פסחים קב ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אגמרו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום אמאי ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ולא והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו אין לו שאני והא יו"ט שחל להיות אחר השבת דאית ליה ואמר רב יקנ"ה אמרי מדלא אמר זמן מכלל דבשביעי של פסח עסקינן דכל מאי דהוה ליה אכיל ליה ולית לי' והא יו"ט ראשון דאית ליה ואמר אביי יקזנ"ה ורבא אמר יקנה"ז אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו:
גופא יום טוב שחל להיות אחר השבת רב אמר יקנ"ה ושמואל אמר ינה"ק
רש"י
עריכה
גמרו - סעודתן:
אומר עליו כו' - ר' יוסי קאמר לה:
משלשלן - עד לאחר המזון אלמא אמרי' שתי ברכות על כוס אחד הבדלה וברהמ"ז:
ואמר רב יקנ"ה - כדמפרש בשביעי עסקינן ובשביעי ליכא זמן ומכל מקום שמעינן מינה קידוש והבדלה על כוס אחד:
ומשנינן מדלא קאמר זמן - בשביעי של פסח עסקי' דשמא עני הוא ואין לו אלא כוס א':
והא יום ראשון דאית ליה - דאפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות:
קידוש והבדלה חדא מלתא היא - דתרוייהו משום קדושת יו"ט נינהו ובהבדלה עצמו הוא מזכיר קדוש' יו"ט דהמבדיל בין קדש לקדש קא מברך:
תוספות
עריכה
ה"נ ראשון אומר עליו ברכת המזון. להפסיק והשני אומר עליו קידוש היום סמוך לסעודת שבת ולגירסא זו אתי שפיר הא דמשמע לעיל (ד' ק: ושם) דמפסיק לר' יהודה בעקירת שלחן קודם קידוש לפי שהיו רגילין לעקור שלחן לפני ברכת המזון אבל ספרים דגר' ראשון אומר עליו קידוש היום וטעמא שאינו יכול לטעום מכוס ברהמ"ז בלא קידוש קשה מנא ליה לעיל דמפסיקין לרבי יהודה בעקירת שלחן קודם קידוש. והא דקתני בתוספת' דברכות אורחין שהיו מסובין אצל בעל הבית וקדש עליהן היום עקרו עם חשיכה לבית המדרש חזרו ומזגו להם את הכוס אומר עליו קידוש דברי רבי יהודה וברכת המזון לא מזכיר כלל היינו משום דמתחלה עשו ברהמ"ז קודם יציאתם לעשות הפסק בין סעודת חול לסעודת שבת ולכך נמי עשו עקירה לבית המדרש:
ונימרינהו לתרוייהו אחד כסא. לר' יוסי פריך כיון דתרוייהו אסעודת שבת קאתו כדפרישית לעיל (ד' ק.) דהך סעודה עולה לו לסעודת שבת הוה ליה למימר תרווייהו אחד כסא אבל לר' יהודה לא פריך כיון דברכת המזון אסעודת חול וקידוש על סעודה הבאה אין לומר שניהם על כוס אחד:
שאין אומרי' שתי קדושות על כוס אחד. ויש נוהגין בחופה מטעם זה שלא לומר שבע ברכות על כוס ברכת המזון אלא מביאין כוס אחר ואין מברכין על השני בפה"ג כיון שכבר בירך על כוס ברכת המזון כי אין נכון לברך פעמים אך רבינו משולם היה אומר הכל על כוס אחד דלא דמי לברכת המזון וקידוש דתרי מילי נינהו כדאמרי' בסמוך אבל הכא חדא מלתא היא דברכת המזון גורם לברכת נישואין וברכת אירוסין ונישואין נהגו לומר על שתי כוסות וטעמא דרגילים זה בלא זה כדאמר בכתובות (ד' ז:) מברכין ברכת האירוסין בבית אירוסין וברכת חתנים בבית חתנים ועוד דנהגו לקרות כתובה בינתים והוי הפסק ולכך מתכוונים ולכך צריך ב' כוסות:
מיתיבי הנכנס לביתו כו'. הוה מצי למיפרך ממתני' דאלו דברים (ברכות דף נא:) דמייתי בסמוך ב"ש אומר נר ומזון ובשמים והבדלה כו' אלא פריך מברייתא משום דבעי לשנויי אין לו שאני כדקתני בברייתא אין לו אלא כוס אחד כו' ודרך הש"ס להקשות ממקום שמוצא לתרץ בפשיטות:
מניחו לאחר המזון. הקשה ה"ר נסים איך יאכל קודם הבדלה הא אמרי' לקמן אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל ואמימר נמי בת טוות כדאמר לקמן (ד' קז.) ותירץ דהכא מיירי כשאכל מבעו"י עד שחשיכה לו ואע"ג דמפסיקין להבדלה לשמואל וכ"ש לר' יהודה דמחמיר טפי והך ברייתא מוקי לה בסמוך כב"ש ואליבא דרבי יהודה הא דקאמר מניחו לאחר המזון לא שמותר לאכול אלא כלומר כשיפסיק סעודתו בברהמ"ז אז יבדיל וקשה דלשון הנכנס לביתו משמע שלא התחיל לאכול מבעו"י ועוד הקשה מורי ה"ר יחיאל דלקמן (ד' קה:) אמרי' על הך ברייתא ש"מ טעם מבדיל ולפירוש רבינו נסים דמיירי באכל מבעוד יום אין להוכיח כלום אלא י"ל דודאי בחנם אין לו לאכול קודם הבדלה אבל כשאין לו אלא כוס אחד מותר לאכול קודם הבדלה כדי לעשות על הכוס ברכת המזון: דאית ליה ואמר רב יקנ"ה פי' בקונטר' דס"ד דביו"ט ראשון של פסח מיירי דאית . ליה כוסות טובא כדתנן (לעיל ד' צט:) לא יפחתו לו מד' כוסות וקשה דהא כל ד' כוסות צריכי כל חד למילתיה ועוד דבסמוך דפריך מיקנה"ז לימא דבשמיני של חג מיירי דאיכא זמן ואכיל ושתה כל מה דהוה ליה ועוד דאכיל כל מה דהוה ליה לשון אכילה לא היה לו להזכיר אכוסות לכך נראה לפרש דביום טוב ראשון מסתמא אדם מכין הרבה ובשמיני של חג נמי שהוא רגל בפני עצמו רגילין להכין הרבה כדתנן (חולין דף פג.) ד' פרקים בשנה צריך הטבח להודיע אמה מכרתי לשחוט וחשיב יו"ט האחרון של חג:
רב אמר יקנ"ה. ומה שאין מזכיר בשמים פירש רשב"ם דטעם בשמים משום איבוד נשמה יתירה וביום טוב נמי איכא נשמה יתירה. וקשה דאם כן במוצאי יום טוב אמאי לא תקינו בשמים לכך נראה דביום טוב ליכא נשמה יתירה והכא אין מזכיר בשמים משום דשמחת יום טוב ואכילה ושתיה מועיל כמו בשמים ויש טעמים לא נכונים וזה הטעם נכון ועיקר:
יקנ"ה. יין ברישא וא"ת אמאי לא תקינו נמי בברכת המזון יין ברישא כמו בכל מקום וליכא למימר דפטר ליה יין שבתוך הסעודה דכיון דאמר הב ונבריך איתסר למישתי ויש לומר דברכת המזון בא לשם גמר סעודה ומפסיק לכל מה שלפניו כדאמר לקמן (ד' קג:) דברכת המזון עקר דעתיה ממשתיא וצריך לברך אכסא דברכתא אף על גב דבירך אכסא קמא והשתא הכוס בידו ודעתו לשתות אח"כ אפילו הכי הוה הפסק לכך תיקנו לברך איין אחר ברכת המזון שאם יברך קודם יצטרך לברך שנית:
רשב"ם
