צדקת הצדיק/קלב
בעוה"ז העיקר הוא טהרת הלב, כמ"ש רחמנא לבא בעי. והיינו כי שם משכן היצר ושם הוא היגיעה. אבל העוה"ב שהוא הנייחא, שם העיקר הוא בחכמה שבמוח, וכמ"ש בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו, ד). בי' העוה"ב וה' העוה"ז (מנחות כט, ב). וידוע שהי' רומז לחכמה וה' לבינה שבלב. [וא' העוה"ז כפרוזדור[1]. ומי שלא התקין עצמו בו אין יכול לכנוס לטרקלין, הוא כאותה שאמרו (שבת לא:) משל למי שיש בידו מפתחות הפנימיות והחיצונות לא מסרו לו, בהי עייל. עי' (יומא עב:) שלמדו זה מפ' ולב אין[2]]. ולכך שבת שהוא מעין העוה"ב, כמשאז"ל (ברכות נז:). מי שזכה לטעום מפרי מעשיו זוכה להשיג אז חכמה מהש"י מעין עוה"ב. ובלב יש שורש רע, כמ"ש כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (בראשית ח, כא). ר"ל משורשו, והיינו בעון דדור המבול, ולכך אין מועיל תשובה לזה, דלשורש רע אין מועיל, דבישא לא הוה טבא. והיינו תשובה תתאה רק צריך תשובה עלאה, מעלמא דאתי המתעורר מי החכמה שהוא השורש לשורש, ושם אין רע כלל בישראל, כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה. כי גם השורש רע שרשו טוב מאד כנודע. [ולכ"א (סנהדרין קח:) בדור המבול שהטעימן מעין העוה"ב, היינו כדי לתקנם כנ"ל אלא שלא הועיל]:
- ^ רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא (משנה אבות ד, טז)
- ^ אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין (משלי יז, טז). אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים. מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד.