פסיקתא דרב כהנא טו ה

ר' אבא בר כהנא פתח, (ירמיהו ט, יא): "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וגו'" .

תני ר' שמעון בן יוחאי אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים, מה טעם (ירמיהו ט, יא): "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וגו'" , מה כתיב בתריה (ירמיהו ט, יב): "עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" .

רבי הוה משלח לר' דוסא ולר' אמי דיפקון ויבדקון קרייתא דארעא דישראל,

והוון עלין לקרתא, ואמרון להון אייתי לן נטורי קרתא,

והוון מייתי להון ריש מטרתא וסנטרא, והוון אמרין להון אילין נטורי קרתא?! אילין אינון חרובי קרתא!

א"ל: ומאן אינון נטורי קרתא?

א"ל אלו סופרים ומשנים שהן משמרין ביום ובלילה, על שם (יהושע א, ח): "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה", וכן הוא אומר (תהלים קכז, א): "אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר".

ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מצינו שויתר הקב"ה על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים, ולא ויתר על מאסה של תורה שנ' (ירמיהו ט, יא): "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וגו' וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי " , על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן, אלא "וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי".

ר' הונא ור' ירמיה בש"ר חייא בר אבא, כת' (ירמיהו טז, יא): "וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמָרוּ" , שמא תורתי שמרו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שאלו אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה, השאור שבה היה מחזירן אצלי.

רב הונא אמ' למוד תורה אעפ"י שלא לשמה, שמתוך שאתה למד שלא לשמה, מכיון שאת מתעסק בה את חוזר ועושה אתה לשמה.