פתיחת התפריט הראשי

תלמוד בבלי


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

גזייתא נינהו דשמטי סוסיא ואתו דברי להו (וא"ל) רב לרב אסי לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא ולא תנסיב תרתי אי נסבת תרתי נסיב תלת א"ל רב לרב כהנא הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי אפשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא ולא תימא כהנא אנא וגברא רבא אנא וסניא בי מלתא סלקת לאיגרא שירותך בהדך מאה קרי במתא בזוזא תותי כנפיך ניהוו א"ל רב לחייא בריה לא תשתי סמא ולא תשוור ניגרא ולא תעקר ככא ולא תקנא בחיויא ולא תקנא בארמאה תנו רבנן ג' אין מתקנאין בהן ואלו הן נכרי קטן ונחש קטן ותלמיד קטן מ"ט דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי א"ל רב לאיבו בריה טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע מילתא תא אגמרך מילי דעלמא אדחלא אכרעיך זבינך זבין כל מילי זבין ותחרט בר מחמרא דזבין ולא תחרט שרי כיסיך פתח שקיך קבא מארעא ולא כורא מאיגרא תמרא בחלוזך לבית סודנא רהיט ועד כמה אמר רבא עד תלתא סאה אמר רב פפא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי א"ד אמר רב חסדא אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי מאי סודנא אמר רב חסדא סוד נאה וגמילות חסדים אמר רב פפא כל אגב גביא בעי כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי ודאתי מעות רעות נינהו ג' דברים א"ר יוחנן משום אנשי ירושלים כשאתה יוצא למלחמה אל תצא בראשונה אלא תצא באחרונה כדי שתכנס בראשונה ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו (א"ר) שלשה דברים א"ר יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים אל תרבה בגנות משום מעשה שהיה בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון מ"ט רב חסדא אמר משום ערוה רב כהנא אמר משום ממון הא והא איתנהו אמר רבי יוחנן שלשה מנוחלי העוה"ב אלו הן הדר בא"י והמגדל בניו לתלמוד תורה והמבדיל על היין במוצאי שבתות מאי היא דמשייר מקידושא לאבדלתא א"ר יוחנן שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה רב ספרא רווק הדר בכרך הוה

רש"יעריכה


גזייתא - כשמהלכים במבואות שבילי כרמים וסוסיהן משתמטין מכאן ובורחין ביישוב אתו ודברי להו:

שראשה אסיא - רופא ואמרי לה ת"ח ותרוייהו חד טעמא:

סוסיא - משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים:

ולא תינסב תרי - נשים שמא תתיעצנה עליך רעה:

נסיב תלת - שאם תתיעצנה השלישית מגלה לך:

פשוט נבילתא - הפשט עורה:

סלקת לאיגרא שירותך בהדך - כשתצא לדרך אפי' קרובה צא ומזונותיך עמך:

מאה קרי בזוזי תותי כנפיך להוו - אפילו המזונות בזול אעפ"כ הוציאם עמך:

לא תשתי סמא - לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע להון ווסת ויהא לבך שואלך ותפזר מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות סממנים כדאמר (לעיל מב:): (כולהו שקייני) דמעלי להאי קשה להאי:

לא תשוור ניגרא - פסיעה גסה שנוטלת מאור עינים:

ולא תעקר ככא - שן ממש משום חולי:

דמלכותייהו אחורי אודנייהו קיימי - כלומר עתידין לגדל ותגדל אימתן וינקמו ממך:

אדחלא על כרעך זבינך זבין - בעוד שהחול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי שתחזור ותקנה ותביא:

שרי כיסך ופתח שקך - כלומר תקבל תחלה המעות ותנם בכיסך ואח"כ פתח השק ותן התבואה ללוקחים:

קבא מארעא ולא כורא מאיגרא - כלומר טוב לילך למקום קרוב ולהשתכר מעט מלהשתכר הרבה במדינת הים:

תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט - אם יש לך תמרים באותו כלי שנותנים בו תמרים רוץ מיד לבית עושה שכר לעשות מהן שכר שאם תמתין תאכלם בין כך ובין כך ותפסיד:

מאי סודנא - למה נקרא שם השכר סודנא:

סוד נאה - עצה טובה שהרי מתעשרין הימנה:

וגמילות חסדים - יכול לתת מתנה לעניים ולעשות צדקה וחסד:

כל אגב גביא בעיא - כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו כגון מלוה ואמנה בעייא גביא כלומר עדיין עומד הוא לגבות ויש לו טורח בו:

מעות רעות - דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא:

צא באחרונה - שאם תנוס תכנס לביתך בראשונה:

אל תרבה בגנות - כלומר אל תהא רגיל לעשות בית בפרהסיא במקום מגולה:

משום מעשה שהיה - בדוד ובת שבע:

משום ממון - שמבזבזת לו ממונך:

רווק - פנוי:

תוספותעריכה


ולא תימא כהנא אנא. פירשתי באלו עוברין (לעיל דף מט:):

אמר רב פפא אי לאו דרמאי שיכרא לא איעתרי. ובשילהי אלו עוברין (שם) קאמר רב פפא אי לאו דנסיבי כהנתא לא איעתרי י"ל דהא והא גרמא ליה:

עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. והא דאמרינן בפ"ב דביצה (דף טז:) דבהוצאת שבתות וימים טובים אם פוחת פוחתין לו היינו בשלו אם יש לו:

דמשייר מקדושא לאבדלתא. שמונע שתייתו בשביל הבדלה ותימה דהא דוקא קידוש לילה קודם לכיבוד יום אבל הבדלה אינה קודמת ומפרש מורי הר"י דקידוש יום קרי כיבוד יום והכי איתא בירושלמי פרק שלשה שאכלו רבי יוסי בשם רבי יעקב ב"ר אדא איזהו כיבוד יום בפה"ג:

עין משפט ונר מצוהעריכה