם הודעות לבעל או לקברניט כלי שיט ישראלי בדבר הוראות טכניות כלליות בטיחותיות ומינהליות וכן כללי התנהגות מקצועית (להלן – הודעות לימאים) וזאת במסגרת הפרסומים הטכניים של רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.
פרסום הודעות לימאים וכניסה לתוקף
הודעות לימאים יכנסו לתוקף בתום שלושים ימים מפרסומן, אולם רשאי המנהל –
(1)
להחליט על הליך מהיר של כניסתה לתוקף של הודעה לימאים, כך שתיכנס לתקפה 14 ימים מיום פרסומה ובלבד שניתנה על כך הודעה מתאימה, בדואר רשום או במסירה ביד;
(2)
להחליט על הליך דחוף של כניסתה לתוקף של הודעה לימאים כך שתיכנס לתקפה מיד עם קבלתה ובלבד שנמסרה בדואר רשום, דחוף או במברק;
(3)
לפרסם הודעות הדנות באזהרות לשיט באלחוט בכל עת שהנסיבות מחייבות פרסום כאמור כדי למנוע פגיעה בגוף או בנפש; הודעה כזו תיכנס לתקפה עם פרסומה באלחוט.
אחריות
האחריות לקיום כל חובה המוטלת לגבי כלי שיט וכל איסור שנאסר לגביו על פי הודעות לימאים תחול על בעלי כלי השיט ועל קברניטו.
אחזקת קובץ הוראות המנהל [תיקון: תשנ״ב]
בכל כלי שיט ישראלי שהוא אניה יהיה מצוי קובץ הודעות לימאים כשהוא מעודכן וכולל את ההוראות שבתוקף; האחריות למציאותו של הקובץ בכלי שיט תחול על בעל כלי השיט.
פרק תשיעי: הגבלות השיט במקומות רחצה, בנמלים וליד צוללנים
הגבלות שיט במקום רחצה מוכרז ובאזור אחר [תיקון: תשנ״ד, תשס״א, תשס״ו, תשע״ב]
(א)
לא ישיט אדם כלי שיט במקום שהוכרז כמקום רחצה מוכרז בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס״ד–2004, וכן באיזור של 50 מטרים לאורך החוף מקצה כל גבול של מקום כאמור, בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים.
(ב)
בכל מקום אחר מן האמור בתקנת משנה (א) לא ישיט אדם כלי שיט המונע בכוח מנוע בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; הוראה זו לא תחול על –
(1)
כלי שיט שעוצמת מנועיו אינה עולה על 4.4 קילוואט;
(2)
כלי שיט המורשה לעסוק בדיג, בעת עיסוקו בדיג;
(3)
כלי שיט שאישר לצורך כך מנהל הרשות.
(ג)
ההגבלות שבתקנת משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על כלי שיט המשמש לפעולות הצלה או פיקוח על הרחצה.
הוראות מיוחדות למפרץ אילת [תיקון: תשע״ב]
(א)
על השיט במפרץ אילת יחולו, נוסף על האמור בתקנות אלה, הוראות כמפורט להלן:
(1)
על אף האמור בתקנה 68, לא ישיט אדם –
(א)
כלי שיט הגורר אחריו מצנח, במרחק הקטן מ־1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף;
(ב)
אופנוע ים בתחום של 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף הצפוני, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, בנתיב מים הנמצא ממזרח לקו הדמיוני שמחבר בין הנקודות 1 ו־2 המסומנות במפה שבתוספת העשרים ואחת ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים; גבולו המזרחי של נתיב המים יסומן על ידי מצופי חיל הים;
(ג)
אופנוע ים בתחום של 500 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף בכל מקום שלא חלה עליו תקנת משנה (ב), זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות כלי השיט במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים;
התחום האסור לשיט כאמור מצוין בנקודות ציון ובמפה שבתוספת העשרים ואחת;
(2)
בתחום מרינה אילת המוכרזת בצו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת), התש״ע–2010, בין נקודות ציון שבתוספת העשרים ואחת ומציינות את קצה שוברי הגלים של מרינה אילת, לא ישיט אדם כלי שיט להשטה עצמית שייעודו הרשום ברישיון השיט שלו הוא להשכרה, אלא אם כן הוא בעל כלי השיט האמור או בעל תעודת משיט; בפסקת משנה זו –
”כלי שיט להשטה עצמית“ – כלי שיט מן המפורטים בפסקאות של תקנה 104(א) או כלי שיט מנועי שעוצמת מנועיו אינה עולה על 4.4 קילוואט;
”תעודת משיט“ – כהגדרתה בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998.
(ב)
המנהל יפרסם את התחום האסור לשיט לפי תקנה זו בהודעות לימאים.
סייג
(א)
הוראות תקנה 68 לא יחולו לגבי השטת כלי שיט של דיג בים כנרת ומפרץ אילת ובלבד שהשטתם במקומות אלה תהיה במשוטים בלבד, במהירות מזערית ובהתחשב בכל הנסיבות.
(ב)
לענין תקנת משנה (א), ”כלי שיט של דיג“ – כלי שיט שנתמלאו בו שלושה אלה:
(1)
כל עיסוקו בדיג והשטתו באיזור האסור לשיט היא למטרת דיג באותו איזור;
(2)
הוא מורשה לעסוק בדיג ועוסק בו בהתאם לכל הוראה שבפקודת הדיג, והתקנות שהותקנו לפיה;
(3)
ברשיון השיט נרשם שמטרת השימוש בכלי השיט הוא ”דיג חופי“.
הגבלות בדבר שיוט כלי שיט באזור הזרמת שמנים
לא ישיט אדם, כלי שיט בסמוך לכלי שיט או ארבת דלק המזרימים שמנים או בסמוך למכלית אלא ברשות מפורשת מאת מנהל הנמל, וכשהוא מצויד ברשיון שיט המתיר לו במפורש להתקרב לכלי שיט, לארבת דלק או למכלית.
הנפת דגל צוללים [תיקון: תשנ״ב, תשס״ד]
(א)
לא יצלול אדם מכלי שיט ולא ירשה קברניט כלי השיט לעסוק בצלילה אלא אם כן מונף על כלי השיט דגל צוללים כמתואר ומצוייר בתוספת השלוש־עשרה.
(ב)
לא יסיר אדם דגל צוללים מונף ממצוף או מכלי שיט ולא ירשה קברניט כלי שיט להסיר דגל צוללים מונף בכלי השיט כל עוד עוסקים בצלילה כאמור.
(ג)
עם סיום הצלילה ועליית הצוללים לכלי השיט יסיר הקברניט את דגל הצוללים.
(ד)
לא יניף אדם דגל צוללים על כלי שיט בעת שכלי השיט אינו מקיים פעילות צלילה.
צלילה מכלי שיט [תיקון: תשס״א]
לא יצלול אדם מסירה או ספינה, אלא אם כן, בעת הצלילה, נמצא בכלי השיט אדם המוסמך להשיטו כדין.
אישור צלילה בתחום נמל
לא יצלול אדם בתחומי נמל אלא אם קיבל אישור מאת מנהל הנמל.
איסור שיט בקרבת צוללים [תיקון: תשנ״ב, תשע״ב]
לא ישיט אדם כלי שיט למעט סירת משוטים ולא יפעיל אדם את המדחפים של כלי שיט הרתוק לחוף, למצוף או לעוגן בתחום 200 מטרים מכלי שיט עוגן או ממצוף שעליהם הונף, בצורה הנראית לעין דגל צוללים בהתאם לתקנה 71.
הגבלת השיט באזורי צלילה [תיקון: תשנ״ב]
המנהל רשאי לסגור אזורים לשיט או להגביל את השיט באזורים לשם שמירת חייהם של צוללים ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)
האיזור אינו בתחום שהוכרז כנמל;
(2)
דבר ההגבלה פורסם בהתאם לכללים שנקבעו בפרק השמיני לתקנות אלה;
(3)
דגל הצוללים מונף בגבולות התחום המוגבל והמרחק בין דגל לדגל אינו עולה על 200 מטר.
תחולה במימי חופין
האיסורים וההגבלות על השיט לפי תקנות 71 עד 74 יחולו בתחום מימי החופין והמים הפנימיים של ישראל בפרק הזמן שבין זריחת השמש לשקיעתה.
פרק עשירי: ביטוח כלי שיט מפני סיכוני צד שלישי
הגדרות [תיקון: תשמ״ח־2]
בפרק זה, ”כלי שיט“ – כלי שיט שתפוסתו ברוטו אינה עולה על 100, ואורכו המרבי אינו עולה על 24 מטרים, המונע בכוח מנוע, בין שהמנוע מחובר אליו חיבור של קבע ובין אם לאו, ושנתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מסיע נוסעים בשכר;
(2)
ירכתי כלי השיט בנויים כך שניתן לחבר אליהם מנוע חיצוני והמנוע מחובר אליהם הלכה למעשה;
(3)
בכלי השיט מוצב מנוע.
חובת ביטוח נזקי צד שלישי
(א)
לא ישיט אדם כלי שיט במימי החופין ובמים פנימיים של ישראל, אלא אם הוצאה פוליסת ביטוח בת תוקף המבטחת אותו אדם בשל חבות כלשהי אשר הוא עשוי לחוב בשל מותו או חבלה בגופו של כל אדם אחר שנגרמו תוך או עקב השטת כלי השיט בידי אותו אדם; ואולם אין חובה שהפוליסה תכסה –
(1)
חבות של מעביד בשל מותו או חבלה גופנית של עובד המבוטח לפי פרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כשהמוות או החבלה הם עילה לגימלה לפי אותו חוק;
(2)
חבות שבחוזה.
(ב)
לצורך תקנת משנה (א) יראו כל אדם כמי שמשיט כלי שיט אם הוא ממלא תפקיד כלשהו בהשטתו.
סכום הביטוח המזערי [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשמ״ט, [הודעות], תשנ״ו]
הסכום המזערי לכיסוי חבות בפוליסת ביטוח לפי תקנה 77 יהיה הסכום בשקלים חדשים השווה למאה אלף דולרים של ארצות הברית של אמריקה, לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל ביום הוצאתה.
תחולת תקנה 77 מחוץ למימי החופין [תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ו]
(א)
הוראות תקנה 77 יחולו לגבי השטת כלי שיט ישראלי המסיע נוסעים בשכר אף בהיותו מחוץ למימי החופין של ישראל אם פעילותו הרגילה, כולה או מקצתה, היא במימי ישראל ומקום הפלגתו או מקום יעדו נמצא בישראל.
(ב)
לענין תקנת משנה (א), ”כלי שיט ישראלי“ – סירת מנוע או ספינת מנוע הרשומה במרשם הישראלי או הכשירה לרישום בו לפי חוק הספנות (כלי שיט), וכן כלי שיט שניתן לו היתר לפי תקנה 54 או רשיון שיט לפי תקנה 57.
החזקת תעודת ביטוח בכלי שיט
(א)
כל אדם שהוראות תקנות 77 עד 79 חלות עליו, חייב להחזיק בכלי שיט, בעת השטתו, תעודת ביטוח מטעם המבטח המעידה על הוצאת הפוליסה כאמור ועל תקופת תקפה.
(ב)
תעודת הביטוח תינתן לפי טופס א׳ שבתוספת הארבע־עשרה ותהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט שלפי תקנה 39.
הצגת תעודת הביטוח
כל אדם שהוראות תקנות 77 עד 79 חלות עליו, יציג לפי דרישת שוטר או מפקח את תעודת הביטוח כאמור בתקנה 80 או את תעודת הפטור כאמור בתקנה 84.
חובות מי שכלי השיט בחזקתו
לא ירשה אדם שכלי שיט שבחזקתו יושט בידי אדם אחר, אלא אם נתמלאו לגבי האדם האחר הוראות תקנות 77 עד 80.
רשיונות המשכיר כלי שיט
(א)
המשכיר כלי שיט לאחר, לא ימסור אותו לידי השוכר אלא יחד עם רשיון השיט ותעודת ביטוח שנתמלאו לגביה הוראות [צ״ל: תקנות] 77 עד 80.
(ב)
הוראת תקנה זו אינה גורעת מאחריות השוכר לפי תקנות 77 עד 80.
פטור מחובת ביטוח [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
מנהל הרשות רשאי לפטור כלי שיט המופעל על ידי תאגיד מהוראות פרק זה, אם שוכנע בדבר יציבותו הכלכלית של אותו תאגיד ויכולתו לשלם כל פיצוי לצד שלישי עקב התחייבויות האמורות בתקנות 77 עד 79 מבלי שהדבר יסכן את יציבותו הכלכלית; הפטור יינתן לפי הטופס [צ״ל: טופס ב] שבתוספת הארבע־עשרה ויהווה חלק בלתי נפרד מרשיון השיט של כלי השיט, שלפי תקנה 39.
(ב)
מנהל הרשות רשאי להתנות את הפטור בתנאים שימצא לנכון, לשנותו או לבטלו.
פרק אחד עשר: הוראות מיוחדות לאגודות ספורט ימי
בקשת פטור מתשלום אגרות
אגודת ספורט ימי שהכיר בה משרד החינוך והתרבות רשאית לפנות למנהל בבקשה למתן פטור מתשלום האגרות שבתוספת החמש עשרה.
מינוי ואישור אחראי לבטיחות השיט
המנהל רשאי לפטור אגודת ספורט ימי מתשלום האגרות המנויות בתוספת החמש עשרה אם התקיימו באותה אגודה או באותו סניף של האגודה (להלן – הסניף) התנאים הבאים:
(1)
הסניף הציע למנהל אדם האחראי לבטיחות השיט (להלן – האחראי);
(2)
האחראי הסכים בכתב לקבל על עצמו האחריות;
(3)
האחראי הוא בעל תעודת משיט ספינה;
(4)
המנהל אישרר את מינוי האחראי;
(5)
כלי השיט הוא בבעלות הסניף.
הגבלת מספר האחראים
סך הכל האחראים בסניף לא יעלה על שני בני אדם; הפסיק האחראי את פעילותו בסניף או החליט להפסיק ולשמש כאחראי לתקופה מוגבלת או בכלל, יודיע על כך תוך 7 ימים למנהל.
השטת כלי באישור האחראי
בסניף לא ישיט אדם כלי שיט אלא באישור האחראי.
ביקורת בכלי שיט
לא ישיט אדם כלי שיט אלא לאחר ביקורת בידי האחראי, ואם מתקיימים בו תנאי רשיון השיט.
אישור להפלגה מסניף [תיקון: תשס״ד]
לא ישיט אדם כלי שיט הנמצא בהחזקת הסניף, ואחראי לא יאשר השטתו, אלא לאחר שנתמלאו תנאים אלה:
(1)
בכלי השיט מצוי קברניט, על דעתו ובהסכמתו של האחראי;
(2)
לקברניט מלאו 16 שנים;
(3)
הקברניט מסר לידי האחראי רשימה שמית של כל המפליגים בכלי שיט;
(4)
הקברניט מסר לידי האחראי את תכנית ההפלגה ומועד משוער שבו כלי השיט יפקוד נמל אחר או יחזור לסניף;
(5)
האחראי אישר את התכנית כאמור בפסקה (4).
אישור תכנית הפלגה
האחראי לא יאשר תכנית הפלגה כאמור בתקנה 90 וימנע את הפלגת כלי השיט אלא אם התמלאו כל אלה:
(1)
בידיו מידע על מזג האויר הצפוי בתקופת ההפלגה;
(2)
המידע על מזג האויר סופק לו על ידי השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה, או מקור מוסמך אחר;
(3)
כלי השיט מצוות, מצויד וכשיר לצרכי השיט, ומזג האויר הצפוי מאפשר הפלגה בטוחה.
משך היותו של האחראי בתפקיד
אחראי לא יסיים תפקידו כל עוד כלי השיט נמצא בהפלגה.
חובת ההודעה למשטרת ישראל
אלה סוגי ההפלגות שעליהן חייב האחראי להודיע לתחנת משמר החופים של משטרת ישראל או לתחנת המשטרה הקרובה:
(1)
הפלגה למרחק של 5 מיל ימי מתחום נמל;
(2)
באין נמל, הפלגה שבה מתרחק כלי השיט מעבר למרחק של 5 מיל;
(3)
ההפלגה מתבצעת חלקה או כולה לאחר שקיעת החמה מחוץ לתחום נמל;
(4)
כל שיוט כלי שיט הנושא אופי כלל ארצי או שמוזמנים אליו כלי שיט מסניפים ואגודות אחרות או שצפויה בעת קיום השיט התקהלות קהל צופים או שהוא נערך בתנאי מחנה מחוץ לבסיס הקבע של הסניף.
ציוד בטיחות לכלי שיט בבעלות סניף
האחראי, בסניף שקיבל פטור כאמור בתקנה 86, רשאי להציג בפני מפקח כלי שיט בעת בדיקה לפי תקנה 28(3) או (4), מספר קטן של פרטים מכפי שדרוש לשם הפעלת כלי השיט של הסניף באותו זמן ובלבד שמפקח כלי שיט יציין בעמוד 4 של רשיון השיט שניתן לאותו סניף, בהתאם לתקנה 5(3) את המספר המרבי של כלי שיט הרשאים להיות בהפלגה מחוץ לשטח הסניף באותו זמן.
ביקורת בידי מפקח כלי שיט
נערכה ביקורת בידי מפקח כלי שיט בהתאם לתקנה 32, ונמצא שכלי שיט של סניף כאמור בתקנות 85 ו־86, בעת היותו בשיט, אינו מצויד ומצוות בהתאם לתקנות 6 או 7, ינקוט המנהל, לפי שיקול דעתו, באחד או יותר מאלה:
(1)
יבטל, בהתאם לתקנה 44, את כל רשיונות השיט של הסניף;
(2)
יורה על ביטול מינויו של האחראי;
(3)
יבטל לכל כלי השיט שבסניף את הפטור שניתן לפי תקנה 86;
(4)
יודיע על תוצאות הביקורת למשרד החינוך והתרבות ולמשטרת ישראל בצירוף העתק ההודעה שניתנה לפי תקנה 44(א).
פרק שנים עשר: חקירת תאונות ים
הגדרת תאונת ים [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
מבלי לפגוע בכלליות ההגדרה של תאונה ימית שבפרק הראשון לתקנות אלה, לענין פרק זה, ”תאונת ים“ – כל אירוע בכלי שיט שבו מתקיימים אחד או יותר מהיסודות הבאים:
(1)
אדם נהרג או נפגע פגיעה חמורה בכלי השיט;
(2)
אדם נהרג או נפגע פגיעה חמורה כתוצאה מפעולה או מאי פעולה של כלי שיט;
(3)
פגיעה בכושר ההנעה או ההיגוי או השיוט של אניה או גוררת או סירה או ספינה, המשמשים להסעת נוסעים או משאות בשכר, ובלבד שהפגיעה אינה מסוג התקלות התדירות שצוות מתקן כדבר שבשיגרה;
(4)
התפוצצות בחדר מכונות או חדר משאבות וכל שריפה שלשם כיבויה נאלץ הצוות להפעיל יותר ממטפה כיבוי אש ידני אחד או נאלץ להפעיל את מערכת כיבוי האש המרכזית בין שהיא מערכת כיבוי במים או בגז או בקיטור;
(5)
תקלה שחייבה את סגירתם של דלתות אטימות לשם שמירת אפיצות האניה למים;
(6)
הנצלה בין שנתבקשה ובין שלא נתבקשה;
(7)
כלי השיט סימן את סימן המצוקה;
(8)
אניה סטתה מנתיב ההפלגה המתוכנן ופקדה נמל או מקום מקלט לשם תיקונים;
(9)
כלי השיט פגע במיתקן בנמל ומנהל הנמל הגיש תלונה למנהל הרשות;
(10)
קיים מגע בין אניה לקרקע, להוציא המקרים המנויים בתקנה 97;
(11)
גוררת ישראלית הגישה שירותי הנצלה או נתבקשה להגיש שירותי הנצלה במימי החופין של ישראל;
(12)
תקלה או נזק באניה שבעקבותיו הזמין הקברניט, הסוכן או הבעל, בודק של חברת סיווג לשם קביעה ואישור של כושר השיט של האניה;
(13)
התנגשות בין כלי שיט שאחד מהם אניה או שקברניטו של אחד מכלי השיט המעורבים בהתנגשות הגיש תלונה למנהל הרשות;
(14)
תאונה בכלי שיט שבעקבותיה נתקבלה הודעה או תלונה ממדינה זרה;
(15)
תקלה בכלי שיט או מעשה או מחדל בכלי שיט ישראלי שמנהל הרשות החליט שטובת הציבור או הפקת לקחים מקצועיים מחייבים חקירתו.
סייג להגדרת תאונת ים
האירועים המפורטים להלן, לא יחשבו תאונות ים:
(1)
מגע בין האניה לקרקע בתחום נמל, או בעת שיט בנהר או תעלה חפורה, ובלבד שהאניה לא ניזוקה ולא נזקקה להספנה לשם בדיקת נזקים;
(2)
אירוע שבו נגרמו נזקים לאניה כתוצאה מטעינה או פריקה של מטענים ולא היה באירוע אחד מהיסודות המנויים בתקנה 96.
מסירת הודעה על תאונה [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ג, תשס״ו]
(א)
בעליו או סוכנו או קברניטו של כלי שיט ישראלי באשר הוא, או של כלי שיט זר הנמצא בישראל, שאירעה לו תאונה ימית, להוציא תאונה לפי תקנה 96(14) או (15) חייב להודיע על כך מיד, באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הרשות.
(א1)
אירעה לכלי שיט תאונה ימית בתחום נמל, למעט תאונה לפי תקנה 96(14) או (15), חייב מנהל הנמל להודיע על כך למנהל הרשות באמצעים המהירים ביותר העומדים לרשותו, מיד לאחר שנודע לו על קרות התאונה, וזאת נוסף על חובת בעל כלי השיט, קברניטו או סוכנו כאמור בתקנת משנה (א).
(ב)
בהודעה לפי תקנת משנה (א) או (א1) יצויינו –
(1)
שם כלי השיט ופרטי רישומו;
(2)
שם הקברניט;
(3)
זמן קרות התאונה (לפי מקום התאונה);
(4)
מקום היציאה האחרון ומקום היעוד הקרוב של כלי השיט;
(5)
מקום הימצאו של כלי השיט בזמן קרות התאונה;
(6)
רשימת האנשים שנהרגו או שנפגעו פגיעה רצינית, אם יש כאלה;
(7)
תיאור התאונה וסיבותיה, במידה שהן ידועות;
(8)
פרטים קצרים על הנזק שנגרם לכלי השיט, אם נגרם.
מינוי חוקר תאונה [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
אירעה תאונה ימית לכלי שיט ישראלי באשר הוא, או לכלי שיט זר הנמצא בישראל, רשאי מנהל הרשות למנות חוקר תאונה (להלן – החוקר) או מספר חוקרי תאונה שכל אחד מהם חוקר בנפרד ובתחום כישוריו המקצועיים בלבד, או צוות חוקרים בראשותו של חוקר שיכהן כיושב ראש בעת ניהול החקירה.
סמכויות החוקר [תיקון: תשמ״ה־2]
החוקר יחקור את מקרה התאונה, ולשם כך רשאי הוא –
(1)
לגבות עדויות בעל פה ובכתב היכולות לדעתו להועיל לחקירה;
(2)
לבקר במקום התאונה ובכלי השיט המעורב בה ולבדקם ואם מקום התאונה או מקום שהייתו של כלי השיט בחוץ לארץ, ישולמו בידי הבעל או הסוכנים בארץ הוצאות נסיעתו של החוקר למקום התאונה וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן שהייתו בחוץ לארץ;
(3)
לעשות כל דבר אחר כפי שימצא לנכון ומועיל לשם החקירה.
דין וחשבון על החקירה [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
(א)
עם סיום החקירה, ימסור החוקר או יושב ראש צוות חוקרים למנהל הרשות דין וחשבון על החקירה וכן את כל חומר הראיות שגבה במהלך החקירה.
(ב)
הדין וחשבון על החקירה יכלול, בין השאר, דברים אלה:
(1)
עובדות מקרה התאונה;
(2)
מסקנות החוקר לגבי הסיבות והנסיבות שגרמו לתאונה;
(3)
המלצות החוקר לתיקון ליקויים ופגמים שגילה בקשר לתאונה והאמצעים שיש לנקוט בהם למניעת תאונות דומות בעתיד.
קיום הוראות בין לאומיות לגבי כלי שיט זרים [תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
כל הפעלת סמכות של המנהל או מנהל הרשות לפי תקנות אלה ביחס לבדיקת כלי שיט שאינו ישראלי הנמצא בישראל וקביעת כשירותו לשיט, וכן מניעת הפלגתו של כלי שיט כאמור שאינו כשיר לשיט, תיעשה בהתאמה להוראות כל אמנה בין־לאומית שישראל צד לה וענינה בטיחות החיים בים, ובלבד שכלי השיט רשום במדינה שהצטרפה אף היא לאמנה או לאמנה לקווי טעינה והוא נמנה עם סוג כלי השיט שהאמנה חלה עליהם.
פרק שלושה עשר: הוראות כלליות
אגרות והצמדה למדד [תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־2, תשס״ז]
(א)
בעד הבדיקות והתעודות המפורטות בתקנות אלה ישלם בעליו או סוכנו או קברניטו של כלי שיט את האגרה שנקבעה לכך בתוספת החמש עשרה.
(ב)
סכומי האגרות הנקובים בתוספת החמש עשרה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי, לעומת המדד שפרסמה בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם; סכומים שהשתנו כאמור, יעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)
(בוטלה).
פטור [תיקון: תשמ״ה־2]
(א)
הוראות הפרק הראשון עד הפרק החמישי לא יחולו על כלי שיט כדלקמן, למעט כלי שיט המשמש להובלת נוסעים בשכר או להשכרה לנוסע:
(1)
סירת משוטים שאורכה אינו עולה על 5 מטרים – בעת השטתה בתחום המים הפנימיים של ישראל;
(2)
סירת משוטים שמבנהה מסייג אותה למטרות ספורט החתירה ובלבד שמושבי החותרים הם מסוג הנע במסילה – בעת השטתה בתחום המים הפנימיים של ישראל;
(3)
סירת משוטים אשר מספר השטים בה אינו עולה על שני אנשים – בעת השטתה בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל;
(4)
רפסודה המונעת בכוח משוטים ומפרשים בעת השטתה בתחום האגמים, הנחלים והנהרות של ישראל;
(5)
סירת מפרש אשר אורכה אינו עולה על 5 מטרים – בעת השטתה בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל;
(6)
גלשן שהותקן בו מפרש בעת השטתו בתחום המים הפנימיים ומימי החופין של ישראל.
(ב)
המנהל רשאי לפטור בכתב כלי שיט פלוני, או דגם של כלי שיט, מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, כפי שיפרש בכתב הפטור.
(ג)
המנהל רשאי לפטור כלי שיט ישראלי מהוראות האמנה לפי סעיף 4 לאמנה, לפי הטופס שבנספח לאמנה, ומהוראות האמנה לקווי טעינה לפי סעיף 6 לאמנה לקווי טעינה, לפי הטופס שבנספח השלישי לאמנה האמורה.
(ד)
כלי שיט הפטור מהוראות הפרק הראשון עד הפרק החמישי לפי תקנת משנה (א), יהיה מצויד בעת השטתו בהתאם לאמור בתוספת השש־עשרה, וכל אדם בכלי השיט יהיה חגור באפודת הצלה בעת ההשטה.
(ה)
לענין תקנה זו –
”רפסודה“ – ארבה הניתנת להשטה באמצעות משוטים או מפרשים;
”גלשן“ – סירה בצורת לוח המשמשת לשיט מפרשים בעמידה.
האחריות לקיום חובה המוטלת לגבי כלי שיט [תיקון: תשע״ו]
האחריות לקיום כל חובה המוטלת לגבי כלי שיט וכל איסור שנאסר לגביו לפי תקנות אלה, חלה על בעל כלי השיט ועל קברניטו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה מתקנות אלה.
אחריות הבעלים והקברניט
(א)
לא נתמלאה לגבי כלי שיט הוראה מהוראות תקנות אלה, יראו את בעליו וקברניטו של כלי השיט כעוברים על אותה הוראה, בין שהעבירה נעברה בידיעתם ובין שלא נעברה בידיעתם, כל עוד לא הוכיחו שהם נקטו בכל האמצעים הנאותים לקיום אותה הוראה.
(ב)
אחריות הבעל והקברניט של כלי שיט לפי תקנת משנה (א), אינה באה לגרוע מאחריותו של כל אדם לפי תקנות אלה.
אחריות קפידה [תיקון: תשע״ו]
אחריות הקברניט ואיש צוות לכל פעולה בעת בדיקה
(א)
כל הוראה לביצוע דבר מה שנתן מפקח כלי שיט, בעת בדיקה שמטרתה לבדוק כשירות כלי השיט, המכונות, המכשירים, המיתקנים, האבזרים ואמצעי ההצלה והתאמתם די הצורך לשירות שבו הם משמשים או מיועדים לשמש, יראו כאילו ניתנה בידי הקברניט או איש מצוות כלי השיט על דעתו, ביזמתו ועל אחריותו.
(ב)
נתן מפקח כלי שיט הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אשר לדעת הקברניט או קצין המכונות הראשי או קצין הרדיו של כלי השיט עלול לפגוע בגוף או בנפש או לגרום לזיהום הים, לא יבצע הקברניט או קצין המכונות הראשי או קצין הרדיו את ההוראה וימנע מכל איש אחר מלבצעה.
אחריות חבר־
נעברה עבירה לפי תקנות אלה בידי חבר־בני־אדם, יאשם בעבירה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי על אותו חבר, ובשותפות מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, אם לא הוכיחו אחת מאלה:
(1)
העבירה נעברה שלא בידיעתם;
(2)
הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומן של תקנות אלה.
סייג
תקנות אלה באות להוסיף ולא לגרוע מכוחו של כל חיקוק אחר.
עונשין [תיקון: תשע״ו]
(א)
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, למעט תקנות 57ב, 57ד ו־57יב, דינו – מאסר עד שישה חדשים או קנס 50,000 שקלים או שני העונשים כאחד.
(ב)
העובר על ההוראה הקבועה בתקנה 57יב, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
ערובה לקיום חובות בעלי כלי שיט ישראלים וקברניטיהן
(א)
המנהל רשאי לדרוש מבעל כלי שיט הרשום בישראל או מקברניטו או מכולם כאחד לתת בידיו ערבון בסכום שיקבע המנהל או ערבות להנחת דעתו לתשלום סכום כאמור, אשר ישמשו להבטחת מילוי הוראות תקנות אלה החלות על בעל כלי השיט או קברניטו ורשאי הוא לעכב הפלגת כלי השיט מישראל או תזוזת כלי שיט, שאינו אניה, ממקום ריתוקו עד למתן הערובה כאמור.
(ב)
ערובה כאמור בתקנת משנה (א) לא תעלה על 50,000 שקלים כפול במספר האנשים שכלי השיט רשאי להסיע בהתאם לרשיון השיט או שהיה רשאי להסיע אילו ניתן לו רשיון שיט.
חילוט
(א)
נעברה עבירה בידי בעל כלי שיט הרשום בישראל או קברניטו לפי תקנות אלה, רשאי המנהל, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לחלט לטובת אוצר המדינה כל ערובה שניתנה בידי מי שעבר את העבירה, בתנאי שלא יחולט סכום העולה על הקנס המרבי שנקבע בתקנה 110 בשל כל עבירה שנעברה.
(ב)
לא ישתמש המנהל בסמכותו לפי תקנת משנה (א) אלא אם נתקיימו אלה:
(1)
נמסרה הודעה בידי המנהל למי שעבר, לדעתו, את העבירה ובה פרטים על העבירה שעבר ועל כוונת המנהל להשתמש בסמכותו לפי תקנת משנה (א);
(2)
לאחר שנמסרה ההודעה שבפסקה (1), ניתנה הזדמנות נאותה למקבל ההודעה לטעון טענותיו לפני המנהל;
(3)
מקבל ההודעה לפי פסקה (1) לא הודיע בכתב למנהל תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה כי הוא דורש שאשמתו בעבירה תתברר בבית המשפט.
ביטול
בטלות –
(1)
תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ״ה–1965.
(2)
תקנות הנמלים (איסור שיט במקומות מסוכנים וביטוח כלי שיט קטנים מפני סיכוני צד שלישי), התשכ״ה–1965.
הוראות מעבר
לצורך תקנה 28 יראו בדיקה כללית שנערכה בכלי שיט ישראלי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשכ״ה–1965 כבדיקה כללית שנערכה לפי תקנות אלה, ותעודת בדיקה או תעודת כושר שיט שניתנה לכלי שיט ישראלי לפיהן, יראו אותה כרשיון שיט שניתן לפי תקנות אלה עד לפקיעתה במועד שצויין בה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן ברשומות.
התייעצות
תוספת ראשונה
[תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
טופס א׳: רשיון שיט / Navigation Licence (תקנות 5(3) ו־39(א))
[תיקון: תשמ״ה־2, תש״ן, תשנ״ד, תשס״ו]
טופס ב׳: רשיון שיט / Navigation Licence לכלי שיט שאינו אניה (תקנה 39(א))
[תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ו]
טופס ג׳: רשיון שיט זמני / Temporary Navigation Licence (תקנה 39(ב))
[תיקון: תש״ן, תשס״ו]
תוספת שניה
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
(תקנות 1, 6(2), 9, 9א, 14 ו־24(א)(4))
[תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ד, תשס״ו־2]
”אופנוע ים“, ”מפרשית“, ”סירת מנוע עוצמה א׳“, ”סירת מנוע עוצמה ב׳“, ”סירת נוסעים בשכר“, ”ספינת נוסעים בשכר רמה א׳“, ”ספינת נוסעים בשכר רמה ב׳“, ”אניית נוסעים קטנה“, ו”ספינה גוררת“ – כמשמעותם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998;
”אניית דיג קטנה“ – כהגדרתה בתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002;
”בננה“ – (הוחלפה);
”דייג“ – מי ששירת במשך ארבעה חודשים בספינה דיג;
”דייג ראשי“ – (נמחקה);
”המועצה“ – המועצה להסמכת ימאים כמשמעותה בפרק ג׳ בחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;
”ימאי רב תכליתי“ – מי שהוא בעל הסמבה של מלח כשיר והוכשר גם לעובד מנוע או עובד מנוע אשר הוכשר והוסמך גם למלח כשיר בהתאם לסילבוס שאישרה המועצה;
”ספן חופי“ – (נמחקה);
”מכונן ספינות“ – (נמחקה);
”מפעיל כללי“ – מי שבהתאם לתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987 בידו תעודת הפעלה – כשירות, דרגה כללית, והוא מוסמך להפעיל ציוד בהתאם לשיטת המצוקה;
”מפעיל מוגבל“ – מי שבידו תעודת הפעלה – כשירות דרגה מוגבלת, בהתאם לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987, והוא מוסמך להפעיל ציוד בהתאם לשיטת המצוקה;
”מפעיל מוגבל תג״מ בזיקה לשיטת המצוקה“ – מי שבידו תעודת הפעלה – כשירות ברדיו טלפון דרגה מוגבלת למשתמש בתג״מ בזיקה לשיטת המצוקה, בהתאם לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987;
”משיט 12“ – (נמחקה);
”משיט 20“ – (נמחקה);
”משיט 30“ – (נמחקה);
”משיט 40“ – (נמחקה);
”מיתקן נגרר“ – כהגדרתו בתקנה 26ו;
”קברניט נוסעים בחופי ישראל“ (קנ״ב) – מי שהוסמך לקברניט נוסעים בשכר בחופי ישראל, בהתאם לסילבוס שאישרה המועצה;
”קצין מכונות משמרת“ – מי שהוסמך כקצין מכונות משמרת לאניות עד 1600 תפוסה ברוטו בהתאם לסילבוס שאישרה המועצה;
”קצין רדיו ואלקטרוניקה“ – מי שבהתאם לתקנות הטלגרף האלחוטי [צ״ל: (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ״ז–1987], בידו תעודת הפעלה – כשירות ברדיו – אלקטרוניקה, דרגה ב׳, והוא מוסמך להפעיל ציוד בהתאם לשיטת המצוקה;
”שיטת המצוקה“ (GMDSS) – שיטת המצוקה והבטיחות הימית העולמית לענין תקשורת, שקבעו אימ״ו וארגון התקשורת הבין־לאומי, שהשימוש בה בכלי שיט מיתר את תפקיד האלחוטאי, במפורט בטבלה מס׳ 4;
”תקנות הטלגרף האלחוטי“ – (נמחקה);
”סיראי הצלה“ – מי שעמד בהצלחה בבחינה בסיראות הצלה אשר נערכת מטעם אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה;
”צוות בטיחות“ – (נמחקה);
”הפלגה חופית“ – הפלגה בחופי ישראל למרחק שאינו עולה על 12 מילין מהחוף;
”הפלגה חופית“ – הפלגה בתחום המים הפנימיים, או במימי החופין של ישראל, או בים סוף – צפונה מקו רוחב 29 מעלות 27 דקות צפון;
”הפלגה לא חופית“ – (נמחקה);
”ספינה גוררת“ – (נמחקה);
”ת״ב“ – תפוסה ברוטו;
”אוטומציה מלאה“ – מצב טכני בכלי השיט שבו מתקיימים כל אלה –
(1)
חדר המכונות נשלט מהגשר;
(2)
כל המערכות החיוניות מוגנות אוטומטית מתקלות;
(3)
חדר המכונות מצוייד במערכת התראה לאש, הצפה, סטיית טמפרטורות, סטיית לחצים וכו׳, בים ובנמל;
(4)
אמינות המערכות הוכחה, מעל לכל ספק, לשביעות רצון המנהל;
”אוטומציה חלקית“ – מיצב טכני בכלי השיט שבו מתקיימים כל אלה –
(1)
המערכות החיוניות ביותר מוגנות אוטומטית מתקלות;
(2)
חדרי המכונות מצוייד במערכת התראה לאש, הצפה, סטיית טמפרטורות, סטיית לחצים וכו׳, בים ובנמל;
(3)
אמינות המערכות הוכחה, מעל לכל ספק, לשביעות רצון המנהל.
