פתיחת התפריט הראשי

ערכי לשון הקודש - אגם

ספר השרשים לרד"ק

  • אגם
  • "לַאֲגַם מַיִם" (תהלים קז לה). "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגָם" (ישעיהו לה ז), פירוש: מקום השרב יהיה לאגם. ובקבוצו נדגש תמורת הנח "וְעַל הָאֲגַמִּים" (שמות ח א). ובסמיכות נפל, או הוא משקל אחר כמו "וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם" (ישעיהו יד כג), "אַגְמֵי נָפֶשׁ" (ישעיהו יט י), ופירושו האגמים שיצודו בהם הדגים, "עַל יְאוֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם" (שמות ז יט).
ענין אלו והדומה להם מקום מקוה המים פל"ו בלע"ז או אשת"ן.
  • אגמן
  • "הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ" (איוב מ כו), הוא כלי כמין מחט ברזל שצדין בו הדגים, ויורה עליו "וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיוֹ" (שם), ונקרא כן לפי שראשו כפוף כמו הגומא.
  • "הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ" (ישעיהו נח ה), ענינו כמו גומא, והוא הפוך, בוד"א בלע"ז, והוא נקרא בלשון רבותינו גמי. וכן "וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ" (ירמיהו נא לב), כלומר כל הגומא הגדל על הנהרות שרפו באש, כדי שלא ימנעם רוב הגומא מלבא במדינות. ורבי יונה פירשו כמו מבצרים, ודמה אותו ללשון ערב שקורים למבצרים אגא"ם.
  • "כפה וְאַגְמוֹן" (ישעיהו ט יג) גמא, אמר כפה על החזקים ואגמון על החלשים כגמא, או יהיה שם לשלטון כמו שמצאנו בדברי רבותינו (ברכות דף לב:) מצא אותו הגמון, הגמון וקומון (שבת דף קמה:) פירוש שלטון.
  • "כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן" (איוב מא יב), יש שפירשו כמו גמא, ויש שפירשו לפי ענינו כמו דוד, ויש מי שאמר שהוא כמשמעו מן אגם והוא רמז לאיד העולה מן המים בזמן החורף.

מחברת מנחם

  • "והיה השרב לאגם" (ישעיהו לה ז). "על יאריהם ועל אגמיהם" (שמות ו יט). "ואגמים אוביש" (ישעיהו מב מו). "כל עושי שכר אגמי נפש" (ישעיהו יט י). כלם מקום מקוה מים. וכה פתרון: "והיו שתותיה מדוכאים כל עשי שכר אגמי נפש", חרוב יחרבו מימי האגם ואבלו הדייגים העושים מסגרות במימי האגמים, במה תסכר דגת היאור ונפש שרציו.

ערכי מצודת ציון

מקורות נוספים

הערות שוליים