עשרה פרקים לרמח”ל פרק ז
| עשרה פרקים לרמח"ל: |
פרק ז - פרצופים
עריכהא
עריכהכללם של הפרצופין ב', עשר ספירות, ה' פרצופין. והשאר מתפשטים מהם: א"א ונוק'. או"א. ישסו"ת ראשונים. ישסו"ת שניים. ישראל ורחל, יעקב ולאה. מתלבשים אלו בתוך אלו.
ב
עריכהפנימים מכולם א"א ונוק', פרצוף א' הם, שהזכר בימין והנקבה בשמאל. ועל זרועותיה אבא לימין, ואימא לשמאל. ג"פ בזרוע: הא' בחב"ד, הב' בחג"ת, הג' בנה"י, וכתרם בגרונו. יורדים ומגיעים עד טבורו, נמצא גופו עד הטבור, מכוסה תחתיהן, חציו מאבא, וחציו מאימא.
ג
עריכהישסו"ת מחזיהם של או"א ולמטה, כתרם בחזה, ושאר כל גופם בפרקיהם של נה"י. מחזה שלהם, ישסו"ת שניים, כסדר הזה. נמצאו או"א כלים בחזהו של א"א. וישסו"ת בטבורו. כשבאים בז"א, מתארכים רגליהם בתוכו, ומגיעים עמו עד סוף העולם.
ד
עריכהז"א מחזיהם של ישסו"ת ולמטה, מתלבשים זב"ז, ומתלבשים בתוכה ורחל מחזה שלו ולמטה. פעמים אב"א, ופעמים פב"פ. יסודם של נקבות פרק וחצי. ושל זכרים ב' פרקים. נמצא יסודו של אבא יוצא מיסודה של אמא בתוכו של ז"א, מן החזה עד היסוד, שממנו יוצא יעקב, מחזהו של ז"א ולמטה, לפניו, פני ז"א באחוריו של יעקב. ופעמים שהוא בא לצדו, פניו לפני רחל, אלו אחוריים של אבא, שנעשים פרצוף באור יסודו. אחוריים של אימא, מן החזה של ז"א ולמעלה. נעשים פרצוף באור יסודה זו לאה, מן הדעת עד החזה, מאחוריו של ז"א. פניה באחוריו.
ה
עריכהמאחוריו של יעקב, בינו ובין ז"א, לאה דור המדבר נוקבא שלו. מב' צדדיו של ז"א שתי אורות באלכסון, ענני כבוד לימינו, ומן לשמאלו. מב' צדדיה של לאה, שתי אורות: מטה האלקים, ומטה משה. ומב' צדדיו של יעקב, שתי אותת: ערב רב לימינו, ועשו לשמאלו. נמצאו ג' שורות של ג' ג', כשרחל אב"א עומדים כסדר הזה.
ו
עריכהי"ח לאה הם, ממלכיותיהם של או"א. כיצד: מלכות אבא במקומה. ומלכות אמא חוצה לה, הרי ב'. מלכותו של אבא, בוקע מלכותה של אימא, ומאיר חוצה, הרי ג'. מלכותה של אימא, בוקעת ויוצא, בוקעת גופו של ז"א, ומאירה חוצה לו הרי ד'. עיקר שבכולם זו שבחוץ, והשאר טפלות לה.
ז
עריכהד' מוחין דגדלות, וד' מוחין דקטנות, הרי ח', התחיל של גדלות ליכנס, ולא גמרו של קטנות לצאת, הרי ח' אחרות. ושתים אחרות נוספות עליהם, א' מגדלות וא' מקטנות, מפני ריבוים של אורות, אלו י"ח נשים שהמלך מותר בהם.
ח
עריכהלמעלה מן הפרצופין עתיק, זו מלכותו של א"ק, שנעשית עתיק באצילות. כנגד זה בבריאה, ממלכותה של אצילות. וכן יצירה. וכן עשיה. עתיק דו"נ, זכר בפניו, ונוקבא באחוריו, ראשונות של נוקבא למעלה, זו רישא דלא אתידע, תחתונות שבה מתלבשים בא"א: חסד בכתר. גבורה בחכמה. ת"ת בבינה. פרקים ראשונים של נה"י, בחג"ת. ושניים, בנה"י. ושלישים שבנו"ה, ומלכות עמהם, במלכות. יוצאים ומאירים בכל שאר העולמות.