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ד]
טבלה מס׳ 1
(תקנה 1)
תקן צוות בטיחות – אניות
מחלקת סיפון
| סודר | פרטי כלי השיט ותחום השיט | רב חובל | חובל בכיר | חובל משמרת בכיר | חובל משמרת | מלח כשיר או ימאי רב תכליתי |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אניה עד 500 ת״ב (12) | |||||
| 2 | אניה מעל 500 ת״ב בהפלגה בים התיכון או בים סוף | 1 | 1 | 1 | 4 | |
| 3 | אניה מעל 500 ת״ב בהפלגה מחוץ לים תיכון או מחוץ לים סוף | 1 | 1 | 1 | 1 | 4 |
מחלקת מכונה
| סודר | פרטי כלי השיט ותחום השיט | קצין מכ׳ ראשי מוגבל | קצין מכ׳ משמרת מוגבל | מכונן בכיר | קצין מכונות ראשי | קצין מכונות בכיר | קצין מכ׳ משמרת בכיר | קצין מכ׳ משמרת | חשמלאי | עובד מנוע או ימאי רב מכונות תכליתי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אניה עד 500 ת״ב וכל אניה אחרת שאינה באוטומציה מלאה (12) | |||||||||
| 2 | אניה מעל 500 ת״ב עד 1600 ת״ב באוטומציה מלאה | 1 | 1 | 1 | ||||||
| 3 | אניה מעל 1600 ת״ב בהפלגה בים התיכון או בים סוף באוטומציה מלאה | 1 | 1 | 1 | 1 | |||||
| 4 | אניה מעל 1600 ת״ב בהפלגה מחוץ לים תיכון או מחוץ לים סוף באוטומציה מלאה | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 |
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ד]
טבלה מס׳ 2
(תקנה 1)
תקן צוות בטיחות – גוררת
מחלקת סיפון
| סודר | פרטי כלי השיט ותחום השיט | רב חובל גוררת | חובל גוררת | מלח כשיר גוררת |
|---|---|---|---|---|
| 1 | גוררת בתחום הנמל | 1 | 1 | |
| 2 | גוררת בהפלגה לאומית | 1 | 1 | 1 |
| 3 | גוררת בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 | 2 |
מחלקת מכונה
| סודר | פרטי כלי השיט ותחום השיט | קצין מכ׳ ראשי מוגבל | קצין מכ׳ משמרת מוגבל | מכונן בכיר |
|---|---|---|---|---|
| 1 | גוררת בתחום הנמל | 1 | ||
| 2 | גוררת בהפלגה לאומית | 1 | 1 | |
| 3 | גוררת בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 |
[תיקון: תשס״ד]
טבלה מס׳ 3
(תקנה 1)
תקן צוות בטיחות – אניית דיג קטנה וספינת מכמורת
מחלקת סיפון
| סודר | תחום השיט | רב ספן | ספן | ספן חופי | דיג |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | בהפלגה חופית ולאומית | 1 | 1 | ||
| 2 | בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 | 2 |
מחלקת מכונה
[תיקון: תשס״ט־2]
| סודר | תחום השיט | קצין מכונות מוגבל | קצין מכונות משמרת מוגבל | מכונן בכיר |
|---|---|---|---|---|
| 1 | בהפלגה חופית ולאומית | 1(25) | ||
| 2 | בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 |
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז־2, תשס״ד]
טבלה מס׳ 4
(תקנה 1)
תעודות הסמכה הנדרשות לתפעול תחנת אלחוט בכלי שיט
| סודר | סוג כלי השיט ותחום השיט | כלי שיט המצוידים בהתאם לשיטת המצוקה GMDSS | כלי שיט שאינם מצוידים בהתאם לשיטת המצוקה עד ליום 1 בפברואר 2005 | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קצין רדיו ואלקטרו בזיקה ל־REO | מפעיל כללי GOC | מפעיל מוגבל ROC | מוגבל (תג״מ) בזיקה ל־GMDSS | בעל תעודת רדיו טלפון מוגבלת (תג״מ) | ||
| 1 | אניית נוסעים קטנה, ספינת נוסעים בשכר רמה א׳ ו־ב׳ בהפלגה שאינה עולה על 7 מייל מתחום נמל בישראל | 1 | 1 | |||
| 2 | אניית נוסעים קטנה, ספינת נוסעים בשכר רמה א׳ ו־ב׳ בהפלגה מעל 7 מייל ועד 12 מייל מחופי ישראל | 1 | ||||
| 3 | ספינה המובילה עד 12 נוסעים במסע בין־לאומי | 1 | 1 | |||
| 4 | ספינה וספינה גוררת בכל סוג של מסע | 1 | 1 | |||
| 5 | אניית דיג קטנה וספינת מכמורת בהפלגה חופית ומסע לאומי | 1 | 1 | |||
| 6 | אניית דיג קטנה וספינת מכמורת במסע בין־לאומי | 1 | ||||
| 7 | גוררת בהפלגה חופית או מסע לאומי | 1 | ||||
| 8 | גוררת במסע בין־לאומי | 1 | ||||
| 9 | אניה עד 300 טון ת״ב בהפלגה חופית ומסע לאומי | 1 | 1 | |||
| 10 | אניה עד 300 טון ת״ב במסע בין־לאומי | 1 | ||||
| 11 | אניה מעל 300 טון ת״ב בהפלגה חופית ומסע לאומי | 1 או | 2(27) | |||
| 12 | אניה מעל 300 טון ת״ב במסע בין־לאומי | 1א | 2(27) | |||
| 13 | אניית נוסעים* במסע בין־לאומי | 1 או | 2(27) | |||
* כלי שיט המוביל מעל ל־12 נוסעים בהפלגה בין־לאומית דינו כאניית נוסעים.
[תיקון: תשס״א]
טבלה מס׳ 5
(תקנות 6(2) ו־14)
תקן צוות בטיחות באופנוע ים, סירה וספינה
[תיקון: תשס״ו־2]
| סודר | סוג כלי השיט ותחום שיט מוגדר | משיט 11 | משיט 12 | משיט 13 | משיט 21 | משיט 30 | משיט 60 | איש צוות לא מוסמך מעל גיל 15 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אופנוע ים | 1 | ||||||
| 2 | אופנוע ים הגורר מגלשים או מצנח רחיפה | 1 | 1 | |||||
| 3 | סירת חתירה | 1 | ||||||
| 4 | סירת מפרש | 1 | ||||||
| 5 | מפרשית | 1 | 1 | |||||
| 6 | סירת מנוע עוצמה א | 1 | 1 | |||||
| 7 | סירת מנוע עוצמה ב | 1 | 1 | |||||
| 8 | סירה מנוע עוצמה א הגוררת מגלשיים, מצנח רחיפה או מיתקן נגרר | 1 | 1 | |||||
| 9 | סירת מנוע עוצמה ב הגוררת מגלשיים, מצנח רחיפה או מיתקן נגרר | 1 | 1 | |||||
| 10 | ספינה בהפלגה חופית | 1 | 1 | |||||
| 11 | ספינה בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 |
[תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ח, תשס״א]
טבלה מס׳ 6
(תקנות 5(8), 6א(2) ו־14)
תקן צוות בטיחות לכלי שיט המובילים נוסעים בשכר בהפלגה חופית
| סודר | סוג כלי השיט | בעל היתר להשטת אניית נוסעים קטנה | קברניט נוסעים בשכר | משיט 40 | משיט 30 | משיט 20 | משיט 12 | מכונן | איש צוות לא מוסמך (16) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ספינת נוסעים בשכר | 1 | 1(26) | ||||||
| 2 | ספינת נוסעים בשכר רמה א׳ – עד 12 נוסעים | 1 | 2 | ||||||
| 3 | ספינת נוסעים בשכר רמה א׳ – עד 55 נוסעים | 1 | 1 | 1(25) | |||||
| 4 | ספינת נוסעים בשכר רמה ב׳ – עד 150 נוסעים | 1 | 1 | 1(25) | 1(18) | ||||
| 5 | ספינת נוסעים בשכר רמה ב׳ – עד 220 נוסעים | 1 | 1 | 1(25) | 1+1(18) | ||||
| 6 | אניית נוסעים קטנה עד 12 נוסעים | 1 | 1 | 1(25) | |||||
| 7 | אניית נוסעים קטנה עד 55 נוסעים | 1 | 1 | 1 | |||||
| 8 | אניית נוסעים קטנה עד 110 נוסעים | 1 | 1 | 1 | 1(18) | ||||
| 9 | אניית נוסעים קטנה עד 220 נוסעים | 1 | 1 | 1 | 1 | 1(18) | |||
| 10 | אוניה עד 36 מ׳ אורך, מעל 220 נוסעים | 1+1(19) | 1 | 1 | 1(18) |
הערה: המספרים בסוגריים מתייחסים להערות שבסוף התוספת.
[תיקון: תשס״א]
טבלה מס׳ 7
(תקנות 6(2), 6א(2) ו־14)
תקן בטיחות לכלי שיט המובילים נוסעים בשכר בהפלגות בין־לאומית, ולספינה גוררת
| סודר | סוג כלי שיט ותחום שיט מוגדר | משיט 40 | משיט 50 | משיט 60 | מכונן | איש צוות לא מוסמך (16) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ספינה גוררת בהפלגה חופית | 1 | 1 | |||
| 2 | ספינת נוסעים בשכר רמה א – עד 12 נוסעים, בהפלגה בין־לאומית | 1 | 1 | 1 |
הערות
[תיקון: תשמ״ג, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ט־2]
הערות:
(1)
(נמחקה).
(2)
(נמחקה).
(3)
(נמחקה).
(4)
(נמחקה).
(5)
(נמחקה).
(6)
(נמחקה).
(7)
(נמחקה).
(8)
(נמחקה).
(9)
(נמחקה).
(10)
(נמחקה).
(11)
(נמחקה).
(12)
לפי קביעת המנהל.
(13)
(נמחקה).
(14)
(נמחקה).
(15)
(נמחקה).
(16)
אדם שמלאו לו 16 שנה והוא כשיר מבחינת בריאותו ובמיוחד ראייתו להשיט כלי שיט קטן.
(17)
(נמחקה).
(18)
עבר התמחות בהנצלה.
(19)
חובל ראשון או רב חובל גוררת או רב ספן, בעל היתר שירות לשמש קברניט באניה בה הוא משרת.
(20)
(נמחקה).
(21)
(נמחקה).
(22)
(נמחקה).
(23)
(נמחקה).
(24)
(נמחקה).
(25)
המכונן יכול שישמש בתפקיד נוסף הנדרש בתקן צוות הבטיחות, אם הוא בעל תעודת הסמכה לאותו תפקיד, ובמקומו ישרת איש צוות שעבר התמחויות בהצלה, כיבוי אש ועזרה ראשונה.
(26)
איש צוות בלתי מוסמך יכול שיהיה אחד הנוסעים שהסכים לכך ותודרך בהתאם.
(27)
בעת חירום או מצוקה, אחד המוסמכים להפעלת תחנת האלחוט יתפקד אך ורק בנושא התקשורת.
תוספת שלישית
(תקנה 13(א))
[תיקון: תשנ״ב]
טופס 1: היתר להפלגה בינלאומית (צוות בטיחות)
[תיקון: תשנ״ב]
טופס 2: כלי שיט קטנים – היתר להפלגה בינלאומית (צוות בטיחות ונוסעים)
[תיקון: תש״ן]
התוספת הרביעית
טופס א׳: בקשה להיתר טעינת מטענים מסוכנים / Application for Permit to Load Dangerous Goods (תקנה 16(ב))
טופס ב׳: בקשה להיתר טעינת מטענים בצובר / Application for Permit to Load Bulk Chargdes (תקנה 16(ג))
התוספת החמישית
(תקנה 16(ב)(1))
טופס: רשימת מטענים מסוכנים
[תיקון: תשנ״ד]
התוספת השישית
(תקנה 16(ב)(3))
תעודת המכולה לטובין מסוכנים במכולות לתובלה בינלאומית / Certificate of Containerised Dangerous Goods for International Transport
תוספת שביעית
טופס א׳: הצהרת השוגר / טובין מסוכנים בתובלה בין נמלי ישראל (תקנה 16(ב)(4)(א))
[תיקון: תש״ן]
טופס ב׳: הצהרת השוגר / טובין מסוכנים (לשימוש בתובלה בינלאומית)
תוספת שמינית
(תקנה 16(ב)(4))
בקשה לבדיקת מתקן חשמלי
תוספת תשיעית
(תקנה 19(א))
תעודת טעינה מס׳ . . . . . . . Loading Certificate no.
תוספת עשירית
(תקנה 37(א))
הצהרה על בדיקת כלי שיט / Survey Declaration for a Vessel
תוספת אחת־עשרה
(תקנה 46(ו), (ז))
הארכת תוקף תעודות
תוספת שתים־עשרה
(תקנה 63)
תו קיבולת
תוספת שלוש־עשרה
(תקנה 73(א))
דגל הצוללנים
[תיקון: תשע״ב]
|
דגל קשיח המציין אדם העוסק בצלילה ונמצא מתחת לפני הים.
הדגל – ארכו 37.5 סנטימטרים, רחבו 30 סנטימטרים, או אורך ורוחב גדולים מאלה, באותו יחס ביניהם.
הדגל יחולק לשני חצאים שווים לרוחבו: חציו הצמוד לתורן יהיה בצבע לבן וחציו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי ויהיה משולש שווה שוקיים שקדקודו זווית ישרה, ויהיה בצבע כחול כהה כפי שנקבע בקוד הסימנים הבין לאומי 1969 כסימן היכר שמובנו:
”צוללן מתחת למים, שמור מרחק ושוט במהירות איטית“.
|  |
תוספת ארבע־עשרה
טופס א׳: תעודת ביטוח (תקנה 80(ב))
[תיקון: תשמ״ה־2]
טופס ב׳: תעודת פטור מחובת ביטוח סיכוני צד שלישי (תקנה 84(א))
[תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט]
תוספת חמש־עשרה
(תקנות 86 ו־103)
(הסכומים מעודכנים לשנת 2024)
1.
”עצמת מנוע“ – נמדד בקילווט.
”אורך כלי שיט“ – האורך המרבי של כלי השיט כפי הרשום ברשיון השיט.
”אוטומציה חלקית“ ו”אוטומציה מלאה“ – כפי הגדרתן בתוספת השניה.
2.
[תיקון: תשס״ד־2, [הודעות]]
(א)
בעד בדיקה חוזרת של סירה, ספינה או ארבה תשולם אגרה בסך 210 שקלים חדשים.
(ב)
בעד בדיקה חוזרת של גוררת תשולם מחצית האגרה הכוללת של הבדיקה הכללית הקבועה בסעיף 5.
3.
בעד בדיקת סירה, ספינה או ארבה שמתבצעת מחוץ לתחומי נמל בישראל תיווסף על האמור בסעיף 5(א) ו־(ג) תוספת של 200%.
4.
[תיקון: [הודעות]]
בעד בדיקה כללית של אנייה תשולם אגרה כלהלן:
5.
[תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ה, [הודעות]]
(א)
בדיקה כללית של סירה או ספינה –
1.
2.
3.
4.
(ב)
בדיקה כללית של גוררת –
1.
2.
(ג)
בדיקה כללית של ארבה –
1.
2.
3.
4.
6.
בעד בדיקת כלי שיט בחוץ לארץ בידי מפקח כלי שיט על פי תקנה 46(ג), לרבות בדיקה לפי בקשת המעונין, תשולם האגרה שנקבעה בתקנות אלה וכן הוצאות נסיעתו של המפקח למקום הבדיקה וחזרה, נסיעותיו בחוץ לארץ וכן הוצאות שהייתו בחוץ לארץ בסכומים שקבעה נציבות שירות המדינה, המשתלמים לעובדי המדינה הנשלחים לתפקיד זמני בחוץ לארץ.
7.
[תיקון: [הודעות]]
(א)
(ב)
בעד בדיקה חלקית באנייה, בהתאם לאמנה, תשולם האגרה של בדיקה כללית לפי התפוסה.
(ג)
בעד בדיקה חלקית באנייה, בהתאם לאמנה לקווי טעינה, תשולם אגרה של 50% מהאגרה לבדיקה כללית לפי התפוסה.
8.
בעד בדיקה מיוחדת בכלי שיט תשולם האגרה המתייחסת לנושא הבדיקה בתוספת של 50%.
9.
בעד מתן היתר שיט, כולל בדיקת כושר שיט, תשולם האגרה של בדיקה כללית לפי כלי השיט בתוספת של 50%.
10.
[תיקון: [הודעות]]
(א)
(ב)
פטורים מאגרה –
(1)
רישיון שיט זמני;
(2)
תעודת פטור מאגרה לאגודה ימית;
(3)
תעודת פטור מחובת ביטוח סיכוני צד שלישי.
11.
[תיקון: [הודעות]]
(א)
בעד קבלת היתר טעינה על פי תקנה 17 והפרק השלישי לתקנות אלה, תשולם אגרה של 476 שקלים חדשים.
(ב)
בעד השגחה על טעינת מטענים בצובר או על טעינת מטענים מסוכנים תשולם האגרה כלהלן:
12.
[תיקון: [הודעות]]
13.
[תיקון: [הודעות]]
14.
[תיקון: [הודעות]]
15.
[תיקון: [הודעות]]
16.
[תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־2, [הודעות]]
תוספת שש־עשרה
(תקנה 104)
[תיקון: תשמ״ה־2, תשס״ד]
תוספת שבע עשרה
(תקנה 1)
[תיקון: תשע״ד־2]
קודקס של אימ״ו
| מס׳ | שם הקודקס | |
|---|---|---|
| 1 | ניהול בטיחותי בין־לאומי | International Safety Management (ISM Code) |
| 2 | (1) בטיחות כלי שיט מהירים מאוד 1994 (לכלי שיט שנבנו לפני 1.7.2002) | International Code of Safety for High-Speed Craft (1994 HSC Code) |
| (2) בטיחות כלי שיט מהירים מאוד 2000 (לכלי שיט שנבנו אחרי 1.7.2002) | International Code of Safety for High-Speed Craft (2000 HSC Code) | |
| 3 | בניה וציוד של אניות המובילות כימיקלים מסוכנים בצובר (לאניות שנבנו אחרי 1.7.1986) | International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk (IBC Code) |
| 4 | בניה וציוד של אניות המובילות כימיקלים מסוכנים בצובר (לאניות שנבנו לפני 1.7.1986) | Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk (BCH Code) |
| 5 | הובלה בטוחה של דלק גרעיני וחומרים רדיואקטיביים אחרים | International Code for the Safe Carriage of Packaged Irradiated Nuclear Fuel Plutonium and High-Level Radioactive Waste in Flaks on Board Ships (INF. Code) |
| 6 | הובלה בטוחה של גרעינים בצובר | International Code for the Safe Carriage of Grain in Bulk (INT. Grain Code) |
| 7 | שיטה בטוחה לאניות המובילות עצים במטען על הסיפון | Code of Safe Practice for Ships Carrying Timber Deck Cargoes |
| 8 | נוהל לטעינה ופריקה בטוחה באניות צובר | Code of Practice for the Safe Loading and Unloading of Bulk Carriers (BLU Code) |
| 9 | נוהל שיטה בטוחה להובלת מטענים ואנשים בכלי שיט המשמשים לאספקת מיתקנים ימיים בלב־ים | Code of Safe Practice for the Carriage of Cargo and Persons by Offshore Supply Vessels (OVS Code) |
| 10 | נוהל אחסון וקשירת מטענים | Code Of Safe Practice For Cargo Storage and Securing |
| 11 | הליכים לבדיקה ופיקוח של מדינת הנמל | Procedures for Port State Control |
| 12 | בטיחות לדייגים ולכלי שיט העוסקים בדיג (חלק א׳ ו־ב׳) | Code of Safety for Fisherman and Fishing Vessels Part A and Part B |
| 13 | קודקס בין־לאומי ימי למטענים מסוכנים כולל התוספת | International Maritime Dangerous Goods Including the Supplement (IMDG Code) |
| 14 | הקוד הבין־לאומי הימי להובלת מטענים מוצקים בצובר | International Maritime Solid Bulk Cargoes Code (IMSBC Code) |
| 15 | בניה וציוד של אניות המובילות גזים נוזליים בצובר (לאניות שנבנו אחרי 1.7.1986) | International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Liquefied Gases in Bulk (DGC Code) |
| 16 | בניה וציוד של אניות המובילות גזים נוזליים בצובר (לאניות שנבנו אחרי 31.12.1976 ולפני 1.7.1986) | Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Liquefied Gases in Bulk |
| 17 | אניות קיימות המובילות גזים בצובר (לאניות שנבנו לפני 31.12.1976) כולל תוספת 1980 | Code for Existing Ships Carrying Liquefied Gases in Bulk, Including Supplement 1980 |
| 18 | בטיחות בכלי שיט הנתמכים באופן דינמי | Code of the Safety for Dynamically Supported Craft |
| 19 | בנייה וציוד של יחידות קידוח ניידות ימיות | Code For The Construction And Equipment Of Mobile Offshore Drilling Units (2009) MODU Code |
| 20 | דרישות יציבות במצב תקין, 2008 | Code on Intact stability, 2008 (2008 IS Code) |
| 21 | יישום בין־לאומי להליכי בדיקת אש, 2010 | International Code for Application of Fire Test Procedures (2010 FTP Code) |
| 22 | סמלים לתכנית בקרת שריפות | Graphical Symbols for Fire Control Plans |
| 23 | סמלים למיתקני הצלה | Life Saving Appliances Symbols |
| 24 | אזעקות אותות וסימנים | Code on Alarm and Indicators |
| 25 | הנחיות להכנת תיעוד ורישום שעות העבודה או המנוחה של ימאים | IMO/IIO Guidelines for the Development of Tables of Seafarers Shipboard Working Arrangements and Format of Records of Seafarers Hours of Work, or Hours of Rest |
| 26 | בדיקה והערכה של ציוד ומיתקני הצלה | Testing and Evaluation of Life-Saving Appliances |
| 27 | ציוד ומיתקני הצלה | International Life Saving Appliance Code (LSA Code) |
| 28 | סימנים ואותות בין־לאומיים | International Code of Signals |
| 29 | מדריך רפואי בין־לאומי לאניות כולל רשימת תרופות וציוד | WHO – International Medical Guide for Ships Including List of Medicines and Equipment |
| 30 | הקודקס הבין־לאומי לבטיחות מערכות אש | International Code for Fire Safety Systems (FSS Code) |
| 31 | הקודקס הבין־לאומי לביטחון | ISPS Code |
| 32 | קוד לתכנית מתוגברת לפיקוח בזמן ביצוע בדיקות למכליות נפט ולאניות צובר | International Code on the Enhanced Programme of Inspections during Surveys Of Bulk Carriers And Oil Tankers (2011 ESP Code) |
| 33 | קוד טכני לתחמוצת החנקן, 2008 | Technical Code On Control of Emissions of Nitrogen Oxides from Marine Diesel Engines (NOX Technical Code, 2008) |
| 34 | סטנדרט ביצוע לציפויי מגן למכלים ייעודיים למי נטל לכל סוגי האניות ולחללי דופן כפולה באניות צובר | Performance standard for protective coatings for dedicated seawater ballast tanks in all types of ships and double-side skin spaces of bulk carriers (MSC 215(82)) |
| 35 | סטנדרט ביצוע לציפויי מגן למכלי מטען נפט של מכליות נפט גולמי | Performance standard for protective coatings for cargo oil tanks of crude oil tankers (MSC 288(87)) |
| 36 | סטנדרט ביצוע חלופי לציפויי מגן להגנה מפני קורוזיה למכלי מטען נפט של מכליות נפט גולמי | Performance standard for protective coatings for Alternative Means of Corrosion Protection for cargo oil tanks of crude oil tankers (MSC 289(87)) |
| 37 | סטנדרט מבוסס מטרה לבניית אניות צובר ומכליות | International Goal-Based Ship Construction Standards for Bulk Carriers and Oil Tankers (GBS) (MSC 287(87)) |
| 38 | דרישות טכניות לאמצעי גישה לבדיקות | Technical Provisions for Means of Access for Inspections (MSC 133(76)) |
| 39 | סטנדרטים וקריטריונים למבנה דופן יחיד של אניות צובר | Standards and Criteria for side structures of bulk carriers of single-skin construction (MSC 168(79)) |
| 40 | סטנדרט לבדיקת בעלים ותחזוקה של מכסי מחסנים לאניות צובר | Standards and Criteria for owners' inspection and maintenance of bulk carrier hatch covers (MSC 169(79)) |
[תיקון: תשנ״ז]
תוספת שמונה עשרה
[תיקון: תשס״ד]
(תקנות 5(16), 6(3))
[תיקון: תשס״ד]
אביזרים ואמצעי הצלה לאניית נוסעים קטנה וספינת נוסעים בשכר בחופי ישראל
1.
[תיקון: תשס״ד]
ציוד הצלה
1.1
רפסודות הצלה
רפסודות הצלה המסוגלות לשאת את כל האנשים שמותר להסיע בהתאם לרשיון השיט ובחלוקה במפורט להלן:
1.1.1
א.
רפסודות נפח תקניות לשליש מהאנשים שמותר לספינה להסיע;
ב.
רפסודות הנפח תהיינה מצוידות במיתקן שחרור הידרוסטטי;
ג.
רפסודות הנפח חייבות בבדיקה על־ידי מיתקן שאישרו היצרן והמנהל, בהפרשי זמן שלא יעלו על 15 חודשים בין בדיקה לבדיקה.
