פתיחת התפריט הראשי

ערכי לשון הקודש - אחל

ספר השרשים לרד"ק

  • "אַ ֽחֲלֵי אדני" (מלכים ב ה ג), "אַ ֽחֲלַי יכנו דרכי" (תהלים קיט ה), פירשם רבי יונה לשון תכלית, כלומר תכלית מה שאפשר שיועיל לו ומה שיוכל לעשותו, שיעמוד לפני הנביא. והנכון בעיני שיהיו מענין "וַיְחַל משׁה" (שמות לב יא), "חַלּוּ נא פני אל" (מלאכי א ט) ומשרשם,‏[1] שהם ענין תחנה ובקשה והאל"ף נוספת, ויאמר לאחד "אחל" ולרבים "אחלים" ובסמוך "אַ ֽחֲלֵי אדני", ופירושו: תחנות אדני ובקשותיו יהיו לפני הנביא אשר בשמרון, אז יאסוף אותו מצרעתו. וכן פירוש "אַ ֽחֲלַי יכונו דרכי", כלומר: תחנותי ובקשותי, שיכונו דרכי לשמור חקיך, כדרך "תכין לבם(תהלים י, יז). ורבינו האיי ז"ל פירשם, כמו "אַשְׁרֵי", ו"אַשְׁרַי", וכן תרגום יונתן "אחלי אדני", "טובי רבוני".

מחברת מנחם

  • "אַחֲלֵי אדני לפני הנביא אשר בשמרון" (מלכים ב ה ג). "אַחֲלַי יכנו דרכי" (תהלים קיט ה). שניהם שוים בפתרונם ואין להם דמיונות ולא נודעה יסודתם, ופתרונם לפי ענינם:
"אַחֲלֵי אדני" – חפצי אדני ורצוני לפני הנביא:
ופתרון "אַחֲלַי יכנו דרכי" – מאויי ורצוני וחשקי שיכונו דרכי.
ופותרים אומרים, מלה זו גזורה מן "וַיְחַל משה" (שמות לב יא). ומן שני צדי המלה לא יתכן כה. הצד האחד, על הבאת האלף במלה; והצד השני, על כי לא יתכן בלשון עברית להיות מלה זאת לבדה, כי אם עם פני, כאלה: "ויחל משה את פְּנֵי ה' אלהיו" (שמות לג יא); "חלו נא פְּנֵי אל" (מלאכי א ט); "חליתי פָנֶיךָ בכל לב" (תהלים קיט נח); "לחלות את פְּנֵי ה'" (זכריה ו ב), כולם נמצאו כמשפט הזה.

ערכי מצודת ציון

מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ ​ראו ערך חלה.