עשרה פרקים לרמח”ל פרק י

פרק י - נשמות

א

עבודתו של מקום לנשמות, ה' שמות הם: נ. ר. נ. ח. י. מה' פרצופין. ח"י מאצילות. נשמה, מבריאה. רוח, מיצירה. נפש, מעשיה. נמצא כוחו של אדם, ממלכותו של עשיה, עד כתרו של אצילות. זה שנאמר, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים.

ב

תיקוניה של נשמה, גלגול ועיבור, כיצד: עבודתה של נשמה תרי"ג מצות, השלימתם עולה למנוחתה, ואם לאו, חוזרת ומתגלגלת, לא כולה מתגלגלת, אלא החלקים הצריכים תיקון.

ג

איזה גלגול, ואיזהו עיבור. גלגול משעת לידה עד מיתה, עיבור ביאתו בכל שעה, ויציאתו בכל שעה. מצוה שנתחייבה בהם משלימתם בגלגול, ושלא נתחייבה בהם, בעיבור, משלימתם והולכת לה. צדיקים מתגלגלים לאלפים, ורשעים עד רבעים, שנאמר ועל ארבעה לא אשיבנה.

ד

נפש בא בתחלה, ואחריו רוח, ואחריו נשמה, וח"י אחריהן. לכל נשמה לבושים. מתגלגלת נפש לבדה, ורוח לבדה, ונשמה לבדה. ומרכיבים נשמות בלבושים של אחרים. לא כל הנשמות שוות, שלא חדשות כישנות, ולא כמגולגלות א' המגולגלות שתים, ועל כולם הוא אומר, והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם. ואומר, וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ואומר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר, ה' ימלוך לעולם ועד. ואומר, ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר.