פר אחד/כא
פרק כא
עריכהל"ת שעטנז ובגד כלאים לא יעלה עליך. דברים בגו כיונו בזה מלבד הפשט דקין הביא זרע פשתן והבל מצמר כדגמר אומר, הנה יש תוך תוכו, כדכתב הרב צמח דוד ס"א סדר בראשית דכ"ד ע"ב בפסוק ואל קין ואל מנחתו לא שעה, דבקרבנו היה כלאים ואיהו גופיה דנוצר מאדם ונחש היה כלאים יע"ש, ולכך הביא הכא מתרי קראי. ומה שפירש מוה"ר ולא עוד אלא דכיון קין מפשתים דהוא גדל במצרים והוא מהכת של פרעה והבל על הגאולה ועל ק"פ שיצאו ברד"ו יע"ש, מה טוב דהתחיל קרא ויושע ה' אל הבל כלומר ויושע ה' ביום ההוא מיד מצרים אל הבל דוקא וקין לא חפץ בויושע.
לקח אבן וטבע במצחו. זוהי סברת רבנן בב"ר ולרשב"ג בקנה ולר' יצחק מהצואר יע"ש. ועוד שם דלא היה יודע ועשה לו פציעות וחבורות.
ולא היו יודעים מה לעשות להבל שלא היו נהוגים בקבורה בא עורב וכו' וחפר בארץ וטמנו. קשה דסמוך ונראה לו מלפניו קאמר דקין נטל נבלתו של אחיו וחפר ונתן אותו בארץ ומה שעשה העורב כן עשה קין, ואולי לא חפר כראוי ולא טמנו כראוי כי אם עראי וחשבו דאין זה בר קיימא דצריך תקון אחר לעשות, עד שראו את העורב כיצד עשה. ובב"ר [כב, ח] איתא ומי קברו, א"ר אליעזר ן' פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להם הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שחיטה וכסוי הדם. ועיין בספר פי שנים למאמרים ערך אדם אות מ"ד מ"ש בזה.
ומ"ש נטל אות אחת וכתב על זרועו. יש בזה סברות א' אות ויו ב' אות ט' ג' אות תיו. עיין בספר עמודיה שבעה ולב אריה ומנחת אליהו ובספרו ולא עוד אלא דפ"ב ע"א
ולע"א שהן קוראין ליתן מטר. פי' מוה"ר כהן גדול דהחידוש דלא היה ראוי ע"י מקולל מהתיבה שיבא ברכה של מטר להראות כח הגומל חסד יע"ש, ובלא"ה אם הקדוש ברוך הוא נתן מתנה טובה דיענם קודם מה שהיה בתיבה באשר הוא שם שלא חטא עדיין איך ימנע אח"כ, ואפילו בעגל לא מנע המן מהם והקריבו ממנו לפני העגל. אלא די"ל דלא בשביל משקל עונש העון אנו באים דהאי לחוד, אלא מצד דברכה ע"י ארירה לא שייכא, והקב"ה דצופה ומביט דעתיד להיות בארירה איך נתן מטר בתחינתם אם לא להורות גודל כח הגמילות חסדים. וברור דזה לך האות דהרי אעיקרא העורב אינו קורא על הנאתו אלא על כל העולם כולו ואפילו שאינו ראוי המתפלל, והו"ל כההיא דספר החסידים סימן קל"א דאם שואל חפצי שמים אפילו שאינו ראוי כיע"ש, אך הכא היינו כדאמרן.