1.1.2
א.
רפסודות קשיחות לכל האנשים שאין עבורם רפסודות נפח.
ב.
הרפסודות הקשיחות חייבות להיות מסוג שאישר המנהל או בהתאם לתקן שיקבע מכון התקנים הישראלי.
1.2
אפודות הצלה
1.2.1
מספר אפודות ההצלה יהיה כמספר האנשים שהספינה רשאית להסיע, בתוספת של 10% אפודות המותאמות במיוחד לילדים.
1.2.1א
בכל מקרה חובה על הקברניט לספק אפודות הצלה מותאמות לילדים לכל הילדים המשתתפים בהפלגה.
1.2.2
האפורות תהיינה מסוג שאישר המנהל או מכון התקנים הישראלי.
1.3
גלגלי הצלה ואבזריהם
1.3.1
גלגלי ההצלה ואבזריהם חייבים להיות תקניים כפי שאישר המנהל או מכון התקנים הישראלי.
1.3.2
מספר גלגלי ההצלה ואבזריהם יהיה כמפורט בטבלה שלהלן:
| מספר אנשים מותר | מספר כולל של גלגלי הצלה | גלגלים עם אור | גלגלים עם חבל |
|---|---|---|---|
| 18 | 2 | 1 | 1 |
| 33 | 3 | 2 | 1 |
| 58 | 4 | 2 | 2 |
| 84 | 5 | 3 | 2 |
| 114 | 6 | 4 | 2 |
| 154 | 7 | 4 | 2 |
| 185 | 8 | 4 | 2 |
| 225 | 10 | 5 | 2 |
| מעל 225 | לפי קביעת המנהל | ||
1.4
ציוד פירוטכני
ציוד פירוטכני תקני שאישר המנהל או מכון התקנים הישראלי כדלקמן:
1.4.1
4 רקטות מצנח;
1.4.2
6 לפידי יד אדומים;
1.4.3
2 מצופי עשן או לפידים המייצרים עשן כתום.
1.5
דרכי מילוט
1.5.1
פתחי נטישה וסולמות נטישה במיקום ובמספר בהתאם לצורך, לפי הוראות המנהל.
1.5.2
פתחי מילוט מכל מדור לפי הוראות המנהל.
1.5.3
פתחי נטישה ומילוט חייבים להיות מסומנים בהתאם לסימון תקני שהורה המנהל.
2.
מערכות וציוד כיבוי אש
2.1
מערכת כיבוי אש מופעלת מחוץ למדור עבור מדור מכונות.
2.2
מערכות הדממת מאווררים והפסקת אספקת דלק מחוץ למדור המכונות.
2.3
לפחות מטפה כיבוי אחד מסוג ומידה שאישר המנהל לכל מדור.
2.4
ציוד ואבזרים נוספים, בהתאם לדרישת המנהל, בהתחשב בגודל ובמבנה הספינה.
3.
[תיקון: תשס״ד]
ציוד קשר
3.1
מכשיר קשר אלחוטי על אבזריו שאישר המנהל, המאפשר קיום קשר תקין ורצוף עם תחנות חוף או עם מרכז בקרה באזור ההפלגה ועם כלי השיט האחרים באזור.
3.2
מערכת כריזה המותקנת בגשר או בסמוך לו, ומאפשרת מתן הוראות לנוסעים ולצוות בכל חלקי כלי השיט.
4.
ציוד ניווט
מצפן.
5.
ציוד עזרה ראשונה
5.1
ערכת עזרה ראשונה לפי רשימה שאישר המנהל, והתואמת את מספר האנשים שהספינה רשאית להסיע.
5.2
הרשימה שתאושר כאמור תכלול בין היתר: אמצעי חבישה; תרופות; ואמצעי עזר להנשמה.
5.3
הערכה תיבדק ותאושר פעם בשנה בידי רוקח מורשה כמשמעותו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981.
6.
אמצעי שאיבה
6.1
מערכת שאיבה ראשית שתאפשר שאיבת שיפוליים מכל המדורים וכיבוי אש.
6.2
מערכת חלופית לשאיבת מדור מוצף וכיבוי אש במקרה של שיתוק המערכת הראשית; הספק המערכת החלופית יהיה לפי קביעת המנהל על סמך גודל הספיגה.
7.
אבזרים שונים
7.1
מערכת אורות ניווט, אותות יום וצופר כנדרש בתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל״ז–1977.
7.2
עוגנים הכוללים אבזרים מסוג ומידה כפי שאישר המנהל.
8.
תכנית בטיחות
הצגה במקום בולט לעין של תכנית בטיחות, הכוללת מיקום, אבזרי הצלה וכיבוי אש.
[תיקון: תשנ״ח־2]
תוספת תשע־עשרה
(תקנות 52ז ו־52יג)
דו״ח בדיקה מפורטת ודיווח לאימ״ו
[תיקון: תשס״ח]
תוספת עשרים
(תקנה 7(3))
”אופנוע ים“, ”מפרשית“, ”סירת מנוע עוצמה א׳“ ו”סירת מנוע עוצמה ב׳“ – כהגדרתם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998;
”הקודקס של אימ״ו“ – הקודקס הבין־לאומי הימי International Life Saving Appliance LSA Code(Code);
”ספינת משוט“ – ספינה המונעת בכוח משוטים בלבד;
”ספינת שירות“ – ספינה המשמשת באחת או יותר מפעילויות אלה:
(1)
שירותים ימיים;
(2)
שירותי סיראות;
(3)
הובלת צידה לכלי שיט או למיתקן ימי;
(4)
עבודות ימיות;
”עבודות ימיות“ – עבודות המבוצעות באמצעות כלי שיט כגון חפירה תת־מימית, הנחת כבלים וצינורות בתחתית קרקע הים;
”פרטי“ – סירה, ספינה או כלי שיט אחר המשמשים למטרות פרטיות כגון ספורט ופנאי, ואינם משמשים למטרת עבודה, רווח או מטרות מסחריות אחרות והמוגבלים ברישיון השיט לייעוד ”פרטי נוסעים“;
”צידה“ – טובין הנחוצים לתפעולו השוטף והתקין של כלי שיט או מיתקן ימי;
”שיט מבוקר“ – שיט שמתקיים לגביו פיקוח של מארגן השיט, לרבות השטת כלי שיט של תחנה להשכרת כלי שיט שיש לה סירת פיקוח, שיט במסגרת פעילות של אגודת ספורט ימי לפי הוראות הפרק האחד עשר ושיט בנחלים;
”שירותים ימיים“ – שירותים לכלי שיט כגון גרירה, ריתוק, ניתוב וחילוץ;
”שירותי סיראות“ – הובלת בני אדם אל כלי שיט או אל מיתקן ימי או מהם, ובלבד שאותם בני אדם מועסקים בביצוע עבודה על כלי השיט או המיתקן הימי, לפי העניין;
”תקן U.S.C.G.“ – תקן שקבע משמר החופים של ארצות הברית של אמריקה.
טבלה מס׳ 1
ציוד בסיסי לספינה וסירה
[תיקון: תשע״ו]
| סודר | הציוד | אופנוע ים | סירה שאיננה סירת מנוע או סירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי שכוחו 4.4 קילוואט או פחות מכך | סירת מנוע עוצמה א׳ וסירת מנוע עוצמה ב׳ | ספינה | מפרשית וספינת משוט | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1. | אוורר תא מנוע (בכלי שיט בו מותקן מנוע בנזין פנימי) | 1 | 1 | ||||
| 2. | אנטנת קשר + כבל | 1 | |||||
| 3. | חילופי אסדת הצלה בעלת תעודת תוקף | + | (1) דגם אסדת ההצלה יהיה לפי דרישות הקודקס של אימ״ו; (2) מספר המקומות באסדת ההצלה יהיה בהתאם למספר המפליגים המותר ברישיון השיט; (3) אסדת הצלה מתנפחת תהיה מחוברת למיתקן שחרור הידרוסטטי; (4) למעט בספינה פרטית. | ||||
| 4. | אתרעת שיפוליים אור קולית | 1 2* | * בספינה בעלת שני גופים (קטמרן) | ||||
| 5. | גגון נגד שמש – גשם | 1 | 1 | (1) בכפוף להוראות התוספת העשרים ושתיים לתקנות אלה; (2) בכלי שיט המיועד להובלת נוסעים בשכר בלבד. | |||
| 6. | גלגל הצלה, טבעת הצלה, פרסת הצלה או מיתקן חלופי אחר | 1 | 2 | 1 | לפי דרישות הקודקס של אימ״ו או לפי תקן U.S.C.G מס׳ 160.010. | ||
| 7. | דגל ישראל | 1 | ציוד בסיסי שאינו ציוד בטיחות | ||||
| 8. | חגורת הצלה קשיחה או מתנפחת (דגם 1, דגם 2) או אפודת ציפה (דגם 3) | דגם 3 | דגם 2 בסירת מפרש בעלת שני גופים (קטמרן ספורטיבי) – דגם 3 | דגם 2 | דגם 1 | דגם 2 | (1) דגמי חגורות ההצלה ואפודת הציפה הם כדלקמן: דגם 1 – בהתאם לתקן הישראלי 1905 או דגם 1 בהתאם לתקן U.S.C.G מס׳ 160.064 או דגם 1 לפי דרישות הקודקס של אימ״ו; דגמים 2 ו־3 – בהתאם לתקן U.S.C.G מס׳ 160.064; (2) דגם אפודות ציפה יהיה דגם שהוכר על ידי המנהל לצורך זה; (3) (א) מספר חגורות ההצלה ואפודות הציפה יהיה בהתאם למספר המפליגים המרבי ברישיון השיט; (ב) מספר חגורות ההצלה ואפודות הציפה בכלי שיט המסיע נוסעים בשכר יהיה כמספר המפליגים המרבי ברישיון השיט, בתוספת של 10% אפודות המותאמות במיוחד לילדים; (ג) בלי לגרוע מהאמור בהערה זו, חובה על קברניט כלי השיט לספק חגורות הצלה ואפודות ציפה מותאמות לילדים לכל הילדים המשתתפים בהפלגה. |
| 9. | חגורת טרפז | + | בסירת מפרש בעלת שני גופים (קטמרן ספורטיבי), לפי מספר המפליגים. | ||||
| 10. | חבל מתאים לגרירה באורך מזערי של 50 מטר | 1 | בסירת מפרש בעלת שני גופים (קטמרן ספורטיבי). | ||||
| 11. | יומן הפלגה רשמי | 1 | |||||
| 12. | כלי להוצאת מים | 1 | 1* | 1 | 1 | *למעט סירת דיג מדגם חסקה או ס״ג | |
| 13. | מגן מדחף | 1 | בסירה המונעת בכוח מנוע חיצוני או פנימי שכוחו 4.4 קילוואט או פחות מכך בלבד | ||||
| 14. | מד עומק הדי | 1 | |||||
| 15. | מדומם חירום למנוע | + | + | ||||
| 16. | מחזיר הד מכ״מ | 1* | 1 | * לגבי סירת מנוע שאינה מוגבלת להפלגה ביום בלבד | |||
| 17. | מכל מי שתייה | +* | + | + | + | על ספינה או סירה שלא חל עליה סימן א׳ בפרק שישי א׳ לתקנות אלה: 1. המורשית להפליג עד 4 מייל ימי מהחוף – כמות מי השתייה תהיה לא פחות מ־1 ליטר לאדם, לפי מספר המפליגים המרבי הקבוע ברישיון השיט; 2. המורשית להפליג מעל 4 מייל ימי מהחוף – כמות מי השתייה לא תפחת מ־200 ליטר. * למעט סירה בשיט מבוקר | |
| 18. | מכשיר אור נדלק מעצמו (מחובר לגלגל ההצלה בחבל שאורכו 20 מטר לפחות) | 1 | 2 | לגבי כלי שיט שאינו מוגבל להפלגה ביום בלבד | |||
| 19. | ממ״ג – מערכת מיקום גלובלית (G.P.S) | 1 | למכשיר נייד – לרבות ערכת סוללות נוספת לגיבוי. | ||||
| 20. | מערכת אורות ניווט כנדרש בחלק ג׳ בתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל״ז–1977 | 1 | 1 | לגבי כלי שיט שאינו מוגבל להפלגה ביום בלבד | |||
| 21. | מערכת היגוי חלופית | 1 | |||||
| 22. | מצפן יד למדידת תכווינים | 1 | |||||
| 23. | מצפן כדורי + תאורה | 1* | 1 | 1 | 1 | התאורה אינה נדרשת לגבי מפרשית או ספינת משוט המוגבלת להפלגה ביום בלבד. * למעט סירה בשיט מבוקר. | |
| 24. | מקמ״ש תג״מ ימי + 70 D.S.C | 1 | (1) למעט בספינה פרטית המוגבלת להפלגה של עד 4 מייל ימי מהחוף או ספינה המוגבלת ברישיון השיט להפלגה במים פנימיים בלבד. (2) מכשיר התג״מ יהיה מ־Class D לפחות, הכולל מקלט משמרת בערוץ 70 DSC. | ||||
| 25. | משאבת שיפוליים ידנית | 1*;** | 1**;*** 2**** | 1 2**** | * למעט בסירת מפרש פרטית המוגבלת להפלגה של עד 4 מייל ימי מהחוף. ** דרישה חלופית למשאבת שיפוליים מכנית. *** למעט סירת דיג מדגם חסקה או ס״ג. **** בסירה או ספינה בעלת שני גופים (קטמרן). | ||
| 26. | משאבת שיפוליים מכנית | 1*;** | 1**;*** 2**** | 1 2**** | * למעט בסירת מפרש פרטית המוגבלת להפלגה של עד 4 מייל ימי מהחוף. ** דרישה חלופית למשאבת שיפוליים ידנית. *** למעט סירת דיג מדגם חסקה או ס״ג. **** בסירה או ספינה בעלת שני גופים (קטמרן). | ||
| 27. | משואת ביות חירום (E.P.I.R.B) | 1 | למעט ספינה פרטית או ספינה המוגבלת להפלגה במים פנימיים בלבד. | ||||
| 28. | משוטים | 2* | 2 | 4 | * למעט סירה שאינה סירת משוט והיא בשיט מבוקר. | ||
| 29. | משקפת ימית | 1 | |||||
| 30. | נווטקס (NAVTEX) | 1 | למעט ספינה פרטית או ספינה המוגבלת להפלגה במים פנימיים בלבד. | ||||
| 31. | סולם עליה מהמים | 1* | 1 | 1 | 1 | * למעט בסירת מפרש פרטית ומוגבלת להפלגה של עד 4 מייל ימי מהחוף. | |
| 32. | עוגן משני | 1 | 1* | כמפורט בטבלה מס׳ 4 להלן. * במפרשית בלבד. | |||
| 33. | עוגן צף | 1* | 1** | * בסירת מפרש בעלת שני גופים (קטמרן ספורטיבי). ** למעט בספינת שירות. | |||
| 34. | עוגן ראשי | 1* | 1 | 1 | 1 | כמפורט בטבלה מס׳ 4 להלן. * למעט סירה בשיט מבוקר | |
| 35. | ערכת אותות יום, הכוללת את הצורות הנדרשות בחלק ג׳ לתוספת לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), התשל״ז–1977 | 1 | |||||
| 36. | ערכת דגלי קוד A'B'C'N'O'Q | 1 | |||||
| 37. | פנס יד אטום וערכת סוללות נוספות לגיבוי | 1* | 1 | * לסירות דיג בלבד. | |||
| 38. | פנס מנצנץ אטום למים | 1 | בסירת מפרש בעלת שני גופים (קטמרן ספורטיבי). | ||||
| 39. | צופר/שופר ערפל | 1* | 1 | 1 | * למעט בסירת מפרש פרטית המוגבלת להפלגה של עד 4 מייל ימי מהחוף. | ||
| 40. | ציוד פירוטכני בתוקף לפי הוראות יצרן | לפי דרישות הקודקס של אימ״ו. * למעט סירה בשיט מבוקר. ** מצוף בלבד. *** בספינה פרטית המוגבלת להפלגה עד 4 מייל ימי מהחוף – סט 1 בלבד (מחצית מכמות הפריטים הנקובה). | |||||
| זיקוק מצנח אדום | 2 | 4*** | |||||
| לפיד אדום | 3 | 6*** | |||||
| מצוף/לפיד עשן כתום | 1 | 1* | 1 | 2** *** | 1 | ||
| 41. | קדום (ג׳אנץ) | 1 | |||||
| 42. | ראי איתות ממתכת | 1 | 1* | 1 | 1 | 1 | * למעט סירה בשיט מבוקר. |
| 43. | ריתמות ריתוק | + | (1) למעט בספינת שירות; (2) מספר רתמות הריתוק לא יפחת ממחצית ממספר המפליגים המותר על פי רישיון השיט. | ||||
| 44. | שסתום סגירת דלק בחרום (שליטה מרחוק) | 1 | (1) בספינת שירות בלבד; (2) שסתום סגירת דלק בחירום יותקן לכל מנוע בספינה. |
טבלה מס׳ 2
ציוד כיבוי אש (למעט מטפה אוטומטי בתא מנוע בסירה)
| סודר | סוג כלי השיט | ציוד כיבוי האש |
|---|---|---|
| 1 | סירת מנוע, למעט אופנוע ים |
(1) 1 מטפה כיבוי אש במשקל 2 ק״ג;
(2) בכל תא מנוע יהיה מטפה אוטומטי*.
|
| 2 | סירה שלא מותקן בה מנוע הנושאת עליה חומרים דליקים וכן מפרשית בעלת מיתקן אש גלוי | 1 מטפה כיבוי אש במשקל 2 ק״ג |
| 3 | ספינה |
(1) 3 מטפי כיבוי אש במשקל 3–5 ק״ג, בהתאם לגודל המדור, כפי שהורה מפקח כלי שיט ובהתאם לרשום ברישיון השיט;
(2) בכל חדר מכונה או תא שיש בו מנוע יהיה מטפה אוטומטי ואזעקת שריפה; לגבי חדרים ותאים שיש בהם מנוע דיזל – ניתן לאשר לחלופין מטפה ידני שהפעלתו מתבצעת מחוץ לחדר המכונה או תא המנוע ואזעקת שריפה*;
(3) ספינה המצוידת בכיריים או במיתקן אש גלויה תצויד בשמיכת כיבוי אש;
(4) כלי שיט המסיע נוסעים בשכר יצויד גם במשאבת מים מיטלטלת עם צינור באורך המגיע לכל המדורים;
(5) בספינה, שאורכה עולה על 15 מטרים, יש להוסיף 1 מטפה כיבוי אש במשקל 3 ק״ג על כל 2 מטר תוספת אורך מעל 15 מטרים.
|
הערות:
(1)
מטפה כיבוי אש, כנדרש לפי טבלה זו, יהא מסוג אבקה או גז או כל סוג אחר שאישר המנהל, ולא יכיל חומר כיבוי מסוג הלון (HALON).
(2)
בלי לגרוע מהאמור בטבלה, כלי שיט המותקן בו ציוד הפועל באמצעות גז חייב בהתקנת חיישנים שיבטיחו את הפסקת זרימת הגז במקרה של תקלה בציוד או כשהאש נכבית. הוראה זו לא תחול על כלי שיט פרטי שערב תחילת התקנות היה רשום במירשם הישראלי לכלי שיט.
(3)
בלי לגרוע מהאמור בטבלה, כלי שיט שמותקן בו מנוע בנזין במדור סגור חייב בהתקנת מיתקן אוורור המופעל אוטומטית בטרם התנעת המנוע ואינו מאפשר הפקת ניצוץ לפני שהושלם טיהור חדר המנוע מגזים ואדי דלק.
*
מומלץ להשתמש במטפה אוטומטי המכיל חומר כיבוי מסוג CO2, או מטפה מסוג מחוללי ארוסולים העומד בתקן הישראלי 5210; משקל המטפה יהיה לפי נפח המדור וסוג חומר הכיבוי, כפי שהורה מפקח כלי שיט ולפי הרשום ברישיון השיט.
טבלה מס׳ 3
ציוד ערכת עזרה ראשונה
(המספרים בטבלה מייצגים מספרי יחידות, אלא אם כן צוין מפורשות אחרת)
חלק א׳
ערכת עזרה ראשונה – דגם 1
לסירה פרטית
| סודר | שם הפריט | כמות |
|---|---|---|
| 1 | כפפה חד־פעמית לא סטרילי | 4 |
| 2 | מספרים לעזרה ראשונה | 1 |
| 3 | חוסם עורקים גומי 2 מ׳ | 1 |
| 4 | מסכה חד־פעמית להנשמה | 1 |
| 5 | אגד 3″ | 10 |
| 6 | אגד מדבק | 10 |
| 7 | איספלנית נייר 1″ | 1 |
| 8 | גזה וזלין במעטפה | 1 |
| 9 | פד גזה 3″ × 3″ סטרילי | 10 |
| 10 | פד לחיטוי עור | 10 |
| 11 | פד יוד | 10 |
| 12 | תחבושת אישית | 4 |
| 13 | תחבושת בינונית | 1 |
| 14 | משולש בד | 6 |
| 15 | תרמיל עזרה ראשונה בינוני, ריק | 1 |
| 16 | סיכות ביטחון | 6 |
| 17 | משחת פולידין 20 גר׳ | 1 |
| 18 | תמיסה סביעור 100 מ״ל | 1 |
| 19 | פינצטה חד־פעמית | 1 |
| 20 | צמר גפן | 0.1 ק״ג |
חלק ב׳
ערכת עזרה ראשונה – דגם 2
לסירה המוגבלת ברישיון השיט שלה לשימוש מסחרי ולספינה פרטית המוגבלת להפלגה עד ל־4 מייל ימי מהחוף
| סודר | שם הפריט | כמות |
|---|---|---|
| 1 | סד פלסטי ליד | 1 |
| 2 | מספרים לחבישה | 1 |
| 3 | חוסם עורקים גומי 200 ס״מ | 2 |
| 4 | אגד 3″ | 10 |
| 5 | אגד מדבק | 10 |
| 6 | איספלנית נייר 1″ | 1 |
| 7 | גזה וזלין במעטפה | 1 |
| 8 | פד גזה 3″ × 3″ סטרילי | 20 |
| 9 | פד לחיטוי עור | 10 |
| 10 | פד יוד | 10 |
| 11 | תחבושת שדה אישית | 8 |
| 12 | תחבושת שדה בינונית | 2 |
| 13 | תחבושת לכוויות | 1 |
| 14 | משולש בד | 10 |
| 15 | צמר גפן | 0.1 ק״ג |
| 16 | סיכת ביטחון | 10 |
| 17 | משחת פולידין 20 גר׳ | 1 |
| 18 | תמיסה סביעור 100 מ״ל | 1 |
| 19 | פינצטה חד־פעמית | 1 |
| 20 | כפפה כירורגית לא סטרילית | 4 |
| 21 | מסכה להנשמה חד־פעמית | 1 ק״ג |
חלק ג׳
ערכת עזרה ראשונה – דגם 3
לספינה, למעט ספינה פרטית המוגבלת להפלגה של עד ל־4 מייל ימי מהחוף
| סודר | שם הפריט | כמות |
|---|---|---|
| 1 | סד פלסטי ליד | 1 |
| 2 | מספרים לחבישה | 1 |
| 3 | חוסם עורקים גומי 200 ס״מ | 2 |
| 4 | אגד 3″ | 10 |
| 5 | אגד מדבק | 10 |
| 6 | איספלנית נייר 1″ | 1 |
| 7 | גזה וזלין במעטפה | 1 |
| 8 | פד גזה 3″ × 3″ סטרילי | 20 |
| 9 | פד לחיטוי עור | 10 |
| 10 | פד יוד | 10 |
| 11 | תחבושת שדה אישית | 8 |
| 12 | תחבושת שדה בינונית | 2 |
| 13 | תחבושת לכוויות | 1 |
| 14 | משולש בד | 10 |
| 15 | צמר גפן | 0.1 ק״ג |
| 16 | סיכת ביטחון | 10 |
| 17 | משחת פולידין 20 גר׳ | 1 |
| 18 | תמיסה סביעור 100 מ״ל | 1 |
| 19 | פינצטה חד־פעמית | 1 |
| 20 | כפפה כירורגית לא סטרילית | 4 |
| 21 | מסכה להנשמה חד־פעמית | 1 ק״ג |
| 22 | ספר עזרה ראשונה | 1 |
| 23 | שמיכה צמר 1.00 × 1.80 | 2 |
טבלה מס׳ 4
משקל עוגן ראשי, משקל עוגן משני וקוטר חבל / שרשרת העוגן
| אורך כלי השיט במטרים | משקל עוגן בק״ג | קוטר שרשרת/חבל במ״מ | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| עוגן ראשי | עוגן משני | שרשרת עוגן ראשי | חבל עוגן ראשי | שרשרת עוגן משני | חבל עוגן משני | |
| עד 7 | 3 | – | 6 | 10 | – | – |
| 7 עד 7.99 | 9 | 4 | 8 | 12 | 6 | 10 |
| 8 עד 8.99 | 10 | 5 | 8 | 12 | 6 | 10 |
| 9 עד 9.99 | 11 | 5 | 8 | 12 | 6 | 10 |
| 10 עד 10.99 | 13 | 6 | 8 | 12 | 6 | 10 |
| 11 עד 11.99 | 15 | 7 | 8 | 12 | 6 | 10 |
| 12 עד 12.99 | 18 | 9 | 8 | 14 | 8 | 12 |
| 13 עד 13.99 | 21 | 10 | 10 | אסור השימוש | 8 | 12 |
| 14 עד 14.99 | 24 | 12 | 10 | אסור השימוש | 8 | 12 |
| 15 עד 15.99 | 27 | 13 | 10 | אסור השימוש | 8 | 12 |
| 16 עד 16.99 | 30 | 15 | 10 | אסור השימוש | 8 | 12 |
| 17 עד 17.99 | 34 | 17 | 10 | אסור השימוש | 8 | 14 |
| 18 עד 18.99 | 38 | 19 | 10 | אסור השימוש | 8 | 14 |
| 19 עד 19.99 | 42 | 21 | 12 | אסור השימוש | 10 | 14 |
| 20 עד 20.99 | 47 | 23 | 12 | אסור השימוש | 10 | 14 |
| 21 עד 21.99 | 52 | 26 | 12 | אסור השימוש | 10 | 14 |
| 22 עד 22.99 | 57 | 28 | 12 | אסור השימוש | 10 | 16 |
| 23 עד 23.99 | 62 | 31 | 12 | אסור השימוש | 10 | 16 |
הערות:
(1)
עוגן ראשי יהיה אחד מאלה:
(א)
אם הוא עשוי אלומיניום – מתוצרת גארדיאן (Guardian) או פורטרס (Fortress);
(ב)
אם הוא עשוי מפלדה או ברזל – מתוצרת דלתא, דאנפורט, ברוס או CQR;
(ג)
עוגן העומד במפרט HHP (High Holding Power) המוכר על ידי תקן הסוכנות הימית הבריטית MCA (Maritime & Coast-Guard Agency).