עריכה
גמרו. סעודתן:
כוס ראשון אומר עליו ברכת המזון כו'. ר' יוסי קאמר לה ורבותא הוא שאינו צריך לקדש מיד אלא יגמור סעודתו ויברך ברכת המזון ואח"כ יקדש ומיהו אם פרס מפה וקידש מודה רבי יוסי דכל שכן דשפיר טפי דאי לא תימא הכי אלא דוקא קאמר רבי יוסי ראשון מברך עליו ברהמ"ז אם כן שמואל דאמר כמאן (לעיל דף ק.): ולימרינהו תרוייהו אחד כסא קידוש היום וברכת המזון ולרבי יוסי קא פריך דאילו לרבי יהודה כיון דמפסיקין וצריך עקירת שלחן צריך שני כוסות:
שני קדושות. ברכת המזון קורא קדושה כקידוש היום כלומר שתי מצות:
חבילות חבילות. דמיחזי עליה כמשוי:
מברך על היין. תחלה לפי שהוא תדיר ותדיר קודם:
על המאור ועל הבשמים. כב"ש מוקמינן לה במסכת ברכות בפרק אלו דברים (ד' נב.) דאמר מאור ברישא ואחר כך בשמים והבדלה לבסוף לפי שאלו הראשונות קצרות וברכת הבדלה ארוכה לפיכך אומרה לבסוף:
משלשלן. לשון שלשלת שמחברם יחד עם ברכת המזון אלמא אמרינן שתי ברכות על כוס אחד הבדלה וברכת המזון:
[אין לו שאני]. דלית ליה יין לשני כוסות ואנן בדאית ליה עסקינן:
אחר השבת. מוצאי השבת:
דאית ליה וקאמר רב יקנ"ה. קס"ד בי"ט הראשון של פסח שחל להיות אחר השבת עסקינן דאית ליה כוסות הרבה דתנן לעיל (ד' צט:) אפילו עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות ואמר רב יקנ"ה אלמא קידוש והבדלה על כוס אחד מצי אמר:
ומשני מדלא אמר רב יקנה"ז אלמא בשביעי של פסח עסקינן. דשמא עני הוא ואין לו אלא כוס אחד וטעמיה דרב לקמיה אפרשנו במקומו וכן דרבא ודאביי:
והא יו"ט ראשון דאית ליה. דאפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות:
קידושא והבדלה חדא מילתא היא. תרוייהו משום קדושת ימים טובים נינהו ובהבדלה עצמה הוא מזכיר קדושת יו"ט דהמבדיל בין קדש לקדש מברך:
גופא יו"ט שחל להיות אחר השבת. צריך להבדיל ולקדש ומשמע שאם לא היה יום טוב לא היו חולקין האמוראין הללו אלא כולי עלמא מודו יין מאור והבדלה והשתא דאיכא קדושת היום פליגי ולפיכך צריך ליתן טעם לכל דבריהם ולומר שהקידוש גורם לשנות את הסדר מכמות שרגיל:
רב אמר יקנ"ה. ס"ל קדושת היום עדיפא מהבדלה אי נמי דכי מבדיל ברישא מיחזי דהוי עליה קדושת היום כמשוי ולפיכך יין קודם לקידוש כבית הלל (ברכות דף נא:) דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואחר הקידוש נר והבדלה כשאר מוצאי שבתות שהנר קודם להבדלה:
ושמואל אמר ינה"ק. שמואל סבירא ליה הבדלה קודם לקידוש כדמפרש טעמא לקמיה משל דרבי יהושע בן חנניא למה הדבר דומה למלך שיצא ואפרכוס נכנס מלוין את המלך השבת להבדיל ואח"כ יוצאין לקראת אפרכוס לקראת יו"ט לקדשו ועל מלתיה דשמואל אמר לה בהדיא בברכות בירושלמי באלו דברים רבי חנינא אמר ינה"ק ואתי רבי חנינא כשמואל דא"ר חנינא בשם שמואל משל למלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואח"כ מכניסין את השלטון הלכך יין תחלה ואח"כ מאור ואח"כ הבדלה דכיון דהבדלה קודם לקידוש יעשה כל סדר הבדלה כדין מוצאי שבתות דעלמא ואח"כ יקדש ומה שאין נותנין האמוראין סימן לבשמים לפי שאין מברכין על הבשמים ביו"ט שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה כשבת:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק י (עריכה)
