פרקי דרבי אליעזר פרק כב

פרק שנים ועשרים מהדורת ונציה 1544

כתיב ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו בצלמו, מיכאן את למד שלא היה קין מזרעו ולא מדמותו ולא מצלמו של אדם, ולא מעשיו דומים למעשה הבל אחיו, עד שנולד שת שהיה מזרעו ודמותו ומעשיו דומין למעשה הבל אחיו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו.

רבי ישמעאל אומר משת עלו ונתיחסו כל הבריות, וכל דורות הצדיקים, ומקין עלו ונתיחסו כל דורות הרשעים, הפושעים והמורדים שמרדו במקום ואמרו: אין אנו צריכין לטיפת גשמיך, ולא לדעת את דרכיך שנאמ' ויאמרו לאל סור ממנו.

רבי מאיר אומר: גלוי בשר, ערום, היו הולכין דורות של קין, האנשים והנשים כבהמה, ומטמאין בכל זנות - איש באמו ובבתו ובאשת אחיו, גלוי ברחובות, ביצר הרע ובמחשבות לבם שנאמר: וירא יי כי רבה רעת האדם בארץ.

רבי אומר: ראו המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמי' את בנות קין מהלכות גלויות בשר ערווה, ומכחלו' עיניהן, כזונו', ותעו אחריהן, ויקחו מהן נשים שנאמ': ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו'.

רבי יהושע בן קרחה אומר: המלאכים אש לוהטים שנאמ': משרתיו אש לוהט, והאש באה בבעילה בבשר ודם ואינה שורפת את הגוף?! אלא בשעה שנפלו מן השמים ממקום קדושתן, כחן וקומתן כבני אדם, ולבושן גוש עפר שנאמר "לבש בשרי רמה וגוש עפר".

רבי צדוק אומר: מהם נולדו הענקים המהלכים בגובה קומה ומשלחים ידם בכל גזל וחמס ושפיכות דמים דכתיב: ושם ראינו את הנפילים וגו' ואומר: הנפילים היו בארץ.

אמר רבי יהושע בן קרחה: ישראל נקראו בני אלהים, שנאמר: בנים אתם לה' אלהיכם (דברים יד א). והמלאכים נקראו בני אלהים שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהי'. ואלו עד שהיו במקום קדושתן בשמים נקראו בני אלהים שנאמר: וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים.

רבי לוי אומר היו מולידים את בניהן ופרין ורבין כמין שרץ גדול ששה בכל לידה ולידה. באותה שעה היו עומדים על רגליהן ומדברים בלשון הקודש ומרקדי' לפניהם שנאמר ישלחו כצאן עויליהן.

אמר להם נח: שובו מדרכיכם וממעשיכם הרעי' שלא יבוא עליכם מי המבול ויכרית כל זרע בני אדם.

אמרו לו: הרי אנו מונעים עצמינו מפריה ורביה שלא להוציא זרע בני אדם. מה היו עושין? כשהן באין אצל נשותיהן היו משחיתים מקור זרעם על הארץ כדי שלא להוציא זרע בני אדם שנאמר: וירא אלהים את הארץ והנה נשחת' וגו'

אמרו: אם מי המבול יבא עלינו הרי אנו גבוהי קומה ואין המים מגיעים עד צוארינו, ואם מי תהומו' מעלה עלינו, הרי פרסות רגלינו לסתום את התהומו'. מה היו עושין? פושטין כפות רגליה' וסתמו את כל התהומות. מה עשה הקב"ה? הרתיח מי תהומו' והיו שולקין את בשרם ופושטין את עורן מעליהם שנאמר: בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקומן אל תקרי בחומו אלא בחמימו'.

פירושים עריכה

פר אחד עריכה

גלוי בשר ערום היו דורות של קין האנשים ונשים כבהמה וכו' בנות קין מהלכות גלויות בשר ערוה. נראה דלכך התחיל לומר דלא היה קין כדמותו כצלמו כדי לומר אח"כ דאי אדם וחוה ידעו כי ערומים הם ויתפרו עלי תאנה ואירא כי ערום אנכי, איך בנו קין לא למד מאביו ואמו ויצאו מקין כל כך חציפותא אשר לא היה לעולמים, ובזה נתודע הדבר דזה הביאו מלאכי עליון לומר כדאיתא לעיל פרק י"ט דהיו קוראין אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, דר' יוחנן קרא למאני מכבדותי, וכמו שדרשו [שבת קיט א] וכבדתו כבדהו בכסות נקיה, וזה שעתיד להתלבש אדם ביקר בגדי כבוד בל ילין, כלומר לא יהיה זה לנה אצל הבאים אחריו כי אינו דבר המתקיים אלא קין הבא אחריו ודורו יבא העת, דדורו של קין נמשל כבהמות נדמו, ביקר בל ילין דהיינו לבוש כבוד אלא ערומים כבהמות, זה רמזו מלאכי השרת שעתיד להיות אחרי כן.

אריב"ק ישראל בני אלהים שנאמר בנים אתם והמלאכים נקראו בני האלהים שנאמר ויריעו כל בני אלהים. דייק מוה"ר חסיד שבכהונה מדלא קאמר גבי ישראל דנקראו כמו דנקט גבי מלאכים למעלתן של ישראל שהם ממש בנים חלק אלוה, אבל המלאכים נקראים בשם מושאל זת"ד. ולא נכחד דההקדמה היא אמיתית וכאשר ביאר עליה הרב זד"ן ובד"א בפרק הששי אות ז' בפי' הב' ע"ש בדבר היוצא מפי כה"ג. ועוד לו שם בפי"ד אות ז"ל ובפכ"א אות כ"א ואות פ"ג ובפכ"ב אות ב'. ומ"ש שם על שם כנסת ישראל נעלם ממנו מה שהבאתי בחי' על תיקוני זוה"ק ודוק. אך נראה דאין זה פירוש של מוה"ר ולא עוד אלא בר קיימא ובמהרה ינתק לפי מתני' דאבות פ"ג מי"ד חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, ולפי פירושו מאי שנקראו פעם ושתים ותלה החיבה יתירה בקריאה הו"ל להתנא למנקט שהם בנים למקום. ועיין למוה"ר לקמן פרק ג"ן בישראל דנקראו כושים דוגמא לזה יע"ש. ולכן נלע"ד דההפרש בין המלאכים הוא דהם נקראים בני סמוך דיורה כמו בני כפר פלוני, דבני יתפרש על אנשי המקום ההוא ולמלאכים הם אנשי האלהים, אך בשם בנים לשון נפרד הוא ישראל דוקא. אי נמי יש הפרש דלא מצינו למלאכים דקראם הקדוש ברוך הוא בני כאשר אמר [שמות ד, כב] בני בכורי ישראל. ועוד הפרש דאלהים מתכנה למלאכים ולדיינים אך קריאת שם בנים לשם המיוחד הוי"ה ב"ה ליכא כי אם בישראל. ועיניך תראינה דיפה דרש בזה מורינו הרב מארי דאתרין רב הד"א ז"ל בספר הנחמד תהלה לדוד ח"א בדרוש א' לשבת כלה במשנה זאת דחביבין ישראל שנקראו בנים בדרך אשר דרכנו, ומה נאמנו דבריו ביסוד נאה, פוק חזי.