(2)
עוגן משני יהיה – מאלומיניום או פלדה מתוצרת לפי הערה (1) או מסוג פטריה, אנקול או עוגן בעל זרועות מתקפלות.
(3)
בכלי שיט שאורכו עד 7 מטרים לפחות 3 מטרים ראשונים של מערכת העגינה יהיו בשרשרת. בכלי שיט שאורכו מעל 7 מטרים לפחות 5 מטרים ראשונים של מערכת העגינה יהיו בשרשרת.
(4)
עוגן שמשקלו מעל 15 ק״ג חייב במדלה עוגן המתאים לקוטר חבל / שרשרת העוגן בהתאם להוראות יצרן המדלה.
(5)
משקלו של עוגן מסוג עוגן חתול יהיה פי 3 ממשקל עוגן המפורט בטבלה.
(6)
אורך כל חבל עוגן או שרשרת עוגן יהיה 70 מטר ואולם, בספינה ובסירה, שתחום השיט ברישיון השיט שלה מוגבל לכינרת בלבד, אורך חבל העוגן או שרשרת העוגן לא יפחת מפי ארבע מאורך כלי השיט או מ־30 מטר, לפי הארוך מבין השניים.
[תיקון: תשע״ב]
תוספת עשרים ואחת
(תקנה 68א)
| מס׳ הנקודה | נקודות הציון |
|---|---|
| 1 | 29°32″630 צפון 034°58″530 מזרח |
| 2 | 29°32″130 צפון 034°58″280 מזרח |
| 3 | 29°32″350 צפון 034°57″530 מזרח |
| 4 | 29°32″440 צפון 034°57″240 מזרח |
| 5 | 29°32″500 צפון 034°57″035 מזרח |
| 6 | 29°32″000 צפון 034°56″590 מזרח |
| 7 | 29°31″850 צפון 034°56″850 מזרח |
| 8 | 29°31″770 צפון 034°57″050 מזרח |
(א)
התחום האסור לשיט –
(1)
לכלי שיט הגורר אחריו מצנח – 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף: בין נקודות 1, 2, 3, 6, 8 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן;
(2)
לאופנועי ים – 1,000 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף הצפוני: בין נקודות 1, 2, 5 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן;
(3)
לאופנועי ים – 500 מטרים מנקודת שפל המים שבחוף בכל מקום שלא חלה עליו פסקה (2): בין נקודות 4, 5, 6, 7 כמפורט במפה ובטבלה שלהלן.
(ב)
התחום האסור להשטת כלי שיט לנהיגה עצמית שייעודו הרשום ברישיון השיט שלו הוא להשכרה, בידי מי שאינו בעל כלי השיט האמור או בעל תעודת משיט, הוא מנקודות הציון המפורטות להלן, המסמנות את פתח המרינה, צפונה, אל תוך שטח המרינה:
בין נקודת ציון 29°32″893 צפון 34°57″631 מזרח לבין נקודת ציון 29°32″880 צפון 34°57″669 מזרח.
[תיקון: תשע״ו]
תוספת עשרים ושתיים
(תקנה 57יד)
1.
מושבים
(א)
מספר המושבים התקינים בכלי השיט ובכלי שיט המספק שירותי סיראות יהיה כמספר הנוסעים ואנשי הצוות שכלי השיט מורשה להסיע, לפי הגבוה מביניהם לפחות.
(ב)
רוחב המושב בכלי השיט לא יפחת מ־45 סנטימטרים.
(ג)
עומק המושב בכלי השיט לא יפחת מ־30 סנטימטרים.
(ד)
סידור המושבים בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יאפשר, לגבי כל מושב, גישה וישיבה נוחה ובטוחה.
(ה)
בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות המושבים יהיו מעוגנים לסיפונים.
2.
סככות צל
(א)
בכלי שיט בים סוף, בימת כנרת ובים המלח – תותקן סככה המספקת צל לכל מספר הנוסעים שכלי השיט כאמור מורשה להסיע.
(ב)
בכלי שיט באזורים אחרים, לגבי הפלגות שמשכן למעלה משעה – תותקן סככה המספקת צל לשני שלישים לפחות ממספר הנוסעים שכלי השיט מורשה להסיע.
3.
כבש ומדרגות
(א)
לצורך עלייה לכלי השיט וירידה ממנו יוצבו בכלי השיט כבש או מדרגות לפי המפורט להלן:
(1)
רוחב המדרגות או הכבש לא יפחת מ־60 סנטימטרים;
(2)
משני צדי המדרגות או הכבש יותקן מעקה בגובה שלא יפחת מ־110 סנטימטרים; למעקה תהיה חלוקה נוספת אחת לפחות בגובה של 0.55 מטר;
(3)
שיפוע המדרגות או הכבש לא יעלה על 20 מעלות מקו אופקי;
(4)
המדרגות יהיו ברום אחיד, וגובה כל מדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים;
(5)
במדרגות ובכבש יהיו סידורים מתאימים למניעת החלקה.
(ב)
בכלי השיט, במקום שיש צורך לעלות או לרדת יותר מ־30 סנטימטרים, יותקנו מדרגות כמפורט להלן:
(1)
רוחב המדרגות או הכבש לא יפחת מ־50 סנטימטרים;
(2)
המדרגות יהיו ברום אחיד, וגובה כל מדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים;
(3)
משני צדי המדרגות יותקן מעקה בגובה או ידיות אחיזה, שיאפשרו עלייה וירידה בטוחה.
(ג)
לצורך עלייה בטוחה לכלי שיט המספק שירותי סיראות וירידה בטוחה ממנו, יוצבו בכלי השיט כאמור כבש, מדרגות או סולם.
4.
גידור
(א)
סביב משטחים בכלי שיט המשמשים לשהיית נוסעים יותקן גידור, שגובהו לא יפחת מ־110 סנטימטרים מגובה משטח העמידה, ויותקנו אמצעים נאותים למניעת נפילת קטינים ברווח שבין אמצעי הגידור לרצפה.
(ב)
בכלי שיט המספק שירותי סיראות, סביב משטחים המשמשים לשהיית בני אדם, יותקן גידור, שגובהו לא יפחת מ־60 סנטימטרים.
(ג)
משטחים שבהם אמצעים המשמשים לתפעול כלי שיט וכלי שיט המספק שירותי סיראות יגודרו כך שלא יגרמו לנוסעים נזק או לכלוך.
5.
תאורה
בכניסה לכלי השיט או בכניסה לכלי שיט המספק שירותי סיראות, במדרגות, בחדרי השירותים, ובכל מקום אחר שיורה עליו מפקח כלי השיט, תהיה תאורה בעוצמה של 20 לוקס לפחות.
6.
מערכת אוורור
במדורים סגורים לנוסעים בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, הדורשים אוורור מכני לצורך אספקת אוויר תקינה, תותקן מערכת אוורור מכנית, המספקת 20 חילופי אוויר לשעה לפחות.
7.
מיתקן למי שתייה טריים
(א)
בכלי שיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יותקן מיתקן למי שתייה טריים; נפח המיתקן לא יפחת מ־3 ליטרים לכל יום הפלגה או חלק ממנו, לכל אדם שכלי השיט מורשה להסיע.
(ב)
מעל למיתקן כאמור בתקנת משנה (א) בכלי השיט יתלה שלט בגודל 20/10 ס״מ לפחות ועליו יהיה כתוב באותיות ברורות ”מי שתייה – DRINKING WATER“.
8.
פחי אשפה
בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות יותקנו פחי אשפה מחומר בלתי דליק ובנפח של 30 ליטרים כל אחד לפחות, בכמות כמפורט להלן:
(1)
בכלי שיט שאורכו עד 7 מטרים יותקן פח אשפה אחד לפחות;
(2)
בכלי שיט שאורכו 7 מטרים עד 15 מטרים יותקנו 2 פחי אשפה לפחות;
(3)
בכלי שיט שאורכו מעל 15 מטרים יותקנו 3 פחי אשפה לפחות.
9.
עוצמת הרעש
עוצמת הרעש בכלי השיט או בכלי שיט המספק שירותי סיראות לא תעלה על המפורט להלן:
(1)
בכלי שיט המסיע עד 12 נוסעים או בכלי שיט המספק שירותי סיראות לא תעלה עוצמת הרעש על 80 דציבלים (A);
(2)
על אף האמור בפסקה (1), בכלי שיט המסיע עד 12 נוסעים או בכלי שיט המספק שירותי סיראות, שמשך הפלגתו הרציף עולה על 4 שעות –
(א)
במקומות הסגורים המשמשים נוסעים או אנשי צוות, לפי העניין, באזורי הגשר ומגורי הצוות, לא תעלה עוצמת הרעש על 65 דציבלים (A);
(ב)
באזורי שהיית הנוסעים או אנשי הצוות, לפי העניין, על הסיפונים הפתוחים של כלי השיט המיועדים לנוסעים ועל הסיפונים הפתוחים של כלי שיט המספק שירותי סיראות המיועדים לאנשי צוות לא תעלה רמת הרעש על 75 דציבלים (A).
(3)
בכלי שיט המסיע מעל 12 נוסעים, עוצמת הרעש המותרת תהיה לפי תקנות הנמלים (מניעת רעש מזיק באניות), התשמ״ה–1985.
[תיקון: תשע״ו]
תוספת עשרים ושלוש
(תקנה 57יט)
במסגרת בדיקתה של אניית נוסעים שגילה 30 שנים ומעלה ובכל 5 שנים לאחר גיל 30 תיבדק אניית הנוסעים בידי ארגון מוכר, בין השאר, בנושאים אלה:
(1)
בדיקת עובי לוחות גוף כלי השיט;
(2)
בדיקת אטימות המחיצות;
(3)
בדיקת מצב הצלעות במחסנים, באזורי חרטום וירכתיים ובמכלים;
(4)
בדיקת מצב התחתית הכפולה, בהיבטים אלה:
(א)
צלעות;
(ב)
חיזוקי אורך ורוחב;
(ג)
צבע;
(ד)
מערכות מניעת קורוזיה (אקטיבית, פסיבית);
(5)
בדיקת צנרת מים, דלק ולחץ;
(6)
בדיקת מנגנון ההגה כולל הגה חירום, העוגן על כל חלקיו ומערכות האבטחה על הסיפון;
(7)
בדיקת מערכת כיבוי אש בחדר המכונות ובמגורים, בדיקת מערכת אזעקות וההתראות ונתיבי מילוט ופינוי, כולל התאורה לשעת חירום;
(8)
בדיקה של יישום תכנית הניהול הבטיחותי של האנייה (ISM);
(9)
בדיקת חומרי הבנייה במגורי צוות ובמגורי הנוסעים לעמידות בפני אש וכן למניעת שחרור גזים רעילים;
(10)
בדיקת אטימות מחיצות מדורי האנייה לאש ולמים;
(11)
בדיקת קיומם של אמצעי החירום, כגון: גלגלי הצלה, זרנוקי מים, סולמות, ודרכי מילוט, וכן בדיקת קיומו של סימון מאיר עיניים לכל אמצעי חירום כאמור;
(12)
בדיקה מוקפדת של מערכות למניעת זיהום הים ובמיוחד מערכת השפכים;
(13)
בדיקה מוקפדת של מוכנות ותפעול הציוד לטיפול בזיהום ים.
ל׳ באב התשמ״ב (19 באוגוסט 1982)
- חיים קורפו
שר התחבורה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.