טו א מיי' פכ"ט מהל' שבת הלכה י"ג, סמ"ג עשין כט, טור ושו"ע או"ח סי' רע"א סעיף ו':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/פסחים/פרק י (עריכה)
גמרו כוס ראשון אומר עליו בהמ"ז והשני מקדש עליו ואמרינן ונמרינהו כלהו בחד כסא ודחי' לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מאי טעמא לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ולא והתניא הנכנס לבית במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן אחריו הנה אומר שתי קדושות על כוס אחד ושני' לית ליה שני והא יו"ט דאית ליה אחר שבת ואמר רב יקנ"ה ודחי' מדלא אמר רב זמן ש"מ דהאי יום טוב אחר שבת דקתני רב יקנ"ה בשביעי של פסח עסקי' דלית ליה יין דכל דהוה ליה שתיה והא יו"ט [ראשון] דאית ליה ואמר אביי (יקנ"ה) [יקזנ"ה] ורבא אמר יקנה"ז ופריק כי קאמרי' שתי קדושות אבל קידושא ואבדלתא חדא קידושא היא כלומר וברכת המזון והקידוש של יום שתי קדושות הן ומאי שנא ופירוש קידוש היום והבדלה תרוייהו קודם אכילה הן קידוש וברכת המזון הקידוש קודם אכילה וברכת המזון אחר הסעודה לפיכך שתי קדושות הן ואסיקנא יום טוב שחל להיות אחר השבת הלכתא כרבא דאמר יקנה"ז:
אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. פי' שתי מצות. וכתבו התוספת ומטעם זה נוהגים בחופה שאין אומרים שבע ברכות על כוס של ברכת המזון אלא מביאים כוס אחר ואומרים עליו שבע ברכות ואח"כ מחזירין כוס שלברכת המזון ואומרי' עליו בורא פרי הגפן וחל תתמה שמביאין כוס לשבע ברכות ואין אומרין עליו בפ"ה דכי האי גוונא אמרינן לקמן רב אסי בריך אכסא קמא ותו לא וברכת אירוסין ונשואין הנהיג רבי' משולם לעשות בכוס א' ולא דמי להא דאמרינן לקמן ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו דהתם זה בא קודם הסעודה וזה בא לאחר הסעודה ור"ת אומר שצריך ב' כוסות לפי שאומרין ברכת האירוסין בבית אירוסין וגם פעמים אדם מקדש אשה וינשאה לאחר זמן מרובה ויש מקומות שנהגו לקרות הכתובה בנתים הלכך צריך ב' כוסות:
מיתבי הנכנס לביתו במוצאי שבת כו' עד אין לו אלא כוס א' מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו. הקשה רבי' ניסים היכי מצי למיכל מקמי הבדלה הא אמרינן לקמן אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל ותירץ דהכא מיירי באוכל בשבת מבעוד יום ועשה סעודתו עד מוצאי שבת וסברא מתני' דשבת אינה קודמת להבדלה אי נמי דמיירי שגמר סעודתו קודם שהחשיך:
וכתב הרא"ש ז"ל ועוד נראה לתרץ דודאי אם אין לו שום כוס ומצפה למצוא כוס למחר לא יאכל כל הלילה אלא ימתין עד למחר ויבדיל על הכוס אבל אם יש לו כוס אחד ואינו מצפה שימצא למחר כוס אחר מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויבדיל ויברך על אותו הכוס ממה שיבדיל על כוס ויברך ברכת מזון בלא כוס ע"כ. ואסיק אין לו שאני:
גופא יו"ט שחל להיות אחר השבת וכו' עד ינה"ק הקשו בתוספת דבכל מילי דטעון כוס כגון קידוש והבדלה וברכת חתנים תקנו לומר ברכת היין תחילה וברכת המזון תקנו לומר לבסוף דאין לומר דלא שייך לברך בפ"ה כיון שאם היה רוצה לשתות לא היה צריך לברך דהא אמרינן לקמן הב לן וניבריך אתסר למישתי כו' שאם היה מברך ברכת היין תחלה ברכת המזון היה הפסק בין היין לשתייתו אעפ"י שהכוס בידו דברכת המזון חשיב סלוק והיסח הדעת על מה שלפני' כדאמרינן לקמן שצריך לברך אכסא קמא ואכסא דברכתא אעפ"י שהכוס בידו ויודע ששתה:
כתב הרשב"ם ומה שאין נותנין האמוראים סימן לבשמים לפי שאין מברכין על הבשמים למוצאי שבת שהיא יו"ט שהרי גם ביום טוב יש לו נשמה יתירא כבשבת. והתוס' הקשו דא"כ במוצאי יו"ט נמי יברכו על הבשמים וכתב הרא"ש ז"ל עיקר הטעם דאע"ג דביום טוב ליכא נשמה יתירא מיהו שמחת יו"ט ואכילה ושתיה מועלין כמו הבשמים ע"כ. וכן כתב הרי"ט במס' ביצה פרק ב':
מהדורא תליתאה:
מתוך: תוספות רי"ד/פסחים (עריכה)
תניא כוותי' דר' יוחנן כו' שלש חלוקות הן ר' יוחנן סבר שאפי' יין אין צריך לברך בשינו מוקם וכ"ש חמשה מינ תבואה. ורב חסדא מחלק בין יין וכיוצא בו ובין חמשת מיני תבואה שביין צריך לברך ובחמשת מיני תבואה א"ל לברך ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך והקשינו לרב חסדא מן הברייתא דעקרו. ותירץ מאן תנא עקירות ר' יהודא היא ועל כזה יש לומר אשינויי לא סמכי' דר' יהודא לא פליג את"ק מדקאמר במה דברים אמורים אלמא לפרושי מילתא דתנא קמא אתי ולאו לפלוגי עלי' והילכך נדחו דברי רב חסדא שמחלק ביניהם נשארו ר' יוחנן ורב ששת ונ"ל דאע"ג דאמרי' השתא תניא כיות' דר' יוחנן כבר איתוקם בתיובתא וההיא ברעתא דאותבינן לי' היא סייעתא לרב ששת עם הא דעקרו וסמי חדא מיקמי תרתי הילכך הילכתא כרב ששת דאמר אחד זה ואחד זה צריך לברך:
מביאין כוס ראשון ואומר עליו קידוש היום. פי' כיון שהוא פוסק סעודתו לר' יהודא מן הדין צריך לברך בפה"ג על הכוס של קידוש שהרי סילק דעתו מלאכול ומלשתות יותר וכיון שצריך בפה"ג על כוס הקידוש ממילא דצריך על הגפן על מה ששתה מבע"י כמו שהוכחתי במהדורא תנינא שכל מקם שצריך לברך לפניו צריך לברך למפרע לאחריו:
והשני אומר עליו בהמ"ז פ'י ואע"פ שבירך בפה"ג על כוס הקידוש כיון דאמר הב נברך איתסר לי' למיתי וצריך עוד בפה"ג על כוס של ברכה ועל הגפן אחר כוס הקידוש.
