פתיחת התפריט הראשי

פרק אחד ועשרים מהדורת ונציה ה'ש"ד 1544 כתיב ומפרי העץ אשר בתוך הגן. תנא רבי זעירא אומר: מפרי העץ - אין העץ הזה אלא אדם שנמשל כעץ שנאמ' כי האדם עץ השדה וגו'. אשר בתוך הגן, אין בתוך הגן אלא לשון נקייה מה שבתוך הגוף. אשר בתוך הגן - אשר בתוך האשה, ואין גן - אלא האשה שנמשלה לגן שנאמ' גן נעול אחותי כלה, זו מה הגנה כל מה שנזרעה היא צומחת ומוציאה, כך האשה הזאת כל מה שנזרע הרה ויולדת מבעלה. בא אליה ורוכבת נחש ועברה את קין ואחר כך עברה את הבל שנא' והאדם ידע את חוה אשתו. מהו ידע? שהיתה מעוברת וראתה דמותו שלא היה מן התחתונים, אלא מן העליונים. והביטה ואמרה: קניתי איש את יי',רבי ישמעאל אומ': משם עלו ונתייחסו כל דורות הרשעים המורדים והפושעים במרום, ואומ' אין אנו צריכין לטיפת גשמיך שנאמר ויאמרו לאל סור ממנו.

רבי מיאשא אומר: נולד קין ותאומתו עמו. נולד הבל ותאומתו עמו. אמר לו רבי ישמעאל והלא כבר נאמר ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו? אמר לו: מתוך הדברים האלה תדע לך שלא היו נשים אחרון בעולם שישאו להן והתירן להם, ועל זה נאמר: כי אמרתי עולם חסד יבנה, בחסד נברא העולם עד שלא נתנה תורה. רבי יוסי אומר קין והבל תאומים היו שנאמר ותהר ותלד את קין בההיא שעת' אוסיפת למילד שנאמ': ותוסף ללדת. והיה קין אוהב לעבוד אדמה לזרוע והבל היה אוהב לרעות צאן. זה נותן ממלאכתו, מאכיל לזה וזה נותן ממלאכתו מאכיל לזה. הגיע יום טוב של פסח. אמ' להם אדם לבניו: בליל זה עתידין ישר' להקריב קרבנות פסחים הקריבו גם אתם לפני בוראכם. הביא קין מותר מאכלו - קליות זרע פשתן. והביא הבל מבכורות צאנו ומחלביהן כבשים שלא נגזזו לצמר. ונתעב מנחת קין ונרצית מנחת הבל שנ': וישע יי אל הבל ואל מנחתו. רבי יהושע בן קרחה אומר: אמר הקב"ה: אל יתערבו מנחת קין והבל לעולם, שמא חס ושלום אפילו בארג בגד, שנא': לא תלבש שעטנז וגו'. אפילו היא מרוקבת לא יעלה עליך, שנאמר: ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך. ר' צדוק אומר: נכנסה קנאה ושטנה גדולה בלבו של קין על שנרצית מנחתו של הבל ולא עוד אלא שהיתה אשתו תאומתו יפה בנשים. אמר: אני אהרוג את הבל אחי, ואקח את אשתו, שנאמר: ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה, ואין בשדה אלא האשה שנמשלה כשדה שנ': כי האדם עץ השדה. לקח האבן וטבע במצחו של הבל והרגו שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. רבי יוחנן אמר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני המקו'. מה עשה? נטל את נבלתו של אחיו וחפר וטמן אותו בארץ. אמר לו הקב"ה: אי הבל אחיך? אמר לפניו: רבונו של עולם שומר שדה וכרם שמתני שומר אחי לא שמתני שנאמר: השומר אחי אנכי. אמ' לו הקב"ה: הרצחת וגם ירשת?! קול דמי אחיך צועקים אלי! כיון ששמע קין הדבר נבהל. ואררו שיהיה נודד בארץ על שפיכות דמים ועל מות רע. אמר קין לפניו: רבון העולמי' גדול עווני מנשוא שאין בו כפרה, ונחשב לו הדבר הזה כתשובה שנא': גדול עווני מנשוא. ולא עוד אלא יעמד אח בארץ ויזכיר את שמך הגדול ויהרגני. מה עשה הקב"ה? נטל אות אחת מעשרים ושתים אותיות שבתורה וכתב על זרועו של קין שלא יהרג שנא': וישם יי לקין אות. הכלב שהיה משמר צאנו של הבל הוא היה שומרו מכל חית השדה ומעוף השמי' והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים ומתאבלי' עליו, ולא היו יודעים מה לעשות להבל, שלא היו נהוג' בקבורה. בא עורב אחד שמת לו אח' מחבריו, לקח אותו וחפר באר', וטמנו לעיניהם. אמ' אדם: כעורב אני עושה. מיד לקח נבלתו של הבל וחפר בארץ וטמנה. ושלם הקב"ה שכר טוב לעורבים בעולם הזה. ומה שכר נתן לה'? כשהן מולידין את בניהם רואים אותם לבנים ובורחי' מפניה', וסבורים שהם בני נחש, והקב"ה נותן להם מזונם בלא חסור. ועוד אלא שהן קוראים ליתן מטר על הארץ והקב"ה עונה אותן שנאמר: נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו.