ערכי לשון הקודש - שׂבך
- "שְׂבָכִים מעשה שְׂבָכָה" (מלכים א ז יז). "תחת שׂוֹבֶךְ האלה" (שמואל ב יח ט). כבר זכרנום בשרש סבך, ומזה "ויפל אחזיה בעד הַשְּׂבָכָה" (מלכים ב א ב). והוא שעושין בארובה או בפתח מבדים שתי וערב כמעשה השבכה, קליד"א [זילוזיא"ה] בלע"ז.
- "בִּסְבַךְ עץ קרדמות" (תהלים עד ה). "כי עד סירים סְבוּכִים" (נחום א י). "שְׂבָכִים מעשה שְׂבָכָה" (מלכים א ז יז). "תחת שׂוֹבֶךְ" (שמואל ב יח ט). "ועל שְׂבָכָה יתהלך" (איוב יח ח). "נאחז בַּסְּבַךְ בקרניו" (בראשית כב יג). ענין ענפים הם.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על:
הערות שוליים