פתיחת התפריט הראשי

‏[ק] תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל הש"י, ר"ל שמכיר שהכל פועל הש"י וכחו, אפי' המחשבה טרם ‏נוצרה בלבו של אדם, כמשאז"ל (ב"ר פ' ט)[1]. נמצא הש"י נתן לו כח אז גם בהעבירה, ועי"ז אחר ‏התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין זכיות כי גם זה הי' רצון הש"י כך, כמ"ש בשבת (פט:) ‏אם יהי' חטאיכם כשנים כו'[2]. וכענין שאז"ל (מד"ת וישב ד) ע"פ נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם (תהלים סו, ה). וכד"ש דוד ‏המע"ה לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ (תהלים נא, ו). ר"ל לכך נטלה ממנו הסייעתא, וא"כ הוא ממש כזכיות מאחר שגם זה ‏רצון הש"י. וז"ש וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ (תהלים קלב, ט). ואז"ל (ילקוט ישעיה רמז רצו) אלו רשעי ישראל כו'. וכן ע"פ אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח (תהלים נ, ה). (כמש"ש[3]). פי' כי חסיד הוא הנוטה משורת הדין להתחסד, וכן רשע נוטה משורת הדין ‏להרשיע, וכשיפתח הש"י לעתיד אחר התשובה הגמורה ויכירו הכל כח מלכותו, נמצא הזדונות שהיו ‏נטי' משורות הדין, היו חסידות כיון שלא היו נוטים מאמיתות רצון הש"י. ודייק חסידי וחסידיך ולא ‏חסידים, רק שאצל הש"י הם קרויים חסידים ולא לעיני בנ"א. וצדיק וחסיד הם ב' מדרגות באדם ‏בתולדה, וע"ז א' (ב"ב טז.) "בראת צדיקים בראת רשעים". ואע"ג דאלו "צדיק ורשע לא קאמר", כמ"ש ‏בנדה (טז:). רק אלו הם ב' כחות בעולמות עליונים, רק תמור רשע הוא שם חסיד כנ"ל, וב' הכחות ‏מעורבים בכ"א רק אינם שוים, בא' זה גובר ואכמ"ל: ‏

  1. ^ רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד (דברי הימים א כח, ט). קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנֶיךָ. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצָר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְגַרְמֵיהּ, כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ (תהלים קלט, ד). קֹדֶם עַד שֶׁלֹא יֶאֱרַשׁ לְשׁוֹנוֹ דִּבּוּר, כְּבָר הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
  2. ^ כשנים כשני מיבעי ליה, א"ר יצחק אמר להם הקב"ה לישראל, אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו כשלג ילבינו. דרש רבא מאי דכתיב לכו נא ונוכחה יאמר ה' (ישעיה א, יח). לכו נא - בואו נא מיבעי ליה, יאמר ה' - אמר ה' מיבעי ליה, לעתיד לבא יאמר להם הקב"ה לישראל לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם, ויאמרו לפניו רבש"ע אצל מי נלך, אצל אברהם שאמרת לו ידוע תדע (בראשית טו, יג). ולא בקש רחמים עלינו. אצל יצחק שבירך את עשו, והיה כאשר תריד (בראשית כז, מ). ולא בקש רחמים עלינו. אצל יעקב שאמרת לו, אנכי ארד עמך מצרימה (בראשית מו, ד). ולא בקש רחמים עלינו. אצל מי נלך עכשיו יאמר ה', אמר להן הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.
  3. ^ (ילקוט ישעיה סימן תכ"ט) אל תקרי שומר אמונים - אלא שאומרים אמן, שבשביל אמן אחד שעונים רשעים, מתוך גיהינום ניצולין מתוכו. כיצד? עתיד הקב"ה להיות יושב בגן עדן ודורש וכל הצדיקים יושבים לפניו, וכל פמליא של מעלה עומדים על רגליהם, וחמה ומזלות מימינו של הקב"ה ולבנה וכוכבים משמאלו, והקב"ה יושב ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן ע"י משיח, וכיון שמסיים ההגדה, עומד זרובבל בן שאלתיאל על רגליו ואומר: יתגדל ויתקדש וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל באי עולם כולם עונים אמן. ואף רשעי ישראל וצדיקי עובדי אלילים שנשתיירו בגיהינום עונים ואומרים: אמן, מתוך גיהינום ומתרעש העולם עד שנשמע קול צעקתם לפני הקב"ה, והוא שואל: מה קול הרעש הגדול אשר שמעתי? ומשיבים מלאכי השרת ואומרים לפניו: רבש"ע, אלו רשעי ישראל וצדיקי עובדי אלילים שנשתיירו בגיהינום שעונים אמן ומצדיקים עליהם את הדין. מיד מתגלגלים רחמיו של הקב"ה עליהם ביותר ואומר: מה אעשה להם יותר על דין זה? כבר יצר הרע גרם להם! באותה שעה נוטל הקב"ה מפתח של גיהינום בידו ונותן להם למיכאל ולגבריאל בפני כל הצדיקים, ואומר להם: לכו ופתחו שערי גיהינום והעלו אותם! מיד הולכים עם המפתחות ופותחים שמונה אלף שערי גיהינום וכל גיהינום וגיהינום שלוש מאות [פרסה] ארכו ושלש מאות רחבו ועוביו אלף פרסה ועמקו מאה פרסה, וכל רשע ורשע שנופל לתוכו שוב אינו יכול לעלות. מה עושין מיכאל וגבריאל? באותה שעה תופסין ביד כל אחד ואחד מהם ומעלים אותם, כאדם שהוא מקים את חברו ומעלהו בחבל מתוך הבור, שנאמר: ויעלני מבור שאון, ועומדים עליהם באותה שעה, ורוחצין וסכין אותם ומרפאין אותם ממכות של גיהינום, ומלבישים אותם בגדים נאים ומביאים אותם לפני הקב"ה ולפני כל הצדיקים, כשהם מכוהנים ומכובדים, שנאמר: כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. כהניך - אלו צדיקי אומות העולם שהם כוהנים להקב"ה בעה"ז, כגון: אנטונינוס וחבריו. וחסידך - אלו רשעי ישראל שנקראו חסידים, שנאמר: אספו לי חסידי. וכשנכנסין לפתח גן עדן, נכנסין מיכאל וגבריאל תחלה ונמלכים בהקב"ה. משיב הקב"ה ואומר להם: הניחו להם ויכנסו שיראו את כבודי, וכיון שנכנסו נופלים על פניהם ומשתחוים לפניו ומברכין ומשבחין שמו של הקב"ה, מיד צדיקים גמורים וישרים שהם יושבים לפני הקב"ה נוהגים הודאות ורוממות להקב"ה, שנאמר: אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. ואומר: וירוממהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו.