עשרה פרקים לרמח”ל פרק ו
| עשרה פרקים לרמח"ל: |
פרק ו - זיווגים
עריכהא
עריכהשפעו של עולם, מזווגו של זו"ן. ה' זווגים הם: ישראל ורחל. יעקב ורחל. ישראל ולאה. יעקב ולאה, מן החזה ולמעלה. יעקב ולאה מן החזה ולמטה.
ב
עריכהמ"ד ומ"ן, זה גופו של זווג. מ"ד מן הזכר. ומ"ן מן הנקבה. אין מ"ד בלא מ"ן ואין מ"ן בלא תשוקה. הוא שהכתוב אומר, ואל אשך תשוקתך והוא ימשול בך.
ג
עריכהנכללת הנוקבא בענפיה, ומתקשטת בקישוטיה. כל העולמות בי"ע, תיקוניה של נוקבא. מתעוררת לז"א להתחבר עמו, ומזדווגת עמו, ביאה א' וביאה שניה.
ד
עריכהביאה א', זהו שאמרו, האשה גולם הוא, ואינה כורתת ברית, אלא למי שעשאה כלי. נותן רוח בתוכה, זה בנימין, ב"ן, שבו מעלה בנים למעלה, אלו נשמותיהם של צדיקים. ואורות מאירים ממנה, להנהגתו של עולם. אלו אורות של ב"ן. כל תולדותיו של ב"ן, תלויים בהם. ומתרי"ג אבריה היא ממשיכתם. מחידושו של א"ס ב"ה שהוא מחדש בהם, אלו מ"ן ביאה שניה, יורדים כנגדם מ"ד, מיסודו של זכר. אלו אורות של מ"ה, וכל תולדותיו של מ"ה תלויים בו, מתרי"ג אבריו הוא ממשיכם. מחידושו של א"ס שהוא מחדש בהם, יורד הכול ביסודה, ויושב שם זמן עיבורו, יוצא ומתחלק לכל העולמות.
ה
עריכהמ"ה וב"ן, בנינם של כל הנבראים, שבהם נראים מעשיו של א"ס ב"ה כמשפיע ומקבל. מתחדשים בזווגם של זו"ן. מ"ה מן הזכר, וב"ן מן הנקבה.
ו
עריכהב' חיבורים לזווגם: נשיקין, ויסודות. נשיקין בראש, וזווגם כפול. רוחו של זכר בפיה של נקבה, ורוחה של נקבה בפיו של זכר. נמצא שתי רוחות מחוברים כא'. זווגם של יסודות, אחר שנתחברו, משפיע הזכר לנקבה, והנקבה לעולם.