עשרה פרקים לרמח”ל פרק ג

פרק ג - תיקון העולמות

א

יצא מ"ה מן המצח, בירר לו ועשה מכל שבריהם של כלים, ה' פרצופים, ועתיק שעל גביהם, ומאחוריהם של או"א יעקב ולאה. כתר דמ"ה, וחצי כתר דב"ן ומהשאר הראוי לו לעתיק. חכמה דמ"ה וחצי כתר דב"ן, ומהשאר הראוי לו, א"א. בינה דמ"ה וחו"ב דב"ן ומהשאר הראוי לה, או"א. ו"ק דמ"ה ו"ק דב"ן. ז"א. מלכותו דמ"ה ומלכותו דב"ן נוקבא. תיקונם בזכר ונקבה, ומזו"ן הם נתקנים: בזווג, עבור, לידה, וגדלות.

ב

בזווג כיצד, מעלה נוקבא מ"ן בירוריהם של כלים, ויורדים כנגדם אורותיו של מ"ה, נתקנים בה זה עיבור. יצאו למקומם זו היא לידה. עולה התחתון לעליון והגיע לשעורו זוהי גדלות. יונק מתחלה כשהוא צריך לעליונו, השלים והלביש, עשה את שלו.

ג

עלייתם של מלכים מ' יום. כיצד, י' ימים חסד ונצח לנצח דאצילות. וי' ימים דעת ות"ת ליסודו. וי' גבורה הוד להודו. וי' יסוד ומלכות למלכותו.

ד

נתקן עתיק דו"נ, מ"ה שלו זכר לפניו, וב"ן שלו נוקבא לאחוריו. פני מ"ה מלפניו, ופני ב"ן לאחוריו, נמצא עתיק כולו פנים. נתקן א"א דכר ונוקבא, הזכר מימינה והנוקבא משמאלו תקונו של א"א מזווגו של עתיק. תקונו של עתיק מזווג עליון שלמעלה ממנו.

ה

מזווגו של א"א, נתקנים אבא ואמא, זה זכר וזו נקבה. ומזווגם ז"א ונוקבא. יסודו של עתיק כלה בחזהו של א"א, וחו"ג מתגלים ממנו, יצאו הגבורות ראשונה, מפני דוחקם של חסדים, סובבו את היסוד לכל רוח. יצאו החסדים, חצים לימין ודחו את הגבורות כולם לשמאל, ירדו חצים מן החזה ולמטה. והחסדים יורדים כנגדם למתקם, נמצאו ב' חסדים וחצי מגולים, וב' חסדים וחצי מכוסים, מוצאים הארתם לחוץ. יצאו מן החסדים אבא וישראל סבא לימין של אריך. ומן הגבורות אמא ותבונה לשמאל. אמא ותבונה רגליה של זו בראשה של זו. משא"כ אבא ויש"ס, ששני חצאיהן של גבורות מגולות כאחת, וחצים של חסדים מכוסה ביסוד.

ו

או"א שני מוחותיו של אצילות, מלבישים זרועותיו של א"א. בנינם ממ"ה וב"ן, ותקוניהם מאורותיו של א"א. מג' פרקים של זרועות, ומתפארת. מג' פרקים ראשונים של חג"ת לחב"ד שלהם. מפרקים השניים לחג"ת שלהם. מפרקים השלישיים לנה"י שלהם. פרקו הראשון של ימין מתלבש בראשו של אבא, כנגדו בשמאל באמא. שני לו בחג"ת של זה וזה. שלישי לו בנה"י. והת"ת נכסה תחתיהם מאליו עד החזה.

ז

אבא ואמא, מ"ה ב"ן בשניהם, נתחברו זה בזה, נתן אבא ב"ן שלו לאמא, ונטל מ"ה שלה לעצמו. ב' מ"ה בימין אבא ויש"ס. וב' ב"ן משמאל אמא ותבונה.

ח

ישסו"ת כיצד, מלכותם של או"א נעשית פרצוף לעצמו. וחצי ת"ת ונה"י שלהם מלובשים מוחין בתוכם. חזרו או"א להשתלם משם ולמעלה, נמצאו או"'א כלים בחזהו של א"א. ישסו"ת בטבורו. אבא ויש"ס, אמא ותבונה, פעמים שנים, ופעמים אחד, שהם מתחברים זה בזה.

ט

מוחין של ז"א מאו"א מלובשים בכלים שלהם, זהו הצלם, כיצד: מלכותו של עליון, פנימיות בתחתון, מלכותם של או"א בז"א. ונה"י נכנסים ט' פרקיהם בט' אבריו, זה צ'. ז' ראשונות מקיפים עליו מבחוץ ל' מ' שלו.

י

או"א ישסו"ת שניים, ז"א למטה מכולם, מוחיו מישסו"ת מלכות שלהם צלם שלו. אלו ישסו"ת שניים מן החזה שלהם ולמטה ניתן לו למוחיו, ונעשים כנגדם נה"י חדשים, משתלשלים ויורדים מאחוריו עד כנגד החזה. וזו אם שרובצת על בניה. מן החזה ולמעלה ל' מ' שלו. זה גדלות אי.

י"א

נעשו א' וז"א למטה מהם, מוחיו מאו"א מלכות שלהם צל"ם שלו. אין כאן ישסו"ת אלא א', מן החזה ולמטה צ' שלו, והשאר ל' מ' שלו הרי זה גדלות ב'.

י"ב

זווג של או"א תמידי, וישסו"ת לפרקים. זווג חיות העולמות תמידי. ושל מוחין בזמנם.