ר' יוסי אומר אוכלין והולכין עד שתחשך גמרו כוס ראשון אומר עליו בהמ"ז והשני אומר עליו קידוש היום. פי' וכוס של קידוש צריך בפה"ג אע"פ שבירך בפה"ג על כוס של בהמ"ז ואע"פ שאם רצה לשתות אחר כוס של ברכה כמה כוסות הוא יכול לשתותן בלא ברכה אפ"ה כוס של קידוש צריך בפה"ג מידי דהוה אארבעה כוסות של פסח דכיון דכל חדא וחדא היא מצוה באפי נפשה מברך אכל חדא וחדא בפה"ג ולא מיפטרא חדא בברכה דאידך שאע"פ שיכול לשתות בין כוס ראשון לכוס שני בלא ברכה כוס שני בעי ברכה משום האי טעמא והם ה"נ הכא כיון דכוס של קידוש הוי מצוה באנפי נפשי' אע"פ שבירך על כוס של ברכה צריך האו לחזור ולברך על כוס של קידוש וכיון שצריך לברך על כוס של קידוש לפניו צריך הוא לברך נמי על כוס של ברכה לאחריו ואנן דלא עבדי' לא כר' יהודא ואל כר' יוסי אלא פורס מפה ומקדש אע"פ שאין אנו מפסיקין כר' יהודא אנו צריכים לברך על כוס של קידוש בפה"ג מפני שהוא מצוה בפ"ע ועל הגפן על מה ששתה מבע"י קודם שיברך על כוס של קידוש:
ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשן. כולן אחריו כתב רבינו נסים זצוק"ל במגלת סתרים היכי מצי לאכול קודם הבדלה והא אמימר בה טות ושמעינן מינה דאסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיבדיל ואוקמה באוכל במנחה בשבת עסקי' וחשיכה מוצאי שבת ועדיין לא בירך בהמ"ז ונ"ל דאל צרכינן לא דחוקי להכי אלא בכל מוצאי שבת מיירי ואל קשיא ואל מידי דהא דאסור לו לטעום קודם שיבדיל הנ"מ היכא דאית ליה חומרא טובא להבדלה ולבהמ"ז דמצי לקיומי כולהו אבל האי דלית לי' אלא חד כסא אם יבדיל תחלה נמצא שמפסיד כוס של בהמ"ז והילכך תיקנו לי חכמים שיאכל תחלה ואח"כ יבדיל ויברך על אותו הכוס. והם אמרו שאסור לטעום היכי דלא דחיק להכי והם אמרו שיטעום ויאכל תחלה ואל יעשה בהמ"ז באל כוס ואמימר דבת טות משום דלא הו"ל חמרא כלל וכיון שלא הי' מקיים מצות הבדלה כלל לא רצה לאכול אבל זה שיש לו כוס ועתיד לעשות הבדלה מותר לו לאכול ומשלשן עליו וכך מצאתי שתירץ גם רבי' יצחק מדפיר זצוק"ל ונ"ל דדוקא גבי הבדלה אמרי' הכי אבל לא גבי קידוש שאם אין לו אלא כוס אחד מקדש ואוכל ואח"כ מברך בהמ"ז בלא כוס ולא שרינן לי' להתחיל ולאכול בלא קידושש כדשרינן בהבדלה משום דקידוש חמיר מהבדלה דקידוש הוא מן התורה כדנפקא לן לקמן מזכור את יום השבת לקדשו אבל הבדלה אינה אלא מדרבנן. ולקמן נמי אמר רב שבת קובעת לקידוש ואינה קובעת להבדלה. ואע"ג דפליג עלי' שמואל ואמר כשם שמפסיקין לקידוש כך מפסיקין להבדלה קי"ל הלכה כרב באיסורי והילכך אין להקל גבי קידוש כמו שהקילו בהבדלה אלא מקדש ואח"כ מברך בלא כוס:
אמר רב יקנ"ה כתב רבי' אלחנן זצוק"ל משום רבו ובשמים ליכא לפי שביום טוב שחל להיות במוצאי שבת הוא שמח מחמת שמחת יו"ט ותענוג המועד ואינו מרגיש באיבוד יתירה ובמוצאי יו"ט נמי ליכא בשמים ש"מ שאניו מפסיד כלום וטעם יפה הוא והנהו רבוואתא דמפרשי' למתינ' דתנן בפ' אילו דברי' בש"א נר ומזון בשמים והבדלה דבמוצאי שבת ליו"ט מיירי כדכתב התם רבי' יצחק מפאס זצוק"ל סברי דאיכא בשמים ממוצאי שבת ליו"ט ואל מסתבר כוותייהו:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה